שינויים

בהלכה היהודית, '''יחסי אישות''' (או '''תשמיש המיטה'''), לרוב הוא הכינוי ל[[יחסי מין]] שמקיימים [[גבר]] ו[[אישה]] ה[[נישואים|נשואים]] על פי התורה, כשכיום אלו יחסי המין היחידים הזוכים ללגיטימציה הלכתית{{הערה|בתנ"ך ובהלכה מוכר גם מושג ה[[פילגש]], שהיא בת זוג קבועה ליחסי ל[[יחסי מין ]] שאינה במעמד של [[אישה ]] נשואה. מוסד הפילגשות התקיים בחלק מקהילות ישראל עד לימי הביניים, אך כלליו שנויים במחלוקת הלכתית, ודעת הרמב"ם היא שמאז מתן תורה הפילגש מותרת למלכים בלבד. במציאות החברתית המתנגדת ל[[פוליגמיה]], ההיתר אינו מקובל בקרב הציבור הדתי, המעלה על נס את הנישואים כאידאל.}}. על פי ההכלה, לאיש ולאישה יש מחויבות הדדית לקיום יחסי אישות מלאים, שעל מנת כן הם עמדו ונישאו. הבעל אף מצווה על כך ב[[מצוות עונה]]. וכאשר אחד מבני הזוג מונע קיום יחסי האישות, חל עליו דין [[מורדת על בעלה|מורד/ת]], שבהתאם להלכות אלו, ההימנעות עלולה להוות עילה ל[[גירושין]] ולוויתור על כסף ה[[כתובה]].

בחז"ל ובספרי ההלכה, מופיעות הלכות והנחיות לאיסור ולהיתר לגבי האופן והזמן והדרך לקיים יחסי אישות. כל אלו נסובים בזמן שהאישה טהורה לבעלה, אולם בזמן שהיא [[נידה]] (בזמן ה[[וסת|ווסת]]) נאסר אף המגע בין הבעל לאשתו, עד ש[[טבילה|תטבול]] כדין.

יש לציין שהמונח המונח "יחסי אישות" הוא כיום גם מונח משפטי נפוץ בבית המשפט ובבתי דין רבניים, כמו גם בניסוח החוק של מדינת ישראל, ולעתים מונח זה מתייחס לבני זוג שאינם נשואים. הערך הנוכחי מתייחס לשימוש המצוי ב"יחסי אישות" - יחסי מין הרצויים (וכתחליף למונח התורני "תשמיש המיטה"). שאר ענייני מין ביהדות, כמו יחסי מין אסורים, סיפורים מיניים בתנ"ך, [[אוננות]], צניעות, וכדומה, מפורטים בערך [[מיניות ביהדות]] - עם הפניה לערך המתאיםובערכים הרלוונטיים.

ההלכה מטילה איסורים שונים ביחסי אישות, מתוך השקפה שלא ניתן לספק את היצר המיני אלא על ידי הגבלתו, וכדברי חז"ל; "איבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו שבע, משביעו רעב". ישנן שתי הגבלות בולטות. האחת היא כי יש לקיימם רק במסגרת ה[[נישואים]], ובכלל זה לא [[גילוי עריות|בין קרובי משפחה מדרגת קרבה קירבה גבוהה]]. לחריגה מאיסור זה נקבעו עונשים שונים, ששיאם עונש מוות. השנייה היא כי במשך חלק ניכר מימי [[המחזור החודשי]], שבהם האישה [[נידה]], אסור לזוג לקיים יחסי אישות.