שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 504 בתים ,  12:21, 15 במאי 2010
מ
אין תקציר עריכה
'''קול באישה ערווה''' (או '''קול אישה''' בקיצור) הוא מושג ב[[הלכה|הלכה בהלכה היהודית]] המציין איסור לגברים לשמוע קול [[שיר|זמר]] של אישה מטעמי [[צניעות]]. הפרטים המדויקים של דין זה שנויים ב[[מחלוקת]]במחלוקת.
==מקור הדין==
ב[[תלמוד בתלמוד בבלי]] נאמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[רבי יצחק]]: [[טפח]] באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה - והא אמר רב ששת: למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים? לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף! אלא: באשתו, ול[[קריאת ולקריאת שמע]]. אמר [[רב חסדא]]: [[שוק (איבר)|שוק]] באשה ערוה, שנאמר‏‏<ref name="Ish47">‏ישעיהו מז‏</ref> 'גלי שוק עברי נהרות', וכתיב‏‏<ref name="Ish47" /> 'תגל ערותך וגם תראה חרפתך'.אמר [[שמואל (אמורא)|שמואל]]: קול באשה ערוה, שנאמר‏‏<ref name="Ish47" /> 'כי קולך ערב ומראך נאוה'.אמר [[רב ששת]]: [[שיער]] באשה ערוה, שנאמר‏‏<ref>‏שיר השירים ד‏</ref> 'שערך כעדר העזים'.|מקור=[[מסכת ברכות]] כד.}}
ה[[גמרא]] הגמרא מסבירה כי המושג "טפח באשה ערוה" נאמר בהקשר של [[קריאת שמע]], כלומר, אסור לקרוא קריאת שמע ליד אישה ש[[טפח]] שטפח מבשרה, במקום שנהוג לכסותו, מגולה. לעומת זאת, דברי רב ששת כי אין להסתכל אף באצבע קטנה של אישה לשם הנאה, מכוונים להקשר רחב יותר. אולם, לא ברור מתוך הגמרא באיזה הקשר נאמרו דבריו של שמואל לגבי קול באישה: האם מדובר באיסור מצומצם לגבי הלכות קריאת שמע בלבד, או שמא באיסור רחב בדומה להסתכלות אסורה?
[[אור זרוע|האור זרוע]], פסק שאיסור קול באישה ערוה ערווה דומה לאיסור הסתכלות ואינו קשור לקריאת שמע. כדבריו פסקו ה[[רשבהרשב]] ה[[ראהרא]] [[רמבם|והרמב"ם]]. לעומתם ה[[ראביהראבי]] [[ריטב"א|והריטב"א]] פסקו כי האיסור נוגע רק לעניין קריאת שמע. ב[[שולחן בשולחן ערוך]] פסק כדברי הרמב"ם אך כתב להחמיר [[לכתחילה]] גם בעניין קריאת שמע.
==באיזה קול מדובר==
ה[[רשבהרשב]] כתב, על פי גמרא ב[[מסכת במסכת קידושין]], שהאיסור חל אפילו על קול [[דיבור]] של קירבה כגון [[ברכה (נימוס)|שאילת שלום]], אך דבריו נדחו מן ההלכה, ורוב הפוסקים כתבו כי מדובר בקול זימרה בלבד. מקור ההבחנה בין דיבור לשירה הוא בגמרא ב[[מסכת במסכת סוטה]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[רב יוסף]]: זמרי גברי ועני נשי - פריצותא, זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת. למאי נפקא מינה? לבטולי הא מקמי הא}}
(תרגום: אמר רב יוסף, גברים שרים ונשים עונות - פריצות, נשים שרות וגברים עונים - כאש בנעורת. מה המשמעות המעשית להבדל בין השניים? המשמעות היא מה יש להתאמץ לבטל ראשון)
[[רש"י]] על המקום מסביר את סיבת האיסור: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפי שהעונה מטה אזנו לשמוע את המזמר לענות אחריו ונמצאו האנשים נותנים לבם לקול הנשים וקול באשה ערוה, כדכתיב‏‏<ref>‏שיר השירים ב‏</ref> 'השמיעני את קולך' ומבעיר את יצרו כאש בנעורת, אבל זמרי גברי ועניין נשי קצת פריצות יש דקול באשה ערוה אבל אינו מבעיר יצרו כל כך שאין המזמרים מטים אזנם לקול העונים}}
==שירת מקהלה או יותר מקול אחד==
בשו"ת שרידי אש‏‏,<ref>חלק ‏ב סימן ח</ref> נשאל הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]] על ידי חברי [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] ישורון בצרפת, האם מותר להם לשיר יחד במקהלת בנים ובנות. בתשובתו הוא כותב כי לדעת רוב הפוסקים הדבר אסור, כי אין הבדל בין שמיעה של מספר נשים לבין שמיעת קולה של אישה אחת, משום שנאמר בגמרא‏‏<ref>[[‏מסכת מגילה]] כא, ב‏</ref>, שניתן להבחין בקול חביב גם בין קולות רבים, ואין להפעיל כאן את הכלל 'תרי קלי לא משתמעי' הנאמר רק לגבי תקיעת [[שופר‏‏]]<ref>‏מה שכתב מתרי קלי לא משתמעי, הלא מפורש בגמרא שם דדבר חביב יהיב דעתיה ומשתמעי תרי קלי, ואין לך חביב יותר ממה שהעידו חז"ל דקול באשה ערוה, מהפסוק 'כי קולך ערב'‏</ref>.
אולם, הרב וינברג כותב כי בהגיעו ל[[גרמניה]]לגרמניה, הוא שם לב כי גם בבתי ה[[חרדים]] החרדים האנשים והנשים מזמרים יחד [[זמירות שבת]]. וכששאלם על פי מי הם נוהגים כך, ענו לו כי כך פסקו להם הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] והרב [[שמשון רפאל הירש]]. הרב וינברג מצדיק היתר זה, על פי דעות הראשונים הפוסקים שהאיסור חל רק כאשר השומע מתכוין להנות מקולה של האישה. בנוסף, השירה ביחד גורמת שלא ניתן יהיה להבחין בקולה של אישה מסוימת.
למסקנה, הרב ויינברג פסק להם כי יש להקל כדעת רבני גרמניה, במטרה לעורר את הבנים והבנות לאהבת התורה העם והארץ ולשמור אותם מ[[התבוללות]]מהתבוללות. על פי פסק זה נהגו להקל באופן כזה גם בתנועת [[בני עקיבא]], למשל ב[[צוות בצוות הווי בני עקיבא]].
הרב [[אליעזר ולדנברג]] דחה את דברי הרב ויינברג, על פי האמור בסוגיית "קול באישה ערווה"‏‏<ref>‏ציץ אליעזר חלק יד סימן ז, חלק ה סימן ב וחלק ז סימן כח‏</ref>. ואלו הרב [[שאול דוד בוצ'קו]] ניסה להוכיח את פסיקתו של הרב ויינברג, כי על פי כמעט כל הפרשנים הראשונים בסוגייה זו, אין מקור ממנה לאיסור האמור‏‏<ref>‏ הרב [[שאול דוד בוצ'קו]], [http://www.toraisrael.com/torah/Nashim/Kol_behisha.htm בירור שיטת ראשונים בסוגיה דטפח, שוק, שער וקול באשה ערוה]‏</ref>.
==שירה שלא לשם פריצות==
האבחנה בין [[שירי עגבים|שירת עגבים]] לשירה תמימה אינה מפורשת אצל הפוסקים [[הראשונים]], אך משתמעת מהלשון 'ערווה' המופיעה בביטוי 'קול באשה ערוה'. על פי זה פסק בעל ה[[שדי חמד]]‏‏השדי חמד‏‏<ref>‏מערכת קול‏</ref> כי מותר לשמוע זימרת אישה אם אינו מכוון להנות מקולה. אמנם גם השדי חמד כתב‏‏ כי לכתחילה ראוי להחמיר שלא כדבריו. ראש [[ישיבת הקיבוץ הדתי]], הרב [[דוד ביגמן]], פסק<ref>‏http://www.kolech.org.il/show.asp?id=28695‏</ref> כי ניתן להבחין בין שירה אסורה למותרת על פי המילים, ה[[לחן]]הלחן, הסגנון המוזיקלי, הלבוש ושפת הגוף.
הרב [[אהרון סולובייצ'יק]] פסק כי אין איסור לשיר בציבור כשהבנים שרים יחד עם הבנות, משום שמדובר בשירה "תמימה" שלא לשם פריצות, והשווה זאת להסתכלות באישה שלא לשם [[זנות]]. הרב [[משה פיינשטיין]] בהקשר למקהלת בית ספר, שפסק שאין איסור הלכתי בהנאה מקולה של פנויה טהורה, אלא הבעיה היא בהרהור, התיר לשמוע קול של בנות מגיל 11 ומטה, כי במקרה כזה לא מצוי הרהור עבירה‏‏<ref>‏שו"ת אגרות משה אורח חיים ח"א סימן כו‏</ref>.
לכאורה, ניתן להוכיח שמותר לאישה לשיר שיר שאינה פרובוקטיבית לפני גברים מהדוגמה של [[מרים הנביאה]], ששרה לפני עם ישראל לאחר [[קריעת ים סוף]]<ref>‏שמות ט"ו,כ-כ"א.‏</ref>. אולם, הפרשנים לא ראו במעשיה של מרים תקדים הלכתי. הסבר אחד הוא שבזמן קריעת ים סוף עם ישראל עלה לדרגת [[מלאך|מלאכים]] (להם אין [[יצר מיני]]) ולכן אין להסיק מהם לגבי אנשים נורמליים. כך טוען רבי מנחם עזריה מפאנו (1548-1620)<ref>‏רבי מנחם עזריה מפאנו, כנפי יונה, לעמבערג, 1884‏ חלק ד, סימן לו, צט, ע"ב</ref>:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דהא לשירה כיונה היא וליכא קפידא בכל גוונא, כי יצה"ר בההוא עלמא ליכא (=שהרי לשירה כיוונה היא [=מרים] ואין להקפיד [=לאסור זאת] בכל מקרה, כיוון שיצר הרע איננו [קיים] באותו עולם [=העולם הרוחני].}}‏‏
==קול מוקלט==
בעל [[שו"ת]] "חלקת יעקב"‏‏<ref>‏אורח חיים סימן ל‏</ref>, אסר גם לשמוע קול שירת אשה ברדיו או בקלטת. הוא נימק זאת בכך שהאיסור הוא על עצם ההנאה מקול של אישה זרה‏‏<ref>‏הוכחתו מגמרא ב[[מסכת במסכת ברכות]] המספרת על רב ששת שנהג איסור בדבר למרות שהיה עיוור.</ref>. לעומת זאת, [[מהר"ם שיק]] פסק כי אין איסור לשמוע קול שירת אישה שאינו רואה אותה ואינו מכירה, מכיוון ששירה כזו לא תעורר הרהורי עבירה "מטעם דאין יצה"ר שולט, אלא במה שעיניו רואות". על פי דבריו, הרב [[עובדיה יוסף]]‏‏יוסף‏‏<ref>‏יביע אומר א ו‏</ref>, פוסק שראיית תמונת הזמרת בעיתון נחשבת להיכרות, וממילא יש לאסור לשמוע את קול שירתה ברדיו או בקלטת. עוד הוא דן האם מותר לשמוע קול שירה לאחר מותה של זמרת, משום הכלל "שאין יצה"ר שולט אלא במי שעיניו רואות", ומגיע למסקנה שגם לאחר מותה ישנו חשש שהיא עלולה לעורר הרהור.
בשו"ת [[ציץ אליעזר]]‏‏אליעזר‏‏<ref>‏ה סימן ב‏</ref> כתב על פי ה[[ראביהראבי]] וספר "מטה משה", כי ברדיו מותר אפילו לשמוע קול זמרת אישה מוכרת. הוא מסביר כי לשיטתם, השמיעה האסורה היא רק כזו שיכולה להביא לקירוב מיידי. בנוסף כתב, כי קול העובר דרך הרדיו אינו קול האשה המקורי וממילא אינו נכלל באיסור.
==ראו גם==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזם|he}}*הרב [[דוד ביגמן]], [http://www.kolech.org.il/show.asp?id=28695 קול באישה ערווה], אתר [[קולך]]*הרב [[אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1831 קול זמר באשה], *הרב אברהם שמעא, [http://www.kolech.org/show.asp?id=25318 קול באישה ערווה], אתר [[קולך]]* הרב [[חיים רטיג]], [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=33048 שמיעת קול אישה], אתר [[מורשת (אתר אינטרנט)|מורשת]]*[http://www.kipa.co.il/ask/?text=%D7%A7%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94&searchcat=&searchrav= קול באישה ערווה] - שאלות בשאל את הרב באתר [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]]*ד"ר [[אדמיאל קוסמן]], [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/beshalah/kos.html 'ותען להם מרים' - על שירת נשים בפני גברים], [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/ באתר] של דרשות על פרשת השבוע מאוניברסיטת בר-אילן
* {{הארץ|שחר אילן|רק לגברים מותר לשיר בכנסת|1004085|21.7.08}}
*[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/773/274.html קול באישה תופעה - כתבה על זמרות דתיות, עינת ברזילי, מעריב]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:צניעות ביהדות]]

תפריט ניווט