שינויים

השונגה ב[[תקופת אדו]] הייתה חלק בלתי נפרד מ[[האוקיו-אה]] (Ukiyo- e) ומן 'העולם הצף' (Floating World).‏‏<ref>‏העולם הצף, החולף: חלק מתרבות עירונית אשר התפתחה בתקופת אדו, בין המאות 16-19. העולם הצף היה רובעי השעשועים אשר צמחו בערים הגדולות שם התקיימו תיאטראות, [[בתי זונות]] ובתי הארחה. בין השאר התפתחה אמנות האוקיו-אה. אוקיו-אה: "תמונות מהעולם הצף". אמנות פופולארית מיפן במאות 16-19 אשר תיארה את רובעי השעשועים. אוקיו-אה הציגו את התרבות האורבאנית ברובעי השעשועים, אורח החיים והווי התקופה. ‏</ref> יותר מכך, התפתחות אמנות השונגה במאה ה-17 מסמלת את תחילת אמנות האוקיו-אה. לא ניתן לייחס לשונגה אמן ספציפי, למעשה כל אמני האוקיו-אה היו אמני שונגה.‏‏‏‏‏‏‏‏<ref>‏Richard, Lane. Images of the floating world: the Japanese Print. (London: Alpine Fine Art Collection. 1978) 95.‏</ref>

==היסטוריה==

עדויות ראשוניות לאמנות ארוטית נמצאו באיורים במקדש בעיר נארה, אלה מתוארכות בערך מן המאה השביעית. בתקופת נארה, במאה השמינית, הופצו [[מדריכי מין]] מאוירים בהשראה סינית אשר היו מקובלים בקרב השכבה המשכילה. חשוב לציין כי למרות שמדובר בתמונות ארוטיות, קיים שוני בין אמנות השונגה מתקופת אדו לבין האיורים מהתקופה המוקדמת יותר. עם התפתחות אמנות המגילות המאוירות במאה ה-12, אוירו גם מגילות ארוטיות התכנים במגילות אלה קרובים יותר לאמנות השונגה שנפוצה בתקופת אדו.‏‏<ref>‏Timon, Screech. Sex and the Floating World: Erotic Images in Japan 1700-1820. (Hawai'i: University of Hawai'i Press. 1999) 40.‏</ref>

בתחילת תקופת אדו, תחילת המאה ה-17, עשיית האמנות הופנתה בעיקר לעיטור טירות וציורי פרגודים עבור השלטונות אך יחד עם זאת עסקו אמנים בהדפסים על נייר או בד משי. בשנת 1640 השתכללה טכניקת ההדפסים והחלה הפצת ספרים גדולה יותר. בין היתר ספרים בעלי תכנים ארוטיים. ספרים אלה בעיקר תיארו סצנות ארוטיות או שימשו למדריכי מין מוקדמים אך עדין היו נדירים ויקרים במיוחד. הייתה זו אמנות אשר יוצרה בקיוטו לקבוצה מוגבלת של אנשים.

כמאה שנים מאוחר יותר, באדו, הפכה אמנות השונגה לאמנות פופולרית. התפתחות טכניקת הדפסי העץ והדפסי צבע באותה תקופה העניקה זמינות ונגישות.‏‏<ref>‏הדפסי עץ (Woodblock Prints): צורת אמנות מקובלת בין המאות 16-19. טכניקה של הטבעת תמונה על ידי הדפסה בלוחות עץ. טכניקת הדפסי העץ הייתה זולה ומהירה יותר מטכניקות הדפסים אחרות. ‏</ref> הדפסי העץ יוצרו בכמויות גדולות והיו זולים הרבה יותר לעומת הדפסי הנייר. צמיחתם של רובעי השעשועים והתפתחות אמנות האוקיו-אה מהווים גורם חשוב גם כן להתפתחות השונגה. על רקע האמנות אשר נועדה לאריסטוקרטיה היפנית, הסמוראים ומוסד הנזירות, הפכה השונגה לאמנות פופולרית אשר הופצה בקרב העם. את רובעי השעשועים פקדו אנשים בכל המעמדות ולכן החשיפה הייתה נרחבת הרבה יותר. לא נראתה בשום מקום בעולם תפוצה כל כך גדולה של תמונות ארוטיות כפי שהופצה השונגה בתקופת אדו.‏‏<ref>‏Screech, Sex and the Floating World. 23<br />.‏James A Michener. The Floating World (Hawai'i: University of Hawai'i Press. 1983) 202-203, 205.<br />

Lane, Images of the Floating World. 37, 47, 95

==פורמטים==

אמנות השונגה באה לידי ביטוי במספר פורמטים. מלבד הדפסי העץ והנייר היו גם כן 'ספרי כרית' (Makua-e). ספרים אשר בתקופה מוקדמת יותר נועדו לכלות צעירות ללמד אותן על [[יחסי מין|מין]] ו[[אהבה]]. עם השתכללות הדפסי העץ הפכו הספרים לזולים ונגישים יותר, תפקידם המסורתי נותר אך גברים ונשים צעירות אשר לא נועדו לחתונה מצאו עניין בספרים אלה. מדיום נוסף הוא ספרים או יומנים ארוטיים מאוירים. העלילה הייתה קלילה ולרוב תיארה סיפור מסעות של גבר צעיר אשר מגיע לסיטואציות מיניות רבות. תמונות שונגה ליוו את העלילה והמחישו המאורעות. ספרי הארוטיקה לרוב השתמשו כגיבורים בשמות של שחקני תיאטרון אמיתיים, הספרים שימשו את השחקנים לפרסום אישי ויחסי ציבור. ‏‏<ref>‏Ibid. 18.<br />Michener, The Floating World. 203.‏</ref>