הצגת המקור של הדף "פרישה סמוך לווסת"

[[תמונה:MenstrualCycle2_HE.png|שמאל|ממוזער|250px|מחזור וסת אופייני]]
בהלכות טהרת המשפחה '''פרישה סמוך לווסת''' היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום [[יחסי אישות (יהדות)|יחסי אישות]] ([[יחסי מין]]), במועד הצפוי על פי ההלכה של [[וסת]] ה[[אישה]]. חיוב זה מצריך מעקב אחר הופעת המחזור של האישה בכל פעם כדי לדעת מתי על בני הזוג לפרוש זה מזה.

==רקע==
בהתאם להלכות טהרת המשפחה, אישה שראתה דם שהגיע מה[[רחם]], הופכת להיות [[נידה]] והיא ובעלה אסורים בקיום [[יחסי אישות]] עד שתיטהר בסדר טהרה מסוים הכולל גם [[טבילה]] ב[[מקווה]]. העונש שנקבע בתורה על מי שקיים במזיד יחסי אישות עם אישה בזמן שהיא נידה הוא כרת. מפאת העונש החמור שנקבע על עבירה זו, ומפני שהזמן המדויק בו יתחיל הדימום אינו ידוע, נקבע סייג שיש להימנע מקיום יחסי אישות עוד טרם שיתחיל הדימום, בפרק הזמן בו הוא עשוי להופיע, הימנעות הקרויה בהלכה: "פרישה סמוך לווסת".

==מקור הדין==
מובא בתלמוד הבבלי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא: "והזרתם את בני ישראל מטומאתם" <small>(ויקרא ט"ו, ל"א)</small>{{ש}} מכאן אמר רבי ירמיה: אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. וכמה? אמר רבה: עונה|מקור=מסכת נידה דף ס"ג עמוד ב'}}
הגמרא לומדת מפסוק זה כי יש חיוב לפרוש מן האישה סמוך לווסתה. הגמרא מגדירה כי זמנו של איסור זה הוא במשך '''"עונה"''' אחת<ref>פירוט בהמשך 'משך זמן הפרישה קודם לווסת'</ref>.

נחלקו הראשונים מהו גדר חיוב זה. יש מהם הסוברים כי זהו חיוב מהתורה<ref>למשל התוספות במסכת יבמות דף ס"ב עמוד ב' דיבור המתחיל "חייב".</ref>, יש הסוברים כי רק חלקו מהתורה וחכמים הרחיבו אותו מעט<ref>למשל, הריטב"א במסכת שבועות דף י"ח עמוד א'.</ref>, ויש הסוברים כי כל החיוב הוא רק מתקנת חכמים והפסוק המובא הוא רק אסמכתא<ref>למשל, הר"ן שם</ref>. כדעה זו נפסק להלכה בשולחן ערוך<ref>יורה דעה סימן קפ"ד סעיף ב' ועיין בשפתי כהן שם</ref>.

===טעם החיוב===
טעם החיוב על פרישה סמוך לווסת הוא מפני שזמן זה הוא זמן בו צפוי והאישה תראה דם, שיגרום לה להפוך להיות [[נידה]], ולהאסר בקיום יחסי אישות עם בעלה באיסור כרת.

על כן, מחשש שמא תראה האישה דם תוך כדי קיום יחסי האישות, חייבו חכמים את בני הזוג לפרוש האחד מן השני מעט קודם לזמן בו היא צפויה לראות דם וסת, וזאת על מנת להרחיק את האדם מן העבירה.

==משך זמן הפרישה קודם לווסת==
בגמרא שהובאה לעיל נאמר: "וכמה? אמר רבה: עונה". פירוש המילה "עונה" הוא יום אחד (מהנץ החמה ועד שקיעת החמה) או לילה אחד (משקיעת החמה ועד הנץ החמה).

כלומר, אם אישה צפויה לראות דם נידה ב'''יום''' מסוים, על בני הזוג לפרוש האחד מן השני כבר מתחילת אותו יום, אם היא אמורה לראות דם נידה ב'''לילה''' מסוים עליהם לפרוש האחד מן השני כבר מתחילת אותו הלילה.

יש מן הפוסקים הראשונים והאחרונים שכתבו שראוי להחמיר ולפרוש אף עונה אחת קודם הזמן בו היא אמורה לראות דם. כלומר, לפרוש בסך הכל שתי עונות (יום ולילה אם האשה צפיה לראות דם וסת בלילה, או לילה ויום אם האשה צפויה לראות דם וסת ביום).

===פרישה סמוך לווסת כאשר ישנה חובת מצוות עונה===
{{ערך מורחב|מצוות עונה}}
אדם היוצא מביתו למשך זמן של יומיים ומעלה, כך שעלול להיווצר געגוע בינו לבין אשתו, מחויב לקיים עמה יחסי אישות קודם צאתו לדרך. דין זה הוא חלק מ[[מצוות עונה]]. במקרה ויש התנגשות בין דין זה לבין דין פרישה סמוך לווסת, כגון אם בלילה לפני היציאה מביתו חל זמן "פרישה סמוך לווסת", גובר חיוב מצוות העונה על חיוב הפרישה. זאת מכיוון שחיוב פרישה סמוך לווסת הוא רק מדרבנן, ואילו מצוות עונה שהיא מצווה מהתורה<ref>שולחן ערוך סימן קפ"ד סעיף י'</ref>.

אולם, הרמ"א כתב שאף במקרה זה של יוצא לדרך ניתן לפרוש ולא לקיים יחסי אישות מלאים, ולבטא את הקרבה והאהבה באמצעות [[חיבוק]] [[נשיקה|נישוק]] וכדומה,  הוא אף הוסיף כי "המחמיר תבוא עליו ברכה"<ref>שם בהגה</ref>.

אם ליל [[טבילה|טבילת]] האשה, שגם כלפיו חלה [[מצוות עונה]], יוצא סמוך לווסת ומתנגש עם חובת זו של פרישה סמוך לווסת, ישנם דעות רבות בפוסקים כיצד לנהוג, ולמעשה מוצע לשאול שאלת חכם.

==דיני עונת הפרישה==
[[תמונה:Ed.JPG|שמאל|ממוזער|190px|בד (עד) בדיקה המשמש לבדיקה פנים נרתיקית.]]
בשולחן ערוך<ref>יורה דעה, סימן קפ"ד סעיף ב'</ref> נפסק כי בעת הפרישה עקב דין זה, קודם שהאשה תראה דם וסת ותהפך לנידה, אסורים רק [[יחסי אישות (יהדות)|יחסי אישות]] מלאים. אולם, שאר צורות של קרבה בין האיש ואשתו- מותרות<ref>וזאת בניגוד לזמן היות האשה [[נידה]], בה אסורות צורות קירבה רבות נוספות.</ref>.

לעומתו, בחלק מן הפוסקים האשכנזים<ref>הב"ח בסימן קפ"ד והביאוהו הט"ז והשפתי כהן</ref> הובא שראוי להחמיר בזמן פרישה סמוך לווסת גם ב[[חיבוק]] ו[[נשיקה|נישוק]] ושאר דברים העלולים להיגרר ליחסי אישות מלאים. אולם, גם הפוסקים הללו מודים כי אין צורך להרחקות כמו באישה נידה בוודאות, ורק צורות הקירבה הקרובות ליחסי אישות נאסרו.

כמו כן, בעונת הפרישה על האישה לבדוק האם לא התחיל אצלה המחזור. בדיקה זו נעשית בדומה לבדיקת הפסק טהרה באמצעות החדרת בד לבן ונקי לתוך ה[[נרתיק]] ובדיקה האם אין עליו כתם המסמל על התחלת דימום. לכתחילה רצוי שהבדיקה תעשה סמוך לסוף העונה. בעונת יום - סמוך לשקיעה, ובעונת לילה - אחת לפני שהולכת לישון ואחת כשקמה בבוקר. בדיעבד אם בדקה בכל שעה בתוך העונה או לאחריה - יצאה ידי חובה. 

אם עברה עונת הפרישה ולא בדקה את עצמה נחלקו הפוסקים: יש אומרים שמותרת אף בלי בדיקה, ויש אומרים שב'''ווסת קבוע''' או ב'''ווסת שאינו קבוע בעונה בינונית''' (הגדרות אלו יפורטו בהמשך) אסורה עד שתבדוק ובשאר עונות הפרישה מותרת אף בלי בדיקה. דעה נוספת מחמירה יותר סוברת שבעלת וסת קבוע שלא בדקה תיאסר לבעלה כנידה עד שתיטהר{{הערה|הב"ח בשם ר' אליעזר ממיץ}}. בשולחן ערוך{{הערה|חלק יורה דעה סימן קפ"ד סעיף ט'}} מובאות שתי הדעות (הראשונה כסתם והשנייה כיש אומרים) והרמ"א כותב שנוהגים כדעה השנייה. להלכה{{הערה|'''דרכי טהרה''' פרק ו' סעיף י"א, '''איש ואשה''' פרק ח' סעיפים ח' ו-י', '''טהרת בת ישראל''' פרק י"ב סעיף ב'}} נפסק כדעה השנייה בשולחן ערוך, שאישה שיש לה וסת קבוע או אישה שאין לה וסת קבוע בעונה הבינונית שלה צריכות לבדוק אף בדיעבד, אישה שאין לה וסת קבוע בעונת החודש ובעונת ההפלגה - אם לא בדקה בדיעבד אינה צריכה לבדוק.

==מתי חלה עונת הפרישה==

'''עונת הפרישה''' נקבעת בהתאם לווסת של האישה. בהלכה ישנם שני סוגי וסתות:

* '''וסת קבוע'''
* '''וסת שאינו קבוע'''
לכל אחד מסוגים אלו ישנן הגדרות שונות, ובכל אחד מסוגים אלו ישנם דינים שונים לגבי יום הפרישה וגדרי החובות ביום זה. יש לשים לב שההגדרה ההלכתית לווסת קבוע/סדיר שונה מההגדרה הרפואית. בעוד ההגדרה הרפואית מגדירה כל וסת שמגיע אחת לחודש כווסת סדיר, ההלכה מתייחסת לזה באופן שונה.

===וסת קבוע===
וסת קבוע הוא וסת שמגיע '''באופן קבוע''' בכל חודש. הווסת צריך להתחיל בכל חודש באותו תאריך (בלוח העברי) או בהפרש קבוע של ימים או מלווה בהרגשה גופנית קבועה.

אישה שיש לה וסת קבוע, יום הפרישה שלה יהיה ביום הקבוע לתחילת וסתה. כלומר, ביום הקבוע בחודש או לאחר הפרש הימים הקבוע או לאחר ההרגשה הגופנית הקבועה. יש לשים לב, כי הפרישה היא רק באותה עונה (יום או לילה) בה יש לה קביעות לראות דם ויש המחמירים אף בעונה אחת קודם (כנזכר למעלה).

בווסת קבוע, חובת הבדיקה (המפורטת למעלה) היא חובה גמורה אף בדיעבד. אם עברה עונת הפרישה והאישה לא בדקה את עצמה, היא אינה יכולה לחזור לקיים יחסי אישות עם בעלה עד שתבדוק את עצמה.

===וסת שאינו קבוע===
וסת שאינו קבוע הוא וסת שאינו מגיע בזמן קבוע. כלומר, אף אם הוא מגיע '''בערך''' כל חודש אין זה מועיל, כל עוד זה לא תאריך קבוע, הפרש קבוע, או הרגשה גופנית קבועה - אין זה וסת קבוע.

מכיוון שלאישה זו אין תאריך עליו ניתן להצביע שבו תתחיל את המחזור הבא שלה, קבעו חכמים שלושה תאריכים שבהם עליה לפרוש:
#'''אותו יום בחודש''' - באותו תאריך עברי בו החלה הווסת הקודמת, ובאותה עונה.
#'''עונת הפלגה''' - אותו הפרש ימים בין הווסתות כמו שהיה בפעם הקודמת, ובאותה עונה של הפעם האחרונה.
#'''עונה בינונית''' - שלושים יום לאחר תחילת הווסת הקודמת, באותה עונה בה החלה הווסת הקודמת.
לעתים, שתים או שלוש עונות מבין העונות הללו יחולו באותו יום, אך אין לכך משמעות. עונות חופפות יסתכמו בפרישה של עונה אחת בלבד. 

אישה שאין לה ווסת קבוע, גם כן חייבת לבדוק את עצמה בעונות הפרישה. אולם, בדיעבד, אם לא בדקה את עצמה בתוך העונה - בעונה בינונית צריכה לבדוק את עצמה לאחר העונה, ובשאר העונות יכולה לחזור לקיים יחסי אישות עם בעלה לאחר שהסתיימה העונה, אלא אם כן היא רואה שהחל המחזור ואז, כמובן, לה דין [[נידה]] גמור.

===דוגמאות לווסת שאינו קבוע===
לצורך המחשה של שלוש עונות הפרישה נביא מספר דוגמאות של ימי ראיית דם (=תחילת וסת) וימי הפרישה של אישה שאין לה וסת קבוע:

{|cellpadding="2" border="1" align="left"
|+'''מקרא צבעים'''
|-
!bgcolor="#FF0000"| ראיית דם !!bgcolor="#40E0D0"| עונת הפלגה !!bgcolor="Purple"| עונה בינונית !!bgcolor="#0000FF"| יום בחודש
|-
|}
{{-}}
==== דוגמה א' ====
{|cellpadding="2" border="4" align="left"
|-
! ראשון !! שני !! שלישי !! רביעי !! חמישי !! שישי !! שבת
|-
| bgcolor="#FF0000"| כ"ט אלול || א' תשרי || ב' תשרי || ג' תשרי || ד' תשרי || ה' תשרי || ו' תשרי
|-
| ז' תשרי || ח' תשרי || ט' תשרי || י' תשרי || י"א תשרי || י"ב תשרי || י"ג תשרי
|-
| י"ד  תשרי || ט"ו תשרי || ט"ז תשרי || י"ז תשרי || י"ח תשרי || י"ט תשרי || כ' תשרי
|-
| כ"א תשרי || כ"ב תשרי || כ"ג תשרי || כ"ד תשרי || כ"ה תשרי || כ"ו תשרי ||bgcolor="#FF0000"| כ"ז תשרי
|-
| כ"ח תשרי || כ"ט תשרי || ל' תשרי || א' חשוון || ב' חשוון || ג' חשוון || ד' חשוון
|-
| ה' חשוון || ו' חשוון || ז' חשוון || ח' חשוון || ט' חשוון || י' חשוון || י"א חשוון
|-
| י"ב חשוון || י"ג חשוון || י"ד חשוון || ט"ו חשוון || ט"ז חשוון || י"ז חשוון || י"ח חשוון
|-
| י"ט חשוון || כ' חשוון || כ"א חשוון || כ"ב חשוון || כ"ג חשוון ||bgcolor="#40E0D0"| כ"ד חשוון || כ"ה חשוון
|-
|bgcolor="Purple"| כ"ו חשוון ||bgcolor="#0000FF"| כ"ז חשוון || כ"ח חשוון || כ"ט חשוון || ל' חשוון || א' כסלו || ב' כסלו
|-
|}
בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ז בתשרי. {{ש}} כעת יהיו שלושה ימי פרישה: 
* 30 יום מהראייה האחרונה (סופרים גם את יום הראייה)- '''עונה בינונית''' והיא תחול בכ"ו בחשוון.
* ב'''אותו תאריך בחודש''' הבא כלומר בכ"ז בחשוון.
*ובאותו הפרש כמו בפעם הקודמת - '''עונת הפלגה''' כלומר לאחר 28 יום - בכ"ד בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם '''האחרונה'''.
{{-}}

==== דוגמה ב' ====
{|cellpadding="2" border="4" align="left"
|-
! ראשון !! שני !! שלישי !! רביעי !! חמישי !! שישי !! שבת
|-
| bgcolor="#FF0000"| כ"ט אלול || א' תשרי || ב' תשרי || ג' תשרי || ד' תשרי || ה' תשרי || ו' תשרי
|-
| ז' תשרי || ח' תשרי || ט' תשרי || י' תשרי || י"א תשרי || י"ב תשרי || י"ג תשרי
|-
| י"ד תשרי || ט"ו תשרי || ט"ז תשרי || י"ז תשרי || י"ח תשרי || י"ט תשרי || כ' תשרי
|-
| כ"א תשרי || כ"ב תשרי || כ"ג תשרי || כ"ד תשרי || כ"ה תשרי || כ"ו תשרי || כ"ז תשרי
|-
|כ"ח תשרי ||bgcolor="#FF0000"| כ"ט תשרי || ל' תשרי|| א' חשוון || ב' חשוון || ג' חשוון || ד' חשוון
|-
| ה' חשוון || ו' חשוון || ז' חשוון || ח' חשוון || ט' חשוון || י' חשוון || י"א חשוון
|-
| י"ב חשוון || י"ג חשוון || י"ד חשוון || ט"ו חשוון || ט"ז חשוון || י"ז חשוון || י"ח חשוון
|-
| י"ט חשוון || כ' חשוון || כ"א חשוון || כ"ב חשוון || כ"ג חשוון || כ"ד חשוון || כ"ה חשוון
|-
|| כ"ו חשוון || כ"ז חשוון ||bgcolor="Purple"| כ"ח חשוון ||bgcolor="#0000FF"| כ"ט חשוון || ל' חשוון || א' כסלו || ב' כסלו
|-
|}
בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ט בתשרי. {{ש}} כעת יהיו שני ימי פרישה:
* 30 יום מהראייה האחרונה - '''עונה בינונית''' והיא תחול בכ"ח בחשוון.
** '''עונת ההפלגה''' שווה בדוגמה זו ל'''עונה הבינונית''' - 30 יום, ותחול באותו יום.
* ב'''אותו תאריך בחודש''' הבא כלומר בכ"ט בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם '''האחרונה'''.

{{-}}

==== דוגמה ג' ====
{|cellpadding="2" border="4" align="left"
|-
! ראשון !! שני !! שלישי !! רביעי !! חמישי !! שישי !! שבת
|-
|bgcolor="#FF0000"| כ"ט אלול || א' תשרי || ב' תשרי || ג' תשרי || ד' תשרי || ה' תשרי || ו' תשרי
|-
| ז' תשרי || ח' תשרי || ט' תשרי || י' תשרי || י"א תשרי || י"ב תשרי || י"ג תשרי
|-
| י"ד תשרי || ט"ו תשרי || ט"ז תשרי || י"ז תשרי || י"ח תשרי || י"ט תשרי || כ' תשרי
|-
| כ"א תשרי || כ"ב תשרי || כ"ג תשרי || כ"ד תשרי || כ"ה תשרי || כ"ו תשרי || כ"ז תשרי
|-
| כ"ח תשרי || כ"ט תשרי ||bgcolor="#FF0000"| ל' תשרי || א' חשוון || ב' חשוון || ג' חשוון || ד' חשוון
|-
| ה' חשוון || ו' חשוון || ז' חשוון || ח' חשוון || ט' חשוון || י' חשוון || י"א חשוון
|-
| י"ב חשוון || י"ג חשוון || י"ד חשוון || ט"ו חשוון || ט"ז חשוון || י"ז חשוון || י"ח חשוון
|-
| י"ט חשוון || כ' חשוון || כ"א חשוון || כ"ב חשוון || כ"ג חשוון || כ"ד חשוון || כ"ה חשוון
|-
|| כ"ו חשוון || כ"ז חשוון || כ"ח חשוון ||bgcolor="Purple"| כ"ט חשוון ||bgcolor="#40E0D0"| ל' חשוון || א' כסלו || ב' כסלו
|-
|}
בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בל' בתשרי. {{ש}} כעת יהיו שני ימי פרישה:
* '''עונת ההפלגה''' לאחר 31 יום מהראייה הקודמת תחול בל' בחשוון.
** '''עונת החודש''' שווה בדוגמה זו ל'''עונת ההפלגה''' ותחול באותו יום.
* '''עונה בינונית''' - 30 יום לאחר הראייה הקודמת, בכ"ט בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם '''האחרונה'''.

{{-}}

===וסת משתנה===

אישה המתחילה לראות דם וסת באופן קבוע בטווח קצר של ימים (עד שלושה ימים) אינה נקראת בעלת וסת קבוע. אולם, יש מי שהחמירו{{הערה|רמ"א חלק יורה דעה סימן קפ"ד סעיף ב'. ועיין בשפתי כהן בסימן קפ"ט סעיף קטן ל"ט מה שהעיר על זה}} וחייבו אותה לפרוש בכל הימים הללו.
לדוגמה, אישה המתחילה לראות דם וסת '''תמיד''' בהפרש של 28 - 30 ימים מתחילת הווסת הקודמת (אבל אף פעם לא בהפרש גדול יותר או קטן יותר) - יש שיחמירו עליה לפרוש בכל חודש במשך שלושה ימים, החל מ-28 ועד 30 יום אחר תחילת הווסת הקודמת. ימים אלו נקראים '''ימי מבוכה''' - ימים בהם היא נבוכה ואינה יודעת באיזה מהם בדיוק תראה דם.

==כיצד נקבעת וסת==

כדי שווסת של אישה תהפוך להיות קבועה, עליה להופיע באותה צורה במשך שלוש פעמים ברציפות.

למשל, אישה שראתה דם בליל א' בחודש במשך שלושה חודשים רצופים, קבעה לעצמה '''וסת החודש''' בליל א' בחודש. על כן, בכל ליל א' בחודש עליה לפרוש מבעלה ולבדוק את עצמה.
וכן, אישה שראתה דם ארבע פעמים בשבכל פעם היה הפרש של 27 יום, ובכל פעם הראיה הייתה באותה עונה (לילה או יום), סך הכל שלושה הפרשים של 27 יום - קבעה לעצמה '''וסת ההפלגה''' בהפרש של 27 יום. על כן, בכל פעם שיעברו 27 יום מהראיה הקודמת שלה, עליה לפרוש באותה עונה עד שתבדוק את עצמה.
וכן, אישה שראתה דם לאחר שהרגישה הרגשה מסוימת ב[[בטן|בטנה]] או במקום אחר בגופה במשך שלוש פעמים ברציפות - קבעה לעצמה '''וסת הרגשה''' ובכל פעם שתרגיש את ההרגשה הזאת עליה לפרוש מבעלה למשך עונה אחת ולבדוק את עצמה.

בדומה לצורות אלו, ישנם עוד צורות רבות של וסתות הבאות באופן קבוע. וסתות אלו מפורשות בספרי הפסיקה השונים. אישה המגלה שיש עקביות מסוימת בסדר הופעת הווסתות שלה מומלץ לה לשאול שאלת חכם אצל רב פוסק כדי לדעת האם קבעה לעצמה וסת או לא.

===עקירת וסת===

עקירת וסת קבוע מתבצעת בדומה לקביעת וסת. וסת קבוע שלא הופיע במשך שלוש פעמים ברציפות - נעקר, ומעתה אין צריך לחשוש לו. לאחר עקירת הווסת הקבוע, חוזרת האישה לנהוג כשאישה שאין לה וסת קבוע ועליה לנהוג בשלושת תאריכי הפרישה כאמור לעיל. אישה שיש לה וסת קבוע ובחודש אחד לא ראתה ביום הקבוע, בחודש הבא יהיה עליה לפרוש גם ביום הווסת הקבוע, וגם ביום הווסת שהיה בפעם הקודמת. למשל, אישה שיש לה וסת קבוע לליל א' בחודש, ובחודש אחד לא ראתה בליל א' וראתה בליל ב' - בחודש הבא עליה לפרוש גם בליל א' (כווסת קבוע) וגם בליל ב' (כווסת שאינו קבוע). בנוסף, יהיה עליה לפרוש בשני התאריכים הנוספים השייכים לראייה החריגה (עונת ההפלגה ועונה בינונית).

==וסת גלולות==
[[קובץ:Pilule contraceptive.jpg|שמאל|ממוזער|150px|גלולות למניעת היריון]]
אישה המשתמשת ב[[גלולה למניעת היריון|גלולות למניעת היריון]] או באמצעים תרופתיים אחרים המשנים את סדר המחזור החודשי שלה, עשויה לפתח '''וסת גלולות'''. בספרי ההלכה נפסק כי אישה המשתמשת בגלולות אלו, כאשר סיימה את המנה החודשית, עליה לפרוש מבעלה החל מ-36 שעות לאחר נטילת הכדור האחרון ואסורה בקיום יחסי אישות עד שיחלפו שבעה ימים מעת לקיחת הכדור האחרון. לאחר שבעה ימים (אם לא ראתה דם) יכולה לחזור ולקיים יחסי אישות{{הערה|דרכי טהרה פרק ז' סעיף ק"ב, שם נכתב כי ההלכה מתאימה לכדורים המצויים בשנת ה'תשס"ו}}.

אם לאחר שלושה חודשים בהם השתמשה בגלולות באופן קבוע, ראתה כי יש לה זמן קבוע בו היא רואה דם לאחר הפסקה בנטילת הכדורים, הרי קבעה וסת וצריכה לחשוש ליום הזה בלבד. לדוגמה, אם במשך שלושה חודשים ראתה דם שלושה ימים לאחר שהפסיקה ליטול את הכדור, עליה לפרוש בפעם הבאה רק ביום השלישי ודינה כבעלת וסת קבוע.

יש לציין כי ההלכה מתייחסת בהסתייגות לנטילת גלולות למניעת היריון וכן בשימוש ב[[אמצעי מניעה]] אחרים. בספרות ההלכה מובא כי יש להתייעץ עם רב פוסק לפני כל שימוש באמצעים אלו.

==מסולקות דמים==
ישנן נשים אשר פסקו מלראות דם וסת לזמן קבוע או לזמן מוגבל. נשים אלו נקראות בהלכה '''מסולקות דמים''' ויש להן התייחסויות שונות בעניין הפרישה.

===מעוברת===
אישה ב[[היריון]] אינה אמורה לקבל מחזור, ולכן נחשבת למסולקת דמים. אולם, ההלכה מתייחסת רק לאישה ש"הוכר עוברה" כלומר לאחר שלושה חודשים, כאישה בהיריון.
לכן, אישה שיש לה וסת קבוע, צריכה להמשיך ולפרוש מבעלה בכל פעם שיגיע זמן הווסת הקבוע עד שתסיים את שלושת החודשים הראשונים להריונה. אולם, אם הווסת הקבוע שלה הוא '''וסת ההפלגה''' חל עליה דין פרישה רק בהפרש הראשון של הימים. למשל, אם רגילה לראות כל 31 יום עליה יהיה עליה לפרוש אחרי 31 יום מהפעם הקודמת, ואם לא תראה דם ביום זה (מפני ההיריון) אינה צריכה לפרוש יותר.

אישה שאין לה וסת קבוע צריכה לפרוש בשלושת ימי הפרישה (עונת החודש, עונה בינונית ועונת הפלגה) בפעם הראשונה, ואם לא תראה דם בימים אלו אינה צריכה לפרוש יותר. יש המחמירים ומציעים לפרוש בעונה בינונית (כל שלושים יום) עד שלושה חודשים לתחילת ההיריון{{הערה|טהרת ישראל סימן קפ"ט סעיף קטן י"ט}}.

מעוברת שרואה דם במהלך ההיריון דינה כנידה גמורה, ומתייחסת לראייה זו כווסת שאינו קבוע וצריכה לפרוש בחודש הבא בשלושת ימי הפרישה (חודש, הפלגה, בינונית). בזמן ההיריון לא נקבעת וסת אף אם במשך שלושה חודשים תראה באותו יום{{הערה|שולחן ערוך יורה דעה סימן קפ"ט סעיף ל"ג}}.

===מיניקה===
אישה שילדה, נחשבת מסולקת דמים במשך 24 חודשים מהלידה. דין זה איננו קשור ל[[הנקה]] בפועל, ואף אם אינה מניקה את התינוק בפועל נחשבת מיניקה למשך 24 חודשים.

אם במהלך 24 החודשים הללו רואה דם - עליה לפרוש בחודש הבא באותו תאריך עברי. אם רואה פעם נוספת עליה לפרוש בחודש הבא ביום החודש ובעונת ההפלגה ויש אומרים שצריכה לפרוש גם בעונה בינונית. אם היה לה וסת קבוע לפני ההיריון אינה צריכה לפרוש ביום הזה אלא אם פעם אחת תראה דם באותו אופן כמו לפני ההיריון. אם במהלך 24 החודשים הללו קבעה וסת חדשה, קביעות הווסת תקפה למשך 24 החודשים הללו, ולאחריהן חוזרת למה שהיה לפני ההיריון.

כאשר מסתיימים ימי ההנקה, 24 חודשים, עליה לחזור לכל הדינים שהיו לה לפני ההיריון. אם הייתה לה וסת קבועה - עליה לפרוש ביום זה. אם לא הייתה לה וסת קבועה אין היא צריכה לפרוש בתאריכים הישנים שהיו לפני ההיריון אלא מתחילה לספור מחדש את ימי החודש וזמני ההפלגה.

===מבוגרת===
אישה שהגיעה לגיל [[זקנה]]{{הערה|1=בשולחן ערוך בסימן קפ"ט סעיף כ"ט נפסק שזקנה מוגדרת מי שניתן לקרוא לה "אמא" (=סבתא) בפניה ואינה מתביישת}} והפסיקה לראות דם במשך 90 יום נחשבת מסולקת דמים ואינה צריכה לפרוש יותר אף בימים בהם הייתה לה וסת קבועה. ואף אם תראה שוב דם, אינה צריכה לפרוש שוב בחודש הבא. אולם, אם תראה דם בתאריך בו הייתה לה וסת קבועה או שראתה דם במשך שלוש פעמים - אינה נחשבת מסולקת דמים וצריכה לחזור ולפרוש מבעלה כדיני הפרישה. אישה כזו יכולה אף לקבוע וסת אחת ל-90 יום ותצטרך לפרוש כל תשעים יום. אם לא ראתה דם במשך חצי שנה - אינה צריכה לפרוש יותר, ואינה צריכה לחשוש שוב לראיית דם.

==מעקב אחרי הווסתות==
[[קובץ:לוח שנה.png|שמאל|ממוזער|200px|לוח שנה בו אפשר לסמן וסתות וימי פרישה]]
מובא בספר חכמת אדם של הרב אברהם דנציג:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרוצה לקיים מצות פרישה כתיקונה, יזהר לכתוב תמיד יום הווסת, ואז יוכל לחשב ימי וסתה. כך קיבלתי מרבותי, וכך הייתי נוהג כל ימי, ולא אנה לי כל אוון, ברוך השם המקדש עמו|מקור=כלל קי"ב סעיף מ'}}
אכן, עצה זו חשובה ביותר, מפני שהווסתות באות בהפרשים של חודש (ולעתים בהפרשים גדולים יותר) וקל לשכוח מתי היה הווסת האחרון ומתי צריך לפרוש. בייחוד כאשר מדובר בווסת שאינו קבוע, או בצורך לקבוע וסת שבא במשך שלושה חודשים.

כדי לזכור את ימי הווסתות ולהקל על חישובם מוצע בספרי ההדרכה לזוגות <ref>למשל, איש ואישה של הרב אלישיב קנוהל פרק ח' סעיף י"ב</ref> כי בני הזוג ינהלו יומן או לוח שנה מיוחד לצורך זה. בלוח זה ירשמו את ראיות הדם של האישה, את ההרגשות שחשה בעת הראייה ואת ימי הפרישה הבאים. בצורה כזו יהיה קל יותר לבדוק אם ישנה עקביות בצורת הופעת הווסת ואם ניתן לקבוע וסת קבוע. עוד מוצע בספרים, כי בחורות רווקות ינהלו יומן כזה עוד לפני ה[[אירוסין]] כדי שידעו ויכירו את צורת הווסת שלהן עוד לפני ה[[נישואין]] ולפני שההתרגשות של ימי החתונה תשנה את הווסת.

==קישורים חיצוניים==
* [http://taharat.com/teharat/dinim.asp#a9 דיני פרישה סמוך לווסת באתר טהרת המשפחה]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

==ראו גם==
* [[נידה]]
* [[וסת]]

{{חיי אישות ביהדות}}

[[קטגוריה:הלכות אישות]]
[[קטגוריה:יהדות]]