הצגת המקור של הדף "מקווה"

[[תמונה:Mikveh22.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מקווה מודרני בקיבוץ [[טירת צבי]]]]
'''מִקְוֶה''' הוא מאגר של מים שאינם שאובים, אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודיים לקיים את מצוות הטבילה בכדי להיטהר ממצבי טומאה שונים, וכן לטבול כלים ובגדים שנטמאו ורוצים לטהרם.

מקוואות הם מוסדות הכרחיים בכל ישוב יהודי בעל אוכלוסייה דתית, מאחר ונשים בגיל ה[[פריון]] זקוקות לטבול אחת לחודש. עבור גברים אין בימינו חובה הלכתית לטבול, אך מקוואות גברים בכל זאת נפוצים בקרב קהילות חסידיות בהן גברים רבים נוהגים לטבול כל בוקר במקווה כדי להוסיף טהרה, ובפרט בערב שבת וחג, כאשר בערב יום כיפור ישנו מקור בהלכה לטבול.

מאחר ובמדינת ישראל מתאפשרים [[נישואין]] בין יהודים על פי ההלכה האורתודוקסית בלבד, [[חתונה|כלות]] נדרשות להציג לרב שמשיא אותן אישור על טבילתן במקווה ערב נישואיהן.

==ארכאולוגיה==
מאות מקוואות טהרה עתיקים נתגלו ברחבי ארץ ישראל, והם מתוארכים לתקופה ההלניסטית המאוחרת, הרומית והביזנטית. מתקנים אלו זכו להתייחסות נרחבת במחקר בשנים האחרונות. גילויים של מקוואות בחפירותיו של פרופ' יגאל ידין במצדה בשנת 1965 פתחו למעשה את המחקר הארכאולוגי של נושא זה. בחפירות אלו נתגלו מספר מתקני מים מדורגים, כאשר שניים מהם זוהו על ידי ידין כמקוואות טהרה.

[[קובץ:KotelTunnels33.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מקווה טהרה מימי בית שני]]
מקווה הוא למעשה מתקן מים מדורג. מדובר בטיפוס מיוחד של מתקן מים בעל מאפיינים המייחדים אותו מסוגים אחרים של מתקני מים.

ישנן מספר דרכים להבחין בין מקווה עתיק, בעיקר מימי בית שני ואילך, לבין בור מים פשוט שלא שימש לטבילה. כך למשל, מקווה הוא בדרך כלל חלל בנפח של כ-700 ליטר, שקירותיו מטוייחים לטובת אגירת המים. מתקני המים המדורגים מטויחים בטיח הידראולי האופייני למתקני מים אחרים, (כגון: בורות, אמות מים, בריכות וכדומה). 

==בניית המקוואות כיום==
מקוואות הנשים הנבנים כיום, נבנים בסטנדרטים גבוהים מאוד, וקיימת הקפדה רבה על ההיגיינה של הטבילה. במרבית המקוואות מוסיפים כלור למי הטבילה בצורה שאינה פוסלת את המקווה אך מאפשרת חיטוי טוב של המים. הלכות טהרת המשפחה מחייבות את הטובלות להתרחץ היטב לפני הטבילה, כך שכל הנשים נכנסות לבור הטבילה לאחר רחיצת כל גופן במים וסבון - דבר שמוסיף לרמת ההיגיינה של המקווה. כל אלו מצטרפים לכך, שאף שבעבר המקוואות לא היו נקיים, כיום טבילה במקווה אינה מסוכנת יותר מרחצה בבריכת שחייה.

במרבית המקוואות נהוג לגבות תשלום סמלי (10-25 ש"ח) לצורך כיסוי הוצאות המקווה. אולם, ישנם מקוואות המאפשרים טבילה פרטית ושירותים נוספים לנוחות הטובלות (שירותי ספא, הסרת שיער ועוד). במקוואות אלו המחיר יקר יותר, בהתאם. בחלק מן המקוואות נהוג לספק מגבות נקיות לשימוש המתרחצים, הכלול במחיר הכניסה למקווה.

המקווה לגברים משמש בנוסף כבית מרחץ עם מקלחות ומלתחה, ככלל מתבקשים המשתמשים במקווה להתרחץ לפני הכניסה לבור הטבילה.

{{חיי אישות ביהדות}}

[[קטגוריה:יהדות]]