הצגת המקור של הדף "טיפול מיני"

'''טיפול מיני''' הוא אסטרטגיה לשיפור ה[[תפקוד מיני|תפקוד המיני]] ו[[יצר המין]]. בעיות נפוצות הניתנות לטיפול הן [[שפיכה מוקדמת]], [[שפיכה מאוחרת]], [[אין-אונות]], היעדר [[חשק מיני]] או [[עוררות מינית]], וכאב בעת קיום [[יחסי מין]] ([[וגיניזמוס]] ו-[[דיספאריניה]]). טיפול מיני עשוי לסייע גם לבעלי [[פאראפיליה|פאראפיליות]], [[דיספוריה מינית]], [[היפרסקסואליות]], היעדר ביטחון מיני, התאוששות מ[[תקיפה מינית]], בעיות מיניות הנוגעות לזקנה, מחלה או מוגבלות אחרת.

==אופן הטיפול==
טיפול מיני מודרני משלב שיטות פסיכותרפיות ותרופתיות, כגון [[ויאגרה]] ([[סילדנפיל]]) לחיזוק ה[[זיקפה]] ופקסיל ([[פרוקסטין]]) לטיפול ב[[שפיכה מוקדמת]]. מטפלי מין מסייעים למטופלים להתגבר על בעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות העשויות לפגוע בחיי המין.

טיפול מיני דורש תחילה אבחון קפדני הכוללת בדיקה רפואית ופסיכולוגית. הסיבה לכך היא כי לתפקוד המיני יש בסיס סומטי (ביולוגי) או בסיס פסיכוגני (פסיכולוגי). דוגמה מובהקת היא [[אין-אונות]] (אימפוטנציה), אשר עשויה לנבוע מבעיה במחזור הדם או מחרדת ביצוע (או משניהם יחד). טיפול מיני הוא בדרך כלל לטווח קצר, כאשר משך הטיפול תלוי בנסיבות.

טיפול מיני ניתן על ידי פסיכולוגים או רופאים שעברו הכשרה מתאימה. בארצות הברית, "האגודה האמריקאית של מחנכי מין, יועצים ומטפלים" (AASECT) מפקחת על ההכשרה הקלינית של מטפלי מין  ומעניקה תעודת מטפל מין מוסמך (CST). בארצות הברית יכול כל יועץ מורשה לבריאות הנפש לתרגל גם טיפול מיני.

טיפול מיני שונה מ[[סרוגייט]]. בעוד שמטפלי המין דנים ומדריכים את הלקוחות בתרגילים מבוססי-מין אשר יבוצעו בפועל בבית בין המפגשים, בטיפול סרוגייט משתתפת בת זוג ייעודית בתרגילים עם לקוחותיהם על מנת לתרגל ולפתח מיומנויות בתחום זה. מטפלים ונשי סרוגייט משתפים פעולה במקרים מסוימים. למטפלים מיניים מוסמכים, קרי פסיכולוגים ורופאים, אין קשר מיני עם לקוחותיהם.

===תסמינים===
טיפול מיני מתמקד בתסמינים של המטופל ולא בקונפליקטים הפסיכודינאמיים. הפרעות מיניות אשר ניתן לטפל בהן על ידי טיפול מיני כוללות חשש כלשהו מקיום [[יחסי מין]] בקרב בני זוג, [[שפיכה מוקדמת]], [[אין-אונות]], [[ליבידו]] נמוך, [[פטיש]]ים הפוגעים בחיי המין, [[התמכרות מינית]], כאב בעת קיום יחסי מין, היעדר ביטחון מיני, סיוע לקורבנות המתאוששים מתקיפה מינית, בעיות שמקורן במתח, עייפות וגורמים סביבתיים אחרים. טיפול מיני יכול להיות על בסיס אישי או עם יחד בן הזוג. 

<!--
הזדקנות ומיניות
ראה גם: מיניות בגיל מבוגר
שינוי פיזי ורגשי לאורך שלבי החיים השונים יכול להשפיע על הגוף ועל המיניות. הירידה הבאה ברמות ההורמונים ושינויים בתפקוד הנוירולוגי והמחזורי עלולה להוביל לבעיות מיניות כגון הפרעות בתפקוד זיקפה או כאבי נרתיק. [6] שינויים פיזיים אלה משפיעים לעיתים קרובות על עוצמת המין הצעיר, ויכולים לתת את מקומם לתגובות מאופקות יותר באמצע החיים ומאוחר יותר . [6] סוגיות עם ליבידו נמוך ותפקוד מיני נחשב בדרך כלל לתוצר לוואי של זקנה. תוצרי הלוואי הרגשיים של הבגרות, עם זאת - ביטחון מוגבר, מיומנויות תקשורת טובות יותר ועכבות פחותות - יכולים לעזור ליצור חוויה מינית עשירה יותר, נינונית יותר ומספקת בסופו של דבר. [6] במהלך סקרים אחרונים של AARP בשנת 1999, 2004, ו 2009 רווחה סטטיסטית בקרב מבוגרים יותר גדל; עם זאת, שביעות הרצון המינית הכוללת ירדה. [7] עם זאת, המבוגרים האמינו שחיי מין פעילים מעניקים תענוג רב אך תורמים באופן מהותי לבריאות הרגשית והגופנית הכוללת. [7]

מבוגרים
A woman touches a man's face.
טיפול מיני, בכל גיל, כולל לעתים קרובות נוגע למגע סנסטי
במשך השנים, תשומת הלב מועטה מאוד למבוגרים ולמיניות. ככל שאוכלוסיית המבוגרים ותוחלת החיים ממשיכה לצמוח, יש מידע על תרפיה מינית, אבל זה לעתים קרובות לא מקובל בקלות. תפקידים תרבותיים ומיניים משתנים תמיד לאורך החיים. כאשר אנשים בגיל, הם נתפשים לעתים קרובות כמו מינית או לא מסוגל להחזיק תשוקות מיניות. נוכחות של תפקוד מיני במהלך הזיקנה יכולה להיות מושפעת מבעיות בריאות. ישנן הפרעות אנדוקריניות רבות, כלי הדם והפרעות נוירולוגיות שעלולות להפריע לתפקוד המיני, יחד עם כמה תרופות וניתוחים. [8] גברים מבוגרים חווים שינויים המתרחשים בפיזיולוגיה מינית ומשפיעים על תפקוד זיקפה ועל פליטה . [8] בעוד נשים מבוגרות חווה השפעות פיזיולוגיות של הזדקנות לאחר גיל המעבר , וכתוצאה מכך ירידה בייצור של אסטרוגן . זה מוביל ליובש הנרתיק מוגברת, ניוון כללי של רקמת הנרתיק, ושינויים באברי המין (גודל מופחת של הדגדגן , הפות, ורקמות מעיים). שינויים קוגניטיביים וירידה הם גורם נוסף המשפיע על פעילות מינית. דמנציה , אלצהיימר והפרעות נפשיות אחרות עלולות להשפיע על ההתנהגות המינית, המייצרת בעיות של אי-קשר או קשיים ביחסים עם השפעות נוספות על יחסי המין של בני הזוג. [8]

טיפולי מין עם מבוגרים מביטים בגורמים המשפיעים על המיניות אצל מבוגרים, כולל תשוקה מינית, פעילות מינית, ערך המיניות והבריאות. [9] הוא יכול לכלול תרגילי מיקוד ממוקדים , תקשורת ופנטזיה וכן טיפול פסיכודינמי . [10]

טיפול מיני למבוגרים הוא דומה לטיפול מיני עם אוכלוסיות אחרות. הוא כולל את השימוש בחומרי סיכה אישיים המבוססים על מים (עבור סיכה בנרתיק מופחת), טיפול הורמונלי ותרופות. [11] מטפלי מין העובדים עם מבוגרים צריכים לדעת על מיניות והזדקנות. [10] הם צריכים גם להיות מודעים איך סטריאוטיפים משפיעים על הלקוחות שלהם. [8] הדבר נכון במיוחד עבור לקוחות הזיהוי של LGBT . [11]

מבוגרים מבוגרים עשויים גם זקוקים לחינוך נוסף על מיניותם ותפקודם המיני. [12] תכנית הלימודים כוללת תקשורת, אוננות , דימוי גוף ורוחניות . [12] היא גם מלמדת על שיחה עם רופא על פעילות מינית. [12] זה אופטימלי כי חינוך מיני למבוגרים יש לכלול מידע על זיהומים המועברים במגע מיני (STDs / STI), כגון HIV / AIDS . [13]

היסטוריה
טיפול מיני קיים בתרבויות שונות לאורך זמן, כולל הודו העתיקה, סין, יוון ורומא. [14] זה לקח את הטופס של מדריכים, לחשים, anaphrodisiacs [15] או aphrodisiacs, וכן טנטרי יוגה , בין היתר. [16] הרבה מהטיפול המיני ותפקוד המיני בתרבויות המערב הוגבלו לדיון מדעי, במיוחד במהלך המאה ה -19 ועד תחילת המאה ה -20. [16]

סקסולוגים כמו הנרי האבלוק אליס ואלפרד קינסי החלו לערוך מחקר בתחום המיניות האנושית במחצית הראשונה של המאה העשרים. [14] [16] עבודה זו היתה פורצת דרך ושנוי במחלוקת בזירה המדעית. [16]

בשנות ה -50, טיפול מיני עסק ב"השלטת הביטוי המיני "ודיכוי מה שנחשב אז להתנהגות סוטה, כגון הומוסקסואליות או קיום יחסי מין לעיתים קרובות מדי. [16] מאסטרס וג'ונסון זוכות למהפכה בטיפולי המין באמצע המאה, וכללו טיפול זוגי והתערבויות התנהגותיות שהתמקדו בהווה בתרגילי מיקוד ממוקדים . [14] [16] ד"ר הלן סינגר קפלן שינתה כמה מהרעיונות של מאסטרס וג'ונסון כדי להתאים בצורה טובה יותר את התרגול שלה, כולל הכנסת תרופות. [14] [16] שניהם שילבו טיפול התנהגותי קוגניטיבי בתרגול שלהם וקפלן השתמש גם בטיפול פסיכודינמי . [14] עבודתו של ג'ק אנון ב -1976 ראתה גם את יצירת מודל ה- PLISSIT שביקש ליצור מערכת מובנית של רמות למטפל. [17]

באמצע שנות השמונים ראה את הרפואה של טיפול מיני, עם דגש על תפקוד מיני של גברים. [16] בשנות ה -90 הובילו זריקות פין ותרופות כמו ויאגרה, כמו גם שיווק של תרופות נוגדות דיכאון בשל תופעות הלוואי שלהן. [16] טיפול הורמונלי הוכנס לסייע הן בתפקוד המיני של גברים והן אצל נשים. [16] דילאטורים שימשו לטיפול בנשים עם vaginismus וכן ניתוחים כדי להגדיל את גודל פתח הנרתיק ולטפל כאבים vulval הוכנסו גם. [16]

-->