הצגת המקור של הדף "גט"

'''גט''' הוא מסמך [[הלכה|הלכתי]] שבאמצעותו [[גירושין|מגרש]] בעל את אשתו ומסיים את [[נישואים|נישואיהם]]. 

מקור המילה הוא ב[[משנה]] ו[[תלמוד]], שם מופיעה המילה 'גט' במובנה המקובל וגם במשמעות של [[שטר]] העוסק ב[[דיני ממונות]], כגון שטרי קניין. <ref>(דוגמה טובה לכך היא הפרק "גט פשוט" במסכת [[בבא בתרא]] מסכת שאינה עוסקת בדיני גירושין אלא בדיני ממונות). </ref> כיום מקובל לכנות במילה גט רק את השטר שבו מגרש הבעל את אשתו. ב[[תורה]] עצמה לא נזכרת המילה 'גט' אלא מוזכר 'ספר כריתות'.<ref>"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו - כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ '''סֵפֶר כְּרִיתֻת''' וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ." (דברים כ"ד א')  </ref>
<ref>"...אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" (ישעיהו נ' א')</ref>
== דיני הגט ==

דיני הגט נלמדים מפרשה בספר [[דברים]], העוסקת ב[[גירושין]]. (דברים כ"ד, א-ד) בפרשה עצמה מפורש רק החיוב שהמגרש אישה יגרשה באמצעות 'ספר כריתות', ואיסור לאדם לשאת שוב גרושתו לאחר שנישאה לאדם אחר. שאר דיני הגט נלמדים מ[[תורה שבעל פה]] ובאמצעות [[דרשה|דרשות]].

עיקרי דיני הגט הם:
* אין האיש מגרש את אשתו אלא לרצונו, ולא בעל כורחו. מעיקר הדין הייתה אשה מתגרשת גם בעל כורחה, אולם מתקנת [[רבנו גרשום|רבינו גרשום מאור הגולה]], אסור לאיש לגרש את אשתו כנגד רצונה.
* אין האשה מתגרשת אלא באמצעות שטר כתוב.
* הגט צריך להיכתב במיוחד עבור הבעל והאישה הספיציפיים. אולם ה[[לבלר (מקצוע)|סופר]] יכול להכין לעצמו טופסי גיטין, היינו שיכתוב את כל נוסח הגט ('טופס') וישאיר את מקום שם האיש, האשה והתאריך ריקים. ('תורף')
* על האיש לתת את הגט בעצמו לאשה, ולא שהיא תקח את הגט בעצמה.
* על הגט להינתן לתוך ידה של האשה, ליד [[שליח (הלכה)|שלוחה]], או לשטח בבעלותה שבו היא יכולה לשמר את גיטה.
* על הגט להינתן לאשה לעיני [[עדות (משפט עברי)|עדים]].

==מהות הגט==

הגט אינו [[חוזה]] שנערך בין שני צדדים, אלא הוא מעשה חד-צדדי של הגבר. למרות שמעיקר הדין אין צורך ב[[בית דין רבני]] כדי לסדר גט (גט אינו אקט שיפוטי כלל), מקובל שגט יסודר אך ורק בבית-דין רבני מוסמך, וזאת בשל מורכבותו ההלכתית של הגט. מיד לאחר סידור הגט נותן בית-הדין הרבני פסק-דין פורמלי (הקרוי "מעשה-בית-דין") הקובע כי בני הזוג גרושים. ב[[מדינת ישראל]] ניתנת בנוסף לכך גם תעודת-גירושין.

הגט היה קיים עוד בתקופת ה[[מקרא]] ומוזכר ב[[ספר דברים]] וב[[ספר ישעיהו]]  בשם "ספר כריתות" ולפי ה[[מדרש]] היה נהוג עוד בימי [[אברהם אבינו]]. הנוסח הנוכחי של הגט וכל הכללים הקשורים בו נקבעו ב[[בבל]] ב[[תקופת התלמוד]]. משפט המפתח בגט הוא "הרי את מותרת לכל אדם".

בעת שהגבר מוסר את הגט לאישה חייבים להיות נוכחים שני [[עד]]ים, וכן בית-הדין המסדר את ה[[גירושים]]. לעתים נוכח גם הלבלר שכתב את הגט, אך אין זה נדרש. בעת מסירת הגט אומר הגבר לאישה: "הרי זה גטך, והתקבלי גטך זה, והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו, ומותרת לכל אדם". 

==תוכן הגט==
במקרא לא נאמר כלום על תוכנו של הגט ולא על צורתו, ומסתבר שבימים הקדומים לא היו לשונות קבועים לגיטין אלא כל אדם כתב את הגט בנוסח שלו.
שמואל מזכיר (בקידושין ה' ע"ב) את הנוסחאות שהבעל כותב לאשתו: 'הרי את משולחת', 'הרי את מגורשת', 'הרי את מותרת לכל אדם'. בצד נוסחאות אלו הוא מביא נוסחאות פסולות: 'איני אישך', 'איני בעלך' וכו', וכוונתו שאם אמר 'איני אישך' לבד אינו מועיל, לפי שהבעל צריך לשלח את אשתו מביתו, ולא שישלח את עצמו ממנה, אבל אם הוא מוסיף בכל נוסח שהוא, שהוא משלח את אשתו ממנו - הרי זה גט.
בגט צריך שיהיה כתוב שם האיש, שם האישה והזמן. הסופר הכותב את טופסי הגיטין, צריך שיניח מקום פנוי לשם האיש, לשם האישה ולזמן. הותקן בימי חז"ל שהעדים חותמים על הגט, אלא שר' אלעזר (גיטין משנה ד') סובר, שאפילו לא חתמו עליו עדים, אלא שנתנו לאישה בפני עדים, הגט כשר (שעדי המסירה של הגט קובעים את תוקפו של הגט).
[[רבן גמליאל]]  (ולפי גרסה אחרת: [[רבן שמעון בן גמליאל]]) סיפר (גיטין לו ע"א) שתיקנו אחר כך שיהיו העדים מפרשים את שמותיהם בגט ולא די בלשון: 'אני חתמתי עד'.
וכן צריכים לכתוב בגט את הזמן למניין המלכות המושלת באותה מדינה, ואם נכתב למניין מלכות אחרת, ואפילו לבניין הבית - הגט פסול.

כיום נוסח הגט קבוע: 

<big>
ב____ בשבת ב____ יום/ימים לירח ____ שנת חמשת אלפים ושבע מאות וחמישים ו____ 

לבריאת העולם למניין שאנו מונים כאן בעיר/מקום ____ היושב/ת 

על נהר ____ ועל מי מעינות אני ____ בן ____ המכונה ____ 

העומד היום ב____ עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל 

מי מעינות חפצתי ברצון נפשי מבלי שאני אנוס ועזבתי ופטרתי וגירשתי 

אותך לַך אַת אשתי ____ בת ____ העומדת היום ב____ 

עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות שהיית אשתי 

מקודם לכן ועתה פטרתי ועזבתי וגירשתי אותך לך 

שתהיי רשאית ושולטת בנפשך ללכת להינשא לכל גבר 

שתרצי ואיש לא ימחה בידך מיום זה ולעולם והרי את מותרת לכל אדם 

וזה שיהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת עזיבה וגט פיטורין 

כדת משה וישראל 

____ בן ____ עד

____ בן ____ עד 
</big>

(הנוסח - בתרגום לעברית. הנוסח המקורי נכתב ב[[ארמית]])

==שמות גיטין==
ההלכה מחייבת נתינת גט כאשר ברור מי המגרש ומי המתגרשת. חיוב זה מתבטא בתחום הלכתי הנקרא "כתיבה לשמה". אחד הנושאים הנידונים בתחום זה הוא "שמות גיטין" נושא זה הוא בירור דרך כתיבת שמות אנשים ומקומות לפי ההלכה. כיון שללא דיוק בשם בגט נוצרת בעיה בכשרותו של הגט. דרך לימוד נושא זה מתברר על ידי חוקי הלשון לפי הפוסקים ובדיקת דרך כתיבת השם כפי המובא ב[[תנ"ך]] ובתלמוד. עיקר הדיון בשמות גיטין מובא ב[[שולחן ערוך]] חלק אבן העזר. אחד הדיונים המפורסמים בתחום שמות גיטין הוא השם עקיבא - האם האות האחרונה בשם היא כמו שכתוב ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] עם האות [[א]] או כמו שכתוב ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] עם האות [[ה]].

==גט לחומרא==
קיום [[יחסי מין]] עם אישה נשואה הוא מהעברות החמורות ביותר ב[[יהדות]] (אחת משלוש העברות של "[[ייהרג ובל יעבור]]"), ולכן כאשר לעתים נעשים נישואים שאין בהם ממש, כגון נישואים שנעשו בלצון בין נער לנערה, נדרש בעקבותיהם '''גט לחומרא''', כלומר גט שנועד להסיר ספק ולהבהיר באופן חד-משמעי שהאישה פנויה. 

==ראו גם==
* [[גט על תנאי]]
* [[עגינות]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הלכות אישות]]
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני משפחה ואישות]]
[[קטגוריה:גירושים]]
[[קטגוריה:מסמכים משפטיים]]
[[קטגוריה:דיני משפחה]]
{{נ}}

[[en:Get (divorce document)]]
[[de:Scheidebrief]]
[[it:Get (divorzio)]]
[[lt:Get]]
[[nl:Ĝet]]
[[pl:Get]]
[[pt:Guet]]