הצגת המקור של הדף "גן העצמאות (תל אביב)"

[[קובץ:Pilots Memorial.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הטייסים מעשה ידי בנימין תמוז ואבא אלחנני]]
[[קובץ:HILTON015.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גן העצמאות בחלקו הדרומי של מלון הילטון תל אביב]]
[[קובץ:Hashalom01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל השלום בגן העצמאות]]
'''גן העצמאות''' הוא פארק לחוף הים בתל אביב, המשתרע ממערב לרחוב הירקון, בין כיכר אתרים ושדרות נורדאו. הגן ממוקם בראש רכס כורכר שגובהו כעשרים מטרים. במרכז הגן עומד כיום מלון הילטון תל אביב.  שטח הגן הינו כ-150 דונם. הגן ידוע כמקום מפגש להומוסקסואלים.

==היסטוריה==
בעת הכשרת הגן התגלו בחלקו הדרומי שרידי מצודה מקו הביצורים שבנה אלכסנדר ינאי לאורך חופי ממלכת החשמונאים המעידים על ההתיישבות המוקדמת בשטחה של תל אביב.

בראש גבעת הכורכר, קבר קדוש מוסלמי - 'עבד אל נבי' בו קברו אנשי הכפר סומייל וחלק מאנשי יפו את מתיהם כבר במחצית השניה של המאה ה-19. ב 1903 במקביל לפתיחתו של בית הקברות היהודי, לימים בית הקברות טרומפלדור, ומאותה הסיבה - מגפת הכולירה שפרצה ביפו ואי הרצון לקבור את קורבנותיה בסמוך לתושבי יפו, ניתן התר רשמי על ידי השלטונות העות'מאניים לקבורה של מתי יפו המוסלמים במקום. מסוף שנות ה-20 נמנעה התרחבותו דרומה של בית הקברות המוסלמי על ידי הצריפים של שכונת מחלול.

שטח הגן סומן כבר בתוכנית גדס כשטח שמיועד לשמש כגן. עד מלחמת השחרור היה רוב שטח הגן גבעות כורכר, וכן מחנה צבא בריטי קטן, שבמהלך המלחמה הפך לבסיס צה"ל ונקרא בשם "מחנה יונה". בסיס זה שימש כבסיס הקליטה והמיון הראשון של צה"ל, וממנו הופגזה אונית האצ"ל אלטלנה. לאחר מלחמת העצמאות שימשו מתקני הבסיס לקייטנות עירוניות.

העצים הראשונים בגן ניטעו ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל (1949), הגן נחנך באופן רשמי ב-1952, והיה באותו זמן הגדול בגני תל אביב. את הגן תכנן אדריכל הנוף אברהם קרוון, מנהל מחלקת הגנים בעיריית תל אביב (ואביו של האמן דני קרוון). הגן תוכנן בסגנון גן אנגלי, כלומר מדשאות רחבות המוקפות בשיחים עבותים. נוף הים נקבע כאלמנט מרכזי בתכנון הגן. מתכנן הגן היה צריך להתמודד עם הקושי שבנטיעת גן בסמוך לחוף, ולהתאים את הצמחיה לרוחות העזות ולרסיסי המלח.
כפתרון לבעיות אלו שונתה הטופוגרפיה של הגבעה: חלקה המערבי הוגבה וחלקה המזרחי הונמך. בחלק המערבי הגבוה ניטעו שיחי חוף נמוכים העמידים לרוחות ולמלח, בהם שיחי מלוח קיפח, אהל, הרדוף הנחלים, חבצלת החוף, אגבה, נר-הלילה החופי, צבר מצוי ויוקה. במפלסים הנמוכים יותר ניטעו עצים גבוהים יותר, בהם עצי אשל, אלת המסטיק ורבים אחרים. בגן שולבו סלעי כורכר וסלעי חוף.

בגן נבנו במת תזמורת, גן שעשועים, רחבות תצפית ובריכת נוי ששילבה פסיפס בדפנותיה מעשה ידי האמן והמשורר שמעון צבר.
כמו כן הוקמו בגן מספר פסלים ואנדרטאות, בהם אנדרטה לזכר טייסי חיל האוויר, [http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=8334 אהרן דויד שפרינצק] ו[http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=91524 מתתיהו סוקניק], שנהרגו במלחמת העצמאות, כאשר יצאו לפגוע בספינה מצרית שהפגיזה את תל אביב. בגן מצוי גם "פסל השלום" של הפסל האיטלקי פייטרו קטאללה.

בשנת 1963 נתן הקאדי תופיק עסלייה היתר לפנות קברים מסוימים בשטח בית הקברות על מנת לאפשר את הקמת מלון הילטון על שטח זה. פרשה זאת עוררה סערה בקרב ערביי ישראל. הקמתו של המלון באמצע גן ובניגוד לתוכניות המתאר לא עברה ללא התנגדות, אולם רשת הילטון סירבה להקים את המלון בכל מקום אחר בתל אביב. בעקבות לחצים כבדים שהפעילה הרשת, וגם ממשלת ישראל (שהייתה מעונינת בכניסת רשת מלונות בינלאומית חשובה לישראל) אושרה הבנייה על שטח של 17 דונם במרכז הגן. הקמת המלון פיצלה למעשה את הגן לשני אגפים, ופגעה מאוד במרקם הנוף בגן.

בשנותיו הראשונות נחשב הגן לאחד הגנים היפים בישראל, אולם שנים רבות סבל הגן מהזנחה. אלמנטים נופיים רבים בגן נפגעו (כמו שדרת התמרים שבחלקו הצפוני), שיחים רבים התייבשו, ואילו אחרים צמחו פרא וגרמו לחסימת שבילים. בריכת הנוי נסתמה, הפסיפס נותץ, ורמת הניקיון בגן לא הייתה מהמשופרות. חלקו הדרומי של הגן שופץ בשנות התשעים. חלקו הצפוני, הגדול יותר, חודש בין השנים 2009-2007 על ידי צבי דקל, ונחנך ב-8 ביולי 2009.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/913/595.html תל אביב: גן העצמאות שוקם וחודש], &rlm;nrg}}

כמעט מיום הקמתו נודע הגן כמקום מפגש לקהילה ה[[הומוסקסואליות|הומוסקסואלית]] וכמקום מועדף ל[[קרוזינג]] (שיטוט בחיפוש אחר מין מזדמן). החל משנות התשעים נרשמו תלונות מרובות על אלימות והטרדות בגן כלפי ההומוסקסואלים, מצד [[הומופובים]] כמו גם מצד המשטרה. בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המבקרים בגן, עקב עלייתם של אתרי היכרויות באינטרנט.

==הגן בספרות העברית==
גן העצמאות כסמל של תקופה בתרבות ההומוסקסואלית הישראלית נזכר גם ביצירות ספרותיות עבריות, ביניהן הרומאנים "גן העצים המתים" ו"דודה פרהומה לא הייתה זונה" מאת יוסי אבני ואף בשיר "בגן" מאת דורי מנור. אילן שיינפלד מזכיר את הגן ברבים משיריו, ביניהם '''פרידה: קדושתא''' (שבו מופיע המשפט: "ברוך אתה הגָן, מגֵן כל חושק"), והשיר '''גן פורח''', שבו גן העצמאות הופך להיות גן מטאפורי המייצג את אהבת הגברים בכלל, על התענוג והאימה הכרוכים בה.

בהקשר אחר, גן העצמאות הוא גם מקום הימצאה של '''המערה החשמלית''' בסדרת ספרי חסמב"ה של יגאל מוסינזון.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.smkb.ac.il/aha/content/projects/biology_syurim/azmaoot.htm הצמחייה באזור הגן]
* [http://www.pridezine.com/content/article.asp?id=2927&fromCat=4&fromScat=20 מי מפחד מגן העצמאות?] באתר GoGay
* [http://www.notes.co.il/merhav/44286.asp שלום לך גן העצמאות] מאת דוד מרחב
* [http://www.gaymap.co.il/Item.asp?CMId=4033 גן העצמאות] באתר Gaymap
* [http://www.lawdata.co.il/UpLoad/PsakDin/143606.rtf פסק דין מיום 28.5.2005] בו חויבה עיריית תל אביב לפצות מבקר לילי בגן על שנחבל בשל ספסל שבור; זאת אף על פי שתחילה דיווח דיווחים שקריים על נסיבות התאונה.
* נועם דביר, [http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042,209,37913,.aspx סוד הגן], עכבר העיר, 9.7.2009

==הערות שוליים==
<references />

[[קטגוריה:להט"ב: ישראל]]