הבדלים בין גרסאות בדף "תסביב שחלתי"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Gray1170.png|שמאל|ממוזער|250px|השחלה והעורקים והוורידים הסובבים אותה.]] | [[קובץ:Gray1170.png|שמאל|ממוזער|250px|השחלה והעורקים והוורידים הסובבים אותה.]] | ||
| − | '''תסביב שחלתי''' (מכונה גם '''תסביב שחלה'''; בלעז: ovarian torsion) הוא מצב בו ה[[שחלה]] מסתובבת סביב עצמה וחוסמת עורק או וריד. | + | '''תסביב שחלתי''' (מכונה גם '''תסביב שחלה'''; בלעז: {{ללא גלישה|ovarian torsion}}) הוא מצב בו ה[[שחלה]] מסתובבת סביב עצמה וחוסמת עורק או וריד. |
==אפידמיולוגיה ופתופיזיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה ופתופיזיולוגיה== | ||
גרסה מ־18:08, 11 במאי 2014
תסביב שחלתי (מכונה גם תסביב שחלה; בלעז: ovarian torsion) הוא מצב בו השחלה מסתובבת סביב עצמה וחוסמת עורק או וריד.
תוכן עניינים
אפידמיולוגיה ופתופיזיולוגיה
תסביב שחלתי מהווה כ-3% ממקרי החירום הגניקולוגיים. ב-70% מהמקרים, היא מאובחנת בנשים בין הגילאים 20 ל-39. הסיכון גדול יותר בזמן הריון ובגיל המעבר. גורמי סיכון כוללים רצועות ארוכות מהרגיל, שחלות מוגדלות (למעלה מ-6 ס"מ), גידולים, גופיף צהוב מורחב בזמן הריון ותנועות חדות.
מטופלות עם תסביב שחלתי ירגישו בדרך כלל כאב חד ופתאומי בבטן תחתונה בצידו האחד, וכ-70% מהמקרים מלווים בבחילות והקאות. במקרה של נמק, תסמין נוסף הוא חום.
אבחון
קשה לאבחן תסביב שחלתי באופן מדויק. פעמים רבות יש לעבור ניתוח כדי לקבוע זאת. מחקר, אשר נערך במחלקת יולדות וגינקולוגיה בישראל, מצא כי עבור 46% מהמטופלות בוצע אבחון נכון לפני ניתוח. לצורך אבחון תסביב שחלתי, נעשית בדיקת אולטרה סאונד גינקולוגית.
היעדר זרימת דם בשחלות בבדיקת האולטרה סאונד עשויה להעיד על תסביב שחלתי. נשים עם זרימת דם נמוכה יותר נמצאות בסיכון מוגבר (77% לעומת 29% במחקר הישראלי).
טיפול
תסביב שחלתי מצריך ניתוח. במסגרת הניתוח, השחלה מותרת לעתים אף מקובעת כדי למנות את הישנות המקרה. במקרים חמורים, שבו זרימת הדם נעצרה למשך זמן רב, נמק עשוי להתרחש. במקרים אלו יש להסיר את השחלה.
