שינויים

'''הזנות בישראל הזנות עצמה''' מותרת אך ה[[שידול לזנות]] - אסורה. כלומר, כלומר מתן שירותי מין תמורת תשלום, היא פעולה חוקית, אבל השידול לזנות אינו חוקי. בהתאם לכך אסורה הפעלתם של אך אסור להפעיל [[בתי בושת ומכוני ]] ו[[מכוני ליווי ]] המספקים שירותי מין בתשלום, ואסור פרסום לפרסם שירותי [[זנות ]] בעיתונים. חרף זאת מתפרסמות בעיתונים מודעות המציעות שירותי זנות, בעבר ובעבר הרחוק עיתונים אחדים הורשעו בשל כך.  <!--אין איסור על השימוש בשירותי זנות, למעט זנות של קטין, שבעניינה קובע סעיף 203ג לחוק העונשין: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים". חוק העונשין-התשל"ז 1977, קובע פעולות הקשורות לזנות כעבירה פלילית, בהן: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, ניצול קטינים לזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך, וכן סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, אשר נוסף בשנת 2006. ==היסטוריה==Prostitution has existed in the lands now referred to as Israel since ancient times. Prostitution was legalised in Israel in 1949 under the Prostitution and Abomination Act, although homosexual prostitution was not legalised till 1954. However in 1962 indoor prostitution but not street prostitution was prohibited and is controlled by the Israeli Criminal Law 1966, Sections 199-202. However indoor prostitution has continued to thrive. (Amir 2004) It was not perceived as a problem till the 1970s, (Cnaan 1982) and prostitution policy has been described as 'benign neglect'. (Amir 2004) A 1975 inquiry (Ben-Eato) recommended legalisation but this was not implemented. (Cnaan 1982)In the 1990s, as in other countries, trafficking in women became a political issue in women's movements in Israel, who engaged in political lobbying for legislative action. (Amir 2004) In 2003, Israel passed a law that would allow the state to confiscate the profits of traffickers, but watchdog groups claim it is rarely enforced.[2] In 2007 a ban on advertising was debated.[3] In December 2009, a bill outlawing purchase of sexual services was introduced into the Israeli parliament. [4] In February 2012 another draft bill received cabinet approval.[5] [6]Economics[edit]The sex trade in Israel generates up to $2 billion in revenue a year.[7]Immigration[edit]Israel is a country of immigrants, including a large number of Russians. Immigrant women have included prostitutes, while others turned to prostitution due to economic hardship in their new land. (Amir 2004). Prostitution in Israel has been dominated by immigrants from the former Soviet Union since the mass immigration in the 1990s. A study published in 2005 found 1,000 Russian prostitutes working in Israel, mostly in Tel Aviv and Jerusalem. From 1991 to 1994 the number of "massage parlors" run by Russian immigrants rose from 14 to 111.[8]Trafficking[edit]According to the findings released in March 2005 by a Parliamentary Inquiry Committee, between 3,000 and 5,000 women had been smuggled into Israel and sold into prostitution in the previous four years. Most of the prostitutes came from Ukraine, Moldova, Uzbekistan, China and Russia, and many were smuggled through Egypt. [2] [9] [10] In 2007, a report by the Knesset's Committee on the Status of Women reported that in recent years the number of trafficked women had dropped to less than 1,000.[11] In 2007, the United States State Department placed Israel as a "Tier 2" in its annual Trafficking in Persons reports, meaning that it does not fully comply with the standards for the elimination of trafficking but is making significant efforts to do so.[12]An organization calling itself the Task Force on Human Trafficking claims that every month, men in Israel visit brothels up to one million times.[13]Politics[edit]Various groups have advocated legalising prostitution, criminalising it, or just criminalising the clients. Conservative religious political parties have consistently opposed legalisation on grounds of immorality. (Cnaan 1982)  זנות הייתה קיימת בארצות עכשיו המכונים ישראל מאז ימי קדם. זנות הייתה חוקית בישראל בשינה 1949 תחת הזנות ותועבת החוק, למרות שהזנות הומוסקסואלית לא חוקית עד שנת 1954. עם זאת בשנת 1962 זנות מקורה אך לא זנות רחוב נאסרה ונשלטת על ידי החוק הפלילי הישראלי 1966, סעיפים 199-202. עם זאת זנות מקורה המשיכה לשגשג. (אמיר 2004) זה לא נתפס כבעיה עד 1970, (כנען 1982) ומדיניות זנות תוארו כ'הזנחה שפירה ". (אמיר 2004) הודעה 1975 (בן-Eato) מומלץ גליזציה אבל זה לא יצא לפועל. (כנען 1982) בשנת 1990, כמו במדינות אחרות, סחר בנשים הפך לסוגיה פוליטית בתנועות של נשים בישראל, שעוסקות בשתדלנות פוליטית לפעולת חקיקה. (אמיר 2004) בשינה 2003, ישראל העבירה חוק שיאפשר למדינה להחרים את רווחיהם של סוחרים, אבל קבוצות כלב השמירה טוענות שהוא נאכף לעתים נדירות. [2] בשנת 2007 איסור על פרסום נדון. [3] בחודש דצמבר 2009 , הצעת חוק שאוסר רכישת שירותי מין הוכנס לפרלמנט הישראלי. [4] בחודש פברואר 2012 טיוטת הצעת חוק אחרת קיבלה את אישור ממשלה. [5] [6] כלכלה [עריכה]הסחר בארץ, מייצר עד 2 מליארד דולרים בהכנסות בשנה. [7] הגירה [עריכה]ישראל היא מדינה של מהגרים, כולל מספר רב של רוסים. נשים עולות כללו זונות, ואילו אחרים הפכו לעיסוק בזנות בשל מצוקה כלכלית בארצם החדשה. (אמיר 2004). זנות בישראל כבר נשלטה על ידי עולים מברית המועצות לשעבר מאז העלייה ההמונית בשנת 1990. מחקר שפורסם בשנת 2005 נמצא 1,000 זונות רוסיות שעובדות בישראל, בעיקר בתל אביב ובירושלים. משנת 1991 עד שינה 1994 מספר "מכוני עיסוי" המנוהלים על ידי עולים מרוסיה עלה 14-111. [8] סחר [עריכה]על פי הממצאים שפורסמו במארס 2005 על ידי פרלמנטרית ועדת חקירה, בין 3,000 ל -5,000 נשים שהוברחו לישראל ונמכרו לזנות בארבע השנים הקודמות. רוב הזונות באו מאוקראינה, מולדובה, אוזבקיסטן, סין ורוסיה, ורבים מהם הוברחו דרך מצרים. [2] [9] [10] בשנת 2007, דו"ח של הכנסת הוועדה של על מעמד האישה דיווח כי בשנים האחרונות מספר נשים שהוברחו ירדו ל פחות מ -1,000. [11] בשינה 2007, מחלקת מדינת ארצות הברית הציבה את ישראל כ" Tier 2 "בסחר השנתי שלה בדיווחי אנשים, מה שאומר שזה לא לציית באופן מלא עם הסטנדרטים לחיסול הסחר אבל עושה מאמצים משמעותיים כדי לעשות זאת. [12] ארגון המכנה עצמו כוח המשימה על סחר בבני אדם טוען כי בכל חודש, גברים בבתי בושת ביקור ישראל עד מיליון פעמים. [13] פוליטיקה [עריכה]קבוצות שונות תמכו בהענקת מעמד חוקית זנות, הפללתו, או סתם הפללת הלקוחות. מפלגות דתיות שמרניות התנגדו באופן עקבי לגליזציה בעילה של חוסר מוסריות. (כנען 1982)