הבדלים בין גרסאות בדף "זנות בישראל"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Slutmap.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הזנות התל-אביבית לפי בדיקה של גיאוקרטוגרפיה, כאשר אדום מייצג אזור רווי בזנות, 2014.]] | [[קובץ:Slutmap.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הזנות התל-אביבית לפי בדיקה של גיאוקרטוגרפיה, כאשר אדום מייצג אזור רווי בזנות, 2014.]] | ||
| − | '''הזנות בישראל''' אסורה החל מיום 10 ביולי 2020, לפי חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018.{{הערה|שם=ff|1=[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/502_044.htm חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018]}} | + | '''הזנות בישראל''' אסורה החל מיום 10 ביולי 2020, לפי חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018, ולמשך 5 שנים עד 10 ביולי 2025.{{הערה|שם=ff|1=[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/502_044.htm חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018]}} המדינה נדרשת לערוך מחקר לפני סיום תוקפו של החוק הזמני הנ"ל, לבחינת יישומו והשפעתו של החוק וכדי לסייע לוועדת החוקה לקבל החלטה האם להמליץ על הארכת תוקפו של החוק. |
ראו גם: [[ישראל]]. | ראו גם: [[ישראל]]. | ||
גרסה מ־18:18, 7 באוגוסט 2022
הזנות בישראל אסורה החל מיום 10 ביולי 2020, לפי חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018, ולמשך 5 שנים עד 10 ביולי 2025.[1] המדינה נדרשת לערוך מחקר לפני סיום תוקפו של החוק הזמני הנ"ל, לבחינת יישומו והשפעתו של החוק וכדי לסייע לוועדת החוקה לקבל החלטה האם להמליץ על הארכת תוקפו של החוק.
ראו גם: ישראל.
תוכן עניינים
היסטוריה
הזנות בארץ ישראל קיימת עוד מימי קדם. במדינת ישראל, הזנות ההטרוסקסואלית הפכה לחוקית בשנת 1949 בהתאם לחוק העונשין, בעוד שהזנות ההומוסקסואלית לא הייתה חוקית עד לשנת 1954. בשנת 1962 נאסר השידול לזנות, בחוק העונשין, סימן י' (זנות ותועבה), סעיפים 199-203. אף על פי כן, עסקי הסרסרות המשיכו לשגשג. הממשלה זה לא ראתה בכך בעיה עד שנות ה-70 של המאה ה-20. בשנת 1975 המליצה ועדה על לגליזציה של הזנות אך היא לא יצאה אל הפועל.
בחודשים דצמבר 2009 ופברואר 2012 הוצעו הצעות חוק האוסרת רכישת שירותי מין אך אלו לא נתקבלו. ביום 31 בדצמבר 2018 חוקק חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018 האוסר על זנות החל מיום 10 יולי 2020. על עבירה ראשונה תנתן קנס בסך 2,000 ש"ח ובעבירה חוזרת - 4,000 ש"ח. תוקף החוק חמש שנים מיום התחילה.
לפיכך, קיים כיום איסור על השימוש בשירותי זנות, ובכלל זה זנות של קטין, שבעניינה קובע סעיף 203ג לחוק העונשין: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים". חוק העונשין קובע פעולות הקשורות לזנות כעבירה פלילית, בהן: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, ניצול קטינים לזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך, סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, הפעלת בית בושת, השכרת מבנה לבית בושת ופרסום.
כלכלה
תעשיית שירותי המין בישראל מגלגלת לפי הערכות כשני מליארד שקלים בשנה[2].
הגירה וסחר
החל מעלייה ההומנית מברית המועצות בשנות ה-90 של המאה ה-20, הזנות בישראל נשלטת על ידי מהגרים אלו.
לפי ממצאים של חקירת ועדה ממלכתית משנת 2005, נמצא כי בין 3,000 ל-5,000 נשים הובאו לישראל לצורך העסקתם בזנות בעל כורחן, בשנים 2000-2004. רוב הזונות הוברחו מאוקראינה, מולדובה, אוזבקיסטן, סין ורוסיה, בעיקר דרך מצרים. דוח של ועדת הכנסת בדבר מעמד האישה דיווח בשנת 2007 כי בשנים האחרונות מספר נשים שהוברחו ירדו לפחות מ אלף.
בשנת 2006 נכנסו לתוקף שינויים מחמירים בחוק העונשין לגבי סחר בבני אדם בכלל, ולצורכי זנות בפרט.
