הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה מהארון"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
מ |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
__NOTOC__ | __NOTOC__ | ||
| − | '''יציאה מהארון''' הוא ביטוי שמקורו | + | '''יציאה מהארון''' הוא ביטוי שמקורו באנגלית (Coming out of the closet), ומשמעותו היא הצהרה פומבית של אדם על [[נטייה מינית|נטיות מיניות]] מיוחדות שלו, ובפרט [[הומוסקסואל]]יות, [[לסביות]], [[ביסקסואל]]יות או זהות מגדר [[טרנסג'נדר]]ית. במובן הרחב יותר, מתייחס ביטוי זה לנכונות של אנשים לחשוף חלקים מסוימים בזהותם שבעבר היה פחות מקובל לדבר עליהם ולהודות בקיומם, דוגמת השתייכות דתית-פולחנית. |
| − | הארון הנו | + | הארון הנו מטפורה למקום מסתור אפל, בו נאלצים "הארוניסטים" לשהות (ברוב המוחלט של המקרים) מחוסר ברירה, מבושה או מחשש מפני תגובת הסביבה. |
| − | הביטוי "יציאה מהארון" מתייחס לחשיפה וולונטרית של האדם (שמחליט "לצאת מהארון"); לעומתו, הביטוי " | + | הביטוי "יציאה מהארון" מתייחס לחשיפה וולונטרית של האדם (שמחליט "לצאת מהארון"); לעומתו, הביטוי "אאוטינג" (Outing) או "הוצאה מהארון" מתייחס לחשיפתו בניגוד לרצונו, על ידי אדם אחר. |
| − | תרומה נכבדה ליכולת לצאת מהארון תרם | + | תרומה נכבדה ליכולת לצאת מהארון תרם האינטרנט, המאפשר לערוך שיחות, בעיקר אנונימיות, במגוון נושאים ועקב כך, לתת לאנשים תחושה שהם "לא לבד". גם העובדה שרבים מ"היוצאים מהארון" (במובן הרחב של הביטוי), הם אנשים מפורסמים ובעלי תדמית של "מצליחנים", כמו גם "הוצאה מהארון" שעושים לדמויות מהעבר, יכולה לעזור לאנשים רבים להתמודד יותר טוב עם בעיותיהם ולבטיהם ואולי אף להתגבר עליהן, תוך גיבוש תחושת גאווה והשלמה. |
אם כן, תהליך היציאה מהארון הנו תהליך מורכב של השלמה וקבלה עצמית, כמו גם יצירת הזדהות קהילתית-קולקטיבית. | אם כן, תהליך היציאה מהארון הנו תהליך מורכב של השלמה וקבלה עצמית, כמו גם יצירת הזדהות קהילתית-קולקטיבית. | ||
| − | ממחקר שערך גיא שילה, רכז מחקר | + | ממחקר שערך גיא שילה, רכז מחקר בארגון הנוער הגאה ומחבר הספר 'החיים בוורוד', במסגרת עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת תל אביב, עולה כי גיל היציאה מהארון הממוצע של [[להט"בים]] צעירים בישראל נמצא במגמת ירידה: בתוך עשור, מסוף שנות ה-90, ירד הגיל המוצע מ-22 ל-16 וחצי.{{הערה|1=עפרי אילני, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1092401.html הגיל הממוצע בישראל ליציאה מהארון: 16 וחצי], הארץ, 12 ביוני 2009.}} |
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*[[אאוטינג]] | *[[אאוטינג]] | ||
| − | == | + | ==מיזמים== |
| − | + | {{מיזם|he}} | |
| + | {{מיזם|en|Coming out}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *ליאור קרן, '''יציאה מהארון - קשיים והשלכות''', | + | *ליאור קרן, '''יציאה מהארון - קשיים והשלכות''', האייל הקורא: [http://www.haayal.co.il/story?id=312&NewOnly=2&LastView=2005-08-15%2018:48:34 חלק א'] ו[http://www.haayal.co.il/story?id=313&NewOnly=2&LastView=2005-08-15%2018:48:06חלק חלק ב'] |
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:זהות מינית]] | [[קטגוריה:זהות מינית]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־18:35, 24 בנובמבר 2009
יציאה מהארון הוא ביטוי שמקורו באנגלית (Coming out of the closet), ומשמעותו היא הצהרה פומבית של אדם על נטיות מיניות מיוחדות שלו, ובפרט הומוסקסואליות, לסביות, ביסקסואליות או זהות מגדר טרנסג'נדרית. במובן הרחב יותר, מתייחס ביטוי זה לנכונות של אנשים לחשוף חלקים מסוימים בזהותם שבעבר היה פחות מקובל לדבר עליהם ולהודות בקיומם, דוגמת השתייכות דתית-פולחנית. הארון הנו מטפורה למקום מסתור אפל, בו נאלצים "הארוניסטים" לשהות (ברוב המוחלט של המקרים) מחוסר ברירה, מבושה או מחשש מפני תגובת הסביבה.
הביטוי "יציאה מהארון" מתייחס לחשיפה וולונטרית של האדם (שמחליט "לצאת מהארון"); לעומתו, הביטוי "אאוטינג" (Outing) או "הוצאה מהארון" מתייחס לחשיפתו בניגוד לרצונו, על ידי אדם אחר.
תרומה נכבדה ליכולת לצאת מהארון תרם האינטרנט, המאפשר לערוך שיחות, בעיקר אנונימיות, במגוון נושאים ועקב כך, לתת לאנשים תחושה שהם "לא לבד". גם העובדה שרבים מ"היוצאים מהארון" (במובן הרחב של הביטוי), הם אנשים מפורסמים ובעלי תדמית של "מצליחנים", כמו גם "הוצאה מהארון" שעושים לדמויות מהעבר, יכולה לעזור לאנשים רבים להתמודד יותר טוב עם בעיותיהם ולבטיהם ואולי אף להתגבר עליהן, תוך גיבוש תחושת גאווה והשלמה. אם כן, תהליך היציאה מהארון הנו תהליך מורכב של השלמה וקבלה עצמית, כמו גם יצירת הזדהות קהילתית-קולקטיבית.
ממחקר שערך גיא שילה, רכז מחקר בארגון הנוער הגאה ומחבר הספר 'החיים בוורוד', במסגרת עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת תל אביב, עולה כי גיל היציאה מהארון הממוצע של להט"בים צעירים בישראל נמצא במגמת ירידה: בתוך עשור, מסוף שנות ה-90, ירד הגיל המוצע מ-22 ל-16 וחצי.[1]
ראו גם
מיזמים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עפרי אילני, הגיל הממוצע בישראל ליציאה מהארון: 16 וחצי, הארץ, 12 ביוני 2009.
