'''לסביוּתלֶסְבִּיּוּת''' הוא מושג המשמש לתיאור משיכה [[מיניות|מינית]] ו[[רגש]]ית בין [[אישה|נשים]] {{הערה|שם=אוקספורד|[http://dictionary.oed.com/ "Lesbian"], Oxford English Dictionary, Second Edition, 1989. Retrieved on January 7, 2009.}}. '''לסבית''' היא אישה בעלת [[נטייה מינית]] [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלית]] ([[הרכב (בלשנות)|הרכב]] של המילים "הומו" ([[יוונית]]: זהה) ו-"סקס" ([[לטינית]]: [[זוויג|מין]]); ביחד: "מין זהה"), דהיינו אישה המקיימת או מעוניינת לקיים מערכות יחסים רגשיות ומיניות עם נשים אחרות. {{הערה|1=לסבית, [http://www.tehila.org.il/supportsite/detail/detail/termsdetailDetail.html "asp?detail_id=2018779&seaWordPage=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA הגדרות ומונחים - לסבית"], אתר באתר תהל"ה.}}
המונח "לסביוּת" כקונספט המגדיר נשים אשר חולקות נטייה מינית הומוסקסואלית הוא תוצר של [[המאה ה-20]]. אף על פי שהומוסקסואליות בקרב נשים הופיעה במגוון רחב של תרבויות במהלך ההיסטוריה, רק בתחילת תקופה זו נעשה תיאור של לסביות כקבוצה. בשנים ב[[Fin de siècle|שנים המאוחרות של [[המאה ה-19]] פרסמו [[סקסולוג]]ים תוצאות של [[מחקר]]ים ו[[תצפית (מדע)|תצפיות]] על התנהגות נשית שאופיינה במשיכה חד-מינית, ועשו הבחנה של לסביוּת כיישות חברתית ב[[תרבות מערבית{{ה|תרבות המערבית]]}}. כתוצאה מכך, נשים ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]] אשר הפכו למודעות לסטטוס הרפואי החדש שנוסד , הקימו במחתרת [[תת-תרבות]] לסבית ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]].
הרחבה נוספת של המושג נעשה ב[[שנות ה-70של המאה ה-20]], בעקבות השפעתו של הגל השני של ה[[פמיניזם]]. מאז תקופה זו עוסקים [[היסטוריון|היסטוריונים]] בבחינה מוחדשת של יחסים בין נשים ב[[היסטוריה]], ומעלים שאלות בדבר ההגדרה הנכונה של אישה כלסבית, או של מערכת יחסים בין נשים כיחסים לסביים. דיונים בנושאים אלה הניבו שלושה רכיבים לזיהוי לסביוּת: התנהגות מינית, משיכה מינית, ו[[נטייה מינית]].
לסביות רבות הגיבו לתיוגן כ[[סטיגמה|דחויות מוסרית]] בבניית תת-תרבות המבוססת על מרידה ב[[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]]. לסביוּת הייתה במהלך ההיסטוריה לאופנתית ל[[אופנה|אופנתית]] לעתים, מה שהשפיע על האופן שבו השתקפה התופעה אצל אחרים , כמו גם אצל הנשים הלסביות עצמן. ישנן נשים העוסקות בפעילות הומוסקסואלית, שייתכן כי ידחו את ה[[זהות מינית|זהות]] הלסבית בשלמותה, תוך שהן מסרבות לזהות עצמן כלסביות או [[ביסקסואליות]].
לאורך ההיסטוריה היו אלה [[גבר]]ים אשר עיצבו את העקרונות אשר קבעו מה נכון עבור נשים ב[[אהבה]], ב[[יחסי מין]] וב[[משפחה]], ; והואיל וגברים אינם חלק ממערכות יחסים לסביות – הם לרוב דחו או התעלמו מהרעיון כי מערכות יחסים כאלה אפשריות או כי מדובר באפשרות ברתבת-תוקף למימוש עצמי של [[מיניות]]. הסקסולוגים המוקדמים ביססו את אבחנותיהם על לסביות על אמונתם כי אישה הקוראת תיגר על תפקידי המגדר הנוקשים של החברה ה[[חברה]] סובלות מ[[הפרעה נפשית]].
==אטימולוגיה==
[[קובץ:Godward-In the Days of Sappho-1904.jpg|ממוזער|250px|[[סאפפו]] מהאי [[לסבוס]], המתוארת כאן מתוארת בציור משנת [[1904]] מאת הצייר האנגלי ה[[צייר]] ה[[אנגלי]] [[ג'ון וויליאמס גודווארד]], העניקה למושג "לסביוּת " את ההקשר ה[[אירוטיקה|אירוטי]] המתאר [[תשוקה]] בין נשים.]][[קובץ:Havelock Ellis a.JPG|ממוזער|שמאל|180 px|[[תת-תרבות]] לסבית החלה להתפתח כתגובה לסיווג התנהגות לסבית כ[[מחלת נפש]] על-ידי [[סקסולוג]]ים כגון [[הבלוק אליס]] (בתמונה).]]המונח "לסביוּת " התפתח משמו של האי ה[[יווןהעתיקה|יווני]] [[לסבוס]], מקום מושבה של ה[[משורר]]ת [[סאפפו|סַאפְּפוֹ]], בת [[המאה השביעית לפני הספירהה-7 לפנה"ס]]. {{הערה|שם=אוקספורד|[http://dictionary.oed.com/ "Lesbian"], הגדרה ב{{ה|מילון האנגלי של אוקספורד}}, Second Edition,{{כ}} 1989.}} בחינה של כתבים עתיקים לימדה את היסטוריונים על קיומה של קבוצה נשים אשר היו תחת חסותה של סאפפו מבחינה תרבותית. {{הערה|שם=פוסטר|Foster, Jeannette H. (1985). ''Sex Variant Women in Literature'', Naiad Press. ISBN 0-930044-65-7}} מעטים מכתביה של סאפפו שרדו, אולם אלו הקיימים, משקפים את הנושאים עליהם שעליהם כתבה: [[חיי היום-יום]] של הנשים, מערכות היחסים שלהן ו[[טקס]]ים. סאפפו תיארה את [[יופי]]ין של הנשים ואת [[אהבה|אהבתה ]] אליהן. {{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'|1=Aldrich, Robert, ed. (2006). ''[http://www.hivos.net/content/download/26644/167370/file/Urgency%20Required%20part%202%20Concepts.pdf Gay Life and Culture: A World History]'', Thames & Hudson, Ltd. ISBN 0-7893-1511-4{{PDF}}}} עד ל{{ה|מאה ה-19}} התייחס המונח "לסבי" לכל נושא הקשור לאי לסבוס, לרבות [[יין לסבי|סוג של יין]]. (בשנת [[2008]] נעשה ניסיון של תושבי האי למנוע בדרך משפטית את השימוש במונח שלא לתיאור נושאים הקשורים לאי, אך המהלך כשל. {{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/7520343.stm "Lesbos locals lose lesbian appeal"], ''[[BBC ]] News Europe'', July 22, 2008. Retrieved on February 3, 2009}})
בשנת [[1890]] נעשה שימוש במונח ב[[מילון]] [[רפואה|רפואי]] לתיאור התנוחה "סיזרינג" (ב[[אנגלית]]: "tribadism" {{הערה|שם=סיזרינג|תנוחה של קיום [[יחסי מין]] בין שתי נשים ללא חדירה, ובה נעשה חיכוך הדדי של ה[[פות]] לצורך גירוי מיני}}) כ"אהבה לסבית": "סיפוק מיני הדדי של שתי נשים על ידי גירוי ב[[יחסי מין]]". שימוש במונח "לסביוּת" (ב[[אנגלית]]: Lesbianism) כתיאור של יחסים [[אירוטיקה|אירוטיים]] בין נשים תועד בשנת [[1870]]. סביב [[המאה ה-20]] הוחלף המונח ב"סאפיזם" ("Sapphism") או "סאפיסטית" ("Sapphist"), ובשנת [[1925]] התקבע בספרות הרפואית המונח "לסביוּת", ושימש כ[[שם עצם]] המתאר את המקבילה הנשית ל[[מעשה סדום]] גברי. {{הערה|שם=אוקספורד}}
התפתחות הידע הרפואי היוותה מרכיב מרכזי בשינויים העתידים לבוא במשמעויות הנִלוות למונח לסביוּת. באמצע המאה ה-19 ערכו אנשי רפואה ניסיונות לייסד דרכים לזיהוי [[הומוסקסואליות]] בקרב [[גבר]]ים, אשר נחשבה אז לבעיה חברתית משמעותית במרבית [[העולם המערבי|החברות המערביות]]. על ידי סיווג התנהגות שהוגדרה באותה התקופה כ"[[מיניות הפוכה]]" על-ידי הסקסולוג ה[[יהדות גרמניה|יהודי]]-[[גרמני]] [[מגנוס הירשפלד]], קבעו החוקרים מהי התנהגות מינית [[נורמה|נורמלית]] עבור גברים ונשים, ובאיזו מידה חורגים גברים ונשים חורגים מן "ההתנהגות המינית המושלמת".{{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}}
[[ספרות מקצועית|הספרות המקצועית ]] התייחסה ללסביות במידה מועטה בהרבה מאשר להומוסקסואליות גברית, שכן התופעה לא נתפסה בקרב אנשי מקצוע כבעיה משמעותית, ובמקרים אחרים אף הייתה התעלמות מוחלטת מקיומה. יחד עם זאת, הסקסולוגים [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] הגרמני ו[[הבלוק אליס]] ה[[בריטניה|בריטי]] כתבו כמה ממחקרי הסיווג המוקדמים ביותר על אודות משיכה מינית בין נשים, והתייחסו אליה כסוג כאל סוג מסוים של [[אי שפיות]].{{הערה|שם=פדרמן1981|Faderman, Lillian (1981). ''Surpassing the Love of Men: Romantic Friendship and Love Between Women from the Renaissance to the Present'', Quill. ISBN 0-688-00396-6}}
קראפט-אבינג, התייחס ללסביוּת (שאותה כינה "[[Uranism]]") כ[[מחלה]] [[נוירולוגיה|נוירולוגית]], ואילו אליס, אשר הושפע מכתיבתו של קראפט-אבינג, חלק עליו באשר לתפישתו כי "מיניות הפוכה" היא באופן כללי מצב שנמשך לאורך כל החיים. אליס האמין כי נשים המביעות אהבה לנשים אחרות ישנו את התייחסותן ליחסים מעין אלה לאחר שיתנסו ב[[נישואים]] וב"חיים מעשיים". {{הערה|שם=פדרמן1981}} יחד עם זאת, הוא הודה כי ישנן נשים עם "נטייה הפוכה" אשר יבלו את כל חייהן בהתמדה ביחסים אירוטיים עם נשים. היו אלה היו חלק מקבוצת "[[המגדר השלישי]]", אשר דחו את הרעיון לפיו שלפיו נשים צריכות להיות כנועות, נשיות וביתיות.{{הערה|שם=פדרמן1981}} המונח "נטייה הפוכה" תיאר את [[תפקידי מגדר|התפקידים המגדריים]] ההפוכים ואת הקשר בינם למשיכה מינית לנשים במקום לגברים. היות שב{{ה|תקופה הוויקטוריאנית}} לא היה מקובל שנשים ייזמו מגע-מיני כלשהו, נשים אשר עשו כך נחשבו לבעלות התנהגות מינית גברית. {{הערה|שם=ג'נינגס|Jennings, Rebecca (2007). ''A Lesbian History of Britain'', Greenwood World Publishing. ISBN 1-84645-007-1}}
עבודותיהם של ריכרד פון קראפט-אבינג ושל הבלוק אליס זכו לתפוצה רחבה וסייעו ליצור מוּדעוּת מודעוּת ציבורית למיניות נשית. טענות הסקסולוגים שלפיהן הומוסקסואליות היא [[סטייה]] מולדת התקבלו באותם זמנים בחיוב בקרב גברים הומואים, הואיל והייתה הכרה רחבה להצעתם כי סגנון חיים שכזה לא הושפע מ[[מוסר|מידה רעה]], מ[[עבריינות]] או מהפקרות, וכי אין להכיר בו ככזה. בהיעדר כל בסיס אחר לתיאור רגשותיהם, קיבלו הומוסקסואלים רבים את הסיווג כ"שונים" או "סוטים", והשתמשו בעובדה כי היו [[זכויות להט"ב באירופה|במעמד לא חוקי באירופה]] על מנת לגבש מעגלים חברתיים ב[[פריז]] וב[[ברלין]]. במקביל, לסביות החלו לגבש אלמנטים של [[תת-תרבות]].{{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}}
==הומוסקסואליות בנשים ללא זהות לסבית==
המשמעויות השונות שנוספו למונח "לסביות" במהלך [[המאה ה-20]] עודדו מספר [[היסטוריון|היסטוריונים]] לבחון מחדש יחסים בין נשים במהלך לאורך ההיסטוריה , בטרם החל השימוש הנרחב במונח לתיאור [[נטייה מינית]]. דיונים בין היסטוריונים הולידו שאלות חדשות בדבר הגדרתה של מערכת יחסים לסבית. לסביות-[[פמיניזם|פמיניסטיות]] עמדו על כך ש[[יחסי מין]] אינם מדד הכרחי בקביעה שלפיה [[אישיות ]] מסוימת היא לסבית, אם עיקר היחסים שלה , ואלה הקרובים והמשמעותיים ביותר , היו עם נשים. כאשר בוחנים יחסים מן העבר בהקשר ההיסטורי המתאים, היו זמנים שבהם אהבה ויחסי מין היו שני תחומים נפרדים ולא בהכרח קשוריםזה לזה.{{הערה|שם=רוטבלום|Rothblum, Esther, Brehoney, Kathleen, eds. (1993). ''Boston Marriages: Romantic But Asexual Relationships Among Contemporary Lesbians'', University of Massachusetts Press. ISBN 0-87023-875-2}} בשנת [[1989]] כתבה קבוצה חוקרים אשר נקראה "קבוצת ההיסטוריה הלסבית" (The Lesbian History Group) כתבהכי: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משום מאחר שישנו בחברה אי-רצון להכיר בכך שלסביות שלסביוֹת קיימות, נדרשת רמה גבוהה של ודאות נדרשת בטרם היסטוריונים או [[ביוגרפיה|ביוגרפים]] רשאים להשתמש לעשות שימוש בתווית הזוהזאת. עדויות אשר ייחשבו עשויות להיחשב למשביעות רצון בכל מקרה אחר אינן מתאימות במקרה הזה ... אישה אשר מעולם לא נישאה, אשר חיה עם אישה אחרת, אשר חבריה היו בעיקר נשים או אשר התרועעה במעגלי-חברים הומו-לסביים ידועים הייתה ככל הנראה לסבית ... אך ראיות מסוג אלה אינן נחשבות ל"הוכחות" לכך. מה שהמבקרים שאלה המבקרים אותנו מבקשים הן ראיות שלא ניתן להפריך אותן , של פעילות מינית בין נשים, ואת אלו כמעט בלתי אפשרי למצוא.{{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). ''The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity'', Cassell. ISBN 0-304-33892-3}}}}לרוב, מיניות האישה אינה מקבלת ייצוג הולם בטקסטים ב[[טקסט]]ים ובמסמכים היסטוריים. עד לאחרונה, תיעוד מיניותן של נשים נכתב למעשה על ידי גברים, מתוך הבנה ונקודת מבט גברית, כשההתייחסות לנשים הייתה ביחס לגברים עצמם - כנשותיהם, בנותיהם או אמהותיהם.{{הערה|שם=רבינוביץ|1=Rabinowitz, Nancy, Auanger, Lisa, eds. (2002). ''[http://www.google.com/books?id=I-rIgPWdWjkC&lpg=PR13&ots=3DBwPGxe3F&dq=Among%20Women%3A%20From%20the%20Homosocial%20to%20the%20Homoerotic%20in%20the%20Ancient%20World&lr&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false Among Women: From the Homosocial to the Homoerotic in the Ancient World]'', University of Texas Press. ISBN 0-292-77113-4}} ייצוגים [[אמנות]]יים של מיניות נשית הציגו בדרך כלל רעיונות או מגמות בקנה-מידה רחב, והעניקו להיסטוריונים רמזים על עד כמה נפוצים ומקובלים המידה שבה היו יחסים אירוטיים בין נשים נפוצים ומקובלים במהלך ההיסטוריה.
===רומא ויוון העתיקות===
[[קובץ:Griechen11.jpg|שמאל|ממוזער|230px250px|על [[קדרות יוון העתיקה|כלי חרס מיוון העתיקה]] הופיעו אמנם ייצוגים אירוטיים של נשים ובין נשים, אך לא ידוע האם מדובר באירוטיקה לצפייה בלבד או ביצוג של התנהלותן המינית של נשים באותה התקופה. בתמונה: איור על כד משנת [[480 לפנה"ס]].]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הומוסקסואליות ביוון העתיקה]]}}
ניתוח ה[[היסטוריה]] נעשה לרוב דרך [[אידיאולוגיהאידאולוגיה|אידיאולוגיותאידאולוגיות]] בנות-זמננו; [[יוון העתיקה]] כנושא זכתה לפופולריות רבה בקרב המעמד השליט ב[[בריטניה]] במהלך [[המאה ה-19]]. בהתבסס על סדר העדיפויות החברתי שלהם, היסטוריונים של יוון העתיקה פירשו את החברה ביוון כ[[העולם המערבי|מערבית]], [[האדם הלבן|לבנה]] וגברית, ובעיקרון הדירו נשים מהחשיבות ההיסטורית. {{הערה|שם=רבינוביץ'|Rabinowitz, Nancy, Auanger, Lisa, eds. (2002). Among Women: From the Homosocial to the Homoerotic in the Ancient World, University of Texas Press. ISBN 0-292-77113-4}} הנשים ביוון נהגו להתבודד אחת עם השנייה, וכך גם גברים. בחברה ובסביבה [[הומואירוטיקה|הומואירוטית]] זו היו יחסים אירוטיים ומיניים בין גברים דבר שבשגרה, והם תועדו ב[[ספרות]], ב[[אמנות]] ובהגות ה[[פילוסופיה|פילוסופית]]. אין כמעט כל תיעוד לפעילות הומוסקסואלית בין נשים, אך ישנה השערה שיחסים דומים לאלה ל[[פדרסטיה ביוון העתיקה|אלה שהתנהלו בין גברים ונערים ]] התנהלו גם בין נשים ונערות. ה[[שירה לירית|משורר הלירי]] [[אלקמן]] בן [[המאה השביעית ה-7 לפנה"ס]] השתמש במונח "aitis" לתיאור המקבילה הנשית לנער הנמצא במערכת יחסים [[פדרסטיה ביוון העתיקה|פדרסטית]]. {{הערה|שם=ברמר|1=Bremmer, Jan (ed.) (1989). ''[http://books.google.com/books?hl=iw&lr=&id=XAAOAAAAQAAJ&oi=fnd&pg=PR7&dq=From +Sappho +to +de +Sade: +Moments +in +the +History +of +Sexuality,+Routledge&ots=ahfsqTKDhe&sig=Xqx_shqVFDcIJtKuPOiQ65aqLIs#v=onepage&q&f=false From Sappho to de Sade: Moments in the History of Sexuality]'', Routledge. ISBN 0-415-02089-1}} ב[[דיאלוג]] ה[[סוקרטס|סוקרטי]] "[[המשתה]]", שנכתב על ידי [[אפלטון]], מציין [[אריסטופאנס]] נשים אשר אוהבות נשים, אך משתמש לשם כך במונח "trepesthai" (שמשמעו "שיש להתמקד בו") במקום במונח "ארוס", אשר התייחס ליחסים אירוטיים אחרים בין גברים ובין נשים לגברים. {{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}}
ההיסטוריונית ננסי רבינוביץ' טוענת שציורים המופיעים של על [[קדרות יוון העתיקה|כלי־חרס מיוון העתיקה]], בהם שבהם נראות נשים הכורכות את זרועותיהן סביב [[מותן|מותניהן]] של נשים אחרות או נשענות האחת על כתף השנייה, יכולים להתפרש כהבעה של תשוקה רומנטית. {{הערה|שם=רבינוביץ'}} לא ידוע הרבה על חייהן של נשים ביוון העתיקה ובמיוחד על המיניות שלהןמיניותן. על אף שגברים לקחו חלק במערכות יחסים [[פדרסטיה ביוון העתיקה|פדרסטיות]] מחוץ לחיי ה[[נישואים]], אין ראיות מוצקות לכך שהוּתר לנשים או שהן עוּדדו לקיים יחסים מחוץ לנישואיםאו שעודדו אותן לכך. הנשים אשר הופיעו המופיעות בציורים שעל הכדים היוונים נראות מביעות חיבה אחת כלפי השנייה , והייצוג שלהן הוא אירוטי: הן מתקלחות יחד, נוגעות אחת בשנייה, ובחלק מהציורים ניתן להבחין ב[[דילדו]]אים אחדים וב[[דימוי]]יים הלקוחים מיחסים הטרוסקסואלים או פדרסטיים. לא ידוע האם מדובר ב[[אירוטיקה]] המיועדת לצופה ביצירת האמנות או ביצוג ממשי של חיי הנשים באותה תקופה. {{הערה|שם=ברמר}} {{הערה|שם=רבינוביץ'}}
ב[[רומא העתיקה]] היו נשים הנשים כפופות להגדרות של גברים בנושא מיניות. היסטוריונים מודרניים מציינים כי יחסם של גברים להומוסקסואליות בקרב נשים היה עוין. ; אישה אשר קיימה מערכת יחסים מינית מחייבת עם אישה אחרת נתפסה כבעלת מוּזרות [[ביולוגיה|ביולוגית]] ובעלת "[[דגדגן]] גדול באופן מפלצתי", שאיתו ניסתה לחדור לנשים אחרות ולעיתים ולעתים גם לגברים. {{הערה|שם=ורסטריטורסטרייט|1=Verstraete, Beert; Provencal, Vernon (eds.) (2005). ''[http://www.google.com/books?id=ejPZu3Ktu5cC&lpg=PR15&ots=5xTuHPfdfW&dq=Same-Sex%20Desire%20and%20Love%20in%20Greco-Roman%20Antiquity%20and%20In%20the%20Classical%20Tradition%20of%20the%20West&lr&hl=iw&pg=PR15#v=onepage&q&f=false Same-Sex Desire and Love in Greco-Roman Antiquity and In the Classical Tradition of the West]'', Harrington Park Press. ISBN 1560236043}} לפי על פי ההיסטוריון ג'יימס בוטריקה באטריקה (Butrica), לסביוּת "אִתגרה לא רק את תפיסת הגברים את עצמם כאלה אשר להם ישנה בלעדיות על נתינת עונג מיני, אלא גם את היסודות הבסיסיים ביותר של תרבות השליטה הגברית ברומא". אין בנמצא תיעוד היסטורי ממשי של נשים אשר קיימו יחסי מין עם נשים אחרות ברומא העתיקה. {{הערה|שם=ורסטריטורסטרייט}}
===ראשית אירופה המודרנית===
מקרים של על הומוסקסואליות בקרב נשים זכו במהלך ההיסטוריה ליחס שלילי פחות מצד [[רשות מחוקקת|רשויות החוק]] וה[[דת]] מאשר מקרים של [[ניאוף]] או הומוסקסואליות בקרב גברים. בעוד [[מעשה סדום]] בין גברים, בין גבר לאישה או בין גברים ובעלי-חיים נחשבו ב[[בריטניה]] למשל לעבירות אשר דינן שדינן [[עונש מוות]], לא הייתה בספר החוקים או בספרות הרפואית כל הכרה או התייחסות למגע מיני בין נשים. החוק הראשון אשר אסר על יחסים מיניים בין נשים הופיע ב[[היסטוריה של צרפת#צרפת בימי הביניים|צרפת]] בשנת [[1270]]. {{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3}} ב[[ספרד]], ב[[איטליה]] ו[[האימפריה וב{{ה|אימפריה הרומית הקדושה]] }} נכללו מעשי סדום בין נשים נכללו במעשים במסגרת מעשים אשר נחשבו ל"לא-טבעיים", ודינם היה [[העלאה על המוקד]]; אך ישנן מעט מאוד עדויות לכך שהדבר נעשהשמדובר בפרקטיקה שאכן התרחשה. {{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}} ה[[הוצאה להורג]] המוקדמת ביותר התרחשה ב[[שפייר]] שבגרמניה בשנת [[1477]]; שתי [[נזיר]]ות אשר "רכבו" האחת על השנייה או שהתגלה כי נגעו האחת ב[[שד (איבר)|שדייה]] של השנייה. נזירה איטלקייה בשם האחות בנדטה קרליני (Sister Benedetta Carlini) תועדה כאשר היא מפתה רבות מחברותיה למנזר, ותוארה כאחוזת [[דיבוק]] [[אלוהות|אלוהי]] בשם "ספלנדיטלוסְפְּלֶנְדִיטֶלוֹ" (Splenditello). על מנת לסיים את יחסיה עם הנשים היא הוכנסה ל[[בידוד|כליאה בבידוד]] למשך 40 שנה. {{הערה|שם=נורטון}} יחד עם זאת, [[הומואירוטיקה]] נשית הייתה כה נפוצה בתיאטרון ב[[תיאטרון]] וב[[ספרות אנגלית|ספרות האנגלית]] , עד כי היסטוריונים סבורים כי היא הייתה ל[[אופנה]] למשך תקופת זמן מסוימת במהלך תקופת ה[[רנסאנס]]. {{הערה|שם=ג'נינגס}}
==גיבוש זהות לסבית קולקטיבית==
לסביותלסביוֹת, במיוחד בתרבות המערבית, מגדירות עצמן בדרך-כלל כבעלות [[זהות]] המגדירה את הייחודיות המינית שלהן, וכן את השתייכותן לקבוצה חברתית החולקת מאפיינים משותפים.{{הערה|שם=רוסטראסט|Rust, Paula C. (November 1992). "The Politics of Sexual Identity: Sexual Attraction and Behavior Among Lesbian and Bisexual Women", ''Social Problems'', 39 (4), p. 366–386.}} נשים בתרבויות רבות במהלך ההיסטוריה קיימו יחסים מיניים עם נשים אחרות, אך הן כמעט אף פעם לא נחשבו לחלק מקבוצה מ[[קבוצה חברתית]] של אנשים אשר הגדרתה המתבססת שהגדרתהּ מתבססת על יחסים אלו. היות שבתרבות היותן של נשים בתרבות המערבית היוו נשים על פי רוב [[מיעוט]] פוליטי, הסיווג יחד עם ה[[נידוי חברתי]] אשר נלווה לסיווג הרפואי של הומוסקסואליות הביא כ[[מחלת נפש]] (אשר רווח עד [[שנות ה-70]]), הביאו להתפתחותה של זהות קולקטיבית ולכינונה של [[תת-תרבות מתאימה]] בהתאם.{{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}} [[קובץ:Die Fruendin April 30 1930.jpg|200 פיקסלים|ממוזער|קהילת הלסביות המשגשגת ב[[ברלין]] של [[שנות ה-20]] הוציאה לאור בין השנים [[1924]] ל-[[1933]] את [[מגזין]] "החבֵרה" (''Die Freundin'').]] [[קובץ:Radclyffe Hall - Sunday Express.gif|שמאל|ממוזער|250px|תמונתה של רדקליף הול הופיעה בעיתונים רבים אשר דנו בספר "[[תהום הבדידות]]". בתמונה: "[[סאנדיי אקספרס]]", [[19 באוגוסט]] [[1928]].]] [[קובץ:Gladys Bentley.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תושבת [[הארלם]], [[זמר]]ת ה[[בלוז]] [[גלדיס בנטלי]], שהתפרסמה בגין שיריה שתיארו את יחסיה עם נשים.]]
===המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20===
[[קובץ:Die Fruendin April 30 1930.jpg|ממוזער|קהילת הלסביות המשגשגת ב[[ברלין]] של [[שנות ה-20]] הוציאה לאור בין השנים [[1924]] ל-[[1933]] את [[מגזין]] "החבֵרה" (''Die Freundin'').]]עבור חלק מהנשים, הידיעה כי הן שהן מתנסות ביחסים או התנהגות העלולים לסווגן כלסביות הביאה אותן להכחיש את סגנון חייהן או לכל הפחות להסוות אותו מסביבתן. כך לדוגמה ה[[פרופסורית]] ז'נט מרקס מ[[קולג' הר הוליוק]] לנשים אשר בשב[[מסצ'וסטס]], אשר ש[[זוגיות|חיה עם]] [[נשיא (ארגון)|נשיא]]ת הקולג' [[מרי אמה וולי]] במשך 36 שנים, ייעצה לבנות הקולג' להתרחק מיחסים "לא נורמלים" ועמדה על כך שניתן להשיג [[אושר]] אמיתי רק מיחסים ביחסים בין אישה וגבר.{{הערה|שם=אלדריך}} נשים אחרות, לעומת זאת, אימצו את ההבדלה הזו כדי למצב את עצמן בנפרד מגברים הומואים ו[[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]]. {{הערה|שם=צימרמן|Zimmerman, Bonnie, ed (2003). Lesbian Histories and Cultures: An Encyclopedia, Garland Publishers. ISBN 0-203-48788-5אלדריץ'}} בין שנות ה-90 של [[המאה ה-19]] ו[[שנות ה-30]] של [[המאה ה-20]] הפעילה ה[[משורר]]ת ה[[אמריקאי]]ת [[נטאלי קליפורד בארני]] ב[[פריז]] [[סלון ספרותי|סלון]] שאירח פגישות שבועיות אליהן הוזמנו [[אמן (אמנות)|אמנים]] [[ידוען|ידוענים]], ונערכו בו דיונים בנושאים לסביים. בשלבהּ השפעות [[הומוסקסואליות ביוון העתיקה|יווניות עתיקות]] עם [[אירוטיקה]] [[צרפת]]ית מודרנית, ניסתה בארני ליצור גרסה עדכנית ואידיאלית של [[לסבוס]] אצלה בסלון.{{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}} בין אורחיה נכללו [[צייר]]ת ה[[פורטרט]]ים [[רומיין ברוקס]], אשר נהגה לצייר מבקרים אחרים בסלון, ה[[סופר]]ות [[דג'ונה ברנס]], [[קולט (סופרת)|קולט]] ו[[גרטרוד שטיין]] והמשוררת [[רדקליף הול]].
בנשים אחרות, לעומת זאת, אימצו את השוני שבסגנון חייהן על מנת למצב עצמן בנפרד ולהדגיש את השוני והייחודיות שלהן מגברים הומואים ו[[ברליןהטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]] של [[שנות ה-20]] התפתחה במרץ תרבות הומו-לסבית: נפתחו כ-50 [[מועדון לילה.{{הערה|שם=צימרמן|מועדונים]] המיועדים ללסביות1=Zimmerman, Bonnie, ואף היה לנשים [[מגזין]] משלהן בשם "החבֵרה" ed (ב2003). ''[[גרמניתhttp://www.google.com/books?id=0EUoCrFolGcC&lpg=PR9&ots=NEGphiTi_7&dq=Lesbian%20Histories%20and%20Cultures%3A%20An%20Encyclopedia&lr&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false Lesbian Histories and Cultures: An Encyclopedia]]: ''"Die Freundin''), אשר ראה אור Garland Publishers. ISBN 0-203-48788-5}} לדוגמה, בין השנים שנות ה-90 של [[1924]] להמאה ה-[[193319]], ומגזין נוסף בשם ''Garçonne'' ("גַרְסוֹן", בו[[צרפתיתשנות ה-30]]{{הערה|"Garçonne" היה כינוי לנשים שפרצו את גבולות ההתנהגות המגדרית המקובלות בשל [[שנות המאה ה-20]] בתחומי הלבוש, הסגנון וההתנהגות. המושג נגזר מהפעילה ה[[רומןמשורר]] בשם זה, והפך מילה נרדפת ל"אישה משוחררת".}}) אשר נועד לגברים ת ה[[קרוס-דרסראמריקאי]]ים וללסביות.{{הערה|שם=אלדריך}} בשנת ת [[1928נטאלי קליפורד בארני]] יצא הספר "הלסביות של ברלין",{{הערה|Ruth Margarite Röllig, " The Lesbians of Berlin", 1928}} אשר הציב את ב[[עיר בירה|בירתפריז]] [[רפובליקת ויימאר|גרמניהסלון ספרותי]] כמרכז של פעילות חברתית לסבית. הוקמו מועדונים רבים ומגווניםשאירח פגישות שבועיות, אשר היוו מוקד משיכה לשאליהן הוזמנו [[תייראמן (אמנות)|אמנים]]ות אשר הגיעו ל[[בית קפהידוען|בתי קפהידוענים]] בשכונות קטנות, שאליהם היו מגיעות נשים מקומיות שהיו מעוניינות להכיר נשים אחרותונערכו בו דיונים בנושאים לסביים ונשיים. השיר "Das Lila Lied" (בתוך שהיא משלבת השפעות [[עבריתהומוסקסואליות ביוון העתיקה|יווניות עתיקות]]: "שיר העם [[ארגמןאירוטיקה]]") היה ל[[המנוןצרפת]] המקומי ית מודרנית, ניסתה בארני ליצור גרסה עדכנית ואידאלית של הלסביות בברלין. הומוסקסואליות הייתה אמנם [[זכויות להט"ב באירופה|בלתי חוקית בגרמניהלסבוס]], אך יחס השלטונות נטה להיות [[סובלנות|סובלני]] כלפי פעילויות מסוימות, והשוטרים נהגו לערוך רישום של הומוסקסואלים בלבד, לצרכים עתידייםאצלה בסלון.{{הערה|שם=טמגנהאדסל|Tamagne1=Edsall, Florence Nicholas (20042003). A History of ''[http://www.google.com/books?hl=iw&lr=&id=Q4V1dJ9bbo8C&oi=fnd&pg=PR9&dq=Toward+Stonewall:+Homosexuality +and+Society+in Europe Berlin, London, Paris, 1919-1939+the+Modern+Western+World&ots=bOFV_A8AzV&sig=0IjcuGvJqk5eEtTjDU9Fl0mAkII#v=onepage&q&f=false Toward Stonewall: Volume 1Homosexuality and Society in the Modern Western World]'', AlgoraUniversity of Virginia Press. ISBN 0-585498139-1982211-49}} בין אורחיה נכללו [[צייר]]ת ה[[הוועדה המדעית-הומניטריתפורטרט]] של ים [[מגנוס הירשפלדרומיין ברוקס]], (אשר פעלה לקידום סובלנות כלפי הומוסקסואליםנהגה לצייר מבקרים אחרים בסלון), קיבלה בברכה השתתפות לסביתה[[סופר]]ות [[דג'ונה ברנס]], ופרץ של כתיבה לסבית ו[[אקטיביזםקולט (סופרת)|קולט]] ו[[פוליטיקה|פוליטיגרטרוד שטיין]] בתנועה הוהמשוררת [[פמיניזםרדקליף הול|פמיניסטיתרדקליף הוֹל]] בגרמניה ניכר באותה תקופה.{{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}}
ב[[קובץ:Radclyffe Hall - Sunday Express.gif|שמאל|ממוזער|250px|תמונתה ברלין]] של רדקליף הול הופיעה בעיתונים רבים אשר דנו בספר "[[תהום של בדידותשנות ה-20]]". בתמונההתפתחה עד מהרה תרבות הומו-לסבית: סאנדיי אקספרס, נפתחו כ-50 [[19 באוגוסטמועדון לילה|מועדונים]] המיועדים ללסביות, ואף היה לנשים [[1928מגזין]].משלהן בשם "החבֵרה" (ב[[גרמנית]]בשנת : ''"Die Freundin''), אשר ראה אור בין השנים [[19281924]] פרסמה רדקליף הול את הספר "ל-[[תהום של בדידות1933]]" (באנגלית: , ומגזין נוסף בשם ''The Well of LonelinessGarçonne''; ידוע לעיתים גם כ("באר של בדידותגַרְסוֹן"). הספר מתאר את קורותיה של סטיבן גורדון, אישה המזהה את עצמה כבעלת "נטייה הפוכה" לאחר קריאת ספרו של הסקסולוג ב[[ריכרד פון קראפט-אבינגצרפתית]] {{הערה|"פסיכופתיה סקסואליתGarçonne" (''Psychopathia Sexualis''), ואת חייה בקרב התת-תרבות ההומוסקסואלית של היה כינוי לנשים שפרצו את גבולות ההתנהגות המגדרית המקובלות ב[[פריזשנות ה-20]]בתחומי הלבוש, הסגנון וההתנהגות. הספר כלל המושג נגזר מ[[הקדמהרומן]] מאת בשם זה, והפך [[הבלוק אליסמילה נרדפת]], ונועד לשמש כקריאה ל"אישה משוחררת".}}) אשר נועד לגברים [[סובלנותקרוס-דרסר]] כלפי בעלי נטייה מינית הפוכה באמצעות פרסום של החיים תחת המגבלות שהיו מנת חלקם של אלו שנולדו עם נטייה כזאתים וללסביות. {{הערה|שם=פדרמן1981אלדריץ'}} הול צידדה בתאוריות בשנת [[1928]] יצא הספר "הלסביות של קראפט-אבינג ואליס ודחתה ברלין",{{הערה|Ruth Margarite Röllig, ''The Lesbians of Berlin'', 1928.}} אשר הציג את זו [[עיר בירה|בירת]] [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] כמרכז של פעילות חברתית לסבית. הוקמו מועדונים רבים ומגוונים, אשר היוו מוקד משיכה ל[[זיגמונד פרוידתייר]], שלפיה נטייה חד-מינית היא תוצאה של ות אשר הגיעו ל[[טראומהבית קפה|טראומתבתי קפה]] בשכונות קטנות, שאליהם היו מגיעות נשים מקומיות שהיו מעוניינות להכיר נשים אחרות. השיר "Das Lila Lied" (ב[[ילדותעברית]] והיא ניתנת לריפוי. החשיפה הרבה שלה זכה הספר הייתה תוצאה של השלכות לא מכוונות: ב"שיר ה[[לונדוןארגמן]] נחשב הספר ") היה ל[[תועבההמנון]] והמקומי של הלסביות בברלין. הומוסקסואליוּת הייתה אמנם [[שערוריהזכויות להט"ב באירופה|בלתי חוקית בגרמניה]], והוא תואר על ידי הפרופסורית לורה דואן כ"רגע ההתגבשות בנראותה של התת-תרבות הלסבית האך יחס השלטונות נטה להיות [[אנגליהסובלנות|אנגליתסובלני]] המודרנית"כלפי פעילויות מסוימות, והשוטרים נהגו לערוך רישום של הומוסקסואלים בלבד, לצרכים עתידיים. {{הערה|שם=דואןטמגנה|Doan1=Tamagne, Laura Florence (20012004). Fashioning Sapphism''[http: The Origins //www.google.com/books?id=PW1GjP0_6Y4C&lpg=PA59&ots=XuoGxRXeig&dq=A%20History%20of%20Homosexuality%20in%20Europe%20Berlin%2C%20London%2C%20Paris%2C%201919-1939%3A%20Volume%201%2C&lr&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false A History of a Modern English Lesbian CultureHomosexuality in Europe Berlin, Columbia University PressLondon, Paris]'', 1919-1939: Volume 1, Algora. ISBN 0-23158549-11007198-34}} בכתבות נרחבות בעיתונים נכתב כי הספר מכיל "יחסים מינים בין נשים לסביות", ונלוו אליהן [[תצלום|תצלומיםהוועדה המדעית-הומניטרית]] של הול וכן פרטים על חייהן של לסביות; הסיקור העיתונאי נמשך בעיתונים הגדולים כחצי שנה. {{הערה|שם=דואן}} הול ייצגה את הופעתה החצונית של אישה "[[גבריות|גבריתמגנוס הירשפלד]]" ב[[שנות ה-20]]: שיער קצר, [[חליפה]] מחויטת (בדרך כלל עם מכנסיים) אשר פעלה לקידום סובלנות כלפי הומוסקסואלים, קיבלה בברכה השתתפות לסבית, ובאותה תקופה ניכר פֶרץ של כתיבה לסבית ו[[מונוקלאקטיביזם]]. כאשר נשים [[בריטניהפוליטיקה|בריטיותפוליטי]] השתתפו בבתנועה ה[[מלחמת העולם הראשונה]] הן לבשו לראשונה [[ביגוד]] גברי ונחשבו ל[[פטריוטיות]] בגין לבישת [[מדים]] ו[[מכנסייםפמיניזם|פמיניסטית]], אולם בשנים שלאחר המלחמה הפך לבוש גברי אצל נשים להיות מזוהה עם לסביותבגרמניה.{{הערה|שם=דואןאדסל}}[[קובץ:Gladys Bentley.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תושבת [[הארלם]], [[זמר]]ת ה[[בלוז]] [[גלדיס בנטלי]], שהתפרסמה בגין שיריה שתיארו את יחסיה עם נשים.]]
בבשנת [[ארצות הברית1928]] היו פרסמה רדקליף הול את הספר "[[שנות העשרים הסוערותתהום הבדידות]] " (באנגלית: ''The Well of Loneliness''; ידוע לעתים גם כ"באר של בדידות"). הספר מתאר את קורותיה של סטיבן גורדון, אישה המזהה את עצמה כבעלת "נטייה הפוכה" לאחר קריאת ספרו של הסקסולוג [[עשורריכרד פון קראפט-אבינג]] "פסיכופתיה סקסואלית" (''Psychopathia Sexualis''), ומלווה את חייה בקרב התת-תרבות ההומוסקסואלית של ניסיונות חברתיים[[פריז]]. הספר כלל [[הקדמה]] מאת [[הבלוק אליס]], בעיקר בונועד לשמש כקריאה ל[[סקססובלנות]]כלפי בעלי נטייה מינית הפוכה באמצעות פרסום של החיים תחת המגבלות שהיו מנת חלקם של אלו שנולדו עם נטייה כזאת. הייתה לכך השפעה רבה {{הערה|שם=פדרמן1981}} הול צידדה בתאוריות של כתיבתו קראפט-אבינג ואליס ודחתה את זו של [[זיגמונד פרויד]], אשר טען כי תשוקות מיניות גועשות אצל כל אדם באופן שלפיה נטייה חד-מינית היא תוצאה של [[לא-מודעטראומה|טראומת]], למרות הניסיונות ל[[הדחקה|הדחיקןילדות]]והיא ניתנת לריפוי. התאוריות החשיפה הרבה שהספר זכה לה הייתה תוצאה של פרויד היו נפוצות בארצות הברית באופן נרחב יותר מאשר השלכות לא מכוונות: ב[[אירופהלונדון]] נחשב הספר לתועבה ו[[שערוריה]]. עם התרחבות המודעות לרעיון שלפיו יחסי מין הם חלק מסגנון החיים וההווי הלסבי, התנסויות מיניות כאלה הפכו לדבר נפוץ. ערים גדולות אשר הציעו והוא תואר על ידי הפרופסורית לורה דואן כ"רגע ההתגבשות בנראותה של התת-תרבות של חיי לילה הפכו באופן מידי לפופולריות, ונשים החלו לחפש בחופשיות אחר הרפתקאות מיניות. הלסבית ה[[ביסקסואליותאנגליה|אנגלית]] הפכה לעניין אופנתי, במיוחד בשכונות הלהטהמודרנית"ביות הראשונות באמריקה.{{הערה|שם=פדרמן1991דואן|FadermanDoan, Lillian Laura (19912001). Odd Girls and Twilight Lovers''Fashioning Sapphism: A History The Origins of a Modern English Lesbian Life in Twentieth Century AmericaCulture'', Penguin BooksColumbia University Press. ISBN 0-14231-01712211007-3}} השכונה הפעילה ביותר מבחינת תרבות הומו-לסבית באותה התקופה הייתה [[הארלם]] שב[[רובע]] [[מנהטן]]בכתבות נרחבות בעיתונים נכתב כי הספר מכיל "יחסים מינים בין נשים לסביות", השכונה העיקרית שבה התגוררו הונִלוו אליהן [[אמריקאים אפריקאיםתצלום|תצלומים]] של [[ניו יורק]], והמבקרים בה נהנו ממופעי [[ג'אז]] וחיי לילה פעיליםהול וכן פרטים על חייהן של לסביות; הסיקור העיתונאי נמשך בעיתונים הגדולים לאורך כחצי שנה. {{הערה|שם=דואן}} הול ייצגה את הופעתה החצונית של אישה "[[זמרגבריות|גברית]]ות " בשנות ה[[בלוז]] [[מא רייני]]-20: שיער קצר, [[בסי סמיתחליפת שרד|חליפה]] מחויטת (בדרך כלל עם מכנסיים) ו[[את'ל ווטרסמונוקל]] שרו על . כאשר נשים [[מאהבבריטניה|רומניםבריטיות]] שניהלו עם נשים. בין אלה שנהגו לפקוד את המקום ניתן לציין את ההשתתפו ב[[שחקן|שחקניתמלחמת העולם הראשונה]] הן לבשו לראשונה [[טלולה בנקהדביגוד]], ה[[קומיקאיגבריות|גברי]]ת , ונחשבו ל[[ביאטריס ליליפטריוטיות]], והשחקנית בגין לבישת [[ג'ואן קרופורדמדים]], בטרם הפכה לו[[ידוען|ידועניתמכנסיים]]; אולם בשנים שלאחר המלחמה הפך לבוש גברי אצל נשים להיות מזוהה עם לסביות. {{הערה|שם=פדרמן1991}}{{הערה|שם=צימרמן}} הומואים ולסביות החלו לשרטט השוואה בין מעמדם החדש המוכר כמיעוט חברתי לבין זה של האמריקאים אפריקאים. {{הערה|שם=פדרמן1991דואן}}
ב[[ארצות הברית]] היו [[שנות העשרים הסוערות]] [[עשור]] של ניסיונות חברתיים, בעיקר ב[[סקס]]. הייתה לכך השפעה רבה של כתיבתו של זיגמונד פרויד, אשר טען כי תשוקות מיניות גועשות אצל כל אדם באופן [[לא-מודע]], למרות הניסיונות [[הדחקה|להדחיקן]]. התאוריות של פרויד היו נפוצות בארצות הברית באופן נרחב יותר מאשר ב[[אירופה]]. עם התרחבות המודעות לרעיון שלפיו יחסי מין הם חלק מסגנון החיים וההווי הלסבי, הפכו התנסויות מיניות כאלה לתופעה נפוצה. ערים גדולות אשר הציעו תרבות של חיי לילה הפכו באופן מידי לפופולריות, ונשים החלו לחפש בחופשיות אחר הרפתקאות מיניות. [[ביסקסואליות]] הפכה לעניין אופנתי, במיוחד בשכונות הלהט"ביות הראשונות באמריקה.{{הערה|שם=פדרמן1991|Faderman, Lillian (1991). ''Odd Girls and Twilight Lovers: A History of Lesbian Life in Twentieth Century America'', Penguin Books. ISBN 0-14-017122-3}} השכונה הפעילה ביותר מבחינת תרבות הומו-לסבית באותה התקופה הייתה [[הארלם]] שב[[רובע]] [[מנהטן]] – השכונה העיקרית שבה התגוררו ה[[אמריקאים אפריקאים]] של [[ניו יורק]] – והמבקרים בה נהנו ממופעי [[ג'אז]] וחיי לילה פעילים. [[זמר]]ות ה[[בלוז]] [[מא רייני]], [[בסי סמית]] ו[[את'ל ווטרס]] שרו על [[מאהב|רומנים]] שניהלו עם נשים. בין אלה שנהגו לפקוד את המקום ניתן לציין את ה[[שחקן|שחקנית]] [[טלולה בנקהד]], ה[[קומיקאי]]ת [[ביאטריס לילי]], והשחקנית [[ג'ואן קרופורד]], בטרם הפכה ל[[ידוען|ידוענית]].{{הערה|שם=פדרמן1991}}{{הערה|שם=צימרמן}} הומואים ולסביות החלו לשרטט השוואה בין מעמדם החדש המוכר כמיעוט חברתי לבין זה של האמריקאים-אפריקאים.{{הערה|שם=פדרמן1991}} גם בשכונת [[גריניץ' וילג']] ניתן היה להבחין בקהילה הומו-לסבית הולכת וגדלה. הארלם וגריניץ' וילג' סיפקו חדרים מרוהטים להשכרה לזוגות חד-מיניים, מה שהיווה גורם משמעותי בהתפתחותם כמרכזי הקהילה ההומו-לסבית. {{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3}} המרכזים היו שונים באופיים: ה[[בוהמה]] - קבצות – קבוצות ה[[אינטלקטואל]]ים אשר דחו את האידיאלים האידאלים ה[[התקופה הוויקטוריאנית|וויקטוריאניים]] - – התרכזו בווילג'. הקהילה המקומית הורכבה אמנם בעיקר מגברים, אך דמויות מוכרות כגון המשוררת [[עדנה סנט וינסנט מיליי]] או [[מייבל דודג' לוהאן]], שהתגוררו בווילג', נודעו ברומנים שניהלו עם נשים ופעילותן להפצת סובלנות כלפי הומוסקסואליות. {{הערה|שם=פדרמן1991}} נשים אשר לא שלא היה באפשרותן לבקר בהארלם או להתגורר בווילג', יכלו לראשונה לבקר בסלונים בשנות ה-20 מבלי שייחשבו ל[[זונה|זונות]]. לפי ההיסטוריונית [[ליליאן פדרמן]], קיומם של מקומות ציבוריים כגון [[פאב]]ים המיועדים ללסביות "הפך לסימן הציבורי החשוב והמשמעותי ביותר של ה[[ תת-תרבות|תת-התרבות]] הלסבית למשך לאורך עשורים רבים". {{הערה|שם=פדרמן1991}}
===השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה===
[[קובץ:Women drill press operators in 1942.gif|ממוזער|250 px|התנסותן של נשים בסביבת עבודה משותפת וב[[שירות צבאי]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] העניקו להן את האפשרויות הכלכליות והחברתיות אשר סייעו בעיצוב [[רשת חברתית]], סביבה ו[[תת-תרבות]] לסבית.]]
המרכיב העיקרי שנחוץ היה לעידוד לסביות לחיות את חייהן בחופשיות מבחינה ציבורית ואישית היה עצמאות [[כלכלה|כלכלית]]. זו למעשה נעלמה בפועל ב[[שנות ה-30]] עקב [[משבר כלכלי|המשבר הכלכלי]] ("[[השפל הגדול]]"). ; נשים רבות ב[[ארצות הברית]] חשו צורך [[נישואים|להינשא]] למען יציבות כלכלית – או ב[[נישואים פיקטיביים]] לגבר הומוסקסואל, המאפשרים אשר יאפשרו לשני בני הזוג לקיים יחסים הומוסקסואלים באופן דיסקרטי מעיני החברה, או לגבר [[הטרוסקסואל]] וניהול , תוך ניהול חיי נישואין מסורתיים. נשים שניהלו חיים עצמאיים במהלך שנות ה-30 נתפסו ככאלה המחזיקות ב[[משרה|משרות]] שגברים אמורים להחזיק בהן. [[שיח (מדעי החברה)|שיח]] על אודות הומוסקואליות הפך [[טאבו|אסור]] מבחינה חברתית, ונשים דיברו רק לעתים נדירות על חיים לסביים, אפילו בקרב עצמן. {{הערה|שם=פדרמן1991}} התאוריה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] של פרויד התפשטה הלכה והתפשטה, והשפיעה על רופאים רבים מבעבר, אשר סברו עתה כי הומוסקסואליות היא [[נוירוזה]] הפוגעת בנשים צעירות. בגרמניה, התת-תרבות ההומו-לסבית שהתפתחה עד לאותן שנים נעלמה עם עליית [[המפלגה הנאצית]] [[גרמניה הנאצית|לשלטון]] בשנת [[1933]]. {{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}}
{{ערך מורחב|ערך=[[לסביות בגרמניה הנאצית]]}}
פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] הביאה לתמורה משמעותית בחייהם של אנשים רבים, כאשר ; נערך גיוס המוני של גברים, ובארצות הברית גויסו גם נשים לשורות הצבא. [[חיל הנשים של צבא ארצות הברית]] ו[[הצי האמריקני]] ערכו גיוס התנדבותי לנשים (WAVES). שלא כמו לעומת תהליך הסינון שנערך לגברים הומואים, אשר היה קיים מאז הוקם [[צבא ארצות הברית]], לא היה נוסד תהליך מקביל עבור לסביות, והן הוצבו בשורות הצבא בהדרגה במהלך המלחמה. למרות הגישה כלפי [[תפקידי מגדר|התפקיד המגדרי]] הנכון עבור נשים, אשר רווחה בשנות ה-30, נשים עצמאיות וגבריות גויסו באופן מיידי לצבא ב[[שנות ה-40]], ואלו שהביעו שבריריות שוחררו ממנו. נשים אחדות יכלו להגיע למטה החיל במדי גבר, לענות בשלילה על השאלה האם היו אי פעם מאוהבות באישה אחרת, ולהיכנס לתפקיד בקלות. {{הערה|שם=בריובברובה|BerubeBérubé, Allan (1990). ''Coming Out Under Fire: The History of Gay Men and Women in World War II'', The Free Press. ISBN 0-7432-1071-9}} פעילות מינית, יחד עם זאת, הייתה אסורה, ומי שהעידה על עצמה כלסבית שוחררה מהצבא כחלק ממדיניות "[[שחרור כחול]]". כאשר זיהו נשים לסביות אחת את השנייה, הן התקבצו לקבוצות קטנות בבסיסים הצבאיים והשתמשו במילות קוד. לטענת ההיסטוריונית אלן בֵּרוּבֵּה (Allan Bérubé), הומואים ולסביות בשורות הצבא סירבו, במודע או באופן לא-מודע, להעיד על נטייתם המינית או לדבר על זהותם המינית של אחרים, בהתאם למדיניות "[[לא נשאל, אל תספר]]". {{הערה|שם=בריובברובה}} שירות של נשים גבריות במיוחד בצבא לא היה נפוץ בהכרח, אך הופעתן החיצונית משכה תשומת-לב יתרה ומשכה אליהן נשים המעוניינות בנשים, אשר זיהו אותן כלסביות. נשים שרצו להעלות את הנושא היו צריכים לעשות זאת בזהירות רבה, ולעתים נדרשו ימים אחדות ליצירה של הבנה הדדית בנושא מבלי להעלותו בצורה מפורשת. {{הערה|שם=בריובברובה}}
נשים שלא התגייסו לצבא נקראו בדחיפות למלא תפקידים ב[[מפעל]]י [[תעשייה]] תפקידים במקום הגברים שגויסו, על מנת לשמר את התוצר הלאומי. יכולות ההתניידות המשופרות, התחכום והעצמאות של נשים גדלו במהלך המלחמה ולאחריה, ואפשרו להן לחיות ללא בעלים. מצב זה לא היה מתאפשר תחת נסיבות חברתיות וכלכליות אחרות - והוא סייע לעיצוב [[רשת חברתית]] וסביבה לסבית.{{הערה|שם=פדרמן1991}}
===השנים שלאחר המלחמה===
[[קובץ:The Ladder, October 1957.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער המהדורה הראשונה של ה[[מגזין]] "''The Ladder"'', אשר נשלח למאות נשים באזור [[סן פרנסיסקו]], וקרא להן "להסיר את המסיכות" (אוקטובר [[1957]])]]{{ערך מורחב|בהלת הלבנדר}}לאחר מלחמת העולם השנייה ניכר בארצות הברית רצון עז לחזור לחיי החברה של לפני המלחמה מהר ככל הניתן.{{הערה|שם=אדם|Adam, Barry (1987). ''The Rise of a Gay and Lesbian Movement'', G. K. Hall & Co. ISBN 0-8057-9714-9}} בשילוב עם הפחד הלאומי מ[[קומוניזם]] והתאוריה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] אשר הפכה נפוצה יותר ויותר בקרב החוגים הרפואיים, הפכה בשנת [[1950]] הומוסקסואליות למאפיין לא רצוי אצל מועסקים ב[[ממשלת ארצות הברית]]; הומואים ולסביות נחשבו לפגיעים וחשופים יותר לסחיטה, ועל כן ביקשו בממשלה "להיפטר" מהם, והוחל בצעדים נרחבים לאיסוף מידע [[מודיעין|מודיעיני]] על חייהן הפרטיים.{{הערה|שם=אדסל}} [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] והממשל המקומי של ארצות הברית הגישו תביעות משפטיות, ביצעו [[מעצר]]ים של אנשים אשר התקהלו ב[[פאב]]ים וב[[פארק]]ים, וחוקקו [[חוק]]ים שאסרו על [[קרוס-דרסר]]יוּת של גברים ונשים.{{הערה|שם=אדם}} הצבא והממשל ערכו חקירות רבות, שאלו נשים האם קיימו יחסים מיניים עם נשים אחרות, והחשיבו אפילו התנסות חד-פעמית ל[[עבירה]] ו[[פשע]], ובכך ערכו הבדלה קרימינלית בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים.{{הערה|שם=פדרמן1991}}
לאחר מלחמת העולם השנייה היה בארצות הברית רצון עז לחזור לחיי החברה של לפני המלחמה מהר ככל הניתן. {{הערה|שם=אדם|Adam, Barry (1987). The Rise of a Gay and Lesbian Movement, G. K. Hall & Co. ISBN 0-8057-9714-9}} בשילוב עם הפחד הלאומי מ[[קומוניזם]] והתאוריה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]], אשר הפכה נפוצה יותר ויותר בקרב החוגים הרפואיים, הפכה בשנת [[1950]] הומוסקסואליות למאפיין לא רצוי אצל מועסקים ב[[ממשלת ארצות הברית]]; הומואים ולסביות נחשבו לפגיעים וחשופים יותר לסחיטה, ועל כן ביקשו בממשלה "להיפטר" מהם, והוחל בצעדים נרחבים לאיסוף מידע [[מודיעין|מודיעיני]] על חייהן הפרטיים. {{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}} [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] והמקומי של ארצות הברית הגישו תביעות משפטיות, ערכו [[מעצר]]ים של אנשים אשר התקהלו ב[[פאב]]ים וב[[פארק]]ים, וחוקקו [[חוק]]ים שאסרו על [[קרוס-דרסר]]יות של גברים ונשים. {{הערה|שם=אדם}} הצבא והממשל ערכו חקירות רבות, שאלו נשים האם קיימו יחסים מיניים עם נשים אחרות, והחשיבו אפילו התנסות חד-פעמית ל[[עבירה]] ו[[פשע]], ובכך ערכו הבדלה קרימינלית בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. {{הערה|שם=פדרמן1991}} בשנת [[1952]] סיווגה סיוְוגה [[האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה]] (APA) הומוסקסואליות כהפרעה כ[[הפרעה נפשית|הפרעה רגשית ]] [[פתולוגיה|פתולוגית]], והתופעה נרשמה כ[[מחלת נפש]] בספר האחבחנות האבחנות ה[[פסיכיאטריה|פסיכיאטריות]] האמריקאי האמריקני [[DSM]]. {{הערה|שם=אדסל}} ההשערה שלפיה הומוסקסואליות היא [[מחלה]] שניתן לרפא אותה , רווחה בקהילה הרפואית, בציבור הרחב, ובקרב רבות מהלסביות עצמן. {{הערה|שם=אסטרברג|Esterberg, Kristin Gay (February 1990). "From Illness to Action: Conceptions of Homosexuality in The Ladder, 1956–1965", ''The Journal of Sex Research'', 27 (1), p. 65–80.}} העמדה והניסיונות לנשל הומוסקסואלים ממשרות ב{{ה|שירות הציבורי}} התרחבה ל[[אוסטרליה]] {{הערה|שם=ווילטוילט|1=Willett, Graham (2000). ''[http://www.google.com/books?id=Z-4mzkd3trsC&printsec=frontcover&dq=Living+Out+Loud:+A+History+of+Gay+and+Lesbian+Activism+in+Australia&lr=&ei=TxIRTPG-A4rsywShq7ntCg&hl=iw&cd=1#v=onepage&q&f=false Living Out Loud: A History of Gay and Lesbian Activism in Australia]'', Allen & Unwin. ISBN 1-74115-113-9}} ול[[קנדה]],{{הערה|שם=וורנר|1=Warner, Tom (2002). ''[http://www.google.com/books?id=mdo-95q2EYgC&lpg=PA3&ots=Vvy-x2uRkx&dq=Never%20Going%20Back%3A%20A%20History%20of%20Queer%20Activism%20in%20Canada&lr&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false Never Going Back: A History of Queer Activism in Canada]'', University of Toronto Press. ISBN 0-8020-8460-5}} ובשנת [[1921]] לסביוּת הוצאה מחוץ לחוק ב[[בריטניה]]. {{הערה|שם=ג'נינגס|Jennings, Rebecca (2007). A Lesbian History of Britain, Greenwood World Publishing. ISBN 1-84645-007-1}}
{{הפניה לערך מורחב|זכויות להט"ב באירופה}}
קיים ידע מועט מאוד על הומוסקסואליות הומוסקסואליוּת באותה התקופה מעבר לכתבים רפואיים ופסיכיאטריים. ידוע כי מפגשים חברתיים נערכו בפאבים, שבהם נערכו פשיטות משטרתיות בתדירות של אחת לחודש בערך, כאשר המעצרים עצמם פורסמו באופן חושפני בעיתונים. בתגובה לכך, בשנת [[1955]] נפגשו שמונה נשים מ[[סן פרנסיסקו]] נפגשו בסלוניהם הפרטיים על מנת לבלות יחד ולרקוד, וכאשר החליטו להפוך את האירוע לקבוע הפגישות לאירוע קבוע – הן הפכו לארגון ל[[ארגון]] הראשון של לסביות בארצות הברית, בשם ונקראו "[[בנותיה של ביליטיס]]" ("The Daughters of Bilitis"). הקבוצה החלה שנה לאחר בשנה שלאחר מכן להוציא לאור [[מגזין]] שנקרא "''[[The Ladder]]" ועל '', שעל [[עמוד שער|שער הכריכה]] של כל מהדורה שלו הופיעה הצהרת כוונות אחרת. הראשונה הייתה "חינוך השונההשונֶה" ("Education of the variant"), והיא נועדה לספק לנשים ידע על הומוסקסואליות ובמיוחד בהקשר נשי, וללמדן על לסביות מפורסמות במהלך ההיסטוריה. יחד עם זאת, בשנת [[1956]] הייתה למונח "לסביות" הייתה [[קונוטציה]] כה שלילית עד ש"בנותיה של ביליטיס" סירבו להשתמש בו בתור [[שם תואר]] ובחרו במקום זאת במילה "variant", שפירושה "שונה". {{הערה|שם=גאלו|Gallo, Marcia (2006). ''Different Daughters: A History of the Daughters of Bilitis and the Rise of the Lesbian Rights Movement'', Seal Press. ISBN 1-58005-252-5}}
הקבוצה התרחבה ל[[שיקאגושיקגו]], [[ניו יורק]] ו[[לוס אנג'לס]], והמגזין הופץ לבסוף בקרב אלפים מחברות הקבוצה. הוא דן בטבעה של ההומוסקסואליות, לעתים קורא תיגר על הקביעה כי מדובר במחלה, נתן לקוראות במה להביע את דעתן בנוגע לסיבות שבעטיין הן לסביות, והציע דרכים להתמודד עם מציאות זו ועם תגובות החברה לכך. {{הערה|שם=אסטרברג}} בהשפעת הקבוצה, הוציאו לסביות בבריטניה מגזין דומה בשנת [[1964]] תחת השם "לסביות בבריטניה מגזין דומה, בשם ''Arena Three"''. {{הערה|שם=ג'נינגס}}{{הערה|Covina, Gina/Galana, Laurel. ''(The) Lesbian Reader: An Amazon Quarterly Anthology'', Amazon Press 1975, ISBN 0960962603}}
כתוצאה מהקטגוריזציה הקשוחה של מיניות כפי שהוגדרה על די הממשלה ובעיקר על ידי ה[[חברה]], פיתחה התת-תרבות פיתחה [[תפקידי מגדר]] ברורים בין הנשים עצמן, ובייחוד בקרב אלה שהשתייכו ל[[מעמד הפועלים]] בארצות הברית ובקנדה. על אף עך פי שרשויות רבות העבירו חוקים אשר אסרו על [[קרוס-דרסר]]יותיוּת, ניתן היה למצוא ב[[פאב]]ים נשים שהתרועעו בתור מה שכונה ב[[סלנג]] "בּוּצ'וֹת" (ברביםב[[מין (בלשנות)|רבים]]; ליחידביחיד: בּוּצבּוּצָ'ה או בּוּץ'; מאנגלית: butche), לתיאור לסביות אשר אימצו לבוש והתנהגות גברית. נשים אחרות לבשו ביגוד נשי "רגיל" ומילאו תפקיד דומיננטי פחות ונשי מבחינה מסורתית, ואותן נהוג לכנות, גם בעברית, "פֵמִיוֹת" (ברבים. ליחיד; ביחיד: פֵמִית או פֵם; מאנגלית, דרך [[צרפתית]]: femme, אישה). מודל ה[[חיברות]] "בוצ'ות ופמיות" היה כה בלתי נפרד מתרבות ה[[מועדון לילה|מועדונים]] והפאבים הלסביים, עד שאישה שסירבה לבחור לעצמה צורת התנהגות אחת מבין השתיים הייתה זוכה להתעלמות, או לכל הפחות לא הייתה מצליחה למצוא בת-זוג. יחסים רומנטיים בין שתי בוצ'ות או בין שתי פמיות נחשב היה ללא מקובל. {{הערה|שם=פדרמן1991}}
[[קובץ:Thirdsex bookcover 1959.jpg|ימין|ממוזער|170px|אל אף על פי ששיווקם נועד לגברים [[הטרוסקסואליות|הטרוסקואלים]], סייעו ספרי [[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] לסבית לגיבוש זהות והגדרות לסביות לנשים ב[[שנות ה-50]].]]
נשים בוצ'ות לא היו דבר חדש בשנות ה-50; גם ב[[הארלם]] ו[[גריניץ' וילג']] של שנות ה-20 היו שהתאימו להגדרה זו, אך בשנות ה-50 ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] התפשטו ההגדרות הללו ולא הוגבלו עוד ל[[צפון אמריקה]]: בין השנים [[1940]] ל-[[1970]] תרבות הבוץ'/פם בפאבים ובמעדונים שגשגה גם ב[[בריטניה]], אל אף על פי ששם בלטו פחות ההבדלים המעמדיים. {{הערה|שם=ג'נינגס}}<!-- צריך לתרגם לכאן את החלק הלא-ברור הבא:They further identified members of a group that had been marginalized; women who had been rejected by most of society had an inside view of an exclusive group of people that took a high amount of knowledge to function in.[51] Butch and femme were considered coarse by American lesbians of higher social standing during this period. Many wealthier women married to satisfy their familial obligations, and others escaped to Europe to live as expatriates.[52] -->
They further identified members למרות החוסר במידע על אודות הומוסקסואליות בכתיבה האקדמית, התפתחה באותה תקופה דרך נוספת ללמידה על אודות לסביות. בשנת [[1950]] יצא לאור ספר ב[[כריכה רכה]] שכותרתו ''Women's Barracks'', ובו תיאור חוויותיה של אישה בכוחות [[צרפת החופשית]] ומערכת יחסים לסבית שהייתה עדה לה ה[[מספר (ספרות)|מספר]]ת. הספר [[רב-מכר|הפך להצלחה]] ומכר 4.5 [[מיליון]] עותקים.{{הערה|שם=סטרייקר|Stryker, Susan (2001). ''Queer Pulp: Perverted Passions from the Golden Age of a group that had been marginalized; women who had been rejected by most of society had an inside view of an exclusive group of people that took a high amount of knowledge to function inthe Paperback'', Chronicle Books, LLC.ISBN 0-8118-3020-9}} ה[[הוצאה לאור]], "Gold Medal Books", הוציאה בשנת [[511952]] Butch and femme were considered coarse by American lesbians of higher social standing during this periodספר שני בסדרה – [[רומן]] בשם ''Spring Fire'', אשר מכר 1.5 מיליון עותקים. Many wealthier women married to satisfy their familial obligationsבהוצאה הופתעו מכמות המכתבים הרבה אשר הגיעה אל המערכת מנשים אשר כתבו על הנושא, and others escaped to Europe to live as expatriatesוהחליטו להוציא ספרים דומים נוספים, ובכך ייסדו את [[סוגה ספרותית]] חדשה: "[[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] לסבית".{{הערה|שם=סטרייקר}} בין השנים [[1955]] ל-[[521969]] יצאו לאור יותר מ-2,000 ספרים בעלי [[תמה]] לסבית, והם נמכרו ב[[חנות כלבו|חנויות כלבו]], [[תחנת אוטובוס|תחנות אוטובוס]] ודוכני עיתונים בכל רחבי ארצות הברית וקנדה.
מרבית הספרים נכתבו על ידי גברים הטרוסקסואלים, ושוּוקו כסוג נוסף של [[פורנוגרפיה]] לגבר. עם הזמן החלו נשים לרכוש את הספרים הללו – לא פחות, ואולי אף יותר מגברים. התגבשה תת-סוגה ששירתה פלח שוק מחתרתי של נשים לסביות, והציגה תופעת לוואי מבורכת מבחינה מסחרית, לפחות ל[[בית דפוס|בתי הדפוס]], שעלות ההדפסה וההפצה של הספרים הייתה בשבילם אפסית ממילא.{{הערה|שם=פיינפינט|1=יעל פיינפינט, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=1260 "ספרות זולה"], [[GoGay]],{{כ}} 4 בפברואר 2003.}} על עטיפות הספרים נעשה שימוש בתמונות וב[[מילת קוד|מילות קוד]], והתכנים ההומוסקסואליים קודדו במילות מפתח שהעידו על אופיים: במקום המילה "לסבית" נעשה שימוש במונחים אחרים בכותרות הספרים, ומילים כמו "odd" או "strange" רמזו על תוכן לסבי. האיורים על העטיפות היו תמיד בעלי אופי חושני, וגם הם עוצבו כדי לרמז על המסופר בהם. לרוב אלו היו שתי נשים שניצבו אחת בקרבת השנייה, ביניהן מגע מינימלי, וברקע דמות גבר כריזמטי.{{הערה|שם=פיינפינט}}{{הערה|שם=זימט|Zimet, Jaye (1999). ''Strange Sisters: The Art of Lesbian Pulp Fiction'', 1949–1969, Viking Studio. ISBN 0->14-028402-8}}
למרות החוסר במידע על אודות הומוסקסואליות בכתיבה האקדמאית, התפתחה באותה תקופה דרך נוספת ללמידה על אודות לסביות. בשנת [[1950]] יצא לאור ספר ב[[כריכה רכה]] שכותרתו "Women's Barracks", ובו תיאור חוויותיה של אישה בכוחות [[צרפת החופשית]] ומערכת יחסים לסבית שהייתה עדה לה ה[[מספר (ספרות)|מספרת]]. הספר [[רב-מכר|הפך להצלחה]] ומכר 4.5 [[מיליון]] עותקים. {{הערה|שם=סטרייקר|Stryker, Susan (2001). Queer Pulp: Perverted Passions from the Golden Age of the Paperback, Chronicle Books, LLC. ISBN 0-8118-3020-9}} ה[[הוצאה לאור]], "Gold Medal Books" הוציאה בשנת [[1952]] ספר שני בסדרה – [[רומן]] בשם "Spring Fire", אשר מכר 1.5 מיליון עותקים. בהוצאה הופתעו מכמות המכתבים הרבה אשר הגיעה אל המערכת מנשים אשר כתבו על הנושא, והחליטו להוציא ספרים דומים נוספים, ובכך ייסדו את [[סוגה ספרותית|הסוגה הספרותית]] "[[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] לסבית". {{הערה|שם=סטרייקר}} בין השנים [[1955]] ל-[[1969]] יצאו לאור יותר מ-2,000 ספרים בעלי [[תמה]] לסבית, והם נמכרו ב[[חנות כלבו|חנויות כלבו]], [[תחנת אוטובוס|תחנות אוטובוס]], ודוכני עיתונים בכל רחבי ארצות הברית וקנדה. מרבית הספרים נכתבו על-ידי גברים הטרוסקסואלים, ושוּוקו כסוג נוסף של [[פורנוגרפיה]] לגבר. עם הזמן החלו נשים לרכוש את הספרים הללו – לא פחות, ואולי אף יותר מגברים. התגבש תת-ז'אנר ששירת פלח שוק מחתרתי של נשים לסביות, והציג תופעת לוואי מבורכת מבחינה מסחרית, לפחות לבתי הדפוס, שעלות ההדפסה וההפצה של הספרים ממילא הייתה בשבילם אפסית. {{הערה|שם=פיינפינט|1=יעל פיינפינט, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=1260 "ספרות זולה"], GoGay,{{כ}} 4 בפברואר 2003}} על עטיפות הספרים נעשה שימוש בתמונות ו[[מילת קוד|מילות קוד]], והתכנים ההומוסקסואליים קודדו במילות מפתח שהעידו על אופיים: במקום המילה "לסבית" נעשה שימוש במונחים אחרים בכותרות הספרים, ומילים כמו "odd" או "strange" רמזו על תוכן לסבי. האיורים על העטיפות היו תמיד בעלי אופי חושני, וגם הם עוצבו כדי לרמז על המסופר בהם. לרוב אלו היו שתי נשים שניצבו אחת בקרבת השנייה, ביניהן מגע מינימלי, וברקע דמות גבר כריזמטי. {{הערה|שם=פיינפינט}}{{הערה|שם=זימט|Zimet, Jaye (1999). Strange Sisters: The Art of Lesbian Pulp Fiction, 1949–1969, Viking Studio. ISBN 0-14-028402-8}} ה[[תמה|עלילות]] בספרים אלה היו תבניתיות, והן שובצו בתבניות עלילה אשר חזרו על עצמן פעם אחר פעם. {{הערה|שם=פיינפינט}} האישה הבוצ'ה הייתה כהת עור, שחורת שער ויפה רק לעיתים לעתים נדירות; לעומתה הפמית הייתה [[בלונד]]ינית יפהפייה, שלרוב לבשה [[חצאית]] קצרה ומחשוף לא קצר. הלסביוּת הוצגה רע ופעמים רבות באוריינטציה של [[סאדיזם]], [[מאזוכיזם]], או [[אורגייה|אורגיות]], ולעיתים ולעתים לא רחוקות גם בהקשר של [[כת השטן|כתות שטן]] כאלו או אחרות. העלילות התרחשו ב[[בית סוהר|בתי סוהר]], [[פנימיה|פנימיות]], [[מנזר]]ים ומקומות אחרים נעדרי נוכחות גברית משמעותית. {{הערה|שם=פיינפינט}} רבים מהספרים שימשו כסימוכין תרבותי: הם ציינו מקומות, מונחים, תיארו צורות לבוש וקודים אחרים אשר ייחדו את השנים. כתוצאה מכך, ספרות זולה לסבית סייעה להתפשטות המהירה של הגדרות הזהות הלסבית, ויצרה תת-קהילה לסבית, גם גם באופן [[סטראוטיפ]]י, אצל קוראים הטרוסקסואלים וקוראות לסביות מבודדות במקבילאם החברות בה לא ידעו כי הן קהילה. {{הערה|שם=פיינפינט}}{{הערהטריינור|NestleJennifer Trainor, Joan (1983)[http://dc.msvu.ca:8080/xmlui/themes/msvu_ir/static/About%20Lesbian%20Pulp%20Fiction. pdf "Desire So Big It Had to Be BraveLesbian Pulp Fiction"], Lesbian Herstory Archives.MSVU Digital Commons {{PDF}}}}
{{-}}
===הגל השני של הפמיניזם===
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה='''ראו את [[:en:lesbian#Second wave feminism|הפרק המקביל]] בוויקיפדיה באנגלית'''}}
===בעליםהשמרנות החברתית שאפיינה את [[שנות ה-50]] ותחילת [[שנות ה-60]] נתקלה בהתנגדות מצד ארגונים חברתיים אשר פעלו למען זכויותיהם של קבוצות מיעוט כגון [[אפריקאים אמריקאים]], [[עוני|עניים]], [[אשה|נשים]] ואוכלוסיית ה[[להט"ב]]. לאחר [[מהומות סטונוול]] האלימות ב[[ניו יורק]] בשנת [[1969]] התאחדו התנועה למען זכויות להט"ב והתנועה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]], {{הערה|שם===אלדריץ'}} ותוצאת האיחוד הביאה לפרץ של הכרה ומודעוּת לסוגיות של להט"ב ופמיניזם ובכך לשינוי מוחלט של הגדרת לסביוּת.===בחינה מחדש של חברויות רומנטיות===
==מחוץ לחברה המערבית==
התנהגות הומוסקסואליות הומוסקסואלית בקרב נשים קיימת בכל התרבויות, אף על פי שהקונספט עצמו – של לסבית כאישה המקיימת יחסים אך ורק עם נשים – איננו מקובל בכולן. היחס להתנהגות הומוסקסואלית בקרב נשים תלויה בתפיסת תפקיד האישה בכל חברה, ובהגדרות התרבותיות של מין באותה התרבות.
===המזרח התיכון===
במהלך ההיסטוריה, נשים ב{{ה|מזרח התיכון}} הופרדו מגברים. ב{{ה|מאה ה-7}} וב{{ה|מאה ה-8}} היו כמה נשים אשר נהגו להתלבש ב[[ביגוד]] גברי, כאשר [[תפקידי מגדר]] היו פחות נוקשים, אך התפקידים המיניים אשר נִלוו לנשים ב[[אירופה]] לא נקשרו לנשים [[איסלאםאסלאם|איסלאמיותמוסלמיות]]. בית המשפט ה[[ח'ליפה|ח'ליפי]] ב[[בגדד]] אופיין בנשים אשר בלבשו התלבשו כגברים, ואף עטו שיער-פנים מדומה, אך הן עדיין התחרו בנשים אחרות על תשומת-לבם של הגברים. {{הערה|שם=מארי|Murray, Stephen O. and Roscoe, Will (1997). ''[http://www.meforum.org/pipes/742/islamic-homosexualities-culture-history-and-literature Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature]'', New York University Press. ISBN 0-8147-7468-7}} בכתיבתם של גברים מ[[המאה ה-12]] תוארו יחסים בין נשים אשר חיו ב[[הרמון]] ופחדים מפני יחסים אינטימיים בין נשים ב[[חמאם|חמאמים]] ה[[טורקיה|טורקיים]] תוארו בכתיבתם של גברים מ[[המאה ה-12]], אך בכתבים נשיים תוארו יחסים לסביים רק לעיתים לעתים נדירות. לא ברור להיסטוריונים אין בקרב ההיסטוריונים הסכמה האם התיאורים הלסביים המתוארים בספרות של אותה התקופה הם עובדות היסטוריות או ניסיון לספק [[פנטזיה|פנטזיות]] מיניות של גברים. ב[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] משנת [[1978]] על אודות ה[[דיכוי]] ב[[איראן]] נטען שנשים הושתקו לגמרי: "בכל ההיסטוריה האיראנית אף אישה לא הורשתה לדבר בגלוי על נטיות מסוג זה... עדות אישית על תשוקה לסבית הייתה פשע בלתי-נסלח." {{הערה|שם=מארי}} על אף שמוסלמים טוענים כי אין פירוש הדבר שנשים לא יכלו לקיים מערכות יחסים לסביות, [[אנתרופולוג]]ית אשר ביקרה בשנת [[1991]] ב[[תימן]] דיווחה שהנשים בעיר שבה ביקרה לא הצליחו להבין את את יחסיה הרומנטיים עם אישה אחרת. ב[[פקיסטן]] מצופה מנשים להינשא לגברים, ואלה אשר אינן עושות כך נידונות ל[[חרם חברתי]]. יחד עם זאת, נשים יכולות לקיים יחסים רומנטיים עם נשים אחרות, וכל עוד הן ממלאות את [[חלוקת תפקידים במשפחה|תפקידן המשפחתי]] נותרים ענייניהן הפרטיים חשאיים. האישה ה"אחרת" בדרך כלל קשורה ביחסי משפה משפחה או יחסים ביחסים אחרים כלשהם ל[[מאהב]]ת שלה, ואיננה אישה זרה. {{הערה|שם=מארי}}
===החברה האינדיאנית בצפון ובדרום אמריקה===
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באמריקה}}
{{ערך מורחב|Two-Spirit}}
בתרבות ה[[אינדיאנים]] של [[צפון אמריקה הצפונית|אמריקה]] ו[[דרום אמריקההדרומית|הדרומית]] קיים המושג "[[המגדר השלישי]]" עבור גברים-נשים ונשים-גברים שלקחו על עצמם [[תפקידי מגדר]] של המין השני. תפקידים אלה תועדו בקרב כמה שבטים: ה[[קואהווילטקים]] (Coahuiltecan) , אשר חיו באזור [[טקסס]], בני ה[[טימוקואה]] (Timucua) , אשר חיו באזור [[פלורידה]] , וה[[קואווה]] (Cueva) , אשר חיו באזור מזרח [[פנמה]]. בשבט ה[[קרי (עם)|קְרִי]] (Cree) המונח המתאר גבר שלקח הלוקח את תפקיד מגדרי של אישה היה "ayekkwew"; בשבט [[זוני]] (Zuni) המונח עבור אישה אשר לקחה הלוקחת תפקיד מגדרי של גבר הייתה "katsotse" (שפירושה ילדה-ילד) ; ובשבט [[מוהאבה]] (Mohave) ניתן להן השם "Hwame". {{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}} לתפקיד המגדרי ההפוך הייתה פחות משמעות מינית ויותר [[רוחניות|רוחנית]] ו[[מקצוע]]ית. ; אשה שהייתה [[Two-Spirit]] וניהלה מערכת יחסים עם אישה "רגילה" נחשבה כאילו היא נמצאת במערת יחסים [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלית]]. {{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}}
===אפריקה===
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באפריקה}}
תפקידי מגדר הפוכים ו[[נישואים חד -מיניים]] בין נשים תועדו במעל 30 חברות [[אפריקה|אפריקאיותאפריקניות]]. תופעה של נשים נישאו הנישאות לנשים אחרות, גידלו מגדלות יחד איתן את ילדיהן ונחשבו ונחשבות באופן כללי לגברים תועדה ב[[ניגריה]], ב[[קמרון]] וב[[קניה]]. לב[[שבט האוסה]] שב[[סודןסודאן]] יש קיים מונח המקביל ל"לסבית": "קיפי" (kifi) – מילה המשמשת גם לתיאור גברים אשר אינם לוקחים חלק ב[[תפקידי מגדר|תפקיד מגדרי]] מסוים. {{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}} סמוך באזור שבסמוך ל[[נהר קונגו]], אישה הלוקחת חלק ביחסים רגשיים או מיניים משמעותיים עם אישה אחרת מכוּנה "יַאיְקְיָה בּוֹנְסַאנְגוֹ" ("yaikya bonsángo" (; ב[[תרגום חופשי]]: "אישה הלוחצת את עצמה לאישה אחרת"). יחסים לסביים ידועים גם בחברות הקשורות לשושלת היוחסין מצד האם [[מטריארכיה|מטריאכליות]] ב[[גאנה]], בקרב אנשי האקן (Akan people). ב[[לסוטו]], נשים מביעות התחייבות האחת לשנייה במה שנחשב ב[[העולם המערבי|חברה המערבית]] להתנהגות מינית: הן [[נשיקה|מתנשקות]], מקיימות [[יחסי מין ]] ו[[מין אוראלי]]. בלסוטו אין הדבר נחשב ל[[יחסי ליחסי מין]], שכן אלה נחשבים רק כשאר הם נעשים בין גבר לאישה או בין שני גברים. הנשים גם הן אינן מחשיבות את מעשיהן למיניים או מגדירות עצמן כלסביותכ"לסביות". {{הערה|שם=אלדריךאלדריץ'}}
ה[[קולוניאליזם]] באפריקה הביא לשינוי תרבותי בתפיסת המין בחברה. נשים אשר זוהו כלסביות הוענשו ב[[אונס]] לצרכי לצורכי ריפוי, מתוך הנחה כי יחסי מין עם גברים יכולים לרפא [[נטייה מינית]] לסבית. {{הערה|Muthien, Bernadette (2007). "Queering Borders: An Afrikan Activist Perspective", ''Journal of Lesbian Studies'', 11 (3/4), p. 321–330.}} דווקא ממשלת [[דרום אפריקה]] הייתה ראשונה בעולם אשר הוציאה אל מחוץ לחוק [[אפלייהאפליה]] על רקע נטייה מינית. {{הערה|[http://www.constitutionalcourt.org.za/site/yourrights/knowyourrights-gayandlesbiansrights.htm "Your Rights: Gay and Lesbian Rights, Constitutional Court of South Africa"]. Retrieved on June 9, 2009.}}
===אסיה===
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באסיה}}
{{להשלים|סיבה='''ראו את [[:en:Lesbian#Asia|הפרק המקביל בויקיפדיה בוויקיפדיה האנגלית]]'''}}[[סין]] שלפני השפעת [[המערב]] הייתה אף היא חברה שבה נפוצה סגרגציה בין גברים לנשים. בתרבות הסינית לא היה קיים מושג של נטייה מינית, וממילא לא יכולה הייתה להתבצע הבחנה בין בני אדם על בסיס משיכתם לבני מינם או לבני המין הנגדי. לעומת התרבות שנוצרה סביב ההומוסקסואליות הגברית, לא התקיימה תרבות נשית מקבילה. להוציא את חובתם ללדת בנים לבעליהן, נשים כלל לא נתפסו כבעלות מיניוּת. אין פירושו של דבר שנשים לא יכלו לחפש לעצמן קשרים מיניים עם נשים אחרות, אלא שמערכות יחסים שכאלה לא יכלו לבוא על חשבון מערכות יחסים עם גברים. התייחסות נדירה ללסביוּת מופיעה בכתבים של יינג שאו (Ying Shao), שם מוזכרות מערכות יחסים חד-מיניות בין נשים בחצרות האצולה, שהתנהלו כיחסי בעל-אישה. "אגודות הסחלב הזהוב" בדרום סין, שהוסיפו להתקיים עד לתוך המאה ה-20, עודדו נישואים רשמיים בין נשים, שלאחריהם הן הורשו [[אימוץ|לאמץ ילדים]]. ה[[התמערבות]] נשאה בכנפיה הלכי רוח חדשים, שראו בכל פעילות מינית שאינה מובילה להעמדת צאצאים, סטייה. נשים שהועסקו במפעלי [[משי]] החל מ-[[1865]] היו חופשיות לא להינשא לעולם ולחיות בקומונות עם נשים אחרות. קומונות אלה פסקו מלהתקיים בעקבות השפל הגדול, ובהמשך ראתה בהם הממשלה הקומוניסטית כשריד של סין הפיאודלית, ופיזרה אותן. בחברה הסינית בימינו, טונג-ג'י (tongzhi) הוא המונח המתייחס להומוסקסואלים, ומרבית הסינים אינם מחלקים את הסיווג הזה ל"לסביות" לעומת הומואים.
==דמוגרפיה==
===דוח קינסי===
{{ערך מורחב|אלפרד קינסי}}
[[קובץ:Time-1953-08-24.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[אלפרד קינסי]] על שער [[טיים מגזין]], [[1953]].]]
ה[[מחקר]] המוקדם הנרחב ביותר אודות על הומוסקסואליות בקרב נשים נערך על ידי "מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון", אשר פרסם בשנת [[1953]] דיווח מעמיק על התנסותן המינית של נשים. יותר מ-8,000 נשים רואיינו על-ידי [[אלפרד קינסי]] וצוות המכון עבור ספר שנקרא "התנהגות מינית בנקבת האדם" {{הערה|שם=קינסי|1= Alfred Charles Kinsey (Author, Editor), ''[http://books.google.co.il/books?id=9GpBB61LV14C&printsec=frontcover&dq=Sexual+Behavior+in+the+Human+Female&source=bl&ots=yBwIqe0sDJ&sig=fLiVVXn_MukpBSAyCCLuVjlPJqE&hl=iw&ei=hrPqS73nCcuksQbYjMGDDw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CAkQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false "Sexual Behavior in the Human Female"]'', Institute for Sex Research (Corporate Author), 1953.}} הידוע כחלק מ[[דוח קינסי]]. התייחוסתו עצם התייחסותו של הדוח לנושא כדבר כאל דבר מובן מאליו וכצורה וכאל צורה נוספת של ביטוי למיניות האדם הייתה מהפכנית באותה התקופה. ; עד למחקר זה, [[רופא]]ים ו[[פסיכיאטר]]ים היו היחידים אשר חקרו התנהגות מינית, ותוצאות המחקרים היו מוטות בהתאם להשקפת עולמם המוסרית. {{הערה|שם=בולאת'בולו|Bullough, Vern (May 1998). "Alfred Kinsey and the Kinsey Report: Historical Overview and Lasting Contribution", ''The Journal of Sex Research'', 35 (2), p. 127–131.}}
קינסי וצוותו דיווחו כי 28% מהנשים חשו גירוי מיני על ידי אישה אחרת, ו-19% התנסו במגע מיני עם אישה אחרת. {{הערה|שם=קינסי}} מהנשים מבין הנשים את קיימו מגע מיני עם נשים אחרות, בין חצי לשני שלישים מהן חוו [[אורגזמה]]. נשים [[רווקות]] היו בעלות ה[[שכיחות]] הגבוהה ביותר של יחסים הומוסקסואליים, ואחריהן נשים [[אלמנות]], [[גירושים|גרושות]], או פרודותופרודות. השכיחות הנמוכה ביותר הייתה בקרב נשים [[נישואים|נשואות]], ואלה אשר התנסו ביחסים כאלה בטרם הנישואים דווחו כי החליטו להינשא על מנת להפסיק פעילות לחדול מפעילות הומוסקסואלית מצידן. רוב הנשים אשר דיווחו על התנסות הומוסקואלית לא חוו אותה יותר מעשר פעמים, ו-51% מהנשים אשר דיווחו על התנסות כזו, עשו זאת עם בת זוג אחת בלבד. בקרב נשים בעלות [[השכלה]] אקדמאית הייתה השכיחות הגבוהה ביותר של פעילות הומוסקסואליתנמצאה בקרב נשים בעלות תארים מתקדמים, אחריהן לנשים בוגרות [[מכללה]]אצל נשים בעלות תואר ראשון, והשכיחות הנמוכה ביותר הייתה בקרב נשים אשר השכלתן לא עלתה על כיתה ט'. {{הערה|שם=קינסי}}
בהתבסס על סקאלת קינסי, – כאשר 0 מייצג אדם [[הטרוסקסואל]] לחלוטין, 6 מייצג אדם [[הומוסקסואל]] לחלוטין, והמספרים שבאמצע שבתווך מייצגים מדרג של תגובות ליחסים עם שני המינים, – 6% בלבד מהמשתתפים במחקר דורגו במספר 6: הומוסקסואלים לחלוטין. מלבד אלה נבדקים אשר דורגו 7 ( היוו 71%), האחוז הגדול והדרגה השכיחה ביותר בין 0 ל-6 היה 1, עם כ-15%. יחד עם זאת, בדוח מצוין כי הדירוג מייצג תקופה מסוימת בחייו של הנבדק, והוכי ה[[נטייה מינית|נטייה המינית]] של אדם עלולה להשתנות. {{הערה|שם=קינסי}}
בקרב מגוון ממגוון הביקורות שקיבל דוח קינסי, כיוון כיווּן בולט במיוחד הייתה ביקורת לפיה שלפיה "מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון" נטה להשתמש ב[[מדגם]] [[סטטיסטיקה| סטטיסטי]] אשר הביא לייצוג עודף יתר של יחסים חד -מיניים אל מול חוקרים לעומת מחקרים אחרים. {{הערה|שם=בולאת'בולו}} המחקר "התנהגות מינית בנקבת האדם" סבל מ"בהלת [[המלחמה הקרה]]" – קינסי נתפס אז כחלק ממזימה [[קומוניזם|אדומה ]] לחבל במוסר האמריקאי ולהחליש את האומה. עם זאת, סביר להניח שסיבה משמעותית לא פחות הייתה הקושי של [[משפחה פטריארכלית|חברה פטריאכלית]] [[שמרנות|שמרנית]] להכיר בעובדת קיומו של עונג מיני אצל האשה. {{הערה|שמוליק דובדבני, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3043975,00.html "קינסי, הגרסה הרכה"], [[ynet]], {{כ}}11בפברואר 2005.02.2005}}
{{סולם קינסי|600px|מרכז}}
===דוח האייטהייט===23 שנים מאוחר יותר, פרסמה הסקסולוגית שר האייט הייט (Shere Hite) תוצאות מחקר שערכה על יחסי מין בקרב 3,019 נשים אשר ענו ל[[שאלון]]. הממצאים פורסמו תחת השם בשנת [[1976]] בשם "דוח האייטהייט" (Hite Report) בשנת [[1976]]. השאלות של האייט הייט היו שונות מאלה של קינסי, והן התמקדו יותר בכיצד באופןשבו נשים מגדירות את עצמן, או איזה סוג של יחסים הם מעדיפות בסוג היחסים המועדפים עליהן באופן עקרוני מעבר להתנסות חד-פעמית. מניתוח התשובות לשאלון עלה כי 8% מהנבדקות מעדיפות יחסי מין עם נשים, ו-9% ענו כי הן מגדירות את עצמן כ[[ביסקסואליות]] או ציינו כי התנסו ביחסים כאלה הן עם גברים והן עם נשים אך מעדיפות שלא לקבוע עדיפות בנושא. {{הערה|שם=האייטהייט1|1=Hite, Shere (1976). ''[http://www.google.com/books?hl=iw&lr=&id=s3OZaVn2wfkC&oi=fnd&pg=PA11&dq=The+Hite+Report:+A+Nationwide+Study+on+Female+Sexuality&ots=GeD1LFtRRt&sig=sgI9Qzb1lXGbOqogA0MK7emphbg#v=onepage&q&f=false The Hite Report: A Nationwide Study on Female Sexuality ]'', MacMillan. ISBN 0-02-551851-8}}
מסקנותיה של האייט הבססו הייט התבססו בעיקר [[מחקר איכותני|על הערותיהן של הנשאלות ]] ופחות על נתונים סטטיסטיים [[מדידה|מדידים]]. היא נדהמה לגלות שנשים רבות אשר מעולם לא התנסו ביחסים לסביים מצאו מקום לציין כי הן מתעניינות ביחסים עם אישה אחרת, במיוחד – אף כי שאלה כזו לא הייתה קיימת בשאלון. עוד מצאה האייט הייט כי ההבדל המשמעותי ביותר שנשים דיווחו עליו דיווחו נשים בין יחסים גם עם גברים לבין יחסים עם נשים היה ההתמקדות בגירוי של ה[[דגדגן]], מעורבות רגשית, ותגובה [[אורגזמה|אורגזמית]]. {{הערה|שם=האייטהייט1}} היות והאייט שהייט פרסמה את תוצאות מחקרה במהלך [[שנות ה-70]], בתקופה בה הייתה פופולריות רבה לשבה ה[[פמיניזם]]זכה לפופולריות רבה, היא קבעה כי בנוסף כי ייתכן ונשים שנשים אימצו את הזהות ה[[פוליטיקה|פוליטית]] של לסביוּתהלסבית.
ההערכה היא שלסביות ב[[ארצות הברית]] הן כ-2.6% מה[[אוכלוסייה]], לפי על פי [[סקר]] שערך בשנת [[2000]] "המרכז הלאומי לחקר דעת קהל" (National Opinion Research Center) בקרב בוגרים פעילים מינית שהתנסו ביחסים חד-מיניים במהלך השנה החולפת, ההערכה היא שלסביות ב[[ארצות הברית]] מהוות כ-2.6% מה[[אוכלוסייה]]. {{הערה|Wright, John, ed. "Homosexuality in the U.S., 1998–2000", ''The New York Times Almanac '' (2009), Penguin Reference. ISBN 0-14-311457-3, p. 314.}}} סקר אודות זוגות סקר בנוגע לזוגות חד-מיניים שנערך בארצות הברית הראה כי בין השנים 2000 ל-[[2005]], מספר האנשים אשר הצהירו כי הם נמצאים במערכת יחסים חד-מנית עלה ב-30%: – פי חמש חמישה מהגידול ה[[דמוגרפיה|דמוגרפי]] במדינה. המחקר ייחס את הזינוק בנתונים לכך שכיום אנשים חשים נוח בנוח יותר מאשר בעבר להגדיר את עצמם שהומוסקסואלים כהומוסקסואלים בפני [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] מאשר בעבר. המחקר העריך את מספר ה[[הומו]]אים והלסביות בארצות הברית בכ-8.8 מליוןמיליון, אך לא עשה הפרדה בין נשים וגברים. {{הערה|Gates, Gary [October 2006]. ''[http://www.law.ucla.edu/williamsinstitute/home.html "Same-sex Couples and the Gay, Lesbian, Bisexual Population: New Estimates from the American Community Survey"]'', The Williams Institute on Sexual Orientation Law and Public Policy, University of California Los Angeles, p. 1–25.}}
[[ממשלת בריטניה]] אינה מבקשת מאזרחים להגדיר את העדפותיהם המיניות, והיא מספקת רק הערכה חלקית של 5-7% מהאוכלוסייה. {{הערה|[http://www.stonewall.org.uk/information_bank/sexuality_key_questions/79.asp "How many lesbian, gay and bisexual people are there?"], Stonewall.org (2008). Retrieved on January 27, 2009.}} בדרך כלל לא נעשית הבחנה בין לסביות להומואים במחקרי [[מפקד אוכלוסין]] של משקי בית חד -מיניים כפי שנעשה בארצות הברית, או הערה הערכה של כלל אוכלוסיית ה[[להט"ב]] כפי שנעשה על ידי ממשלת בריטניה. יחד עם זאת, סקרים ב[[אוסטרליה]] תיעדו טווח של הגדרה עצמית של נשים כלסביות או ביסקסואליות אשר נע בין 1.3% לבין 2.2% מכלל האוכלוסייה. {{הערה|Wilson, Shaun (December 2004). [http://www.crsi.mq.edu.au/people/documents/shaun1.pdf "Gay, lesbian, bisexual and transgender identification and attitudes to same-sex relationships in Australia and the United States"], ''People and Place '' 12 (4), p. 12–22.{{PDF}}}}
==בריאות==
{{להשלים|סיבה===פיזיולוגיה==='''ראו את [[:en:Lesbian#Health|הפרק המקביל בוויקיפדיה האנגלית]]'''}}===מנטליות=====ייצוג במדיהבאמנות ובמדיה==
לסביות המיוצגות ב[[ספרות]], [[קולנוע]] ו[[טלוויזיה]] מעצבות לעיתים לעתים קרובות את [[דעת קהל|דעת הקהל]] העכשווית אודות מיניות בנוגע למיניות האישה. מרבית הביטויים ב[[אמצעי תקשורת|מדיה]] אודות לסביות ביחס ללסביות [[הפקה|מופקים]] על ידי גברים; {{הערה|שם=שלאגר|Schlager, Neil, ed. (1998). ''Gay & Lesbian Almanac. '', St. James Press. ISBN 1-55862-358-2}} חברות חברות [[הוצאה לאור]] של נשים לא התפתחו עד ל[[שנות ה-70]], ; [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]] על אודות לסביות שנעשו על ידי נשים לא הופיעו עד ל[[שנות ה-80]], ; ו[[תוכנית טלוויזיה|תוכניות טלוויזיה]] המציגות תיאורים של לסביות ושנכתבו על ידי נשים נוצרו רק בתחילת [[המאה ה-21]]. כתוצאה מכך, הומוסקסואליות - – במיוחד כזו העוסקת בנשים - – [[הדרה|הודרה ]] מהייצוג התקשורתי בשל "[[אינהלציה סימבולית]]". כאשר תיאור של לסביות בתקשורת החל להפוך לנפוץ, הן לעיתים לעתים קרובות הוצגו בצורה חד-מימדית ממדית ו[[סטריאוטיפ]]ית.
===ספרות===
מלבד הישגיה של [[סאפפו]] בתחום הישרה השירה הלסבית, [[היסטוריון|היסטוריונית]] ה[[ספרות]] [[ג'נט האוורד פוסטר]] (Jeannette Howard Foster) הכלילה מכלילה גם את [[מגילת רות]] {{הערה|Foster, p. 22–23. Terry Castle also lists the Book of Ruth as an example of early lesbianism in literature טרי קאסל מונה אף היא את [[מגילת רות]] כדוגמה ללסביוּת מוקדמת בספרות (Castle, p. 108).)}} ומסורות [[מיתולוגיה|מיתולוגיות]] עתיקות כדוגמה כדוגמאות ללסביוּת בספרות הקלאסית. סיפורי [[מיתולוגיה יווניתהמיתולוגיה היוונית]] על [[גן עדן|גן העדן]] כללו לעיתים לעתים קרובות דמות אישה אשר מידותיה שמידותיה הטובות ו[[בתולה|בתולייהבתוליה]] טרם הושחתו, אשר שואפת להתנהגות [[גבריות|גברית]] ואחריה , ואשר נוהות אחריה קבוצת נערות מסוּרות. פוסטר מביאה את סיפוריהם של [[דיאנה (מיתולוגיה)|דיאנה]], [[ארטמיס]], [[קמילה]], [[קליסטו (מיתולוגיה)|קליסטו]], [[איפיס]], ו[[לאנט]] כדוכמאות כדוגמאות לסיפוריהן של נשים מיתולוגיות אשר הראו מסירות ודבקות יוצאת-דופן האחת בשנייה, או שיצאו נגד [[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]] המקובלים. {{הערה|שם=פוסטר|Foster, Jeannette H. (1985). Sex Variant Women in Literature, Naiad Press. ISBN 0-930044-65-7}} בנוסף, ידועים [[יוון העתיקה|היוונים ]] כמי שהפיצו את סיפורן של ה[[אמזונות]], – עם [[מיתולוגיהמיתוס|מיתי]] של [[אישה|נשים]]-[[לוחם|לוחמות]]. נהוג להוקרי את הלראות ב[[כהן|כהנתכוהנת]] אנ-הדו-אנא מ[[מסופוטמיה]] (2285 - 2250 [[המאה ה-23 לפנה"ס|2285–2250 לפנה"ס]]) , אשר הקדישה את חייה ל[[אלה (מיתולוגיה)|אלה]] ה[[מיתולוגיה מסופוטמית|אלה המסופוטמיתמסופוטמית]] [[איננה |אִינַנַ]] (Inanna), כהכ[[משורר]]רת ת הראשונה בהיסטוריה. היא החשיבה את עצמה כבת זוגתה זוגהּ של איננה. {{הערה|שם=נורטון}}
למשך עשר [[מאה (זמן)|מאות]] אחרי נפילתה של [[שקיעת האימפריה הרומית|שקיעתה של האימפריה הרומית]] (שנת [[476]]ב{{ה|מאה ה-5}} לספירה), נעלמה לסביוּת מהספרות. {{הערה|שם=קסטלקאסל|Castle, Terry, ed. (2003). ''The Literature of Lesbianism: A Historical Anthology from Ariosto to Stonewall'', Columbia University Press. ISBN 0-231-12510-0}} פוסטר מדגישה את נקודת המבט המחמירה לפיה שלפיה [[אדם וחוה|חוה]] - המייצגת את כל הנשים - היא זו שהביאה להדרדרותו להידרדרותו של המין האנושי: [[החטא הקדמון]] קיבלגוון קיבל גוון של [[שבעת החטאים|חטא התאווה]], כש[[ליבידו|יצר המין]] הוא המייצג העיקרי של חטאי הגוף, והוא חמור במיוחד בקרב נשים , שכן התפיסה היא שהן אלו אשר יוצרות חיים, כאמהות. {{הערה|שם=פוסטר}} במהלך תקופה זו הייתה בקרב נשים שכיחות גבוהה מאוד של [[אנאלפבתיותאנאלפביתיות]] ולא היה עידוד שלהן , והן לא עודדו לרכוש מקצועות [[אינטלקטואל]]יםיים, כן שגברים היו אלו אשר עיצבו את הרעיונות והתפיסות בנוגא למיניות. {{הערה|שם=קסטל|Castle, Terry, ed. (2003). The Literature of Lesbianism: A Historical Anthology from Ariosto to Stonewall, Columbia University Press. ISBN 0-231-12510-0קאסל}}
[[קובץ:Lautrec in bed 1892.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"במיטה", [[אנרי דה טולוז-לוטרק]], [[1892]].]]
במהלך [[המאה ה-16]] , תיאורים של יחסים בין נשים ב[[ספרות אנגלית|ספרות האנגלית]] ו[[צרפתספרות צרפתית|הצרפתית]]ית ("Lives of Gallant Ladies" – ''Les vies des dames galantes'', שנכתב על ידי [[בראנטום ]] (Brantôme) בשנת [[1665]], ה[[רומן]] ה[[אירוטיקה|ארוטי]] הנודע "[[פאני היל]] "(''Fanny Hill" ''), אשר נכתב על ידי [[ג'ון קלילנד ]] (Cleland) בשנת [[1749]], ו- " ''L'Espion Anglais" '', אשר נכתב על ידי סופרים שונים בשנת [[1778]]) באו לידי ביטוי על ידי הסופרים המגוון – הכילו מגוון רחב של התייחסויות ,אשר נעו בין סובלנות משועשעת לגירוי מיני, כאשר דמות גברית לוקחת חלק בסיפור על מנת להשלימו. היה עידוד של יחסים פיזיים בין נשים: הגברים לא חשו איום , היות ויחסי שיחסי מין לסביים היו מקובלים כאשר אין גבר בנמצא, ולא נתפסו כממלאי-מקום או תחליף ראוי ליחסי מין של אישה עם גבר. במקרה הגרוע ביותר, כאשר אישה נשבתה בקסמיה של אישה אחרת היא הפכה ל[[דמות ספרותית]] טראגית. סיפוק מלא מיחסים פיזיים ועל כן רגשיים נחשב היה לבתי אפשרי להשגה ללא [[פאלוס]] טבעי. התערבות של גברים ביחסים בין נשים הייתה נדרשת רק כשאר כאשר אחת הנשים התנהגה "כמו גבר", ודרשה את אותן זכויות יתר חברתיות. {{הערה|שם=פדרמן1981}}
ב{{ה|מאה ה-19}} הפכה לסביוּת כמעט ייחודית לספרות הצרפתית בלבד, בהתבסס על [[פנטזיה|פנטזיות]] של גברים ורצון לזעזע את ערכי ה[[מוסר]] של ה[[בורגנות]]. {{הערה|שם=פדרמן1981}} [[אונורה דה באלזאק]] בספרו "הנערה עם עיני הזהב" (ב[[צרפתית]]: ''La Fille aux yeux d'or '';{{כ}}[[1835]]) הציג לסביוּת בסיפור על אודות שלושה אנשים אשר חיים החיים בתקופת ההדרדרות ההידרדרות המוסרית של [[פריז]]. דה באלזאק עסק בנושא שוב בספרים "הדודנית בט" (''La Cousine Bette, '';{{כ}} [[1846]]) ו-"[[סרפיטה]]" (''Séraphîta"''). עבודתו השפיעה על כתיבת ה[[נובלה]] "העלמה דה מופאן" (''Mademoiselle de Maupin'') {{הערה|1=Mademoiselle de Maupin, ''[http://books.google.co.il/books?id=CAebYkK0IXkC&printsec=frontcover&dq=Mademoiselle+de+Maupin&source=bl&ots=1tgz2YKLi6&sig=NfTtbSI45IflNg8IkWWYVPBVYJc&hl=iw&ei=6UzvS-qnK4zW-QbyyrDMCQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CBIQ6AEwAQ#v=onepage&q&f=false "Mademoiselle de Maupin"]'', Google Books}} אשר נכתבה על ידי [[תאופיל גוטייה]] בשנת [[1835]], ובה הובא לראשונה תיאור פיזי אשר הפך להיות מזוהה עם הופעה לסבית: גבוהה, רחבת-כתפיים, בעלת ירכיים צרות ונטייה אתלטית. {{הערה|שם=פוסטר}}
המשורר [[שארל בודלר]] השתמש פעם אחר ב[[תמה]] של יחסים לסביים בשיריו: "''Femmes damnées 1" '',"{{כ}} ''Femmes damnées 2" '' {{כ}}ו-"''Lesbos"''. {{הערה|שם=קסטלקאסל}} כהשתקפות של החברה הצרפתית באותם זמנים ותוך שימוש בתכונות סטנדרטיות של דמויות אחרות, רבות מהדמויות הלסביות בספרות הצרפתית של [[המאה ה-19]] היו [[זונה|זונות]] או [[קורטיזנה|קורטיזנות ]] ("זונות-צמרת"): [[האנשה]] של תמותה מוקדמת למידות רעות וסטיות, ומוות אלים עם סוף [[מוסר]]י. ה[[פואמה]] "קריסטבלכריסטבל" (''Christabel'';{{כ}} [[1816]]) מאת [[סמואל טיילור קולרידג']] וה[[נובלה]] "קרמילה" (''Carmilla'';{{כ}} 1872) מאת [[שרידן לה פנו]] ייצגו שתיהן לסביוּת הקשורה למעשי [[ערפד]]ות. {{הערה|שם=פדרמן1981}} תיאורים ספרותיים של הומוסקסואליות בקרב נשים לא רק עיצבו את התפיסות ה[[אירופה|אירופאיותאירופיות]] אודות לסביות, אלא בנוגע ללסביות – הסקסולוג [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] מציין את הדמויות ב[[רומן היסטורי|רומן ההיסטורי]] "[[שלמבו]]" ([[1862]]) מאת [[גוסטב פלובר]] ו"הרוזן קליסמשאלי" (''Le Comte de Chalis'';{{כ}} [[1867]]) מאת [[ארנסט פיידו]] כדוגמאות ללסביות , מכיוון שבשני הרומנים הללו מוצגות דמויות ראשיות אשר אינן דבקות בנורמות החברתיות המקובלות, ומביעות "רגשות מיניים הפוכים" - וזאת למרות שאף אחת מהן אינה מציגה תשוקה חד-מינית או התנהגות מינית. {{הערה|שם=פוסטר}} [[הבלוק אליס]] השתמש בדוגמאות מתוך כתביו של באלזאק וכמה משוררים וסופרים צרפתים אחרים על מנת לבנות את בסיס עבודתו בנושא ל"נטיות מיניות הפוכות" אצל נשים. {{הערה|שם=פדרמן1981}}
בהדרגה, החלו נשים להעלות על הכתב את מחשבותיהן על יחסים לסביים וליצור ספרות לסבית נשית. עד לפרסומו של הרומן "[[תהום של בדידותהבדידות]]", רוב מרבית היצירות המשמעותךיות אשר עסקו ביחסים לסביים נכתבו על ידי גברים. ג'נט האוורד פוסטר מציינת כי נשים היו נתקלות בחשדות אשר הופנו כלפי חייהן הפרטיים אם נעשה שימוש ביחסים חד-מיניים בכותרת היצירה, ושסופרות וכי סופרות אחדות כגון [[מרגקט פולר]], [[שארלוט שארק]] ו[[לואיז לבה]] נהגו לשנות את [[כינוי גוף|כינויי הגוף]] בעבודותיהן הספרותיות לכינויי [[מין (בלשנות)|זכר]], או להותיר אותם מעורפלים. {{הערה|שם=פוסטר}} הסופרת ה[[פמיניזם|פמיניסטית]] [[ז'ורז' סאנד]] הוצגה כדמות ספרותית בכמה יצירות שנכתבו במאה ה-19: הסופר ו[[מבקר אמנות|מבקר הספרות]] ה[[איטליה|איטלקי]] מריו פרז (Mario Praz) זקף את הפופולריות של יחסים לסביים בספרות לזכותן של הופעותיה של סאנד ב[[פריז]] של שנות ה-30 של המאה ה-19. {{הערה|שם=פדרמן1981}} סאנד הופיעה גם בכמה [[סונטה|סונטות]] שכתבה [[אליזבת בארט בראונינג]]. הרומן "וִילֵט" (''Villette"'';{{כ}} (1853) מאת הסופרת האנגליה [[שרלוט ברונטה]] הביא לתחילתו של [[ז'אנר]] חדש, : "School story", עם ז'אנר בעל [[תמה|תמות]] [[הומואירוטיקה|הומואירוטיות]]. {{הערה|שם=קסטלקאסל}}
ב{{ה|מאה ה-20}}, כתבו הסופרות [[קתרין מנספילד]], [[איימי לוול]], [[גרטרוד שטיין]], [[ה. ד.]](H.D.), [[ויטה סאקוויל-ווסט]], [[וירג'יניה וולף]] ו[[גייל וילהלם]] יצירות פופולריות אשר היו בהן יחסים לסביים או חילופי-מגדר בעלילה המרכזית. כמה נשים , כמו [[מרגריט יורסנאר]] ו[[מרי רנו]] , כתבו או תרגמו יצירות [[סיפורת]] אשר התמקדו בגברים הומוסקסואלים, כגון יצירותיה של [[קרסון מק'ולרסקאלרס]](McCullers.. כל השלושה השלוש היו מעורבות ביחסים חד-מיניים, אך עיקר יחסי החברות הקרובים שלהם שלהן היו עם גברים הומואים. {{הערה|שם=נורטון}}
[[קובץ:Pierre-Auguste Renoir 021.jpg|שמאל|ממוזער|280px|"המתרחצות הגדולות", [[פייר אוגוסט רנואר]], [[1887]].]]
כאשר ספרי [[כריכה רכה]] הפכו לנפוצים, תמות תֵמות לסביות עברו בהדרגה לז'אנר של [[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]]. רבים מהרומנים הללו התאפיינו בהצגה של נשים אומללות או של יחסים אשר הסתיימו בצורה טראגית. מריאנה מייקר, מהכותבות הבולטות בז'אנר, כתבה מאוחר יותר כי היא נדרשה ליצור סוף מר למערכת היחסים ברומן "''Spring Fire" '' מכיוון שב[[הוצאה לאור]] היה חשש שהפסר חששו שהספר יוחרם על ידי הרשויות. {{הערה|Packer, Vin (Marijane Meaker). ''Spring Fire, Introduction''. 2004, Cleis Press.}} פטרישיה הייסמית' כתבה את "''Price of Salt" משנת '' בשנת 1951 כאשר היא מסרבת בסרבהּ להיכנע לתכתיבים הללו, אם במקום ותחת זאת היא פרסמה את הספר תחת [[שם עט]] - (קלייר מורגן). {{הערה|שם=קסטלקאסל}} לאחר [[מהומות סטונוול]], הפכו תמות לסביות בספרות הפכו למגוונות ומורכבות יותר , ואופיין השתנה מאירוטיקה המיועדת לגברים, ליצירות שנכתבו על ידי או עבור לסביות. מגזינים [[פמיניזם|פמיניסטיים]] כמו "''The Furies" '' או "[[חוכמה זדונית]]" החליפו את "''The Ladder" '' ה[[אוונגרד]]י, וכותבות רציניות החלו להציג דמויות ועלילות לסביות. [[ריטה מיי בראון]] כתבה את "[[סבך הפרי האדום]]" רומן לסבי-פמיניסטי משנת [[1973]]. {{הערה|שם=שלאגר}} המשוררת [[אודרה לורד]] התעמתה עם [[ומופוביההומופוביה]] ו[[גזענות]] ביצירותיה, ו[[שרי מורגה]] הייתה הראשונה אשר הביאה את נקודת המבט ה[[היספנים|היספנית]] לספרות הלסבית. עדות לשינויים בערכים החברתיים ניתן למצוא ביצירותיה של [[דורתי אליסון]], אשר התמקדה ב[[התעללות מינית בילדים]] ובעלילות פרובוטקיביות -במכוון של [[סאדו-מזוכיזם]]. {{הערה|שם=שלאגר}}
===קולנוע===
{{להשלים|סיבה='''ראו את [[:en:Lesbian#Film|הפרק המקביל בוויקיפדיה האנגלית]]'''}}
===טלוויזיה===
{{להשלים|סיבה='''ראו את [[:en:Lesbian#Television|הפרק המקביל בוויקיפדיה האנגלית]]'''}}
==סוגיות עכשוויות==
===אופנה לסבית ותרבות פופולרית===
===לסביוּת ומיניות===[[קובץ:Vanity Fair Cover Lang Crawford.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|שער המגזין "וניטי פייר" אשר סימל את תחילתו של השיק הלסבי כתופעה חברתית ב[[שנות ה-90]]. צילום: [[הרב ריטס]].]]הדיון בשאלה האם חוסר הנִּראות הציבורית שאפיינה לסביות התפוררה בהדרגה מאז תחילת [[יחסי מיןשנות ה-80]] בין נשים הם הכרח לשם הגדרת יחסים לסביים או יחסים , וזאת הודות לכמה [[ידוען|ידועניות]] אשר עוררו ספקולציות ותגובות בתקשורת בנוגע למיניותן וללסביות בכלל טרם הוכרע. לפי אחת הנשים הראשונות אשר עוררו דיון ציבורי כזה הייתה ה[[סקסולוגטניסאי]]ית ת ה[[פמיניזםצ'כוסלובקיה|פמינסטיתצ'כוסלובקית]] נעמי מק-אמריקאית [[מרטינה נברטילובה]], אשר שהתה בכותרות במשך שנים כאשר הכחישה את היותה לסבית, אחר-כך הודתה שהיא [[ביסקסואליות|ביסקסואלית]], ניהלה מערכת יחסים מתוקשרת עם [[ריטה מיי בראון]] ועם [[ג'קורמיק ודי נלסון]], ועוררה התעניינות ציבורית בנוגע למיניות שלה במידה דומה לזו שעוררה הקריירה האתלטית שלה. נברטילובה זירזה את מה שמכנה החוקרת דיאן האמר "מוטרדוּת קבועה" בתקשורת בנושא משיכה מינית.{{הערה|שם=האמר|1=Hamer, Diane, Budge, Belinda, eds. (Naomi McCormick1994). ''[http://books.google.co.il/books?id=YgIdAAAAYAAJ&q=The+Good,+The+Bad,+and+the+Gorgeous:+Popular+Culture's+Romance+with+Lesbianism&dq=The+Good, +The+Bad,+and+the+Gorgeous:+Popular+Culture's+Romance+with+Lesbianism&source=gbs_book_other_versions The Good, The Bad, and the Gorgeous: Popular Culture's Romance with Lesbianism]'', Pandora. ISBN 0-04-440910-9}} אחת מדמויות הבולטות בהקשר זה היא הזמרת [[מיניותמדונה]]ן של נשים הוגדרה , אשר במהלך [[שנות ה-80]] התמידה בתמיכה עקבית ובהתייחסות פומבית אוהדת לקהילת ה[[להט"ב]], ואף זכתה על ידי גברים כך בפרס [[הליגה ההומו- אלה הכתיבו כי האינדיקציה ללסבית נגד השמצה]] בשנת [[נטייה מינית1990]] לסבית . בהקשר זה כתב פול ראסל: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנה חשיבות היסטורית מסוימת לכך שדמות ציבורית כמו מדונה יכולה כעת להפיק רווחים מזהויות וסגנונות אלו, שנחשבו לקללה במשך שנים כה רבות. היא התנסות מינית רחוקה מלפגוע בהצלחתה כשהיא אוספת רומנים שאפתניים עם אישה אחרת, אולם לא קיימת אינדיקציה זהה בהגדרת נשים כדמויות כמו [[הטרוסקסואליותסנדרה ברנרד]][...]אפשר לטעון שאיש לא עשה יותר ממדונה כדי לגרום לדימוי חיי ההומואים והלסביות ליהפך נגיש ומוכר ואף מקובל על מיליוני בני אדם ברחבי העולם. מק{{הערה|שם=ראסל|פול ראסל, 'קורמיק טוענת כי קשרים ''100 גאים''' (מאנגלית: מירי ליטווק), הוצאת אסטרולוג, 1995.}}}} נשות ציבור שלהצהרתן בתקשורת על [[נפשנטייה מינית|נטיותיהן המיניות]]יים, הייתה משמעות רבה לקידום הנראות הלסבית הן היו המוזיקאיות [[רגשקיי די לאנג]]יים ו[[אידאולוגיהמליסה אתרידג']]. בשנת [[1993]] הצטלמו לאנג וה[[דוגמנית]] [[סינדי קרופורד]] למגזין "[[וניטי פייר]]" בתמונה שמשמעותה הייתה [[פרובוקציה|פרובוקטיבית]] באותה התקופה: בתמונה נראתה קרופורד מגלחת את פניה של לאנג בעוד זו שְׁכוּבה בנוחות על כסא-[[ספר (מקצוע)|ספר]]ים, לובשת חליפת ערב גברית. על פי האמר, תמונה זו "הפכה לסמל מוּכר בינלאומי של תופעת האופנה הלסבית (Lesbian Chic)", והביא אותה לתרבות הפופולרית.{{הערה|אידאולוגיםשם=האמר}} שנת [[1994]] סומנה כשנה שבה צמחה הנִּראות הלסבית: בין השנים [[1992]] ל-1994, פרסמו המגזינים [[קוסמופוליטן]], [[ניו יורק (מגזין)|ניו יורק]], מַדְמוּאָזֶל, [[ווג]], גלאמור ו[[ניוזוויק]] סיפורים רבים על נשים הם חשובים ומשמעותיים לא פחות ואף יותר מקשרים מינייםאשר סיפרו על התנסויות לסביות שחווּ. {{הערה|שם=מק'קורמיקסטרייטמטר|McCormickStreitmatter, Noami Rodger (19942009). Sexual Salvation''From 'Perverts' to 'Fab Five': Affirming WomenThe Media's Sexual Rights Changing Depiction of Gay Men and PleasuresLesbians'', Praeger PublishersRoutledge. ISBN 0-2757890-943593670-3}}
יחד עם זאת===משפחה ופוליטיקה===[[קובץ:Lesbian married couple.jpg|ממוזער|200 px|זוג לסביות מציגות את תעודת הנישואים שלהן, במהלך [[שנות ה-80סן פרנסיסקו]] דחתה תנועה משמעותית את ההתייחסות הא-מינית של [[פמיניזם תרבותי|הפמיניזם התרבותי2004]] ללסביוּת, והביאה למחלוקת קשה בין לסביות לתנועה הפמיניסטית - מחלוקת שזכתה לתשם "מלחמות הסקס הפמיניסטי" והביאה לפיצול בקרב התנועה. ]]{{הערהערך מורחב|Esther Newton and othersערכים=[[הורות הומו-לסבית]], [http://sitemaker.umich.edu/lesbian.history/the_sex_wars "Lesbian History: The Sex Wars"[נישואים חד-מיניים]], University of Michigan.[[איחוד אזרחי]]}} תרבות הבּוצ'ות והפמיות אשר עשתה הפרדה בין לסביות גבריות לנשיות הופיעה שובאף על פי שהומוסקסואליות בקרב נשים הייתה נפוצה בתרבויות רבות במהלך ההיסטוריה, על א ףשלא באופן נוקשה כפי שהיה בהרי שהתפתחותן של משפחות חד-מיניות בקרב בני-זוג חד-מיניים היא תופעה חדשה יחסית. בתקופה שלפני [[שנות ה-5070]], והפכה לאופן של בחירת הבעה אישית של מיניות עבור נשים בהרעיון שבני-זוג חד-מיניים בוגרים יכולים למסד קשר זוגי לטווח ארוך היה זר לאנשים רבים. בסוף [[שנות ה-90]]. כך חשו נשים שוב בטוחות יותר להיות נועזות מבחינה מינית, וגמישוּת מינית הפכה למקובלת יותרדיווחו מרבית הלסביות (בין 60% ל-80%) כי הן נמצאות ב[[זוגיות|קשר זוגי]] ארוך-טווח. {{הערה|Fadermanשם=שלאגר|Schlager, Lillian Neil, ed. (April 19921998). "The Return of Butch and Femme: A Phenomenon in ''Gay & Lesbian Sexuality in the 1980s and 1990s", Journal of the History of Sexuality, 2 (4), pAlmanac''. St. 578–596James Press.ISBN 1-55862-358-2}} הדיון על אודות לסביוּת ומיניות מתרכז לרוב בתופעת תדירות קיומו [[סוציולוג]]ים מייחסים את מספרן הגבוה של לסביות בזוגיות ל[[סוציאליזציה]] של מגע מיני, כמשתקף מהמונח "[[מיתת המיטה הלסביתתפקידי מגדר|תפקידי המגדר]]", אותו הגתה הסוציולוגית האמריקאית פפר שוורץ (Pepper Schwartz). שוורץ מצאה כי זוגות לסביות אשר נמצאות בקשר ארוך טווח דיווחו כי הן מקיימות פחות מגע מיני מזוגות הטרוקסואלים או זוגות : נטייתן של נשים להתחייב למערכת יחסים הופכת כפולה בזוגיות של גברים הומוסקסואליםשתי נשים. לפי טענת מבקריה של פפרשלא כמו במערכות יחסים [[הטרוסקסואליות]], הנשים במחקר נשאלו "באיזו תדירות הנוטות לפצל את מקיימת יחסי מין"המטלות על סמך תפקידי מגדר, ללא הגדרת או פירוט המונח "יחסי מין". לפי טענה זאת, לא הוחשבו במחקר קרבה גופנית ואינטימיות, שהינם דפוסים הקיימים במערכות יחסים לסביות נעשית חלוקת התפקידים באופן תכוף אצל אותם זוגות כיחסי מין. {{הערה|Nichols, Margaret (November, 2004)שווה בין שתי הנשים. "Lesbian Sexuality/Female Sexuality: Rethinking ‘Lesbian Bed Death’", Sexual and Relationship Therapy, 19 (4), p. 364–371.}}
דיונים נוספים על אודות נושא המשפחה הפך ליותר ויותר מרכזי בקרב [[מגדראקטיביזם|פעיל]] וים למען זכויות להט"ב ב[[נטייה מיניתשנות ה-60]] השפיעו על התיוג העצמי והתפיסה העצמית של נשים רבות. רוב האנשים בו[[העולם המערבישנות ה-70|חברה המערביתה-70]] מניחים כי . סוגיית [[הטרוסקסואליותמשמורת על ילדים]] היא תכונה מולדת הייתה בולטת במיוחד, שכן בתי משפט על פי רוב לא אישרו משמורת לאמהות אשר קיימת בכל אדם ("העידו על עצמן כלסביות, אף על פי שהנוהל הכללי פוסק שעל ילדים להיות מועברים לאמהותיהם הביולוגיות.{{הערה|שם=שלאגר}}{{הערה|שם=ג'נינגס}} תוצאות מחקר שערכה בשנת [[הטרונורמטיביות2009]]"). כאשר אישה מגיעה להבנה כי המשיכה הרומנטית והמינית שלה היא לנשים אחרות, עלול הכרה זו ליצור מעין "משבר קיומי"; רבות מהנשים החוֹות משבר כזה מאמצות לעצמן האקדמיה הלאומית להורות ב[[זהותבריטניה]] לסבית, ומתגברות על הראו כי ילדיהן של לסביות מצליחים יותר בחייהם מילדים אחרים. חוקרים ב[[הבניה חברתיתקולג' בירקבק]] של , ב[[סטריאוטיפאוניברסיטת לונדון]]ים בנוגע לו[[הומוסקסואליותבאוניברסיטת קלארק]] על מנת ללמוד כיצד לתפקד בקרב ב[[תת-תרבותארצות הברית]] זושהגיעו למסקנות דומות הסבירו את התופעה בכך שזוגות חד-מיניים אינם מביאים לעולם ילדים "בטעות", ולכן תמיד מדובר באנשים שקיבלו החלטה מודעת לגדל ילדים. {{הערה|שם=שלאגר}} [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3805897,00.html "מחקר: ההורים הטובים ביותר - לסביות בתרבות המערבית חולקות באופן כללי זהות המקבילה במידה רבה לזהות שמתבססת על [[אתניות"]]; הן חולקות היסטוריה ותרבות משותפת, וניסיון דומה ב[[אפליה]] אשר הביא לסביות רבות לדחות עקרונות הסטרוסקסואליים. ynet,{{הערה|שם=רוטבלוםכ}} 16 בנובמבר 2009}} תיאורטיקנים ועדה של סוציולוגיה מציינים האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים – ארגון יוקרתי הנחשב לסמכות בנושא חינוך – קבע כבר לפני כמה שנים כי לרוב התנהגות וזהות אינן חופפות: נשים יכולות לסווג עצמן כהטרוסקסואליות אך לקיים יחסים עם נשים אחרותהומוסקסואלים ולסביות הם הורים טובים בדיוק כמו הטרוסקסואלים. דו"ח הוועדה, לסביות יכולות לקיים יחסים עם גבריםשהתבסס על עשרות מחקרים, ונשים אשר החשיבו את נטייתן קבע שלילדי הורים חד-מיניים לא נגרם כל נזק וגם לא בלבול בזהות המינית למוחלטת עלולות לגלות כי זו השתנתה במשך הזמן. מאמר {{הערה|[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1128530.html "האם התא המשפחתי הלסבי טוב יותר לילדים?"], הארץ, 16 בנובמבר 2009}} מחקר נוסף שפורסם בשנת 2001, אשר עסק בהבחנה של לסביות לצרכי לימודי רפואה ומחקרי בריאות, הציע שלסביות משתמשות בשלושה מאפיינים: [[2010]] במגזין ''Pediatrics'' העלה תוצאות זהות בלבד, התנהגות מינית בלבד, או שילוב של שתיהן. {{הערה|BroganREUTERS, Donna, Frank, Erica, Elon, Lisa, O'Hanlon, Katherine (January 2001)[http://www.vancouversun.com/health/Children+lesbian+moms+turn+fine+study+finds/3130443/story. html "Methodological Concerns in Defining Lesbian for Health ResearchChildren of lesbian moms turn out fine, study finds"], Epidemiology''Vancouver Sun'', 12 (1)June 9, p. 109–113.2010}}
===סמלים לסביים===
{{ערך מורחב|סמלי להט"ב}}
<center><gallery widths="150px" perrow="5">File:Vulva-handsign-Yoni-mudra.svg | '''יוני מודרה''' או "ידיים לסביות"{{הערה|Lesbian Dictionary, [http://www.lesbischleben.de/englwissenlexikon.htm "Lesbian Hands"], lesbischleben.de}} נפוץ בעיקר באירופה. הוא מסמל את [[פות|איבר המין הנשי]] ומייצג מגע נשי ונשיות.{{הערה|Phylameana lila Desy, [http://healing.about.com/od/east/ig/Mudra-Gallery/Yoni.htm "Yoni Mudra"], About.com Guide}}File:Double Venus-color.svg| '''ונוס סימן וֶנוּס כפול ושלוב''' מסמל בדרך כלל [[זוגיות]] לסבית, אך לעתים עושות שימוש בסמל זה גם נשים [[פמיניזם|פמיניסטיות]] על מנת לציין אחוות נשים.
File:Labrys-symbol-transparent.svg | ה'''[[לבריס]]''' הוא [[גרזן]] דו-ראשי ששימש כסמל [[התרבות המינואית|בתרבות המינואית]] ב[[כרתים]], וכיום משמש לרוב לייצוג לסבי או ייצוג של עוצמה פמיניסטית. <ref>Swade Pages, [http://www.swade.net/gallery/symbols.html#labrys "Labrys"], swade.net</ref>
File:VulvaPride-handsign-Yoni-mudrafemale.svg jpg| '''יוני מודרה[[דגל הגאווה]]''' או "ידיים לסביות" {{הערה|Lesbian Dictionary, (כאן בשילוב ונוס כפול ושלוב) הוא ההסמל הידוע ביותר של קהילת ה[[http://www.lesbischleben.de/englwissenlexikon.htm "Lesbian Handsלהט"ב]], lesbischleben.de}} נפוץ בעיקר באירופה. הוא מסמל את הונעשה שימוש נרחב בווריאציות שונות שלו ברחבי העולם מאז [[וגינהשנות ה-70]] הנשית ומייצג מגע נשי ונשיות. {{הערה|Phylameana lila Desy, <ref>[http://healingapps.aboutcarleton.comedu/odcampus/eastgsc/igally/Mudra-Gallerylgbtsymbols/Yoni.htm "Yoni Mudra"Carleton College—“Symbols of Pride of the LGBTQ community”:], AboutNoted as sourced to ''The Alyson Almanac'' from the college's library.com Guide}}</ref>File:Black triangle.svg| '''[[משולש שחור]]''' היה תג ששימש ל[[סימון אסירים במחנות ריכוז נאציים]] כאסירים "א-סוציאליים", והוא אומץ על ידי לסביות ופמיניסטיות כסמל לגאווה וסולידריותל[[גאווה]] ו[[סולידריות חברתית|סולידריות]]. {{הערה|Elman, R. Amy. "Triangles and Tribulations: The Politics of Nazi Symbols," ''Journal of Homosexuality'', vol. 30, no. 3 (1996): 3-11.}}</gallery></center> ==מיניות ויחסי מין=====מיניות לסבית===[[File:Martin van Maele - Trilogie érotique 02.jpg|שמאל|200 פיקסלים|ממוזער|[[איור]] משנת [[1907]] של [[סונטה]] מאת [[פול ורלן]], ובו מותאר שימוש באצבעות לטובת [[גירוי מיני]] כחלק מיחסי מין לסביים.]] הדיון בשאלה האם קיום [[יחסי מין]] בין נשים הם הכרח לשם הגדרת [[נטייה מינית]] לסבית או זוגיות לסבית טרם הוכרע. לפי ה[[סקסולוג]]ית ה[[פמיניזם|פמינסטית]] נעמי מק'קורמיק (Naomi McCormick), [[מיניות]]ן של נשים הוגדרה על ידי גברים - אלה הכתיבו אמנם כי האינדיקציה ל[[נטייה מינית]] לסבית היא התנסות מינית עם אישה אחרת, אולם לא קיימת אינדיקציה זהה בהגדרת נשים כ[[הטרוסקסואליות]]. מק'קורמיק טוענת כי קשרים [[נפש]]יים, [[רגש]]יים ו[[אידאולוגיה|אידאולוגים]] בין נשים הם חשובים ומשמעותיים לא פחות ואף יותר מקשרים מיניים.{{הערה|שם=מק'קורמיק|1=McCormick, Naomi (1994). ''[http://www.google.com/books?hl=iw&lr=&id=YChLzwGS_O8C&oi=fnd&pg=PR9&dq=Sexual+Salvation:+Affirming+Women's+Sexual+Rights+and+Pleasures,&ots=G_fJVpDXVj&sig=Hq_yVeQJbedFkueMziC1RoWa0N0#v=onepage&q&f=false Sexual Salvation: Affirming Women's Sexual Rights and Pleasures]'', Praeger Publishers. ISBN 0-275-94359-3}} יחד עם זאת, במהלך [[שנות ה-80]] התגבשה תנועה משמעותית אשר דחתה את ההתייחסות הא-מינית של [[פמיניזם תרבותי|הפמיניזם התרבותי]] ללסביוּת והביאה למחלוקת קשה בין לסביות לתנועה הפמיניסטית - מחלוקת שזכתה לשם "מלחמות הסקס הפמיניסטי" ואף הביאה לפיצול בקרב התנועה.{{הערה|Esther Newton and others, [http://sitemaker.umich.edu/lesbian.history/the_sex_wars ''Lesbian History: The Sex Wars''], University of Michigan.}} הייתה לכך השפעה תרבותית: תרבות [[בוץ' ופם|הבּוצ'ות והפמיות]] אשר עשתה הפרדה בין לסביות גבריוֹת לנשיוֹת הופיעה שוב, על אף שלא באופן נוקשה כפי שהיה ב[[שנות ה-50]], והפכה לאופן של בחירת הבעה אישית של מיניות עבור נשים ב[[שנות ה-90]]. כך חשו נשים שוב בטוחות יותר להיות נועזות מבחינה מינית וגמישוּת מינית הפכה למקובלת יותר.{{הערה|Faderman, Lillian (April 1992). "The Return of Butch and Femme: A Phenomenon in Lesbian Sexuality in the 1980s and 1990s", ''Journal of the History of Sexuality'', 2 (4), p. 578–596.}}
הדיון על אודות לסביוּת ומיניות מתרכז לרוב בתופעת תדירות קיומו של מגע מיני, כמשתקף מהמונח "[[מיתת המיטה הלסבית]]", שאותו הגתה הסוציולוגית האמריקאית פפר שוורץ (Pepper Schwartz). שוורץ מצאה כי זוגות לסביות הנמצאות בקשר ארוך טווח דיווחו כי הן מקיימות פחות מגע מיני מזוגות הטרוקסואלים או מזוגות של גברים הומוסקסואלים. לטענת מבקריה של פפר, הנשים במחקר נשאלו "באיזו תדירות את מקיימת יחסי מין" ללא הגדרת או פירוט המונח "יחסי מין". כלומר, לא הוחשבו במחקר קרבה גופנית ואינטימיות שהינם דפוסים המופיעים תדיר אצל אותם זוגות בתור יחסי מין.{{הערה|Nichols, Margaret (November, 2004). "Lesbian Sexuality/Female Sexuality: Rethinking ‘Lesbian Bed Death’", ''Sexual and Relationship Therapy'', 19 (4), p. 364–371.}} דיונים נוספים על אודות [[מגדר]] ו[[נטייה מינית]] השפיעו על התיוג העצמי והתפיסה העצמית של נשים רבות. רוב האנשים ב[[העולם המערבי|חברה המערבית]] מניחים כי [[הטרוסקסואליות]] היא תכונה מולדת אשר קיימת בכל אדם ("[[הטרונורמטיביות]]"). כאשר מגיעה אישה להבנה כי המשיכה הרומנטית והמינית שלה היא לנשים אחרות, עלול הכרה זו ליצור מעין "משבר קיומי"; רבות מהנשים החוֹות משבר כזה מאמצות לעצמן [[זהות]] לסבית, ומתגברות על [[הבניה חברתית]] של [[סטריאוטיפ]]ים בנוגע ל[[הומוסקסואליות]] על מנת ללמוד כיצד לתפקד בקרב [[תת-תרבות]] זו.{{הערה|שם=שלאגר}} לסביות בתרבות המערבית חולקות באופן כללי זהות המקבילה במידה רבה לזהות שמתבססת על [[אתניות]]; הן חולקות היסטוריה ותרבות משותפת, וניסיון דומה ב[[אפליה]] אשר הביא לסביות רבות לדחות עקרונות הסטרוסקסואליים.{{הערה|שם=רוטבלום}} תאורטיקנים של סוציולוגיה מציינים כי על פי רוב התנהגות וזהות אינן חופפות: נשים יכולות לסווג עצמן כהטרוסקסואליות אך לקיים יחסים עם נשים אחרות; לסביות יכולות לקיים יחסים עם גברים; ונשים אשר החשיבו את נטייתן המינית למוחלטת עלולות לגלות כי זו השתנתה במשך הזמן. מאמר שפורסם בשנת 2001, אשר עסק בהבחנה של לסביות לצורכי לימודי רפואה ומחקרי בריאות, הציע שלסביות משתמשות בשלושה מאפיינים: זהות בלבד, התנהגות מינית בלבד, או שילוב של שתיהן.{{הערה|Brogan, Donna, Frank, Erica, Elon, Lisa, O'Hanlon, Katherine (January 2001). "Methodological Concerns in Defining Lesbian for Health Research", ''Epidemiology'', 12 (1), p. 109–113.}} ===משפחה ופוליטיקהיחסי מין לסביים===[[קובץ:Lesbian married coupleStrapon01.jpg|ממוזער|200 pxפיקסלים|זוג לסביות מציגות את תעודת הנישואים שלהן, שמאל|"סטרפ-און" (באנגלית: "Strap-on") הוא סוג של [[סן פרנסיסקודילדו]] המולבש על המותניים ומיועד ל[[2004יחסי מין]].לסביים הכוללים חדירה]]{{ערך מורחב|ערכים=[[הורות הומו-לסביתיחסי מין]]לסביים הם יחסים מיניים בין שתי נשים, אך לאו דווקא בין לסביות, שכן נשים רבות אינן מגדירות עצמן כך אלא כ[[נישואים חד-מינייםנשים המקיימות יחסי מין עם נשים]] (בדומה להגדרה העצמית של [[גברים המקיימים יחסי מין עם גברים]], ) או כ[[איחוד אזרחיביסקסואליות]]. ככל מערכת יחסים בין-אישית, גם בין נשים כל הבעה פיזית של אינטימיות תלויה בהקשר היחסים ביניהן ביחד עם השפעות חברתיות, תרבותיות ואחרות.{{הערה|שם=הייט2|Hite Research, ''[http://www.hite-research.com/thehitereports.htm The Hite Reports: What do they say?]'', retrieved 27 Nov 2007}}אל על פי שהומוסקסואליות בקרב עקב [[גוף האדם|המבנה הפיזיולוגי]] של נשים הייתה נפוצה בתרבויות רבות במהלך ההיסטוריה, תופעה חדשה יחסית היא התפתחותן של משפחות חד-מיניות בקרב בני-זוג חד מיניים. לפני יחסי מין בין נשים נעשים ללא חדירה [[שנות ה-70וגינה|וגינלית]], הרעיון שלפיו בני-זוג חד מיניים בוגרים יכולים למסד קשר זוגי לטווח ארוך היה זר לאנשים רבים. בסוף והגירוי המיני נעשה בעיקר באמצעות [[שנות ה-90מין אוראלי]] דיווחו מרבית הלסביות (בין 60% ל-80%) כי הן נמצאות בקשר זוגי ארוך טווח, שימוש באצבעות ו"סיזרינג". {{הערה|שם=שלאגרסיזרינג}}{{הערה|SchlagerBelge, K., Neilwith Newman, edF. (1998), [http://lesbianlife. Gay & Lesbian Almanacabout. Stcom/od/lesbiansex/a/tribadismq. James Presshtm Steps of Tribadism], About. ISBN 1-55862-358-2com retrieved 27 November 2007}} כאשר בנות הזוג מעוניינות בחדירה וגינלית, נעשה בדרך כלל שימוש בצעצוע מין כגון [[סוציולוגויברטור]]ים מייחסים את מספרן הגבוה של לסביות בזוגיות לאו [[סוציאליזציהדילדו]] של . המונח "סטרפ-און" (מאנגלית: "Strap-on") מתאר דילדו המחובר לרתמה המולבשת על המותניים, ובכך הוא מחקה אנטומיה [[תפקידי מגדר|תפקידי המגדרגבר]]: נטייתן של נשים להתחייב למערכת יחסים הופכת כפולה בזוגיות של שתי נשיםית. שלא כמו במערכות יחסים בשנת [[1953]] פרסם [[אלפרד קינסי]] את מחקרו "התנהגות מינית בנקבת האדם", שבו נמצא כי 78% מהלסביות הגיעו ל[[אורגזמה]] ב-60% עד 100% מהתנסויותיהן המיניות במשך חמש שנות היחסים שקדמו למחקר, וזאת בהשוואה ל-55% מהנשים ה[[הטרוסקסואליות]].{{הערה|Kinsey, הנוטות לפצל את המטלות על סמך תפקידי מגדרA.; Pomeroy, W.; Martin, C., & Gebhard, P. Sexual Behavior in the Human Female, במערכות יחסים לסביות נעשית חלוקת התפקידים באופן שווה בין שתי הנשיםPhiladelphia: Saunders (1953). }}
נושא המשפחה הפך ליותר ויותר מרכזי בקרב מכיוון שיחסי מין לסביים נעשים לרוב ללא חדירה, הסיכוי להידבק ב[[אקטיביזםמחלת מין|פעיליםמחלות מין]] למען זכויות להט"ב באו מחלות [[שנות ה-60פתוגניות]]הוא נמוך יחסית, אך עדיין קיים.{{הערה|[http://depts.washington.edu/wswstd/ LesbianSTD.com] ו, retrieved 27 November 2007}} נשים המקיימות יחסי מין עם נשים חשופות להידבקות ב[[שנות ה-70|ה-70נגיף הפפילומה האנושי]]. סוגיית ובמחלת ה[[משמורת על ילדיםעגבת]] הייתה בולטת במיוחד, שכן בתי משפט על פי רוב לא אישרו משמורת לאמהות אשר העידו על עצמן כלסביות, אל על פי שהנוהל הכללי פוסק שעל ילדים להיות מועברים לאמהותיהם הביולוגיות. {{הערה|שם=שלאגר}}{{הערההמרכז|שם=ג'נינגסCenters for Disease Control, [http://www.cdc.gov/std/treatment/2006/specialpops.htm#specialpops5 "Women Who Have Sex with Women (WSW)"], retrieved 27 November 2007}} תוצאות מחקר שערכה בשנת עד לשנת 1995 לא הכיר [[2009המרכז לבקרת מחלות ומניעתן]] האקדמיה הלאומית להורות ביחסי מין לסביים ככאלה שניתן להידבק בהם ב[[בריטניהוירוס|ווירוס]] ה-[[HIV]] הראו . כיום ידוע כי ילדיהן של לסביות מצליחים יותר בחייהם מילדים אחריםלמרות שהסיכוי להידבקות הוא מזערי ביותר, ההידבקות עדיין אפשרית. חוקרים בהווירוס יכול להיות מועבר על ידי נוזלי גוף שונים כגון [[קולג' בירקבקדם]], בנוזל וגינלי, [[אוניברסיטת לונדוןרוק (ביולוגיה)|רוק]] ו[[באוניברסיטת קלארקחלב אם]] ב. בנוסף, ניתן להידבק בווירוס דרך שימוש באביזרי מין אשר לא עברו [[ארצות הבריתחיטוי]] שהגיעו למסקנות דומות הסבירו את התופעה בכך שזוגות חד-מיניים אינם מביאים לעולם ילדים "בטעות", ולכן תמיד מדובר באנשים שקיבלו החלטה מודעת לגדל ילדים. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3805897,00.html "מחקר: ההורים הטובים ביותר - לסביות"], ynet,{{כ}} 16 בנובמבר 2009}} ועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים – ארגון יוקרתי הנחשב לסמכות בנושא חינוך – קבע כבר לפני כמה שנים כי הומוסקסואלים ולסביות הם הורים טובים בדיוק כמו הטרוסקסואלים. דו"ח הוועדה, שהתבסס על עשרות מחקרים, קבע שלילדי הורים חד-מיניים לא נגרם כל נזק וגם לא בלבול בזהות המינית. {{הערה|[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1128530.html "האם התא המשפחתי הלסבי טוב יותר לילדים?"], הארץ, 16 בנובמבר 2009שם=המרכז}}
[[הומוסקסואליות|הומואים]] ולסביות ב[[ישראל]] אינם נתונים לאיום מצד החוק, ולא חל עליהם איסור לחיות את חייהם, לקשור קשרים רומנטיים, לקיים [[יחסי-מין]] או להביע חיבה בפומבי. בנוסף, החוק בישראל מספק הגנות מפני [[אפליה]] על רקע [[נטייה מינית]]. יחד עם זאת, הם אינם זוכים ל[[שוויון זכויות]] בחיי המשפחה, ה[[זוגיות]], ובסוגיות [[אימוץ]] והבאת ילדים לעולם, אם כי בתחום זה חל שינוי ניכר בפסיקה בשנים האחרונותבעיקר על בסיס תקדימים משפטיים. פסיקת בתי המשפט בישראל מכירה [[דה פקטו]] בזוגות חד-מיניים – בעיקר במסגרת מוסד ה"[[ידוע בציבור|ידועים בציבור]]", שהסדיר בעבר רק את ענייניהם של זוגות הטרוסקסואלים שלא נישאו באופן רשמי. מוסד זה מעניק לזוגות חד-מיניים מעמד טוב יותר מהמקובל במדינות רבות, לרבות ב{{ה|עולם המערבי}}. אף על פי כן, מעמדם החוקי של ההומוסקסואלים בישראל מוסדר רק באופן חלקי; בנושאים כגון [[דיני ירושה]], [[אימוץ ילדים|אימוץ]], [[אזרחות]], [[ביטוח לאומי]], [[משכנתה|משכנתאות]], [[מיסוי מקרקעין]] ועוד, אין בחקיקה התייחסות לזוגות חד -מיניים, ועקב כך נדרשת פנייה לבתי משפט במקרים רבים. בבתי המשפט ובבג"ץ תלויים ועומדים מספר הליכים בנוגע לנושאים אלו, וההכרעות מתקבלות טיפין-טיפין, ללא דיון מקיף בנושא.
====הכרה בזוגיות====
[[Fileקובץ:Tel Aviv gay pride parade 2007 cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זוג לסביות ב[[מצעד הגאווה]] ב[[תל אביב]], [[2007]]. המצעד הראשון התקיים בעיר בשנת [[1998]], והיום הוא מתקיים בחמש ערים נוספות, בהן [[ראשון לציון]] ו[[אילת]].]]באוגוסט 2001 החליטה שופטת [[בית משפט לענייני משפחה]] ב[[באר שבע]], אסנת אלון-לאופר, לאשר הסכם זוגיות בין בנות זוג לסביות, תוך שהיא קובעת כי "הגדרת המשפחה היא הגדרה רחבה, ושתי בנות הזוג עונות על הגדרת 'בן משפחה' שבחוק בתי המשפט לענייני משפחה. לא מצאתי", הוסיפה השופטת, "שההגדרה בחוק מכוונת דווקא לבני זוג ממין שונה". בית המשפט נתן באופן תקדימי תוקף של [[פסק דין]] להסכם לחיים משופתים של בנות זוג, תוך שקבע כי זוג לסביות עונות להגדרת "בן משפחה" לפי החוק. {{הערה|שם=יועז|1=יובל יועז, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=576981 "רק אל תבקשו סטטוס משפחתי"], הארץ, 17 במאי 2005.}}
====טיפולי פוריות====
בשנת [[1996]] הגישה [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]] עתירה ל[[בג"צץ]] בשם טל ירוס-חקק, נגד הכללים של [[משרד הבריאות]] בנוגע לטיפולי [[הפריה]]. הכללים קבעו כי רווקה המבקשת לקבל [[תרומת זרע]] או [[הפריה חוץ-גופית]] תצטרך לקבל חוות דעת פסיכיאטרית ודו"ח של [[עובד סוציאלי|עובדת סוציאלית]]. הכללים וההנחיות של משרד הבריאות הפלו את טל ירוס-חקק, החיה עם בת זוגה ד"ר אביטל ירוס-חקק מאז 1989, בכך שהתייחסו אליה כאל רווקה שאינה חיה בחיי [[זוגיות]].
בלחץ שופטי בג"צ ץ ביטל משרד הבריאות את הכללים וההנחיות המפלים. משרד הבריאות אף הנחה את כל המרכזים הרפואיים של טיפולי פוריות כי אין לתת יחס שונה לנשים לא-נשואות.
====אימוץ====
ביחס לאימוץ פסק בג"ץ בשנת [[2000]] <ref> בג"ץ 1779/99 ברנר-קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368 (2000)</ref> כי בהיעדר ראיה סותרת, [[משרד הפנים]] חייב להכיר בתהליך אימוץ חוקי שנעשה מחוץ לישראל ולרשום את הילד ב[[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מרשם התושבים בישראל]] תחת שתי אמהות: ביולוגית ומאמצת. ב-[[12 בפברואר]] [[2006]] אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-[[17 באוקטובר]] באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,<ref>[http://www.gogay.co.il/today/files/5222.asp הישג משפטי: צו אימוץ נוסף למשפחה לסבית], באתר [[גוגיי]]</ref> ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/952829.html מזוז: זוגות חד מיניים יוכלו לאמץ ילדים], אתר [[הארץ]]</ref>
בעקבות מאבקן הממושך של דביחס לאימוץ פסק בג"ר טל ודץ בשנת [[2000]] <ref> בג"ר אביטל ירוסץ 1779/99 ברנר-חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהןקדיש נ' שר הפנים, קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 9 שופטים וברוב של 7 מול פ"ד נד(2 ) 368 (2000)</ref> כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר בהיעדר ראיה סותרת, [[משרד הפנים]] חייב להכיר בתהליך אימוץ בתוך המשפחה חוקי שנעשה מחוץ לישראל ולרשום את הילד ב[[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מרשם התושבים בישראל]] תחת שתי אמהות: ביולוגית ומאמצת. ב-[[12 בפברואר]] [[2006]] אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיניתמיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. במהלך הדיונים המשפטיים, אשר ארכו כשמונה שנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה ב-[[רמת גן17 באוקטובר]] בשנת 1999 כי ניתן להעניק באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,<ref>[http://www.gogay.co.il/today/files/5222.asp הישג משפטי: צו אימוץ נוסף למשפחה לסבית], באתר [[אפוטרופוסGoGay]]ות לאם הלא</ref> ועד תחילת 2008 ניתנו כ-ביולוגית במשפחה לסבית25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/952829. החוק מעניק הכרה חלקית לקשר שבין האם הלאhtml מזוז: זוגות חד-ביולוגית לילדים שילדה בת-זוגהּ.מיניים יוכלו לאמץ ילדים], אתר [[הארץ]]</ref>
בעקבות מאבקן של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע בית המשפט העליון ([[פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה]]) כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך המשפחה החד-מינית. במהלך הדיון המשפטי, שארך כשמונה שנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה ב[[רמת גן]] בשנת 1999 כי ניתן להעניק צו [[אפוטרופוס]]ות לאם הלא-ביולוגית במשפחה לסבית. החוק מעניק הכרה חלקית לקשר שבין האם הלא-ביולוגית לילדים שילדה בת-זוגהּ. בנוסף, נקבע שאין כל מניעה חוקית לאשר לבני זוג חד -מיניים או לאחד מהם לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות שבהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי הורה יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת הילד המאומץ כמקובל. מאז פס"ד ירוס-חקק התקבלו במשרד הרווחה כ-80 פניות דומות ל"אימוץ הדדי" בתוך המשפחה, וב-25 מההליכים שהסתיימו אכן ניתן צו אימוץ. {{הערה|1={{הארץ|יובל יועז, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=952829&contrassID=0&subContrassID=0 "|מזוז: להתיר אימוץ לחד מיניים; ישי: יוזמה מבחילה"], הארץ, |952829|10 בפברואר 2008}}.}}
===תרבות וקהילה===
[[קובץ:KorinAllalKorin Allal Pride11.jpgJPG|שמאל|ממוזער|200px|[[קורין אלאל]] הייתה ה[[ידוען|ידוענית]] הלסבית הראשונה בישראל אשר [[יציאה מהארון|יצאה מהארון]].]]חה"כ [[מרשה פרידמן]], שיצאה מהארון רק לאחר סיום כהונתה בכנסת, נחשבת לנציגת הקהילה הראשונה ב{{ה|כנסת}}, בהיבחרה ל[[הבחירות לכנסת השמינית|כנסת השמינית]] שהושבעה ב-[[1974]]. ב[[שנות ה-90]] החלו לסביות והומואים מחוץ לארון להתמודד גם בבחירות מקומיות. [[מיכל עדן]] הייתה הלסבית הראשונה שנבחרה ל[[מועצת העיר תל אביב-יפו|מועצת העיר תל אביב]], וכיום מכהנת ה[[טניסאי]]ת [[ציפי אובזילר]] כחברת מועצת העיר [[גבעתיים]]. ה[[ידוען|ידועניות]] הלסביות המוכרות ביותר בישראל הן הזמרות [[קורין אלאל]], אשר [[יציאה מהארון|יצאה מהארון]] בשנת [[2001]], ו[[יהודית רביץ]], אשר עשתה כן בשנת [[2010]]. [[סולן|סולנית]] להקת "[[המכשפות]]" [[ענבל פרלמוטר]], אשר נהרגה בשנת [[1997]], נחשבת עד היום לאייקון לסבי רב-השפעה. זמרות לסביות נוספות המוּכרות בציבור הרחב הן [[רונה קינן]], [[שרון בן-עזר]], [[יעל קדלבאום]] ו[[שורטי (זמרת)|שורטי]]. בקרב קהילת הלהט"ב בישראל מתקיים דיון ער בדבר הייצוג התקשורתי של לסביות בישראל, והטענה העיקרית היא שייצוג זה לוקה בחסר, במיוחד בהשוואה לזה של גברים הומואים. המבקרים את טענה זו גורסים כי האשמה בכך תלויה בנשות-ציבור לסביות ישראליות אשר אינן יוצאות מהארון ובכך מדירות [[ניראות]] לסבית שיכולה הייתה לשפר את דעת הקהל בנושא זכויות להט"ב בישראל.
בשנת [[1968]] ייסד [[אמיר שרון]] את [[מועדון לילה|מועדון הלילה]] הראשון להומואים ולסביות, בדירה פרטית ברחוב יורדי הסירה בתל אביב. בישראל קיים היום [[פאב]] אחד בלבד המיועד אך ורק לקהל של לסביות, והוא "בית השואבה" שבסמטת בית השואבה, סמוך ל[[רחוב אלנבי]] שבתל אביב. הפאב הוא גלגולו של הבר הוותיק "מינרווה", שהוקם על ידי גלית בן שמחון בשנת 1993 ונסגר בשנת ב-2008, והיה בעל אוריינטציה זהה.
====ארגונים ופוליטיקה====
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Lesbianism|שם ויקישיתוף=לסביות}}* [[א-מיניות]]* [[הטרוסקסיזם]]* [[המודל של קאס]]
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad/2005-02-22.html פרוטוקול מס' 165 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה], בנושא "הכרעה בעניין מתן אימוץ לזוג לסביות" (פברואר 2005).
* אפרת, ר. (1999). '''תהליך היציאה מהארון של מתבגרות לסביות ישראליות: מאפיינים ודפוסי התמודדות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
* בן-שלום, י. (1987). '''אופייה אינו ידוע (פעילות לסבית בישראל)'''. נגה, 13, 11-12.
* דין, א. (1996). '''הקשר בין סגנונות Attachment לנטייה ללסביות אצל נשים'''. עבודה לקבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
*בטלר, ג'. (2001). '''קוויר באופן ביקורתי'''. (תרגום: ד. רז). תל אביב: רסלינג.
*אור, י. (2000). '''השוואה של הקשר הזוגי והתפקוד ההורי בקרב זוגות הטרוסקסואלים וזוגות לסביות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
*רבינרבסון, ד., ניניו, א., גרינבלט, ב. ודקל, א. (2005). '''Kos ו-Lesbos, או הרופא והאישה החד-מינית'''. הרפואה. 144 (ח'), 554-557.
*קוסטרינסקי, י. (1999). '''"לדעת אישה": הבניית זהות מינית לסבית בישראל'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
===באנגלית===
<div style="direction: ltr;">
*Frankfort-Nachmias, C. & Shadmi E. (Editors). (2005). '''Sappho in the Holy Land: Lesbian Existence and Dilemmas in Contemporary Israel'''. New York: State University of New York Press
*Oppenheimer, J. (1993). '''The Pressure to be Heterosexual'''. In: Swirsky, B. & Safir, M.P. (Eds.) Calling the Equality Bluff: Women in Israel (pp. 108-114). New York: Teachers College Press
*Moore, T. (1999). '''Lesbiot: Israeli Lesbians Talk about Sexuality, Feminism, Judaism and Their Lives'''. London: Cassell
*Lieblich, A. & Friedman, G. (1985) '''Attitudes toward Male and Female Homosexuality and Sex-Role Stereotypes in Israeli and American Students'''. Sex Roles, 12(5/6), 561-570
*Belkin, A., & Levitt, M. (2001). '''Homosexuality and the Israel Defense Forces: Did Lifting the Gay Ban Undermine Military Performance?''' Armed Forces & Society, 27(4), 541
</div>
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5152 "נמצא קשר בין הורמוני מין לנטיות לסביות"], GoGay, {{כ}}1 ביולי 2003
* [http://www.shatil.org.il/organization/20312 אסוואת - נשים פלסטיניות לסביות], אתר "שתיל"
* אורלי וילנאי, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058408.html "דיון תקדימי בבית המשפט לענייני משפחה: זוג לסביות נאבקות על החזקת הילדים אחרי הפרידה"], הארץ, 25 בינואר 2009