פרוד

פֵּרוּד הוא מצב משפחתי של בני זוג נשואים החיים בנפרד זה מזה, מתוך כוונה, לפחות של אחד מהם, להתגרש. במדינות מסוימות מצב זה הוא מצב פורמלי, הכרוך בפנייה של בני הזוג לבית המשפט להכרה במצב זה. באחרות זהו מצב לא פורמלי, הנוצר במעבר של אחד מבני הזוג לדירה אחרת, אך לעתים יש לו גם השלכות פורמליות.

פרדה אינה מובילה בהכרח לגירושים. בני הזוג שנפרדו עשויים להתפייס, ולחזור לחיות ביחד, בלא שיידרשו לצעד פורמלי כלשהו. אם אינם מתפייסים, ורצונם להתגרש, עליהם לפתוח בהליכי גירושים. במדינות אחדות, ובהן איטליה, אירלנד וספרד, חיים בנפרד הם שלב הכרחי, על פי החוק, בדרך לגירושים. גם באחדות ממדינות ארצות הברית קיימת חובה כזו.

פרדה עדיין איננה גירושים, ולכן, במדינות האוסרות ביגמיה, פרוד אינו יכול להתחתן.

במדינות שאינן רואות בשום אופן בעילת אישה על ידי בעלה כאונס, אי אפשר להעמיד לדין אדם שבעל בכפייה את אשתו הפרודה ממנו.

בישראל

בישראל חיים בנפרד של בני זוג אינם מצב פורמלי, אלא מצב שנוצר במעבר של אחד מבני הזוג לדירה אחרת. יחד עם זאת, אחדים מחוקי מדינת ישראל, כמו גם פסיקתם של בתי המשפט, מתייחסים למצב זה בעת קביעת זכויותיהם של בני הזוג.

פרוד ופרודה אינם רשאים להתחתן כל עוד לא התגרשו פורמלית, אך בקרב יהודים מעמדה של הפרודה נחות ממעמדו של הפרוד, משום שהפרודה היא עגונה - אם תהרה לגבר אחר, שאינו בעלה, ילדה ייחשב לממזר, ויהיה פסול לנישואין בבגרותו. הפרוד, לעומת זאת, רשאי לחיות עם אישה אחרת ולהוליד ילדים גם ללא נישואים.

אחדים מחוקי מדינת ישראל מבדילים בין נשוי לפרוד:

• בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג - "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו". בהתאם לכך, פרוד אינו נחשב לבן זוג.
• בחוק משפחות חד-הוריות, אחד התנאים לראייתו של אדם כהורה יחיד הוא: "חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין והשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות".