הבדלים בין גרסאות בדף "בובת מין"
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־20:08, 20 ביוני 2012
בובת מין הוא סוג של צעצוע מין בדמות אדם (בדרך כלל אישה) בגודל טבעי לצורך אוננות.
הבובה עשויה לכלול את כל גופה של האישה, כולל הפנים, או רק האגן עם אביזרים לצורך גירוי מיני (נרתיק, פי הטבעת, פה פין). החלקים עשויים להיות רוטטים וניתנים להסרה או להחלפה.
תוכן עניינים
היסטוריה
במאה ה-17 נהגו מלחים צרפתים וספרדים להשתמש בבובות מין עשויות בד או בגדים ישנים, במהלך מסעות ארוכים בלב הים. בובות המין כונו "דאם דה ווייאג'" (בצרפתית) ו-"דמה דה ויאג'" (בספרדית).
העדות הישנה ביותר לייצור סדרתי של בובות מין היא זו של אייוון בלוך משנת 1908.
באוגוסט 1955 ייצר מקס וייסברוט מחברת האוסר/אלסטולין את בובות המין הראשונות ששווקו באופן הבא: פסלוני פלסטיק בגודל של 29 ס"מ בשם "בילד לילי" על שם דמות מינית בשם לילי שזכתה לפופולריות בעיתון הגרמני "בילד זייטונג". הפסלון שווק באמצעות עלונים, לגברים שפקדו את רחוב החלונות האדומים ברחבי גרמניה, במעין בדיחה עבור "גברים שכנראה אינם יכולים להרשות לעצמם את הדבר האמיתי". הפסלונים דומים לבובות הברבי המשווקים כיום לילדים.
טכנולוגיות ייצור בובת מין שתוכל להחליף פרטנר מיני התקדמו בעיקר לקראת סוף המאה ה-20. החל מ-1970 לערך, החלו היצרנים להשתמש בעיקר בוויניל, לטקס וסיליקון, כשהסיליקון איפשר להעניק לבובה פן מסוים של מציאות.
בשנת 1982 ניסתה חברת קונגייט בע"מ לייבא בובות מין לבריטניה. הבובות הוחרמו על ידי המכס הבריטי עקב החוק האוסר על יבוא "פריטי תועבה" (אף שמכירתם בתוך בריטניה מותרת). בעל החברה, דייוויד סאליבן, תבע את המדינה והגיע עד בית הדין האירופי לצדק – וזכה בשנת 1987. בריטניה נאלצה לבטל את האיסור שנחקק בשנת 1876 עקב הפרת כללי סחר חופשי על פי אמנת רומא.
בובות מין מסחריות
בובות המין הזולות ביותר הן בובות מין מתנפחות, שמחירם בדרך כלל פחות מ-300 ₪. בובות מין אלו עשויות בדרך כלל מוויניל מולחם ודומים רק במעט לאנשים אמיתיים. יש להם נרתיק או פין מלאכותי שעוצב בכלליות, אך עקב מחירן הזול מוכנים משתמשים רבים להתעלם מחסרונותיהן. בובות מין אלו עשויים להיקרע באזור התפרים לאחר שימושים אחדים, אם כי הם בדרך כלל ניתנות בהלצה כמתנה ולא נעשה בהן שימוש כלל.
בטווחי שוק בינוניים (300 ₪ עד 3,000 ₪) הבובות עשויות מלטקס כבד ללא תפרים מרותכים או מתערובת סיליקון ופוליאורתן, אשר בדרך כלל מכילים חומר ריפוד. לרבים מבובות המין מסוג זה יש ראש פלסטיק, פאה, עיניים מפלסטיק או זכוכית, ואף ידיים ורגליים. חלקי גוף מסוימים עשויים להיות מלאים במים, כגון השדיים והעכוז.
תהליך הייצור של בובות הלטקס (גומי) מאפשר ליצרן לצפות את הבובה בציפוי דק של תחמוצת אבץ, אך הוא בדרך כלל נשטף במים על ידי הצרכן עקב ניקיונו או שימוש בבובה במקלחת. לבדו, הלטקס הוא חומר טבעי ולא רעיל, אם כי אחוז קטן מהמשתמשים עשויים לגלות שהם אלרגיים אליו.
בובות המין היקרות ביותר (4,500 ₪ ומעלה) עשויים בדרך כלל מסיליקון. הם עשויים להיות מציאותיים להפליא, ואף עם פנים של אנשים אמיתיים עם חומר דמוי-עור (אשר דומה לזה המשמש עבור אפקטים מיוחדים בקולנוע), ואף עם שיער אמיתי. בובות מין אלו עשויים לכלול מפרקים גמישים העשויים פוליויניל כלוריד (חומר פלסטי) המאפשרים שימוש במגוון תנוחות מיניות. בובות מין אשר עשויות מסיליקון כבדות יותר מבובות מתנפחות ומבובות עם חומר ריפוד, אך משקלם הוא בערך מחצית ממשקלו של אדם אמיתי בגובה זהה.
צורות נוספות
- ביפן ניתן לרכוש "כריות אהבה" ("דאקימקורה") עם הדפסים פורנוגרפיים או אנימה.
- ישנן בובות מין מתנפחות בצורת בעלי חיים, בעיקר כבשים ופרות. בובות אלו בדרך כלל אינם מתאימות לשימוש מיני אלא להלצה בלבד.
- ישנן בובות מין פחות פופולריים עם מאפיינים מיוחדים כגון עודף משקל, טרנסווסטיט, קשישים וכיוצא בזה.
- ישנן בובות מין מתנפחות בצורת ילדים. עם זאת, בובת מין כזו עשויה להיחשב לפורנוגרפיית ילדים.
