|
|
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{בעבודה}}
| |
| | '''חתך צינור הזרע''' ('''וזקטומיה''' או '''וסקטומיה'''; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) ל[[עיקור]] [[גבר]]ים או אמצעי קבוע ל[[אמצעי מניעה|מניעת הריון]]. ההליך כרוך בביצוע חתך ב[[צינור הזרע|זוג צינורות הזרע]], וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מ[[תאי זרע]] מלהצטרף לזרם [[נוזל הזרע]] (קרי, תהליך ה[[שפיכה]] קיים גם לאחר הניתוח; נוצר מצב של [[אזואוספרמיה]] בלבד). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה. | | '''חתך צינור הזרע''' ('''וזקטומיה''' או '''וסקטומיה'''; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) ל[[עיקור]] [[גבר]]ים או אמצעי קבוע ל[[אמצעי מניעה|מניעת הריון]]. ההליך כרוך בביצוע חתך ב[[צינור הזרע|זוג צינורות הזרע]], וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מ[[תאי זרע]] מלהצטרף לזרם [[נוזל הזרע]] (קרי, תהליך ה[[שפיכה]] קיים גם לאחר הניתוח; נוצר מצב של [[אזואוספרמיה]] בלבד). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה. |
| | | | |
| שורה 60: |
שורה 59: |
| | יש לציין כי קשה להעריך השפעות פסיכולוגיות הואיל והן מבוססות על רגשות ולא נתונים מספריים. רוב הסקרים מראים כי רמת ה[[תשוקה מינית]] וה[[סיפוק מיני|סיפוק המיני]] נותרו ללא שינוי וכי באופן כללי מרבית הגברים מרוצים מההחלטה שלהם לבצע את ההליך (7-10% מהגברים מתחרטים על קבלת החלטה זו). | | יש לציין כי קשה להעריך השפעות פסיכולוגיות הואיל והן מבוססות על רגשות ולא נתונים מספריים. רוב הסקרים מראים כי רמת ה[[תשוקה מינית]] וה[[סיפוק מיני|סיפוק המיני]] נותרו ללא שינוי וכי באופן כללי מרבית הגברים מרוצים מההחלטה שלהם לבצע את ההליך (7-10% מהגברים מתחרטים על קבלת החלטה זו). |
| | | | |
| − | {{בעבודה}}
| + | ==שכיחות== |
| − | <!--
| + | חתך צינור הזרע היא השיטה היעילה ביותר ל[[מניעת הריון]] על בסיס קבוע בקרב [[גבר]]ים. יש לה יתרון כמעט בכל דרך על פני [[קשירת חצוצרות]]. היא זולה יותר, פולשנית פחות, הפיכה יותר, ובעלת סיכון קטן יותר לקיומם של סיבוכים לאחר הניתוח. למרות זאת, בארצות הברית שיעור הנשים אשר עוברות הליך של קשירת חצוצרות הוא כפול משיעור הגברים העוברים חתך צינור הזרע. מאידך, בניו זילנד ישנו שיעור הפוך - 18% מכלל הגברים, ו-25% מהגברים הנשואים עברו את הניתוח. קבוצת הגיל עם שיעור המטופלים הגבוה ביותר היה גילאי 40-49 בהם 57% מהגברים עברו טיפול זה. בקנדה, בריטניה, בהוטן והולנד שיעור מטופלים ומטופלות דומים. |
| | | | |
| − | סוגיות אידיאולוגיות [עריכה]
| + | ==היסטוריה== |
| − | גישות שוויוניות מבקשות להקטין את הרמות אי שוויון ב" נטל אמצעי מניעה ", אשר קיימים בין זכרים ונקבות, עם השלכות על הנושא של עיקור. ההליך המקביל הנשי הניתוחי העיקור המכונה קשירת חצוצרות נחשב ניתוח גדול נעשה בדרך כלל בהרדמה כללית (או עם אפידורל בלידת ילד), בדרך כלל נעשה ב, הגדרת בית חולים בחולה. טענה זו מתפרקת עם טכניקות מודרניות כמו עיקור על ידי לפרוסקופיה שיש זמני התאוששות קצרים יותר או דומים יותר מניתוח עיקור
| + | החתך המתועד הראשון בוצע בכלב ב-1823. זמן קצר לאחר מכן, ר' הריסון מלונדון ביצע לראשונה חתך צינור הזרע באדם; עם זאת הניתוח לא נעשה למטרת [[עיקור]], אלא על מנת להביא לניוון של [[בלוטת הערמונית]]. השימוש בהליך כעיקור החל בתקופת מלחמת העולם השנייה. |
| | | | |
| − | Ideological issues[edit]
| + | ==ראה גם== |
| − | Egalitarian approaches seek to decrease levels of inequality in the "contraceptive burden" which exist between males and females, with implications for the topic of vasectomy. The corresponding female surgical sterilization procedure known as Tubal ligation is considered a major surgery usually done with general anesthesia (or with an epidural at child-birth), typically done at an in-patient, hospital setting. This argument falls apart with modern techniques like Sterilization by Laparoscopy that has shorter or similar recovery times than vasectomy
| + | * [[אמצעי מניעה]] |
| − | The emphasis on "shared responsibility" has been taken up in recent research and articles by Terry and Braun, who regard much of the earlier psychological research on vasectomy as seemingly negative, or 'suspicious' in tone.[53] In research based on 16 New Zealand men (chosen for their enthusiasm on the topic of vasectomy), researchers extracted primary themes from their interviews of "taking responsibility" and "vasectomy as an act of minor heroism’.[54]
| + | * [[עיקור]] |
| − | The need to "target men’s involvement in reproductive and contraceptive practices" was historically raised on a global scale at the 1994 International Conference on Population and Development (ICPD) in Cairo,[55] in relation to both population control and decreasing the levels of inequality in the ‘contraceptive burden’, which has traditionally placed responsibility for contraception unfairly upon women. Vigoya has referred to a global "cultura anticonceptiva femenina" - a female contraceptive culture, where, despite the possibility of men taking more responsibility for birth control, there is virtually nowhere in the world where true contraceptive equality exists.[56]
| + | * [[סירוס]] |
| − | Feminist researchers emphasize the positive identities that men can take up post-vasectomy, as a "man who takes on responsibility for the contraceptive task"[54] and a man who is willing to "sacrifice" his fertility for his partner and family's sake.[53] Often these sorts of accounts are constructed within the 'contraceptive economy' of a relationship, where women have maintained responsibility of the contraceptive task up until the point of the operation. Terry notes that a man undergoing a vasectomy may also mean he receives a high degree of gratitude and positive reinforcement for making the choice to be sterilised, perhaps more so than a woman who has been on the oral contraceptive or similar for years prior.[54]
| |
| | | | |
| − | הדגש על "אחריות משותפת" כבר נלקח במחקר שנעשה לאחרונה ומאמרים על ידי טרי ובראון, שרואים הרבה של המחקר הפסיכולוגי מוקדם יותר על עיקור כשלילי לכאורה, או 'חשוד' בטון. [53] במחקר המבוסס ביום 16 הגברים ניו זילנד (שנבחרו להתלהבות שלהם על הנושא של עיקור), חוקרים שחולצו נושאים עיקריים מהראיונות שלהם של "לקיחת אחריות" ו "עיקור כאקט של גבורת קטין". [54]
| + | [[קטגוריה:אמצעי מניעה]] |
| − | | |
| − | הצורך "המעורבות של הגברים יעד בשיטות רבייה ומניעת הריון" הועלתה היסטורית בקנה מידה עולמי ב1994 הכנס הבינלאומי על אוכלוסייה ופיתוח (ICPD) בקהיר, [55] ביחס לשניהם שליטה באוכלוסייה, ולהקטין את הרמות אי שוויון בניטל למניעת הריון ", שיש להציב באופן מסורתי את אחריות למניעת הריון באופן לא הוגן על נשים. Vigoya התייחס ל" קולטורה anticonceptiva femenina "גלובלי - תרבות למניעת הריון נשית, שבו, על אף האפשרות של גברים לקחת יותר אחריות על מניעת הריון, אין כמעט בשום מקום בעולם שבו שוויון אמיתי למניעת הריון קיים. [56]
| |
| − | | |
| − | חוקרות פמיניסטיות מדגישות את הזהויות החיוביות שגברים יכולים לקחת עד הודעה כריתת צינור זרע, כמו "אדם שלוקח על עצמו אחריות למשימה למניעת הריון" [54] ואיש שהוא מוכן "להקריב" את הפוריות שלו לשותף ולמען המשפחה. [53] לעתים קרובות מיני חשבונות אלה בנויים בתוך "כלכלת המניעה" של מערכת יחסים, שבו נשים יש לשמור על אחריות של המשימה למניעת הריון עד לנקודה של המבצע. טרי מציין כי אדם שעבר כריתת צינור זרע יכול גם אומר שהוא מקבל רמה גבוהה של הכרת תודה וחיזוקים חיוביים לעושה את הבחירה לעבור עיקור, אולי יותר מאשר אישה שכבר על הגלולות למניעת ההריון או דומה לשנים קודמות. [54 ]
| |
| − | | |
| − | נקודת מבט חלופית של contextualizing דיון עיקור הוא "הקרב בין מינים" אבולוציוני ניגוד העניינים. מנקודת מבט דרוויניסטית אבולוציונית, גברים יכולים להגדיל את הכושר הגנטי שלהם על ידי הזדווגות עם בני זוג מרובים במהלך חייהם (ראה קונפליקט מיני). כפי יכולת הפוריות של אישה מפחיתה באופן משמעותי עם גיל לקראת גיל המעבר, סופו של דבר הפסקה בזמן שבן זוג גברי הוא עדיין מסוגל לייצר צאצאים (ראה גיל ונקבה פוריות), היא מרוויחה במונחים אבולוציוניים מבן הזוג שלה שעבר כריתת צינור זרע - ביטול או במידה רבה מגביל את יכולתו הזדווג עם נשים אחרות בעתיד, ובכך לסייע להבטחת או להגן על ההשקעה והמשאבים של בן הזוג שלה בעצמה וכל צאצאים. ניתוח העיקור עשוי להיות בדרך זו יתרון לאסטרטגית רבייה נשית (לאחר מספר סף של צאצאים נולדים), ופגיעה באסטרטגיית הרבייה של הגבר, אם שנצפו במונחי כושר אבולוציוני כלליים בלבד.
| |
| − | | |
| − | שכיחות [עריכה]
| |
| − | ניתוח העיקור הוא הצורה קבועה היעילה ביותר למניעת הריון זמינה לגברים. כמעט בכל דרך כריתת צינור הזרע שניתן להשוות לקשירת חצוצרות [57] יש לו השקפה חיובית יותר. ניתוח העיקור הוא יותר חסכוני, פחות פולשנית, יש טכניקות שהם מתעוררים שעשויים להקל על היפוך קל יותר, ויש סיכון נמוך יותר של סיבוכים לאחר ניתוח. למרות זאת, בניתוח עיקור ארצות הברית מנוצל בפחות ממחצית שיעור הנשי האלטרנטיבית "קשירת חצוצרות". [58] על פי המחקר, כריתת צינור הזרע מנוצל לפחות בקרב אוכלוסיות שחורות ולטיניות, הקבוצות בארה"ב שיש להם הגבוהים ביותר שיעורי עיקור נקבה. [58]
| |
| − | | |
| − | ניו זילנד, בניגוד לארה"ב, יש רמות גבוהות יותר של ניתוח עיקור מאשר ספיגת קשירת חצוצרות. 18% מכלל הגברים, ו25% מכל הגברים הנשואים יש לי כריתת צינור זרע. קבוצת הגיל עם הרמה הגבוהה ביותר של ניתוח עיקור הייתה 40-49 בי 57% מהגברים שלקחו אותו. [59] קנדה, בריטניה, בהוטן והולנד כולם יש רמות דומות של ספיגה. [60]
| |
| − | | |
| − | תיירות [עריכה]
| |
| − | מאמר ראשי: תיירות רפואית
| |
| − | תיירות רפואית, שבו מטופל עובר למיקום הפחות מפותח שבו הליך הוא זול יותר כדי לחסוך כסף ולשלב הבראה עם חופשה, משמשת לעתים רחוקות לכריתת צינור זרע בשל העלות הנמוכה שלה, אבל יש יותר סיכוי שישמש להיפוך עיקור. בתי חולים בחו"ל רבים ברשימת עיקור כאחד מהניתוחים המוסמך שלהם. תיירות רפואית הגיעה תחת הבדיקה הקפדנית של כמה ממשלות בנושאי איכות הטיפול וטיפול שלאחר ניתוח. [61]
| |
| − | | |
| − | היסטוריה [עריכה]
| |
| − | העיקור המתועד הראשון בוצע על כלב ב1823. [62] זמן קצר לאחר מכן, ר 'הריסון של לונדון ביצע את כריתת צינור זרע האדם הראשונה; עם זאת הניתוח לא נעשה למטרות עיקור, אבל להביא לניוון של בלוטת הערמונית. ניתוח העיקור החל להיחשב כשיטת למניעת הריון בתקופת מלחמת העולם השנייה. תכנית העיקור הראשונה בקנה מידה לאומי הושקה בשנת 1954 בהודו.
| |
| − | | |
| − | זמינה וחוקיות [עריכה]
| |
| − | עלויות ניתוח עיקור הן (או עשויה להיות) מכוסות במדינות שונות, כמו בשיטה של שני אמצעי מניעה או שליטה באוכלוסייה, עם כמה מציעים את זה כחלק מביטוח בריאות ממלכתי. חוק הטיפול המשתלמת של ארה"ב אינו מכסה ניתוח עיקור. ניתוח העיקור היה נחשב בדרך כלל בלתי חוקי בצרפת עד 2001, בשל הוראות בקוד נפוליאון אוסרות "השחתה עצמית". אין חוק הצרפתי מוזכר במפורש עיקור עד חוק 2001 על אמצעי מניעה והפלות מותרות ההליך. [63]
| |
| − | | |
| − | השריעה. (החוק האסלאמי) באופן מסורתי אינה מאפשרת עיקור קבוע [עריכה] עם זאת, ב -2 ביולי, 2012, מועצת העלמאא האינדונזית הסכימה להתיר עיקור בנושא אינדונזיה לדרישות מסוימות, ובכלל זה: [64]
| |
| − | | |
| − | כריתת צינור הזרע לא נועדה להיות קבוע;
| |
| − | האדם הוא לפחות בן 50 שנים;
| |
| − | אשתו של האיש קבלה אישור;
| |
| − | ההליך אינו מתבצע "למטרות בלתי מוסריות".
| |
| − | ראה גם [עריכה]
| |
| − | אמצעי מניעה גברית
| |
| − | גרנולומה הזרע
| |
| − | שאיבת זרע האשכים
| |
| − | Orchiectomy
| |
| − | | |
| − | | |
| − | An alternative viewpoint of contextualizing vasectomy debate is the evolutionary "battle of the sexes" conflict of interest. From an evolutionary Darwinian standpoint, males may increase their genetic fitness by mating with multiple mates over the course of their lifetime (see Sexual Conflict). As a woman's reproductive capacity reduces significantly with age towards menopause, eventually ceasing while a male partner is still able to produce offspring (see Age and Female Fertility), she benefits in evolutionary terms from her partner undergoing vasectomy - eliminating or greatly restricting his ability to mate with other women in the future, thus helping to ensure or protect her partner's investment and resources for herself and any offspring. Vasectomy may in this way be advantageous to female reproductive strategy (after a threshold number of offspring are born), and detrimental to the male reproductive strategy, if viewed in generalized evolutionary fitness terms alone.
| |
| − | Prevalence[edit]
| |
| − | Vasectomy is the most effective permanent form of birth control available to men. In nearly every way that vasectomy can be compared to tubal ligation[57] it has a more positive outlook. Vasectomy is more cost effective, less invasive, has techniques that are emerging that may facilitate easier reversal, and has a much lower risk of post-operative complications. Despite this, in the United States vasectomy is utilized at less than half the rate of the alternative female "tubal ligation".[58] According to the research, vasectomy is least utilized among black and Latino populations, the US groups that have the highest rates of female sterilization.[58]
| |
| − | New Zealand, in contrast to the US, has higher levels of vasectomy than tubal ligation uptake. 18% of all men, and 25% of all married men have had a vasectomy. The age cohort with the highest level of vasectomy was 40-49 where 57% of men had taken it up.[59] Canada, the UK, Bhutan and the Netherlands all have similar levels of uptake.[60]
| |
| − | Tourism[edit]
| |
| − | Main article: Medical tourism
| |
| − | Medical tourism, where a patient travels to a less-developed location where a procedure is cheaper to save money and combine convalescence with a vacation, is infrequently used for vasectomy due to its low cost, but is more likely to be used for vasectomy reversal. Many overseas hospitals list vasectomy as one of their qualified surgical procedures. Medical tourism has come under the scrutiny of some governments for quality of care and post-operative care issues.[61]
| |
| − | History[edit]
| |
| − | The first recorded vasectomy was performed on a dog in 1823.[62] A short time after that, R. Harrison of London performed the first human vasectomy; however the surgery was not done for sterilization purposes, but to bring about atrophy of the prostate. Vasectomy began to be regarded as a method of birth control during the Second World War. The first vasectomy program on a national scale was launched in 1954 in India.
| |
| − | Availability and legality[edit]
| |
| − | Vasectomy costs are (or may be) covered in different countries, as a method of both birth control or population control, with some offering it as a part of a national health insurance. The Affordable Care Act of the USA does not cover Vasectomy. Vasectomy was generally considered illegal in France until 2001, due to provisions in the Napoleonic Code forbidding "self-mutilation". No French law specifically mentioned vasectomy until a 2001 law on contraception and abortion permitted the procedure.[63]
| |
| − | Sharia (Islamic law) traditionally does not permit permanent sterilization.[citation needed] However, on July 2, 2012, the Indonesian Ulema Council agreed to permit vasectomies in Indonesia subject to certain requirements, including:[64]
| |
| − | The vasectomy is not intended to be permanent;
| |
| − | The man is at least 50 years old;
| |
| − | The man's wife granted permission;
| |
| − | The procedure is not being carried out for "immoral purposes."
| |
| − | See also[edit]
| |
| − | Male contraceptive
| |
| − | Sperm granuloma
| |
| − | Testicular sperm extraction
| |
| − | Orchiectomy
| |
| − | -->
| |
חתך צינור הזרע (וזקטומיה או וסקטומיה; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) לעיקור גברים או אמצעי קבוע למניעת הריון. ההליך כרוך בביצוע חתך בזוג צינורות הזרע, וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מתאי זרע מלהצטרף לזרם נוזל הזרע (קרי, תהליך השפיכה קיים גם לאחר הניתוח; נוצר מצב של אזואוספרמיה בלבד). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה.
קיימות מספר שיטות להשלמת ההליך בהצלחה, ובכולן נאטם לפחות צד אחד בזוג צינורות הזרע. עקב פשטות ההליך, אורכו בדרך כלל כ-30 דקות. זמן ההחלמה במקום הטיפול הוא כשעה, לאחריו המטופל נשלח הביתה לנוח ובדרך כלל ניתן לחזור לפעילות מינית בתוך כשבוע בשילוב אי-נוחות מינימלית.
ההליך נחשב לאמצעי מניעה קבוע, אשר ביטלו אינו פשוט, ולפיכך המטופל צריך לשקול את ההשפעות ארוכות-הטווח, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מינית.
אין לבלבל בין חתך צינור הזרע לבין סירוס - הסרה כירורגית של האשכים.
ההליך
גישת החתך המסורתית כרוכה בהרדמה מקומית של שק האשכים (אם כי הפיזיולוגיה של גברים מסוימים עשויה להפוך את הגישה לצינור הזרע לקשה יותר ובמקרה זה עדיף יהיה לבצע הרדמה כללית) ולאחריו ביצוע שני חתכים קטנים באמצעות אזמל בכל צד של שק האשכים במיקום אשר מאפשר למנתח למשוך כל צינור אל פני השטח לצורך ביצוע בהם החתך הדרוש. החתכים מבוצעים בזוג הצינורות, הם מופרדים ולפחות צד אחד מהם נאטמים באמצעות קשר, צריבה או הידוק. לשיטה זו יש מספר וריאציות המשפרות את זמן הריפוי, האפקטיביות ומסייעות בהפחתת סיכון לכאב לטווח ארוך כגון תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע (PVPS).
- חציצה חיתולית: תיעול מחדש של צינורות הזרע היא סיבה ידועה לכישלון ניתוח חיתוך צינור הזרע. חציצה חיתולית (Fascial interposition, ר"ת "FI") מסייעת במניעת סוג זה של כישלון, ומגדילה את שיעור ההצלחה של ההליך. השיטה כוללת מיקום קצה צינור הזרע אשר יוצא מהערמונית סוף צינור הזרע אל מחוץ למעטה החיתולית תוך השארת הקצה האחר (המחובר לאשכים) בתחומי החיתולית. החיתולית הוא מעטה מגן עשוי סיבים המקיף את צינורות הזרע (ואת יתר הגוף). מכונה גם "חציצת מַחְתֶּלֶת".
- הרדמה ללא מחט: בשנת 2005 פותחה שיטה לביצוע הרדמה מקומית לצורך ניתוח חתך צינור הזרע אשר מאפשרת למנתח לבצע אותו ללא כאבים באמצעות כלי הזרקה מיוחד, בניגוד למחט המסורתי. החומר המשתק נדחף עמוק מספיק לתוך רקמת האשכים, כדי לאפשר ניתוח ללא כאבים.
- חתך ללא אזמל: מכשיר המכונה "עוצר דימום" (בניגוד לאזמל) משמש כדי לנקב את שק האשכים. שיטה זו נכנסה לשימוש נרחב שכן החתך הקטן יותר צמצם את הדימום ושטפי הדם. בנוסף, הסיכויים לזיהום פחתו והריפוי הפך מהיר יותר בהשוואה לחתך אשר בוצע באזמל. בדרך כלל, החתך הקטן אינו מצריך תפר.
- חתך צינור זרע פתוח: קצה צינור הזרע המחובר לאשכים אינו נאטם. המשמעות היא זרימה מתמשכת של תאי זרע לתוך שק האשכים. שיטה זו עשויה למנוע כאב באשכים כתוצאה מעליית רמת הלחץ ביותרת האשך. מחקרים מראים כי שיטה זו עשויה להפחית את הסיכונים לסיבוכים ארוכי-טווח כגון תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע (PVPS).
- שטיפת צינור: הזרקת מים סטריליים או euflavine (אשר הורג זרע) לתוך הקטע הדיסטלי של הצינור מביא לעיקור כמעט מיידי (אזואוספרמיה). שיטה זו הראתה תוצאות טובות אך היא אינה נפוצה.
קיימות היו שיטות נוספות, כגון שימוש במהדק מכאני, אך עקב שיעורי כישלון גבוהים ובלתי מתקבלים על הדעת, הופסקה השימוש בהן.
ניתן בדרך כלל לקיים יחסי מין ואוננות כשבוע לאחר הניתוח (תלוי בהתאוששות); עם זאת, הריון הוא עדיין אפשרי כל עוד ספירת הזרע גדולה מאפס. יש להשתמש באמצעי מניעה למניעת הריון עד לביצוע ספירת זרע אשר מבוצע בדרך כלל חודשיים לאחר ההליך או אחרי 10-20 שפיכות. מאידך, רצוי להמשיך להשתמש באמצעי מניעה נוסף עד לקבלת אישור ודאי לקיומו של אזואוספרמיה (היעדר תאי זרע בנוזל הזרע). אישור ודאי מתקבל לאחר שתי ספירות זרע 3 ו-4 חודשים לאחר הניתוח. האגוד האנדרולוגית הבריטית המליצה כי מספיקה ספירת זרע בודדת לאחר 16 שבועות.
השלכות ביולוגיות
הניתוח מבטיח למעשה כי ברוב המקרים המטופלים יהיו עקרים לאחר ניתוח מוצלח. ההליך נחשב לקבוע על ידי אנשי מקצוע מפני שהיפוך ההליך הוא יקר ולעתים קרובות לא ניתן לשחזר את ספירת הזרע ו/או התנועתיות של תאי הזרע לרמה שהייתה קודם לניתוח.
לגבר שעבר ניתוח חתך צינור הזרע סיכוי אפסי להרות אישה, אך הסיכויים להידבקות במחלות מין נותרות ללא שינוי.
לאחר ביצוע החתך בצינורות הזרע, האשכים נותרים בשק האשכים ותאי ליידיג ממשיכים לייצר טסטוסטרון והורמוני מין גבריים אחרים. על פניו אין השפעה על התשוקה המינית, אך מחקר אחד מצא כי התשוקה המינית פחתה ב--6% לאחר הניתוח ואילו מחקרים אחרים אף מצאו שיעור גבוה יותר של תשוקה מינית מופחתת, עד לרמה של כמעט 20%.
תאי הזרע אינם יכולים להיפלט מהגוף לאחר הניתוח. ואולם, תאי זרע עדיין מיוצרים על ידי האשכים, אך הם מפורקים ונספגים בגוף. עיקר התוכן הנוזלי נספג על ידי ממברנות ביותרת האשך, ואילו התוכן המוצק מתפרק על ידי מקרופאגים (תאים שתפקידם לסלק חומרים זרים מהגוף) ונספג במחזור הדם. לפיכך, כתוצאה מהניתוח שטחן של הממברנות גדל כדי לקלוט ולאחסן נוזל רב יותר. מערכת החיסון מייצרת יותר מקרופאגים כדי לפרק את התוכן המוצק. בתוך כשנה 60 עד 70 אחוז מהגברים שעוקרו מפתחים נוגדני זרע. במקרים מסוימים מתפתח vasitis nodosa, שפיר פקעתי בצינור הזרע. הצטברות תאי הזרע יוצרת לחץ בצינור הזרע ויותרת האשך. חדירתו של תאי הזרע לתוך שק האשכים גורמת להיווצרות של גרגירומת זרע (סוג של גידול) כדי להכיל ולספוג את תאי הזרע שנחשבים לחומר זר.
יעילות כאמצעי מניעה
לניתוח שיעורי כישלון עקב מעבר ליחסי מין לא מוגנים מוקדם מדי, כאשר עדיין נותר זרע בהמשך צינור הזרע. רוב הרופאים המבצעים את הניתוח ממליצים על ביצוע ספירת זרע אחת לפחות לאחר הניתוח כדי לוודא שהניתוח בוצע בהצלחה. נמצא כי גברים רבים אינם מבצעים ספירת זרע מסיבות של אי נוחות, מבוכה, שכחה או עקב ההנחות לא מבוססות. בחודש ינואר 2008 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי ערכה לבדיקת ביתית המכונה "SpermCheck Vasectomy" אשר מאפשר למטופלים להיבדק בעצמם.
כישלון מאוחר יותר גם הוא אפשרי, בשיעור של 1 לכל 2000 ניתוחים שבוצעו בהצלחה (לעומת, למשל, קשירת חצוצרות אשר שיעור הכישלון המאוחר בו הוא 1 לכל 200-300 הליכים).
בשנת 2005 נערכה סקירה שיטתית של 28 מחקרים עבור שני סוגי הכישלונות הנ"ל, ונמצא כי 183 חוו כישלונות או תיעול מחדש מתוך כ-43,642 מטופלים (0.4%). באותה סקירה נמצא כי מתוך 20 מחקרים, 60 הריונות התרחשו במדגם של 92,184 מטופלים (0.07%).
סיבוכים
סיבוכים לטווח קצר כוללים זיהומים, שטפי דם פנימיים ודימום בשק האשכים. מחקר משנת 2012 מצא שיעור זיהום של 2.5%. סיבוכים עיקריים לטווח ארוך הם כאבים כרוניים ותסמונות שעשויות להשפיע על האשכים, האגן ו/או הבטן התחתונה.
תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע
תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע (PVPS) היא מחלה כרונית ולפעמים מחלישה שעלולה להתפתח מיד או מספר שנים לאחר הניתוח. סקר בדק מספר מחקרים ומצא כי השכיחות היא אחת לעשר עד שלושים ניתוחים. הכאב עשוי להיות אורכיאלגי (באשכים) או אפידידמלי (ביותרת האשך) - לטווח ארוך, או כאב זמני המתרחש במצבים מסוימים כגון ביחסי מין, שפיכה או מאמץ פיזי.
דמנציה (אפאזיה פרוגרסיבית)
בשנת 2006 דיווחו חוקרים על קשר בין הניתוח לבין אפאזיה פרוגרסיבית (PPA; שתקת; סוג נדיר של דימנציה פרונטוטמפורלית) במחקר אשר כלל 47 חולים לעומת 57 שלא חלו. שיעור החולים עם אפאזיה בחולי PPA היה 40% (19/47) לעומת 16% (9/57) בקבוצת הבקרה. עם זאת, בביקורת על המחקר נמצא כי קשר זה שנוי במחלוקת.
ביטול הניתוח
בעיקרון של דבר, מדובר בהליך קבוע ובלתי הפיך, אך אף על פי כן, קיים הליך כירורגי הפוך אשר עשוי, במצבים מסוימים, לתקן את חתן צינור הזרע. ההליך מבוצע בשיטת vaso-vasostomy (שיטת מיקרו-כירורגיה אשר בוצעה לראשונה על ידי ארל אוון ב-1971), באפקטיביות בינונית-נמוכה עד בינונית, ובעלות גבוהה מאוד של 35,000 ש"ח ומעלה, נכון לשנת 2014. שיעורי ההיריון בעקבות הליך הפוך זה נעים באזור ה-55% אם בוצעו בתוך עשר שנים, ו-25% אם בוצעו לאחר עשר שנים. לאחר ההיפוך, ספירת הזרע והתנועתיות הנם נמוכים בהרבה לעומת הרמות קודם לביצוע חתך צינור הזרע.
מקובל ש-5% מהמטופלים מבצעים הליך הפוך זה, וכי גברים רבים מתעניינים בביצוע ההליך ההפוך אך אינם מבצעים אותו בפועל עקב העלות הגבוהה ושיעורי ההצלחה הנמוכים.
כחלופה, בדרך כלל מוצע למטופל להקפיא תאי זרע למקרה הצורך בעתיד. עלות ההקפאה נמוכה בהרבה מביטול הניתוח (כ-2,000 ש"ח כל חמש שנים). מאידך, עלויות תהליך הפריה במבחנה עשויים להגיע לכדי 52,000 ש"ח.
חלופה אחרת היא שאיבת תאי זרע ישירות מהאשכים או יותרת האשך.
השפעות פסיכולוגיות
יש לציין כי קשה להעריך השפעות פסיכולוגיות הואיל והן מבוססות על רגשות ולא נתונים מספריים. רוב הסקרים מראים כי רמת התשוקה מינית והסיפוק המיני נותרו ללא שינוי וכי באופן כללי מרבית הגברים מרוצים מההחלטה שלהם לבצע את ההליך (7-10% מהגברים מתחרטים על קבלת החלטה זו).
שכיחות
חתך צינור הזרע היא השיטה היעילה ביותר למניעת הריון על בסיס קבוע בקרב גברים. יש לה יתרון כמעט בכל דרך על פני קשירת חצוצרות. היא זולה יותר, פולשנית פחות, הפיכה יותר, ובעלת סיכון קטן יותר לקיומם של סיבוכים לאחר הניתוח. למרות זאת, בארצות הברית שיעור הנשים אשר עוברות הליך של קשירת חצוצרות הוא כפול משיעור הגברים העוברים חתך צינור הזרע. מאידך, בניו זילנד ישנו שיעור הפוך - 18% מכלל הגברים, ו-25% מהגברים הנשואים עברו את הניתוח. קבוצת הגיל עם שיעור המטופלים הגבוה ביותר היה גילאי 40-49 בהם 57% מהגברים עברו טיפול זה. בקנדה, בריטניה, בהוטן והולנד שיעור מטופלים ומטופלות דומים.
היסטוריה
החתך המתועד הראשון בוצע בכלב ב-1823. זמן קצר לאחר מכן, ר' הריסון מלונדון ביצע לראשונה חתך צינור הזרע באדם; עם זאת הניתוח לא נעשה למטרת עיקור, אלא על מנת להביא לניוון של בלוטת הערמונית. השימוש בהליך כעיקור החל בתקופת מלחמת העולם השנייה.
ראה גם
