הבדלים בין גרסאות בדף "חתך צינור הזרע"
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
'''חתך צינור הזרע''' ('''וזקטומיה''' או '''וסקטומיה'''; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) ל[[עיקור]] [[גבר]]ים או אמצעי קבוע ל[[אמצעי מניעה|מניעת הריון]]. ההליך כרוך בביצוע חתך ב[[צינור הזרע|זוג צינורות הזרע]], וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מ[[תאי זרע]] מלהצטרף לזרם [[נוזל הזרע]] (קרי, תהליך ה[[שפיכה]] קיים גם לאחר הניתוח; נוצר מצב של [[אזואוספרמיה]] בלבד). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה. | '''חתך צינור הזרע''' ('''וזקטומיה''' או '''וסקטומיה'''; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) ל[[עיקור]] [[גבר]]ים או אמצעי קבוע ל[[אמצעי מניעה|מניעת הריון]]. ההליך כרוך בביצוע חתך ב[[צינור הזרע|זוג צינורות הזרע]], וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מ[[תאי זרע]] מלהצטרף לזרם [[נוזל הזרע]] (קרי, תהליך ה[[שפיכה]] קיים גם לאחר הניתוח; נוצר מצב של [[אזואוספרמיה]] בלבד). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה. | ||
| שורה 59: | שורה 58: | ||
==השפעות פסיכולוגיות== | ==השפעות פסיכולוגיות== | ||
יש לציין כי קשה להעריך השפעות פסיכולוגיות הואיל והן מבוססות על רגשות ולא נתונים מספריים. רוב הסקרים מראים כי רמת ה[[תשוקה מינית]] וה[[סיפוק מיני|סיפוק המיני]] נותרו ללא שינוי וכי באופן כללי מרבית הגברים מרוצים מההחלטה שלהם לבצע את ההליך (7-10% מהגברים מתחרטים על קבלת החלטה זו). | יש לציין כי קשה להעריך השפעות פסיכולוגיות הואיל והן מבוססות על רגשות ולא נתונים מספריים. רוב הסקרים מראים כי רמת ה[[תשוקה מינית]] וה[[סיפוק מיני|סיפוק המיני]] נותרו ללא שינוי וכי באופן כללי מרבית הגברים מרוצים מההחלטה שלהם לבצע את ההליך (7-10% מהגברים מתחרטים על קבלת החלטה זו). | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==שכיחות== | ==שכיחות== | ||
| + | חתך צינור הזרע היא השיטה היעילה ביותר ל[[מניעת הריון]] על בסיס קבוע בקרב [[גבר]]ים. יש לה יתרון כמעט בכל דרך על פני [[קשירת חצוצרות]]. היא זולה יותר, פולשנית פחות, הפיכה יותר, ובעלת סיכון קטן יותר לקיומם של סיבוכים לאחר הניתוח. למרות זאת, בארצות הברית שיעור הנשים אשר עוברות הליך של קשירת חצוצרות הוא כפול משיעור הגברים העוברים חתך צינור הזרע. מאידך, בניו זילנד ישנו שיעור הפוך - 18% מכלל הגברים, ו-25% מהגברים הנשואים עברו את הניתוח. קבוצת הגיל עם שיעור המטופלים הגבוה ביותר היה גילאי 40-49 בהם 57% מהגברים עברו טיפול זה. בקנדה, בריטניה, בהוטן והולנד שיעור מטופלים ומטופלות דומים. | ||
| − | + | ==היסטוריה== | |
| − | + | החתך המתועד הראשון בוצע בכלב ב-1823. זמן קצר לאחר מכן, ר' הריסון מלונדון ביצע לראשונה חתך צינור הזרע באדם; עם זאת הניתוח לא נעשה למטרת [[עיקור]], אלא על מנת להביא לניוון של [[בלוטת הערמונית]]. השימוש בהליך כעיקור החל בתקופת מלחמת העולם השנייה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | היסטוריה | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==ראה גם== | |
| − | + | * [[אמצעי מניעה]] | |
| − | + | * [[עיקור]] | |
| − | + | * [[סירוס]] | |
| − | ראה גם [ | ||
| − | אמצעי מניעה | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קטגוריה:אמצעי מניעה]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־20:57, 7 במאי 2014
חתך צינור הזרע (וזקטומיה או וסקטומיה; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) לעיקור גברים או אמצעי קבוע למניעת הריון. ההליך כרוך בביצוע חתך בזוג צינורות הזרע, וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מתאי זרע מלהצטרף לזרם נוזל הזרע (קרי, תהליך השפיכה קיים גם לאחר הניתוח; נוצר מצב של אזואוספרמיה בלבד). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה.
קיימות מספר שיטות להשלמת ההליך בהצלחה, ובכולן נאטם לפחות צד אחד בזוג צינורות הזרע. עקב פשטות ההליך, אורכו בדרך כלל כ-30 דקות. זמן ההחלמה במקום הטיפול הוא כשעה, לאחריו המטופל נשלח הביתה לנוח ובדרך כלל ניתן לחזור לפעילות מינית בתוך כשבוע בשילוב אי-נוחות מינימלית.
ההליך נחשב לאמצעי מניעה קבוע, אשר ביטלו אינו פשוט, ולפיכך המטופל צריך לשקול את ההשפעות ארוכות-הטווח, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מינית.
אין לבלבל בין חתך צינור הזרע לבין סירוס - הסרה כירורגית של האשכים.
תוכן עניינים
ההליך
גישת החתך המסורתית כרוכה בהרדמה מקומית של שק האשכים (אם כי הפיזיולוגיה של גברים מסוימים עשויה להפוך את הגישה לצינור הזרע לקשה יותר ובמקרה זה עדיף יהיה לבצע הרדמה כללית) ולאחריו ביצוע שני חתכים קטנים באמצעות אזמל בכל צד של שק האשכים במיקום אשר מאפשר למנתח למשוך כל צינור אל פני השטח לצורך ביצוע בהם החתך הדרוש. החתכים מבוצעים בזוג הצינורות, הם מופרדים ולפחות צד אחד מהם נאטמים באמצעות קשר, צריבה או הידוק. לשיטה זו יש מספר וריאציות המשפרות את זמן הריפוי, האפקטיביות ומסייעות בהפחתת סיכון לכאב לטווח ארוך כגון תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע (PVPS).
- חציצה חיתולית: תיעול מחדש של צינורות הזרע היא סיבה ידועה לכישלון ניתוח חיתוך צינור הזרע. חציצה חיתולית (Fascial interposition, ר"ת "FI") מסייעת במניעת סוג זה של כישלון, ומגדילה את שיעור ההצלחה של ההליך. השיטה כוללת מיקום קצה צינור הזרע אשר יוצא מהערמונית סוף צינור הזרע אל מחוץ למעטה החיתולית תוך השארת הקצה האחר (המחובר לאשכים) בתחומי החיתולית. החיתולית הוא מעטה מגן עשוי סיבים המקיף את צינורות הזרע (ואת יתר הגוף). מכונה גם "חציצת מַחְתֶּלֶת".
- הרדמה ללא מחט: בשנת 2005 פותחה שיטה לביצוע הרדמה מקומית לצורך ניתוח חתך צינור הזרע אשר מאפשרת למנתח לבצע אותו ללא כאבים באמצעות כלי הזרקה מיוחד, בניגוד למחט המסורתי. החומר המשתק נדחף עמוק מספיק לתוך רקמת האשכים, כדי לאפשר ניתוח ללא כאבים.
- חתך ללא אזמל: מכשיר המכונה "עוצר דימום" (בניגוד לאזמל) משמש כדי לנקב את שק האשכים. שיטה זו נכנסה לשימוש נרחב שכן החתך הקטן יותר צמצם את הדימום ושטפי הדם. בנוסף, הסיכויים לזיהום פחתו והריפוי הפך מהיר יותר בהשוואה לחתך אשר בוצע באזמל. בדרך כלל, החתך הקטן אינו מצריך תפר.
- חתך צינור זרע פתוח: קצה צינור הזרע המחובר לאשכים אינו נאטם. המשמעות היא זרימה מתמשכת של תאי זרע לתוך שק האשכים. שיטה זו עשויה למנוע כאב באשכים כתוצאה מעליית רמת הלחץ ביותרת האשך. מחקרים מראים כי שיטה זו עשויה להפחית את הסיכונים לסיבוכים ארוכי-טווח כגון תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע (PVPS).
- שטיפת צינור: הזרקת מים סטריליים או euflavine (אשר הורג זרע) לתוך הקטע הדיסטלי של הצינור מביא לעיקור כמעט מיידי (אזואוספרמיה). שיטה זו הראתה תוצאות טובות אך היא אינה נפוצה.
קיימות היו שיטות נוספות, כגון שימוש במהדק מכאני, אך עקב שיעורי כישלון גבוהים ובלתי מתקבלים על הדעת, הופסקה השימוש בהן.
ניתן בדרך כלל לקיים יחסי מין ואוננות כשבוע לאחר הניתוח (תלוי בהתאוששות); עם זאת, הריון הוא עדיין אפשרי כל עוד ספירת הזרע גדולה מאפס. יש להשתמש באמצעי מניעה למניעת הריון עד לביצוע ספירת זרע אשר מבוצע בדרך כלל חודשיים לאחר ההליך או אחרי 10-20 שפיכות. מאידך, רצוי להמשיך להשתמש באמצעי מניעה נוסף עד לקבלת אישור ודאי לקיומו של אזואוספרמיה (היעדר תאי זרע בנוזל הזרע). אישור ודאי מתקבל לאחר שתי ספירות זרע 3 ו-4 חודשים לאחר הניתוח. האגוד האנדרולוגית הבריטית המליצה כי מספיקה ספירת זרע בודדת לאחר 16 שבועות.
השלכות ביולוגיות
הניתוח מבטיח למעשה כי ברוב המקרים המטופלים יהיו עקרים לאחר ניתוח מוצלח. ההליך נחשב לקבוע על ידי אנשי מקצוע מפני שהיפוך ההליך הוא יקר ולעתים קרובות לא ניתן לשחזר את ספירת הזרע ו/או התנועתיות של תאי הזרע לרמה שהייתה קודם לניתוח.
לגבר שעבר ניתוח חתך צינור הזרע סיכוי אפסי להרות אישה, אך הסיכויים להידבקות במחלות מין נותרות ללא שינוי.
לאחר ביצוע החתך בצינורות הזרע, האשכים נותרים בשק האשכים ותאי ליידיג ממשיכים לייצר טסטוסטרון והורמוני מין גבריים אחרים. על פניו אין השפעה על התשוקה המינית, אך מחקר אחד מצא כי התשוקה המינית פחתה ב--6% לאחר הניתוח ואילו מחקרים אחרים אף מצאו שיעור גבוה יותר של תשוקה מינית מופחתת, עד לרמה של כמעט 20%.
תאי הזרע אינם יכולים להיפלט מהגוף לאחר הניתוח. ואולם, תאי זרע עדיין מיוצרים על ידי האשכים, אך הם מפורקים ונספגים בגוף. עיקר התוכן הנוזלי נספג על ידי ממברנות ביותרת האשך, ואילו התוכן המוצק מתפרק על ידי מקרופאגים (תאים שתפקידם לסלק חומרים זרים מהגוף) ונספג במחזור הדם. לפיכך, כתוצאה מהניתוח שטחן של הממברנות גדל כדי לקלוט ולאחסן נוזל רב יותר. מערכת החיסון מייצרת יותר מקרופאגים כדי לפרק את התוכן המוצק. בתוך כשנה 60 עד 70 אחוז מהגברים שעוקרו מפתחים נוגדני זרע. במקרים מסוימים מתפתח vasitis nodosa, שפיר פקעתי בצינור הזרע. הצטברות תאי הזרע יוצרת לחץ בצינור הזרע ויותרת האשך. חדירתו של תאי הזרע לתוך שק האשכים גורמת להיווצרות של גרגירומת זרע (סוג של גידול) כדי להכיל ולספוג את תאי הזרע שנחשבים לחומר זר.
יעילות כאמצעי מניעה
לניתוח שיעורי כישלון עקב מעבר ליחסי מין לא מוגנים מוקדם מדי, כאשר עדיין נותר זרע בהמשך צינור הזרע. רוב הרופאים המבצעים את הניתוח ממליצים על ביצוע ספירת זרע אחת לפחות לאחר הניתוח כדי לוודא שהניתוח בוצע בהצלחה. נמצא כי גברים רבים אינם מבצעים ספירת זרע מסיבות של אי נוחות, מבוכה, שכחה או עקב ההנחות לא מבוססות. בחודש ינואר 2008 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי ערכה לבדיקת ביתית המכונה "SpermCheck Vasectomy" אשר מאפשר למטופלים להיבדק בעצמם.
כישלון מאוחר יותר גם הוא אפשרי, בשיעור של 1 לכל 2000 ניתוחים שבוצעו בהצלחה (לעומת, למשל, קשירת חצוצרות אשר שיעור הכישלון המאוחר בו הוא 1 לכל 200-300 הליכים).
בשנת 2005 נערכה סקירה שיטתית של 28 מחקרים עבור שני סוגי הכישלונות הנ"ל, ונמצא כי 183 חוו כישלונות או תיעול מחדש מתוך כ-43,642 מטופלים (0.4%). באותה סקירה נמצא כי מתוך 20 מחקרים, 60 הריונות התרחשו במדגם של 92,184 מטופלים (0.07%).
סיבוכים
סיבוכים לטווח קצר כוללים זיהומים, שטפי דם פנימיים ודימום בשק האשכים. מחקר משנת 2012 מצא שיעור זיהום של 2.5%. סיבוכים עיקריים לטווח ארוך הם כאבים כרוניים ותסמונות שעשויות להשפיע על האשכים, האגן ו/או הבטן התחתונה.
תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע
תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע (PVPS) היא מחלה כרונית ולפעמים מחלישה שעלולה להתפתח מיד או מספר שנים לאחר הניתוח. סקר בדק מספר מחקרים ומצא כי השכיחות היא אחת לעשר עד שלושים ניתוחים. הכאב עשוי להיות אורכיאלגי (באשכים) או אפידידמלי (ביותרת האשך) - לטווח ארוך, או כאב זמני המתרחש במצבים מסוימים כגון ביחסי מין, שפיכה או מאמץ פיזי.
דמנציה (אפאזיה פרוגרסיבית)
בשנת 2006 דיווחו חוקרים על קשר בין הניתוח לבין אפאזיה פרוגרסיבית (PPA; שתקת; סוג נדיר של דימנציה פרונטוטמפורלית) במחקר אשר כלל 47 חולים לעומת 57 שלא חלו. שיעור החולים עם אפאזיה בחולי PPA היה 40% (19/47) לעומת 16% (9/57) בקבוצת הבקרה. עם זאת, בביקורת על המחקר נמצא כי קשר זה שנוי במחלוקת.
ביטול הניתוח
בעיקרון של דבר, מדובר בהליך קבוע ובלתי הפיך, אך אף על פי כן, קיים הליך כירורגי הפוך אשר עשוי, במצבים מסוימים, לתקן את חתן צינור הזרע. ההליך מבוצע בשיטת vaso-vasostomy (שיטת מיקרו-כירורגיה אשר בוצעה לראשונה על ידי ארל אוון ב-1971), באפקטיביות בינונית-נמוכה עד בינונית, ובעלות גבוהה מאוד של 35,000 ש"ח ומעלה, נכון לשנת 2014. שיעורי ההיריון בעקבות הליך הפוך זה נעים באזור ה-55% אם בוצעו בתוך עשר שנים, ו-25% אם בוצעו לאחר עשר שנים. לאחר ההיפוך, ספירת הזרע והתנועתיות הנם נמוכים בהרבה לעומת הרמות קודם לביצוע חתך צינור הזרע.
מקובל ש-5% מהמטופלים מבצעים הליך הפוך זה, וכי גברים רבים מתעניינים בביצוע ההליך ההפוך אך אינם מבצעים אותו בפועל עקב העלות הגבוהה ושיעורי ההצלחה הנמוכים.
כחלופה, בדרך כלל מוצע למטופל להקפיא תאי זרע למקרה הצורך בעתיד. עלות ההקפאה נמוכה בהרבה מביטול הניתוח (כ-2,000 ש"ח כל חמש שנים). מאידך, עלויות תהליך הפריה במבחנה עשויים להגיע לכדי 52,000 ש"ח.
חלופה אחרת היא שאיבת תאי זרע ישירות מהאשכים או יותרת האשך.
השפעות פסיכולוגיות
יש לציין כי קשה להעריך השפעות פסיכולוגיות הואיל והן מבוססות על רגשות ולא נתונים מספריים. רוב הסקרים מראים כי רמת התשוקה מינית והסיפוק המיני נותרו ללא שינוי וכי באופן כללי מרבית הגברים מרוצים מההחלטה שלהם לבצע את ההליך (7-10% מהגברים מתחרטים על קבלת החלטה זו).
שכיחות
חתך צינור הזרע היא השיטה היעילה ביותר למניעת הריון על בסיס קבוע בקרב גברים. יש לה יתרון כמעט בכל דרך על פני קשירת חצוצרות. היא זולה יותר, פולשנית פחות, הפיכה יותר, ובעלת סיכון קטן יותר לקיומם של סיבוכים לאחר הניתוח. למרות זאת, בארצות הברית שיעור הנשים אשר עוברות הליך של קשירת חצוצרות הוא כפול משיעור הגברים העוברים חתך צינור הזרע. מאידך, בניו זילנד ישנו שיעור הפוך - 18% מכלל הגברים, ו-25% מהגברים הנשואים עברו את הניתוח. קבוצת הגיל עם שיעור המטופלים הגבוה ביותר היה גילאי 40-49 בהם 57% מהגברים עברו טיפול זה. בקנדה, בריטניה, בהוטן והולנד שיעור מטופלים ומטופלות דומים.
היסטוריה
החתך המתועד הראשון בוצע בכלב ב-1823. זמן קצר לאחר מכן, ר' הריסון מלונדון ביצע לראשונה חתך צינור הזרע באדם; עם זאת הניתוח לא נעשה למטרת עיקור, אלא על מנת להביא לניוון של בלוטת הערמונית. השימוש בהליך כעיקור החל בתקופת מלחמת העולם השנייה.
