|
|
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
שורה 1: |
שורה 1: |
− | {{בעבודה}}
| + | [[קובץ:Gray1170.png|שמאל|ממוזער|250px|השחלה והעורקים והוורידים הסובבים אותה.]] |
− | '''תסביב שחלתי''' (מכונה גם '''תסביב שחלה'''; בלעז: ovarian torsion) | + | '''תסביב שחלתי''' (מכונה גם '''תסביב שחלה'''; בלעז: {{ללא גלישה|ovarian torsion}}) הוא מצב בו ה[[שחלה]] מסתובבת סביב עצמה וחוסמת עורק או וריד. |
| | | |
− | <!--
| + | ==אפידמיולוגיה ופתופיזיולוגיה== |
− | פיתול השחלות
| + | תסביב שחלתי מהווה כ-3% ממקרי החירום הגניקולוגיים. ב-70% מהמקרים, היא מאובחנת בנשים בין הגילאים 20 ל-39. הסיכון גדול יותר בזמן [[הריון]] וב[[גיל המעבר]]. גורמי סיכון כוללים רצועות ארוכות מהרגיל, שחלות מוגדלות (למעלה מ-6 ס"מ), גידולים, גופיף צהוב מורחב בזמן הריון ותנועות חדות. |
− | מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| |
− | פיתול השחלות
| |
− | משאבי סיווג וחיצוניים
| |
− | Gray1170.png
| |
− | עורקים של מערכת רבייה הנשית: עורק רחם, השחלות ועורק עורקים בנרתיק. (שחלה ועורק השחלות נראה בצד ימין למעלה).
| |
− | ICD - 10 N 83.5
| |
− | ICD - 9 620.5
| |
− | DiseasesDB 31120
| |
− | eMedicine article/795994
| |
− | פיתול השחלות (OT) מתייחס לסיבוב של השחלה במידה כזו ככדי לחסום את עורק השחלות ו / או הווריד.
| |
| | | |
− | תוכן
| + | מטופלות עם תסביב שחלתי ירגישו בדרך כלל כאב חד ופתאומי בבטן תחתונה בצידו האחד, וכ-70% מהמקרים מלווים בבחילות והקאות. במקרה של נמק, תסמין נוסף הוא חום. |
− | אפידמיולוגיה 1
| |
− | 2 מצגת
| |
− | 3 פתופיזיולוגיה
| |
− | 4 אבחון
| |
− | 5 טיפול
| |
− | 6 הערות
| |
− | אפידמיולוגיה [עריכה]
| |
− | פיתול השחלות מהווה כ -3% ממקרי חירום גניקולוגיים. ב70% מהמקרים, היא מאובחנת בנשים בין 20 39 שנים של גיל. הסיכון הוא גדול יותר בזמן הריון ובגיל המעבר. גורמי סיכון כוללים אורך מוגבר של רצועות השחלות, השחלות מוגדלות פתולוגית (יותר מ -6 ס"מ), גידולים, מוגדל גופיף צהוב בהריון, ותנועות קופצניות.
| |
| | | |
− | מצגת [עריכה]
| + | ==אבחון== |
− | חולים עם פיתול השחלות לעתים קרובות בהווה עם התפרצות פתאומית של כאב חד ובדרך כלל חד צדדי בבטן תחתונה, ב70% מהמקרים מלווים בבחילות והקאות. במקרה של נמק, חום מתרחש. [1]
| + | קשה לאבחן תסביב שחלתי באופן מדויק. פעמים רבות יש לעבור ניתוח כדי לקבוע זאת. מחקר, אשר נערך במחלקת יולדות וגינקולוגיה בישראל, מצא כי עבור 46% מהמטופלות בוצע אבחון נכון לפני ניתוח.<ref name=Bar-On>{{cite journal |author=Bar-On S, Mashiach R, Stockheim D, ''et al.'' |title=Emergency laparoscopy for suspected ovarian torsion: are we too hasty to operate? |journal=Fertil. Steril. |volume=93 |issue=6 |pages=2012–5 |date=April 2010 |pmid=19159873 |doi=10.1016/j.fertnstert.2008.12.022 |url=}}</ref> לצורך אבחון תסביב שחלתי, נעשית בדיקת אולטרה סאונד גינקולוגית. |
| | | |
− | שימוש באולטרסאונד דופלר באבחנה הוצע. [2] [3]
| + | היעדר זרימת דם ב[[שחלות]] בבדיקת האולטרה סאונד עשויה להעיד על תסביב שחלתי. נשים עם זרימת דם נמוכה יותר נמצאות בסיכון מוגבר (77% לעומת 29% במחקר הישראלי).<ref name=Bar-On /> |
| | | |
− | פתופיזיולוגיה [עריכה]
| + | ==טיפול== |
− | פיתוח מסת השחלות הוא קשור להתפתחות של פיתול. בשנות הפוריות, צמיחה קבועה של ציסטות הלוטאלי קורפוס גדולים הן גורם סיכון לסיבוב. אפקט המסה של גידולים בשחלות הוא גם גורם נפוץ של פיתול. תסביב של השחלה מתרחש בדרך כלל עם פיתול של החצוצרות כמו גם על הגבעול של כלי הדם המשותף שלהם סביב הרצועה הרחבה, אם כי במקרים נדירים מסתובב סביב השחלה mesovarium או החצוצרה מסתובב סביב mesosalpinx. ב80%, פיתול קורה באופן חד צדדי, עם דומיננטיות קלות בצד הימין.
| + | תסביב שחלתי מצריך ניתוח. במסגרת הניתוח, השחלה מותרת לעתים אף מקובעת כדי למנות את הישנות המקרה. במקרים חמורים, שבו זרימת הדם נעצרה למשך זמן רב, נמק עשוי להתרחש. במקרים אלו יש להסיר את השחלה. |
| | | |
− | אבחון [עריכה]
| + | ==הערות שוליים== |
− | פיתול השחלות הוא קשה לאבחן באופן מדויק, ופעולה מבוצעת לעתים קרובות לפני אבחנה מסוימת הוא עשתה. מחקר שנערך בישראל מיילדות וגינקולוגיה מחלקה מצא כי אבחון לפני ניתוח של תסביב השחלות אושר רק 46% מהחולים. [4] בדיקת אולטרה סאונד הגינקולוגית היא שיטת ההדמיה של choise. [5]
| + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
| | | |
− | חוסר זרימת דם בשחלות בדופלר נראה להיות מנבא טוב של תסביב השחלות. נשים עם זרימה פתולוגית נמוכה נוטה יותר יש לי OT (לעומת 77% 29% במחקר ישראלי). [4] הרגישות והסגוליות של זרימת השחלות חריגה לOT הן 44% ו92%, בהתאמה, עם חיובי ו ערך ניבוי שלילי. של 78% ו71%, בהתאמה [4] זרימת תכונות ספציפיות בדופלר כוללות: [5]
| + | ==ראו גם== |
| + | * [[תסביב אשך]] |
| | | |
− | זרימה ורידית התוך השחלות קטנה או לא. זה נראה בדרך כלל בתסביב השחלות.
| + | [[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל נשים]] |
− | זרימה בעורקים נעדרת. ממצא זה הוא ממצא שכיח פחות בתסביב השחלות
| |
− | זרימת דיאסטולי נעדר או הפוכה
| |
− | כלי דם רגיל אינו שוללים פיתול לסירוגין. מדי פעם ייתכן שאין זרימת דופלר רגילה בגלל אספקת הדם הכפולה של השחלה משני העורקים בשחלות ובעורקי רחם.
| |
− | | |
− | תכונות ultrasonographic אחרות כוללות: [5]
| |
− | | |
− | מוגדלת hypoechogenic או hyperechogenic השחלה
| |
− | עקור שולי זקיקים בשחלות
| |
− | נוזל באגן חינם. זו ניתן לראות באופן יותר מ 80% מהמקרים
| |
− | סימן מערבולת של גבעול כלי דם מפותל
| |
− | לעתים קרובות ניתן למצוא נגע השחלות בסיסי
| |
− | הרחם עשוי להיות חרג מעט לכיוון השחלה torted.
| |
− | טיפול [עריכה]
| |
− | טיפול כירורגי של תסביב השחלות כולל לפרוסקופיה לuncoil השחלה מפותלת ואולי oophoropexy לקבע את השחלה שעלולה לעוות שוב. במקרים חמורים, שבו זרימת דם נחתך לשחלה במשך תקופה ארוכה של זמן, נמק של השחלה יכול להתרחש. במקרים אלה חלו חובה להסיר בניתוח.
| |
− | | |
− | Ovarian torsion (OT) refers to the rotation of the ovary to such a degree as to occlude the ovarian artery and/or vein.
| |
− | Contents [hide]
| |
− | 1 Epidemiology
| |
− | 2 Presentation
| |
− | 3 Pathophysiology
| |
− | 4 Diagnosis
| |
− | 5 Treatment
| |
− | 6 References
| |
− | Epidemiology[edit]
| |
− | Ovarian torsion accounts for about 3% of gynecologic emergencies. In 70% of cases, it is diagnosed in women between 20 and 39 years of age. The risk is greater during pregnancy and in menopause. Risk factors include increased length of the ovarian ligaments, pathologically enlarged ovaries (more than 6 cm), tumors, enlarged corpus luteum in pregnancy, and jerky movements.
| |
− | Presentation[edit]
| |
− | Patients with ovarian torsion often present with sudden onset of sharp and usually unilateral lower abdominal pain, in 70% of cases accompanied by nausea and vomiting. In case of necrosis, fever occurs.[1]
| |
− | Use of Doppler ultrasound in the diagnosis has been suggested.[2][3]
| |
− | Pathophysiology[edit]
| |
− | The development of an ovarian mass is related to the development of torsion. In the reproductive years, regular growth of large corpus luteal cysts are a risk factor for rotation. The mass effect of ovarian tumors is also a common cause of torsion. Torsion of the ovary usually occurs with torsion of the fallopian tube as well on their shared vascular pedicle around the broad ligament, although in rare cases the ovary rotates around the mesovarium or the fallopian tube rotates around the mesosalpinx. In 80%, torsion happens unilaterally, with slight predominance on the right.
| |
− | Diagnosis[edit]
| |
− | Ovarian torsion is difficult to diagnose accurately, and operation is often performed before certain diagnosis is made. A study at an Israeli obstetrics and gynaecology department found that preoperative diagnosis of ovarian torsion was confirmed in only 46% of patients.[4] Gynecologic ultrasonography is the imaging modality of choise.[5]
| |
− | Lack of ovarian blood flow on Doppler sonography seems to be a good predictor of ovarian torsion. Women with pathologically low flow are more likely to have OT (77% vs. 29% in an Israeli study).[4] The sensitivity and specificity of abnormal ovarian flow for OT are 44% and 92%, respectively, with a positive and negative predictive value of 78% and 71%, respectively.[4] Specific flow features on Doppler sonography include:[5]
| |
− | Little or no intra-ovarian venous flow. This is commonly seen in ovarian torsion.
| |
− | Absent arterial flow. This is a less common finding in ovarian torsion
| |
− | Absent or reversed diastolic flow
| |
− | Normal vascularity does not exclude intermittent torsion. There may occasionally be normal Doppler flow because of the ovary's dual blood supply from both the ovarian arteries and uterine arteries.
| |
− | Other ultrasonographic features include:[5]
| |
− | Enlarged hypoechogenic or hyperechogenic ovary
| |
− | Peripherally displaced ovarian follicles
| |
− | Free pelvic fluid. This may be seen in more than 80% of cases
| |
− | Whirlpool sign of twisted vascular pedicle
| |
− | Underlying ovarian lesion can often be found
| |
− | Uterus may be slightly deviated towards the torted ovary.
| |
− | Treatment[edit]
| |
− | Surgical treatment of ovarian torsion includes laparoscopy to uncoil the torsed ovary and possibly oophoropexy to fixate the ovary which is likely to twist again. In severe cases, where blood flow is cut off to the ovary for an extended period of time, necrosis of the ovary can occur. In these cases the ovary must be surgically removed.
| |
− | | |
− | | |
− | -->
| |
השחלה והעורקים והוורידים הסובבים אותה.
תסביב שחלתי (מכונה גם תסביב שחלה; בלעז: ovarian torsion) הוא מצב בו השחלה מסתובבת סביב עצמה וחוסמת עורק או וריד.
אפידמיולוגיה ופתופיזיולוגיה
תסביב שחלתי מהווה כ-3% ממקרי החירום הגניקולוגיים. ב-70% מהמקרים, היא מאובחנת בנשים בין הגילאים 20 ל-39. הסיכון גדול יותר בזמן הריון ובגיל המעבר. גורמי סיכון כוללים רצועות ארוכות מהרגיל, שחלות מוגדלות (למעלה מ-6 ס"מ), גידולים, גופיף צהוב מורחב בזמן הריון ותנועות חדות.
מטופלות עם תסביב שחלתי ירגישו בדרך כלל כאב חד ופתאומי בבטן תחתונה בצידו האחד, וכ-70% מהמקרים מלווים בבחילות והקאות. במקרה של נמק, תסמין נוסף הוא חום.
אבחון
קשה לאבחן תסביב שחלתי באופן מדויק. פעמים רבות יש לעבור ניתוח כדי לקבוע זאת. מחקר, אשר נערך במחלקת יולדות וגינקולוגיה בישראל, מצא כי עבור 46% מהמטופלות בוצע אבחון נכון לפני ניתוח.[1] לצורך אבחון תסביב שחלתי, נעשית בדיקת אולטרה סאונד גינקולוגית.
היעדר זרימת דם בשחלות בבדיקת האולטרה סאונד עשויה להעיד על תסביב שחלתי. נשים עם זרימת דם נמוכה יותר נמצאות בסיכון מוגבר (77% לעומת 29% במחקר הישראלי).[1]
טיפול
תסביב שחלתי מצריך ניתוח. במסגרת הניתוח, השחלה מותרת לעתים אף מקובעת כדי למנות את הישנות המקרה. במקרים חמורים, שבו זרימת הדם נעצרה למשך זמן רב, נמק עשוי להתרחש. במקרים אלו יש להסיר את השחלה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Bar-On S, Mashiach R, Stockheim D, et al. (April 2010). "Emergency laparoscopy for suspected ovarian torsion: are we too hasty to operate?". Fertil. Steril. 93 (6): 2012–5. doi:10.1016/j.fertnstert.2008.12.022. PMID 19159873.
ראו גם