הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקת אולטרה סאונד להיריון"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
(←מיזמים) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Obsteric ultrasonograph.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת אולטרה סאונד של עובר בן 16 שבועות. העיגול הלבן הבוהק הוא ראש העובר שמסתכל לכיוון שמאל. ניתן לראות את המצח, האוזן השמאלית ואת ידו הימנית שמונחת על עיניו.]] | [[תמונה:Obsteric ultrasonograph.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת אולטרה סאונד של עובר בן 16 שבועות. העיגול הלבן הבוהק הוא ראש העובר שמסתכל לכיוון שמאל. ניתן לראות את המצח, האוזן השמאלית ואת ידו הימנית שמונחת על עיניו.]] | ||
| − | '''בדיקת אולטרה סאונד להיריון''' היא יישום של | + | '''בדיקת אולטרה סאונד להיריון''' היא יישום של בדיקת אולטרה סאונד לתחום המיילדוּת. כאן נעשה שימוש באולטרה סאונד לצורך דימות רפואי של העובר ב[[רחם]] אמו. בידיו של מפעיל מנוסה, ניתן לבצע דימות של עוברים קטנים, אפילו בגודל 5 מ"מ בלבד. |
| − | ניתן להבדיל בין בדיקות אולטרה סאונד שגרתיות שמתבצעות תוך כדי מהלך ההיריון אצל הרופא המטפל לבין סקירות שנעשות אצל מומחה כדי לאתר בעיות ופגמים אצל העובר. | + | ניתן להבדיל בין בדיקות אולטרה סאונד שגרתיות שמתבצעות תוך כדי מהלך ההיריון אצל הרופא המטפל לבין סקירות שנעשות אצל מומחה כדי לאתר בעיות ופגמים אצל העובר. בישראל מקובל (אם כי אין חובה) לבצע לפחות סקירה אחת במהלך ההיריון, ובמקרים רבים מתבצעות שתיים ואף יותר. האחת נקראת '''סקירה מוקדמת''' והשנייה נקראת '''סקירה מאוחרת''' או '''סקירת מערכות'''. רופאים נוהגים להבחין בין סקירה בסיסית לבין סקירה מורחבת. סקירה בסיסית נעשית במרפאות של קופות החולים. סקירה מורחבת יכולה להתבצע במרפאות קופות החולים או במכונים שבהסדר, במקרה שיש חשש לתקינות ההיריון או תמורת תשלום השתתפות עצמית. ניתן גם לבצע סקירה מורחבת במרפאות של רופאים פרטיים. ברוב המדינות המערביות מקובל לעשות לכל היותר סקירה אחת במהלך ההיריון. |
| − | [[תמונה:2003-10- | + | [[תמונה:2003-10-22 Echo Tweeling-01.jpg|ממוזער|שמאל|200px|תאומים בבדיקת אולטרה סאונד]] |
| − | הבדיקה שימושית גם לנשים שאינן מוכנות, בכל מקרה, לבצע | + | הבדיקה שימושית גם לנשים שאינן מוכנות, בכל מקרה, לבצע הפלה מלאכותית (למשל, בשל סיבות דתיות), משום שהיא עשויה לאתר בעיות שניתן לטפל בהן בטרם הלידה. כך, למשל, ניתן לאתר באמצעות הבדיקה מקרים של שיליית-פתח, ולבצע מראש ניתוח קיסרי שיציל את חיי העובר. |
| − | הבדיקה מתבצעת באמצעות | + | הבדיקה מתבצעת באמצעות מתמר בטני, המונח על בטן האשה ההרה, או מתמר נרתיקי, המוחדר ל[[נרתיק]] האשה. המתמר הנרתיקי נעטף במעטפת סטרילית חד-פעמית כדי שלא להעביר מחלות מאשה לאשה. מתמר זה פועל בתדירויות גבוהות יותר, והוא משמש בעיקר בשלבים מוקדמים של ההיריון. |
הניסיון הרב שנצבר עד היום לא הראה על נזק עוברי בשל ביצוע בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההיריון, בניגוד לכמה סוגי בדיקות אחרות. | הניסיון הרב שנצבר עד היום לא הראה על נזק עוברי בשל ביצוע בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההיריון, בניגוד לכמה סוגי בדיקות אחרות. | ||
| − | בדיקת אולטרה סאונד להיריון מאפשרת לראות את | + | בדיקת אולטרה סאונד להיריון מאפשרת לראות את לבו הפועם של העובר החל מהשבוע ה-6 להיריון, ולגלות את מין העובר כשהוא בן 14 שבועות או יותר. לעתים, כאשר עולה חשש לבעיות הקשורות ללב העובר מבצעים בדיקה נוספת הקרויה '''אקו-לב עובר''' בה מודגם ליבו של העובר על ידי קרדיולוג ילדים מומחה. בדיקה נפוצה נוספת היא בדיקת שקיפות עורפית בה נדגם אזור בצווארו של העובר בתחילת ההיריון כדי לנבא את ההסתברות שהוא סובל ממומים ובייחוד מתסמונת דאון. |
| + | |||
| + | == תמונות נוספות == | ||
| + | {{ויקישיתוף|Category:Medical Ultrasound}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
*[[בדיקות היריון]] | *[[בדיקות היריון]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:בדיקות רפואיות|אולטרה]] | [[קטגוריה:בדיקות רפואיות|אולטרה]] | ||
[[קטגוריה:היריון ולידה]] | [[קטגוריה:היריון ולידה]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־19:57, 15 בנובמבר 2013
בדיקת אולטרה סאונד להיריון היא יישום של בדיקת אולטרה סאונד לתחום המיילדוּת. כאן נעשה שימוש באולטרה סאונד לצורך דימות רפואי של העובר ברחם אמו. בידיו של מפעיל מנוסה, ניתן לבצע דימות של עוברים קטנים, אפילו בגודל 5 מ"מ בלבד.
ניתן להבדיל בין בדיקות אולטרה סאונד שגרתיות שמתבצעות תוך כדי מהלך ההיריון אצל הרופא המטפל לבין סקירות שנעשות אצל מומחה כדי לאתר בעיות ופגמים אצל העובר. בישראל מקובל (אם כי אין חובה) לבצע לפחות סקירה אחת במהלך ההיריון, ובמקרים רבים מתבצעות שתיים ואף יותר. האחת נקראת סקירה מוקדמת והשנייה נקראת סקירה מאוחרת או סקירת מערכות. רופאים נוהגים להבחין בין סקירה בסיסית לבין סקירה מורחבת. סקירה בסיסית נעשית במרפאות של קופות החולים. סקירה מורחבת יכולה להתבצע במרפאות קופות החולים או במכונים שבהסדר, במקרה שיש חשש לתקינות ההיריון או תמורת תשלום השתתפות עצמית. ניתן גם לבצע סקירה מורחבת במרפאות של רופאים פרטיים. ברוב המדינות המערביות מקובל לעשות לכל היותר סקירה אחת במהלך ההיריון.
הבדיקה שימושית גם לנשים שאינן מוכנות, בכל מקרה, לבצע הפלה מלאכותית (למשל, בשל סיבות דתיות), משום שהיא עשויה לאתר בעיות שניתן לטפל בהן בטרם הלידה. כך, למשל, ניתן לאתר באמצעות הבדיקה מקרים של שיליית-פתח, ולבצע מראש ניתוח קיסרי שיציל את חיי העובר.
הבדיקה מתבצעת באמצעות מתמר בטני, המונח על בטן האשה ההרה, או מתמר נרתיקי, המוחדר לנרתיק האשה. המתמר הנרתיקי נעטף במעטפת סטרילית חד-פעמית כדי שלא להעביר מחלות מאשה לאשה. מתמר זה פועל בתדירויות גבוהות יותר, והוא משמש בעיקר בשלבים מוקדמים של ההיריון.
הניסיון הרב שנצבר עד היום לא הראה על נזק עוברי בשל ביצוע בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההיריון, בניגוד לכמה סוגי בדיקות אחרות.
בדיקת אולטרה סאונד להיריון מאפשרת לראות את לבו הפועם של העובר החל מהשבוע ה-6 להיריון, ולגלות את מין העובר כשהוא בן 14 שבועות או יותר. לעתים, כאשר עולה חשש לבעיות הקשורות ללב העובר מבצעים בדיקה נוספת הקרויה אקו-לב עובר בה מודגם ליבו של העובר על ידי קרדיולוג ילדים מומחה. בדיקה נפוצה נוספת היא בדיקת שקיפות עורפית בה נדגם אזור בצווארו של העובר בתחילת ההיריון כדי לנבא את ההסתברות שהוא סובל ממומים ובייחוד מתסמונת דאון.
תמונות נוספות
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
