הבדלים בין גרסאות בדף "הפריה מלאכותית"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{בעבודה}}
 
 
'''הפריה מלאכותית''' (באנגלית: Artificial insemination, בר"ת: AI; גם '''הזרעה מלאכותית''') היא קבוצת שיטות רפואיות שמטרתן להביא ל[[הפריה]] שלא באמצעות קיום [[יחסי מין]]. השיטות מהוות פתרון לבעיות אי פריון רבות, וכן להפריה בקרב נשים שמסיבות שונות מעוניינות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין.
 
'''הפריה מלאכותית''' (באנגלית: Artificial insemination, בר"ת: AI; גם '''הזרעה מלאכותית''') היא קבוצת שיטות רפואיות שמטרתן להביא ל[[הפריה]] שלא באמצעות קיום [[יחסי מין]]. השיטות מהוות פתרון לבעיות אי פריון רבות, וכן להפריה בקרב נשים שמסיבות שונות מעוניינות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין.
  
שורה 20: שורה 19:
  
 
===הזרעה תוך צווארית===
 
===הזרעה תוך צווארית===
 +
[[קובץ:ICI-conception-cap.png|שמאל|ממוזער|250px|דוגמה להזרעה תוך צווארית בעזרת [[כובעון הפריה]] ([[כובעון צווארי]]).]]
 
הזרעת תוך צווארית (בלעז: Intracervical inseminatio, ר"ת ICI) כרוכה בהזרקת זרע טרי לצוואר הרחם באמצעות מזרק. המזרק ממולא בנוזל זרע, מרוקן מאוויר מיותר, ומוחדר לתוך ה[[נרתיק]]. יש לקרב את פתח המזרק קרוב ככל האפשר לצוואר הרחם. ניתן להיעזר במפשק רפואי כדי לפתוח את הנרתיק, כך שצוואר הרחם יהיה גלוי וניתן יהיה לקרב את המזרק אליו. ניתן להשאיר את המזרק בתוך הנרתיק (וכן את המפשק, אם נעשה בו שימוש) במשך מספר דקות. האישה נדרשת לשכב ללא תנועה במשך כחצי שעה כדי לשפר את שיעור ההצלחה.
 
הזרעת תוך צווארית (בלעז: Intracervical inseminatio, ר"ת ICI) כרוכה בהזרקת זרע טרי לצוואר הרחם באמצעות מזרק. המזרק ממולא בנוזל זרע, מרוקן מאוויר מיותר, ומוחדר לתוך ה[[נרתיק]]. יש לקרב את פתח המזרק קרוב ככל האפשר לצוואר הרחם. ניתן להיעזר במפשק רפואי כדי לפתוח את הנרתיק, כך שצוואר הרחם יהיה גלוי וניתן יהיה לקרב את המזרק אליו. ניתן להשאיר את המזרק בתוך הנרתיק (וכן את המפשק, אם נעשה בו שימוש) במשך מספר דקות. האישה נדרשת לשכב ללא תנועה במשך כחצי שעה כדי לשפר את שיעור ההצלחה.
  
שורה 29: שורה 29:
  
 
===הזרעה תוך רחמית===
 
===הזרעה תוך רחמית===
 +
[[קובץ:Blausen 0058 ArtificialInsemination.png|שמאל|ממוזער|250px|המחשה של הזרעה תוך רחמית.]]
 
הזרעה תוך רחמית (בלעז: Intrauterine insemination, ר"ת IUI) כרוכה בהזרקת זרע [[שטיפת זרע|שטוף]] אל תוך ה[[רחם]] באמצעות צנטר (קטטר). לאחר התהליך, יש להמתין על השולחן למשך כ-15 דקות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. בשונה מהזרעה תוך צווארית, הזרעה תוך רחמית מבוצעת בדרך כלל על ידי רופא.  
 
הזרעה תוך רחמית (בלעז: Intrauterine insemination, ר"ת IUI) כרוכה בהזרקת זרע [[שטיפת זרע|שטוף]] אל תוך ה[[רחם]] באמצעות צנטר (קטטר). לאחר התהליך, יש להמתין על השולחן למשך כ-15 דקות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. בשונה מהזרעה תוך צווארית, הזרעה תוך רחמית מבוצעת בדרך כלל על ידי רופא.  
  
שורה 37: שורה 38:
  
 
===הזרעת תוך חצוצרתית===
 
===הזרעת תוך חצוצרתית===
−
הזרעת תוך חצוצרתית (בלעז: Intratubal insemination, ר"ת ITI) כרוכה בהזרקת הזרע השטוף (ללא הביצית) לתוך ה[חצוצרה]], אם כי הליך זה נחשב הרבה פחות יעיל לעומת הזרעה תוך רחמית.
+
הזרעת תוך חצוצרתית (בלעז: Intratubal insemination, ר"ת ITI) כרוכה בהזרקת הזרע השטוף (ללא הביצית) לתוך ה[[חצוצרה]], אם כי הליך זה נחשב הרבה פחות יעיל לעומת הזרעה תוך רחמית.
  
 
==שיעורי הצלחה==
 
==שיעורי הצלחה==
−
{{הפניה למאמר ראשי|שיעור הריון}}
+
{{הפניה לערך מורחב|שיעור הריון}}
 
[[שיעור הריון|שיעורי ההריון]], קרי שיעור ההצלחה בהזרעה מלאכותית, נעים בין 10% ל-15% לכל [[מחזור וסת]] תוך שימוש בשיטת הזרעה תוך צווארית (או נרתיקית), ו-15% עד 20% בשיטת הזרעה תוך רחמית. כ-60% עד 70% מהנשים השיגו הריון לאחר 6 מחזורים בשיטת הזרעה תוך רחמית.
 
[[שיעור הריון|שיעורי ההריון]], קרי שיעור ההצלחה בהזרעה מלאכותית, נעים בין 10% ל-15% לכל [[מחזור וסת]] תוך שימוש בשיטת הזרעה תוך צווארית (או נרתיקית), ו-15% עד 20% בשיטת הזרעה תוך רחמית. כ-60% עד 70% מהנשים השיגו הריון לאחר 6 מחזורים בשיטת הזרעה תוך רחמית.
  
שורה 48: שורה 49:
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
−
<!--
+
ההפריה המלאכותית המתועדת הראשונה קרה ב-1884 כאשר פרופסור מפילדלפיה נטל זרע מהסטודנט "היפה ביותר" שלו כדי להפרות אישה תחת הרדמה. האישה לא ידעה על ההליך, אך בעלה העקר ידע על כך. המקרה עצמו דווח 25 שנים מאוחר יותר בכתב עת רפואית. [[בנק הזרע]] הראשון נפתח באיווה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כחלק ממחקר אשר בוצע על ידי שני חוקרים מאוניברסיטת איווה.
−
המקרה דווח לראשונה של הזרעה מלאכותית על ידי תורם חל ב1884: פרופסור פילדלפיה רפואה לקח זרע מהתלמיד "מחפש את הטוב ביותר" שלו להפרות את אישה בהרדמה. האישה לא נמסרה על ההליך, שלא כמו בעלה העקר. המקרה דווח 25 שנים מאוחר יותר בכתב עת רפואית. [23] בנק הזרע פותח באיווה החל ב1920s במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בית ספר לרפואה איווה ג'רום שרמן וריימונד באנג. [24]
 
  
−
The first reported case of artificial insemination by donor occurred in 1884: a Philadelphia professor of medicine took sperm from his "best looking" student to inseminate an anesthetized woman. The woman was not informed about the procedure, unlike her infertile husband. The case was reported 25 years later in a medical journal.[23] The sperm bank was developed in Iowa starting in the 1920s in research conducted by University of Iowa medical school researchers Jerome Sherman and Raymond Bunge.[24]
+
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נעשה שימוש בשיטת DIPI, שבו רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חתך ניתוחי, על מנת לאפשר להם למצוא את ה[[ביצית]] ב[[שחלה]] או לאחר הכניסה למערכת המין דרך פתח ה[[חצוצרה]]. כיום לא נעשה שימוש בשיטה זו.
−
In the 1980s, direct intraperitoneal insemination (DIPI) was occasionally used, where doctors injected sperm into the lower abdomen through a surgical hole or incision, with the intention of letting them find the oocyte at the ovary or after entering the genital tract through the ostium of the fallopian tube.[25][26]
 
  
−
ב1980s, הזרעת intraperitoneal ישירה (DIPI) שימשה מעת לעת, שבו רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חור או חתך ניתוחי, עם הכוונה לתת להם למצוא את הביצית בשחלה או לאחר הכניסה למערכת המין דרך ostium של החצוצרה. [25] [26]
+
== קישורים חיצוניים ==
−
 
+
* דניאל סינקלר, [http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat/16/03_sinclair_12.pdf הזרעה מלאכותית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים] {{PDF}}, '''המשפט''' 16, יולי 2003
−
השלכות חברתיות [עריכה]
 
−
אחת הסוגיות המרכזיות הנובעות מהעלייה של תלות בטכנולוגית רבייה סייעה (אמנויות) הוא הלחץ על זוגות להרות; "שבו ילדים רצויים מאוד, הורות היא מבחינה תרבותית חובה, ועקרות חברתית מקובלת". [27]
 
−
 
 
−
הצד הרפואי של בעיות פוריות יוצר מסגרת שבה מעודדים אנשים לחשוב על בעיות פוריות די שלילי. בתרבויות רבות, במיוחד אלו עם אוכלוסייה מוסלמית גדולה, הזרעת תורם דתי ותרבותי אסורה, לעתים קרובות כלומר "היי טק" פחות נגיש ואמנויות יקרות, כמו הפריה חוץ גופית, הם הפתרון היחיד.
 
−
 
 
−
הסתמכות יתר על על טכנולוגיות רבייה בהתמודדות עם בעיות פוריות מונעת רבות - במיוחד, למשל, ב" חגורת הפוריות "של אפריקה המרכזית והדרומית - מהתמודדות עם רבים מגורמי המפתח של אי פוריות ניתן לטפל על ידי טכניקות הפריה מלאכותיות; זיהומים כלומר מניעה, השפעות תזונתיות ואורח חיים. [27]
 
−
 
 
−
Social implications[edit]
 
−
One of the key issues arising from the rise of dependency on assisted reproductive technology (ARTs) is the pressure placed on couples to conceive; 'where children are highly desired, parenthood is culturally mandatory, and childlessness socially unacceptable'.[27]
 
−
The medicalization of infertility creates a framework in which individuals are encouraged to think of infertility quite negatively. In many cultures, especially those with large Muslim populations, donor insemination is religiously and culturally prohibited, often meaning that less accessible "high tech" and expensive ARTs, like IVF, are the only solution.
 
−
An over-reliance on reproductive technologies in dealing with infertility prevents many – especially, for example, in the "infertility belt" of central and southern Africa – from dealing with many of the key causes of infertility treatable by artificial insemination techniques; namely preventable infections, dietary and lifestyle influences.[27]
 
−
 
 
−
==אי פריון==
 
−
{{הפניה לערך מורחב|עקרות}}
 
−
[[אי-פריון]] הינו בעיה או הפרעה במערכת הרבייה. האבחנה מתבצעת בדרך-כלל לאחר שבני הזוג קיימו [[יחסי מין]] מלאים ללא [[אמצעי מניעה]] במשך שנה ברציפות ללא התעברות.
 
−
על-פי הגדרה זו, כ-10% מכלל הזוגות יאובחנו כסובלים מאי פוריות.
 
−
 
 
−
ב-40%-55% הגורם לבעיה אצל האישה, והליקוי יכול להיות הורמונלי וקשור להפרעה בתהליך ה[[ביוץ]], או מכני עקב בעיה ב[[מערכת הרבייה]]. ב-25%-40% מהמקרים הבעיה היא אצל הגבר, ומקורה בליקויים שונים ב[[זרע]] או בעיה חסימתית. ב-10% מהמקרים מאובחן ליקוי אצל שני בני הזוג. ב- 10% מהמקרים הסיבה לאי הפריון אינה ידועה ונקראת בלשון המקצועית אי פריון אידיופטי.
 
−
 
 
−
==שיטות טיפול==
 
−
 
 
−
הטיפול המקובל לאי פריון הוא בהפריה מלאכותית. הטיפול מתבצע בהתאם לאבחנה המדויקת של הגורם או הגורמים לאי הפריון, לעתים משולבות מספר שיטות טיפול, וזאת על מנת לנצל את היתרונות של כל שיטה ושיטה. מקובל לחלק את שיטות הטיפול לשתי קבוצות עיקריות:
 
−
 
 
−
# שיטות שונות של הפריה שאינה חוץ גופית ( Non IVF Treatments) 
 
−
# שיטות שונות של הפריה חוץ גופית (הח"ג IVF).
 
−
 
 
−
קיימת כיום הגישה של טיפולים נוספים כגון קבוצות תמיכה, טיפולים של רפואה סינית ואחרים. זוגות שלא מצליחים להרות לאחר טיפולי הפריה יכולים לפנות לאפשריות אחרות כדוגמת [[פונדקאות]] או אימוץ ילדים.
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
−
 
+
* [[הפריה חוץ גופית]]
 
* [[לואיז בראון]]
 
* [[לואיז בראון]]
 
* [[שיבוט]]
 
* [[שיבוט]]
−
* [[הפריה חוץ גופית]]
+
* [[הפריית מבחנה]]
−
 
+
* [[פונדקאות]]
−
== קישורים חיצוניים ==
 
−
* דניאל סינקלר, [http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat/16/03_sinclair_12.pdf הזרעה מלאכותית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים], '''המשפט''' 16, יולי 2003
 
  
−
{{קצרמר|ביולוגיה}}
 
 
[[קטגוריה:רבייה]]
 
[[קטגוריה:רבייה]]
 +
[[קטגוריה:היריון ולידה]]

גרסה אחרונה מ־19:39, 4 באוקטובר 2014

הפריה מלאכותית (באנגלית: Artificial insemination, בר"ת: AI; גם הזרעה מלאכותית) היא קבוצת שיטות רפואיות שמטרתן להביא להפריה שלא באמצעות קיום יחסי מין. השיטות מהוות פתרון לבעיות אי פריון רבות, וכן להפריה בקרב נשים שמסיבות שונות מעוניינות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין.

קיימים חוקים במדינות מסוימות המגבילות, מסדירות וקובעות למי מותר לתרום זרע, מי יכולה לקבל טיפול בהפריה מלאכותית וההשלכות של הפריה כזו על הוולד. נשים אשר המתגוררות בתחום שיפוט שאינו מאפשר הפריה מלאכותית, עשויות לנסוע לתחום שיפוט אחר המאפשר זאת (תיירות פוריות).

כללי

מקורו של הזרע המשמש בהפריה מלאכותית בבעלה של האישה, בן זוגה או תורם מוכר או אנונימי (תרומת זרע). לכל אחד מהמקורות עשוי להיות משמעות משפטית, דתית ותרבותית שונה, אך אופן ההפריה לא יהיה שונה. ההריון עצמו, שהושג באמצעות הפריה מלאכותית, לא יהיה שונה מהריונות שהושגו על ידי קיום יחסי מין. האישה תהא אמו הביולוגית של הוולד, והאם הביולוגי יהיה מקור הזרע.

קיימות מספר סיבות לשימוש בהפריה מלאכותית כדי להשיג הריון. למשל, המערכת החיסונית של אישה עשויה לזהות את הזרע של בן הזוג כפולשים מזיקים ולדחות אותם. נשים עם בעיות בצוואר הרחם, כגון צלקת, חסימת צוואר רחם מדלקת רירית הרחם (אנדומטריוזיס ) או ריר עבה עשויים לפרוע בסיכויים להשיג הריון באמצעות יחסי מין הואיל ותאי הזרע חייבים לעבור דרך צוואר הרחם על מנת להגיע לביצית הממתינה להם בתוך הרחם.

אם בן הזוג של האישה עקר, עשויים הזוג להשתמש בתורם. גם זוג לסביות שמעוניינות בילד ביולוגי או אישה ללא בן זוג עשויים להשתמש בתורם.

הכנות

העיתוי הוא קריטי, שכן חלון ההזדמנויות לביצוע הפריה מוצלחת הוא קטן מאוד - כ-12 שעות לאחר שחרור הביצית. יש לעקוב במדויק אחר המחזור החודשי של האישה כדי לשפר את סיכויי ההצלחה, לעתים קרובות תוך שימוש בערכות ביוץ, אולטרסאונד או בדיקות דם, תוך מעקב אחר טמפרטורת הגוף, וצבע ומרקם רירית הנרתיק, ואף הרכות של קצה צוואר הרחם. לעתים נעשה שימוש בסמים כדי ליצור מחזור צפוי יותר.

הזרע יכול שיהיה טרי (קרי, תאי זרע בתוך נוזל זרע) או שטוף (קרי, תאי זרע בלבד, ללא נוזל הזרע, מתאפשר בתהליך המכונה "שטיפת זרע"). שטיפת הזרע מגדיל את סיכויי ההפריה. זרע המסופק על ידי תורם פרטי, באופן ישיר או באמצעות סוכנות זרע, מסופקת בדרך כלל טרי, לא קפוא וללא בידוד. זרע שמקורו בבנק זרע יהיה בדרך כלל קפוא ובבידוד ויש להפשיר אותו לפני השימוש.

שיטות

באופן כללי, כאשר הביצית משתחררת, יש להחדיר את הזרע לתוך הנרתיק, רחם או צוואר רחם, בהתאם לשיטה הרצויה.

הזרעה תוך צווארית

דוגמה להזרעה תוך צווארית בעזרת כובעון הפריה (כובעון צווארי).

הזרעת תוך צווארית (בלעז: Intracervical inseminatio, ר"ת ICI) כרוכה בהזרקת זרע טרי לצוואר הרחם באמצעות מזרק. המזרק ממולא בנוזל זרע, מרוקן מאוויר מיותר, ומוחדר לתוך הנרתיק. יש לקרב את פתח המזרק קרוב ככל האפשר לצוואר הרחם. ניתן להיעזר במפשק רפואי כדי לפתוח את הנרתיק, כך שצוואר הרחם יהיה גלוי וניתן יהיה לקרב את המזרק אליו. ניתן להשאיר את המזרק בתוך הנרתיק (וכן את המפשק, אם נעשה בו שימוש) במשך מספר דקות. האישה נדרשת לשכב ללא תנועה במשך כחצי שעה כדי לשפר את שיעור ההצלחה.

הזרעת תוך צווארית היא שיטת ההזרעה הקלה ביותר והנפוצה ביותר. התהליך דומה מאוד להזרעה טבעית - זרע טרי מוחדר לפתח צוואר הרחם. אפשר גם ששיטה זו תבוצע על ידי המטופלת עצמה בביתה. כאשר שיטה זו מבוצע בבית ללא נוכחותו של איש מקצוע, התהליך מכונה לעתים הזרעה תוך נרתיקית.

כובע תפיסה, שהיא צורה של מכשיר תפיסה יכול להיות מוכנס לתוך ההזרעה הבאה הנרתיק וניתן להשאיר במקום קרוב לכניסה לצוואר הרחם במשך כמה שעות. באמצעות שיטה זו, אישה יכולה ללכת על הפעילויות הרגילות שלה בזמן שכובע צוואר הרחם מחזיק הזרע בנרתיק. אחד יתרונות במכשיר התפיסה הוא שניתן להשתמש בזרע טרי, שאינו מעובה. שיטות אחרות ניתן להשתמש כדי להכניס זרע לתוך השימושים שונים נרתיק בעיקר מעורבים של כובע תפיסה. זה עשוי, למשל, להיות מוכנס מלא בזרע שאינו צריך להיות נוזלי. הזכר ולכן עשוי לפלוט ישר לתוך הכובע. לחלופין, כובע תפיסה שתוכנן במיוחד עם צינור המצורף עשוי להיות מוכנס ריק לתוך הנרתיק לאחר שהזרע נוזלי הוא שפך לתוך הצינור. שיטות אלה נועדו להבטיח תורם זה או זרע בן זוג הוא מהזרעה קרובה ככל האפשר לצוואר הרחם ושהוא נשמר במקום יש להגדיל את סיכויי התעברות.

דרך נוספת לבצע הזרעה תוך צווארית (או נרתיקית) היא שימוש בכובעון הפריה (conception cap). הזרע הטרי (או המופשר) מוכנס לתוך הכובעון, והכובעון מוחדר לתוך הנרתיק, קרוב ככל האפשר לצוואר הרחם. בדרך זו, הזרע אינו יכול להיפלט מפתח הנרתיק והאישה יכולה להמשיך מייד בשגרת חייה.

הזרעה תוך רחמית

המחשה של הזרעה תוך רחמית.

הזרעה תוך רחמית (בלעז: Intrauterine insemination, ר"ת IUI) כרוכה בהזרקת זרע שטוף אל תוך הרחם באמצעות צנטר (קטטר). לאחר התהליך, יש להמתין על השולחן למשך כ-15 דקות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. בשונה מהזרעה תוך צווארית, הזרעה תוך רחמית מבוצעת בדרך כלל על ידי רופא.

הזרעה תוך רחמית היא השיטה היעילה ביותר להפריה מלאכותית. בדרך כלל, מוחדר הזרע פעמיים בכל "מחזור טיפול". הזרעה כפולה מגדילה, באופן תיאורטי, את הסיכוי להריון על ידי הקטנת הסיכוי לפספוס החלון הפורה בזמן הביוץ, אך מחקר אחד לא מצע הבדל בשיעורי ההצלחה של הזרעה יחידה להזרעה כפולה.

הזרעה תוך רחמית-חצוצרתית

הזרעה תוך רחמית-חצוצרתית (IUTPI) כרוכה בהזרקת זרע שטוף הן לתוך הרחם והן לתוך החצוצרה. לאחר מכן נאטמת צוואר הרחם באמצעות מכשיר מיוחד (DNB) כדי למנוע דליפה לנרתיק. IUTPI יכול להיות שימושי בבעיות פוריות בלתי מוסברות, אי פריון קל או בינוני מצד הגבר, ודלקת רירית הרחם קלה או מתונה.

הזרעת תוך חצוצרתית

הזרעת תוך חצוצרתית (בלעז: Intratubal insemination, ר"ת ITI) כרוכה בהזרקת הזרע השטוף (ללא הביצית) לתוך החצוצרה, אם כי הליך זה נחשב הרבה פחות יעיל לעומת הזרעה תוך רחמית.

שיעורי הצלחה

שיעורי ההריון, קרי שיעור ההצלחה בהזרעה מלאכותית, נעים בין 10% ל-15% לכל מחזור וסת תוך שימוש בשיטת הזרעה תוך צווארית (או נרתיקית), ו-15% עד 20% בשיטת הזרעה תוך רחמית. כ-60% עד 70% מהנשים השיגו הריון לאחר 6 מחזורים בשיטת הזרעה תוך רחמית.

יחד עם זאת, שיעורי ההצלחה האמורים לעיל עשויים להיות מטעים, שכן הם מושפעים מגורמים רבים, כגון גיל המטופלת ומצבה הרפואי, וספירת הזרע של הגבר. כך למשל, עבור זוגות עם אי פריון בלתי מוסבר, הזרעה תוך רחמית פשוטה, אינה אפקטיביות יותר מיחסי מין.

קיימות נוסחאות כלליות המאפשרות לקבוע באופן כללי, על סמך מספר נתונים כגון ריכוזיות הזרע, נפח הזרע ושיעור ההריון בכל מחזור, את מספר התינוקות שייוולדו באמצעות מנת זרע אחת, ומכאן ניתן להסיק כמה פעמים בממוצע יש לבצע את תהליך ההזרעה.

היסטוריה

ההפריה המלאכותית המתועדת הראשונה קרה ב-1884 כאשר פרופסור מפילדלפיה נטל זרע מהסטודנט "היפה ביותר" שלו כדי להפרות אישה תחת הרדמה. האישה לא ידעה על ההליך, אך בעלה העקר ידע על כך. המקרה עצמו דווח 25 שנים מאוחר יותר בכתב עת רפואית. בנק הזרע הראשון נפתח באיווה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כחלק ממחקר אשר בוצע על ידי שני חוקרים מאוניברסיטת איווה.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נעשה שימוש בשיטת DIPI, שבו רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חתך ניתוחי, על מנת לאפשר להם למצוא את הביצית בשחלה או לאחר הכניסה למערכת המין דרך פתח החצוצרה. כיום לא נעשה שימוש בשיטה זו.

קישורים חיצוניים

ראו גם

אוחזר מתוך "https://www.wikisex.co.il/w/index.php?title=הפריה_מלאכותית&oldid=11050"