הבדלים בין גרסאות בדף "צואה"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
(←ראו גם) |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''צואה''' היא הפרשה ממערכת העיכול של האדם. הצואה היא האופן בו הגוף נפטר מפסולת וממזון לא-מעוכל. | |
| − | '''צואה''' היא הפרשה | ||
| − | + | הצואה נוצרת במעי הגס והיא נדחפת לאורכו על ידי שרירים חלקים (בלתי-רצוניים) המצויים בדפנות המעי ונעים בתנועה פריסטלטית. לבסוף, יוצאת הצואה מ[[פי הטבעת]]. הצואה מורכבת משאריות מזון לא מעוכל, מפיגמנטים הנוצרים בכבד (בעיקר בילירובין, תוצר פירוק של המוגלובין) המקנים לצואה את צבעה החום האופייני, ומחיידקים בכמות גדולה; הללו מהווים כשליש מהמסה היבשה של הצואה. | |
| − | |||
| − | |||
== מחלות == | == מחלות == | ||
| − | + | הצואה דלה יחסית בנוזלים, אך ריכוזם יכול להשתנות. צואה עתירת נוזלים מעידה על בעיה רפואית כלשהי, ומכונה "'''שלשול'''". שלשול חמור עלול להוות סכנת חיים עקב איבוד נוזלים. צואה המכילה נוזלים מועטים גורמת לקשיים ולכאבים ביציאתה; תופעה זו, המעידה אף היא על בעיה רפואית, מכונה "'''עצירות'''". גם תדירות הפרשת הצואה ("יציאות" בעגה הרפואית) יכולה להעיד על מצב רפואי ובמיוחד על תזונתו של האדם. סיבים תזונתיים, לדוגמה, מאיצים את תהליך הפרשת הצואה, כך שתדירות ה"יציאות" מגיעה אף ל-3 פעמים ביום. התאפקות והימנעות מהפרשת צואה בעת הצורך וכך גם תדירות נמוכה של הפרשת הצואה, עלולות לגרום לפעילות לא-תקינה של מערכת העיכול, לעצירות ולחוסר איזון תזונתי. | |
| − | הצואה דלה יחסית | ||
צואה שחורה מעידה על דימום בדרכי העיכול העליונות; צואה אדומה מעידה על דימום בדרכי העיכול התחתונות. | צואה שחורה מעידה על דימום בדרכי העיכול העליונות; צואה אדומה מעידה על דימום בדרכי העיכול התחתונות. | ||
| − | הכמות הרבה של החיידקים | + | הכמות הרבה של החיידקים והנגיפים בצואה גורמת לה להוות דרך עיקרית להעברת מחלות. במיוחד מדובר במחלות הנגרמות על ידי חיידקים ממשפחת ה-''Enterobacteriaceae'' (בעיקר קוליפורמים), השוכנים דרך קבע במערכת העיכול של האדם; חיידקים אלו גורמים למחלות כדוגמת דיזנטריה וכולרה. מחלות אלו נפוצות בצורה נרחבת במדינות העולם השלישי, מכיוון שבמקומות אלו לא תמיד קיימת אפשרות להקפיד על כללי היגיינה ותברואה נאותים. פתוגנים ממקור צואתי מוצאים את דרכם אל המזון ואל מקורות מים; החיידקים נכנסים שוב לגופם של בני האדם, אך הפעם משתכנים ומתרבים גם באזורים שמחוץ למעי, דבר הגורם למחלות. |
| − | מחלות מסוימות, כגון | + | מחלות מסוימות, כגון סרטן המעי הגס, מביאות להרס המעי או [[פי הטבעת]]. במקרים אלו החולה אינו מסוגל להפריש צואה באופן הרגיל; הוא נדרש לעבור ניתוח המנתב את הצואה אל פתח בבטן (אותו יוצרים המנתחים). הצואה נאספת בשקית פלסטיק אותה נדרש החולה לשאת כל העת ולרוקן מדי פעם. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * [[ | + | * [[פי הטבעת]] |
| − | * [[ | + | * [[קופרופיליה]] - [[פאראפיליה]] המתבטא בהנאה מינית מצואה. |
| + | * [[קופרופגיה]] - אכילת צואה | ||
| + | * [[Blumpkin]] - פליטת צואה במהלך [[מין אוראלי]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | {{ | + | {{ויקישיתוף|Category:Feces}} |
* {{בלדד השוחי|171828|למה פיפי צהוב וקקי חום?}} | * {{בלדד השוחי|171828|למה פיפי צהוב וקקי חום?}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:גוף האדם]] | |
| − | |||
| − | [[קטגוריה: | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־17:47, 15 בפברואר 2016
צואה היא הפרשה ממערכת העיכול של האדם. הצואה היא האופן בו הגוף נפטר מפסולת וממזון לא-מעוכל.
הצואה נוצרת במעי הגס והיא נדחפת לאורכו על ידי שרירים חלקים (בלתי-רצוניים) המצויים בדפנות המעי ונעים בתנועה פריסטלטית. לבסוף, יוצאת הצואה מפי הטבעת. הצואה מורכבת משאריות מזון לא מעוכל, מפיגמנטים הנוצרים בכבד (בעיקר בילירובין, תוצר פירוק של המוגלובין) המקנים לצואה את צבעה החום האופייני, ומחיידקים בכמות גדולה; הללו מהווים כשליש מהמסה היבשה של הצואה.
מחלות
הצואה דלה יחסית בנוזלים, אך ריכוזם יכול להשתנות. צואה עתירת נוזלים מעידה על בעיה רפואית כלשהי, ומכונה "שלשול". שלשול חמור עלול להוות סכנת חיים עקב איבוד נוזלים. צואה המכילה נוזלים מועטים גורמת לקשיים ולכאבים ביציאתה; תופעה זו, המעידה אף היא על בעיה רפואית, מכונה "עצירות". גם תדירות הפרשת הצואה ("יציאות" בעגה הרפואית) יכולה להעיד על מצב רפואי ובמיוחד על תזונתו של האדם. סיבים תזונתיים, לדוגמה, מאיצים את תהליך הפרשת הצואה, כך שתדירות ה"יציאות" מגיעה אף ל-3 פעמים ביום. התאפקות והימנעות מהפרשת צואה בעת הצורך וכך גם תדירות נמוכה של הפרשת הצואה, עלולות לגרום לפעילות לא-תקינה של מערכת העיכול, לעצירות ולחוסר איזון תזונתי.
צואה שחורה מעידה על דימום בדרכי העיכול העליונות; צואה אדומה מעידה על דימום בדרכי העיכול התחתונות.
הכמות הרבה של החיידקים והנגיפים בצואה גורמת לה להוות דרך עיקרית להעברת מחלות. במיוחד מדובר במחלות הנגרמות על ידי חיידקים ממשפחת ה-Enterobacteriaceae (בעיקר קוליפורמים), השוכנים דרך קבע במערכת העיכול של האדם; חיידקים אלו גורמים למחלות כדוגמת דיזנטריה וכולרה. מחלות אלו נפוצות בצורה נרחבת במדינות העולם השלישי, מכיוון שבמקומות אלו לא תמיד קיימת אפשרות להקפיד על כללי היגיינה ותברואה נאותים. פתוגנים ממקור צואתי מוצאים את דרכם אל המזון ואל מקורות מים; החיידקים נכנסים שוב לגופם של בני האדם, אך הפעם משתכנים ומתרבים גם באזורים שמחוץ למעי, דבר הגורם למחלות.
מחלות מסוימות, כגון סרטן המעי הגס, מביאות להרס המעי או פי הטבעת. במקרים אלו החולה אינו מסוגל להפריש צואה באופן הרגיל; הוא נדרש לעבור ניתוח המנתב את הצואה אל פתח בבטן (אותו יוצרים המנתחים). הצואה נאספת בשקית פלסטיק אותה נדרש החולה לשאת כל העת ולרוקן מדי פעם.
ראו גם
- פי הטבעת
- קופרופיליה - פאראפיליה המתבטא בהנאה מינית מצואה.
- קופרופגיה - אכילת צואה
- Blumpkin - פליטת צואה במהלך מין אוראלי.
קישורים חיצוניים
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
- בלדד השוחי, למה פיפי צהוב וקקי חום?, באתר נענע 10
