הבדלים בין גרסאות בדף "סאדיזם"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Flogging_demo_folsom_2004.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדגמה של הלקאה, [[סן פרנסיסקו]]]]
+
[[תמונה:Flogging_demo_folsom_2004.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדגמה של הלקאה, סן פרנסיסקו]]
 
המונח '''סאדיזם''' מתאר הפקת הנאה מגרימת סבל לזולת. מבחינה רפואית מוגדר הסאדיזם כ[[פאראפיליה]] (התנהגות מינית שאינה בנורמה) שהגדרתה: ריגוש [[מיניות|מיני]] שנגרם כתוצאה מגרימת כאב לזולת או מעצם מחשבה על גרימת כאב למישהו אחר.  
 
המונח '''סאדיזם''' מתאר הפקת הנאה מגרימת סבל לזולת. מבחינה רפואית מוגדר הסאדיזם כ[[פאראפיליה]] (התנהגות מינית שאינה בנורמה) שהגדרתה: ריגוש [[מיניות|מיני]] שנגרם כתוצאה מגרימת כאב לזולת או מעצם מחשבה על גרימת כאב למישהו אחר.  
 
המושג קרוי על-שמו של המרקיז דה-סאד, אציל צרפתי שהתפרסם עקב העונג המיני שהפיק מאלימות ומגרימת כאבים לזולת, מהלקאות, בעיקר באזור איברי המין, וממראה של דם.
 
המושג קרוי על-שמו של המרקיז דה-סאד, אציל צרפתי שהתפרסם עקב העונג המיני שהפיק מאלימות ומגרימת כאבים לזולת, מהלקאות, בעיקר באזור איברי המין, וממראה של דם.
שורה 18: שורה 18:
  
 
פרום מדגיש את התלות של הסאדיסט באדם שבו הוא שולט. משום שתחושת הכוח והקיום שלו נובעת בשל עצם שליטתו בזולתו ובלעדיה הוא ירגיש מרוקן, ממוטט ומיואש. סוגים של יחסים אלו לתפיסתו מצויים פעמים רבות ביחסים של מערכות נישואים ובין הורים לילדיהם. עוד הוא מעיר לי לעתים קרובות  יחסים אלו מוסווים באהבה, בשפע טוב לב, ובדאגה לזולת. ונטיות אלו מקבלות התרצות (רציונליזציות) שונות. החל מהטיעון שהאדם השולט מאמין שהוא יודע מה טוב לאדם הנשלט יותר ממנו, או שהוא מאמין כי עשה רבות למען האדם הנשלט ולכן "מגיע" לו לשלוט, ועד לסוג התוקפני שבו האדם מונע מנקמה, ואף מטיעון של הגנה עצמית.‏‏<ref>שם, עמ' 102-103‏‏</ref>.
 
פרום מדגיש את התלות של הסאדיסט באדם שבו הוא שולט. משום שתחושת הכוח והקיום שלו נובעת בשל עצם שליטתו בזולתו ובלעדיה הוא ירגיש מרוקן, ממוטט ומיואש. סוגים של יחסים אלו לתפיסתו מצויים פעמים רבות ביחסים של מערכות נישואים ובין הורים לילדיהם. עוד הוא מעיר לי לעתים קרובות  יחסים אלו מוסווים באהבה, בשפע טוב לב, ובדאגה לזולת. ונטיות אלו מקבלות התרצות (רציונליזציות) שונות. החל מהטיעון שהאדם השולט מאמין שהוא יודע מה טוב לאדם הנשלט יותר ממנו, או שהוא מאמין כי עשה רבות למען האדם הנשלט ולכן "מגיע" לו לשלוט, ועד לסוג התוקפני שבו האדם מונע מנקמה, ואף מטיעון של הגנה עצמית.‏‏<ref>שם, עמ' 102-103‏‏</ref>.
 
==מיזמים==
 
{{מיזם|he}}
 
{{מיזם|en|Sadomasochism}}
 
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
<references />
 
<references />
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.psychiatry.org.il/%D7%A1%D7%90%D7%93%D7%99%D7%96%D7%9D/ מהו סאדיזם], באתר פסיכיאטריה
 +
  
 
[[קטגוריה:פאראפיליה]]
 
[[קטגוריה:פאראפיליה]]
 
[[קטגוריה:BDSM]]
 
[[קטגוריה:BDSM]]

גרסה אחרונה מ־13:19, 9 בנובמבר 2016

הדגמה של הלקאה, סן פרנסיסקו

המונח סאדיזם מתאר הפקת הנאה מגרימת סבל לזולת. מבחינה רפואית מוגדר הסאדיזם כפאראפיליה (התנהגות מינית שאינה בנורמה) שהגדרתה: ריגוש מיני שנגרם כתוצאה מגרימת כאב לזולת או מעצם מחשבה על גרימת כאב למישהו אחר. המושג קרוי על-שמו של המרקיז דה-סאד, אציל צרפתי שהתפרסם עקב העונג המיני שהפיק מאלימות ומגרימת כאבים לזולת, מהלקאות, בעיקר באזור איברי המין, וממראה של דם.

אף שנראה שהיו בהיסטוריה דמויות שהתעלו בסאדיזם שלהם על המרקיז דה-סאד, הרי תופעת הסאדיזם, בדומה למזוכיזם, קרויה על שם מי שנתן לה ביטוי ספרותי מוצלח. המרקיז דה-סאד הותיר תיעוד מלא של יחסי המין האלימים שקיים באמצעות כתביו, אותם כתב בעת היותו חבוש בבית הסוהר, ובערוב ימיו כאשר היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש.

יש להבחין בין התנהגות (פרקטיקה) מינית סדיסטית לבין קווי אישיות סאדיסטיים הקיימים בהפרעות אישיות שונות, שיכולות להופיע בגיל צעיר, בעיקר בצורה של התאכזרות לבעלי חיים.

התנהגות משלימה לסאדיזם היא מזוכיזם (על שמו של ליאופולד פון זאכר מאזוך). זיגמונד פרויד שילב את שתי ההתנהגויות למונח אחד: סאדומזוכיזם.

סוגים של סאדיזם

הפסיכולוג אריך פרום מדרג את הסאדיזם לשלשה סוגים‏‏, מהקל את הכבד[1]

  1. שליטה בזולת וגרימה לו לתלות והפיכתו למכשיר ביד השולט בו.
  2. ניצול ושימוש בזולת וגניבה ממנו, הן מבחינה פיזית וחומרית והן מבחינה רגשית ותבונית.
  3. פגיעה מכוונת בזולת מתוך רצון לגרום לו סבל, או לחזות בסבלו, שיכול להיות גופני אך יכול לעתים רבות להיות גם נפשי כמו השפלה.

פרום מדגיש את התלות של הסאדיסט באדם שבו הוא שולט. משום שתחושת הכוח והקיום שלו נובעת בשל עצם שליטתו בזולתו ובלעדיה הוא ירגיש מרוקן, ממוטט ומיואש. סוגים של יחסים אלו לתפיסתו מצויים פעמים רבות ביחסים של מערכות נישואים ובין הורים לילדיהם. עוד הוא מעיר לי לעתים קרובות יחסים אלו מוסווים באהבה, בשפע טוב לב, ובדאגה לזולת. ונטיות אלו מקבלות התרצות (רציונליזציות) שונות. החל מהטיעון שהאדם השולט מאמין שהוא יודע מה טוב לאדם הנשלט יותר ממנו, או שהוא מאמין כי עשה רבות למען האדם הנשלט ולכן "מגיע" לו לשלוט, ועד לסוג התוקפני שבו האדם מונע מנקמה, ואף מטיעון של הגנה עצמית.‏‏[2].

הערות שוליים

  1. ^ ‏מנוס מחופש, הוצאת דביר, 1992, עמ' 101‏
  2. ^ שם, עמ' 102-103‏‏

קישורים חיצוניים