הבדלים בין גרסאות בדף "פירסינג"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[תמונה:Piercingschmuck.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוגי תכשיטים שונים לפירסינג]] | [[תמונה:Piercingschmuck.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוגי תכשיטים שונים לפירסינג]] | ||
| − | + | [[תמונה:Mursi woman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרחבת השפה התחתונה ותנוכי האוזניים של אישה משבט המורסי באתיופיה]] | |
| − | [[תמונה:Mursi woman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרחבת השפה התחתונה ותנוכי האוזניים של אישה משבט המורסי | + | '''פירסינג''' הוא הליך קוסמטי בו מנוקב הגוף על מנת לענוד תכשיט. ניתן לבצע הליך זה במקומות רבים בגוף, כאשר הנפוץ ביותר הוא ניקוב תנוך ה[[אוזן]]. מקומות אחרים נפוצים לענידת פירסינג הם ה[[אף]] ([[נזם]]), אפרכסת האוזן, חלק הסחוס הקטן ליד פתח תעלת השמע ("טראגוס"), ה[[טבור]], ה[[גבה]], ה[[לשון]], ה[[שפה]] ו[[איברי המין]]. |
| − | '''פירסינג''' הוא הליך קוסמטי בו מנוקב הגוף על מנת לענוד | ||
== עשיית פירסינג == | == עשיית פירסינג == | ||
| − | הדרך הנכונה לניקוב הגוף היא באמצעות | + | הדרך הנכונה לניקוב הגוף היא באמצעות מחט סטרילית וחלולה, בדומה למחט המזרק. בקצה המחט, ניתן להכניס או להניח עגיל מתאים, וכך חירור הגוף והכנסת העגיל יכולים להעשות באופן חלק. לעשיית פירסינג בתנוך האוזן נהוג לרוב להשתמש באקדח עגילים, העושה שימוש בעגילים בעלי קצה חד על מנת להכניס את העגיל בכוח לגוף. אפרכסת האוזן, הטראגוס והנחיריים רגישים לסוג זה של ניקוב, וניקוב מסוג זה עלול לתרום להתפתחות זיהום ולצלקות. |
=== תכשיטים מתאימים === | === תכשיטים מתאימים === | ||
| − | שני סוגי | + | שני סוגי התכשיטים הנפוצים בשימוש בפירסינג נקראים "חישוק לחץ" (BCR-Ball Closure Ring) ו"מוט" (Barbell). |
| − | חישוק הלחץ הינו | + | חישוק הלחץ הינו טבעת בעובי אחיד, הלוחצת על גולה המשמשת כסוגר. הטבעת מעוצבת כך שקשה לפתוח ולסגור אותה, על מנת להקל על ההחלמה ולמנוע סיבוכים מיותרים. לאחר החלמת הפירסינג, מומלץ לפנות לאיש מקצוע ("פירסר") כדי להוריד את החישוק. |
במוט ישנן גולות בשני הקצוות, כשבדרך כלל אחת מהן קבועה והשנייה מתברגת למוט (ההברגה יכולה להיות פנימית או חיצונית). | במוט ישנן גולות בשני הקצוות, כשבדרך כלל אחת מהן קבועה והשנייה מתברגת למוט (ההברגה יכולה להיות פנימית או חיצונית). | ||
| − | המתכות מהן עשויים התכשיטים חייבות להיות כאלה שאינן יוצרות | + | המתכות מהן עשויים התכשיטים חייבות להיות כאלה שאינן יוצרות תגובה אלרגית או גירוי. על כן, נהוג שלא להשתמש במתכת המכילה ניקל העלול להשתחרר לגוף (מאחר וניקל ידוע כאלרגן); כמו כן, נהוג שלא להשתמש בכסף, העלול ליצור סימן אפור בלתי ניתן להסרה. המתכות בשימוש הן "פלדת אל חלד" - סגסוגת ברזל המכילה ניקל (קשור) בכמות מעטה שאינה משתחררת לגוף, טיטניום, זהב (14 קרט ומעלה), וכן פלטינה. ייסוד נוסף הוא ניוביום, למרות שאינו נפוץ בשימושו בישראל, כמעט זהה בשימושו לטיטניום ומתאים לבעלי אלגריה לטיטניום. |
קוטר (עובי) התכשיטים משתנה בין 0.8 מ"מ (קוטר מספר 20ga), המשמש בעיקר לניקוב התנוך, ועד מספר מילימטרים. נהוג להשתמש במידות אמריקאיות למדידת עובי התכשיט, כאשר מספר גדול משמעותו קוטר קטן. לניקוב הטבור בדרך כלל משתמשים במחט ותכשיט בעובי 14ga, ולניקוב האף - בעובי 20ga. | קוטר (עובי) התכשיטים משתנה בין 0.8 מ"מ (קוטר מספר 20ga), המשמש בעיקר לניקוב התנוך, ועד מספר מילימטרים. נהוג להשתמש במידות אמריקאיות למדידת עובי התכשיט, כאשר מספר גדול משמעותו קוטר קטן. לניקוב הטבור בדרך כלל משתמשים במחט ותכשיט בעובי 14ga, ולניקוב האף - בעובי 20ga. | ||
=== תהליך ההחלמה והטיפול בפירסינג === | === תהליך ההחלמה והטיפול בפירסינג === | ||
| − | בתהליך ההחלמה לאחר הניקוב נוצרת רקמת | + | בתהליך ההחלמה לאחר הניקוב נוצרת רקמת עור לאורך הנקב. אורך תהליך ההחלמה משתנה בהתאם למקום הניקוב, והוא אורך בין כ-6 שבועות (בתנוך) ועד כ-9 חודשים (טבור, אפרכסת האוזן). ניקוב הסחוס הינו בעייתי יותר מבחינת ההחלמה, כיוון שאספקת הדם הינה חלשה יותר באזור. |
| − | במשך תהליך ההחלמה, חשוב לשמור על ניקיון המקום ולטפל בו. מומלץ למרוח מעט משחה | + | במשך תהליך ההחלמה, חשוב לשמור על ניקיון המקום ולטפל בו. מומלץ למרוח מעט משחה אנטיספטית (מחטאת) כמה פעמים ביום, ולשטוף פעם ביום בתמיסת מי מלח (ככפית מלח ים בכוס מים רתוחים שקוררו לטמפרטורת החדר.) כמו כן, מומלץ לשמור על היגיינה גבוהה, בייחוד באזור הידיים, ולא "לשחק" עם העגיל ולסובב אותו בזמן ההחלמה. |
== הפירסינג בתורה == | == הפירסינג בתורה == | ||
| − | הפירסינג הראשון הידוע | + | הפירסינג הראשון הידוע בתורה היה אצל רבקה. כאשר אליעזר עבד אברהם הלך להביא כלה ליצחק, כאשר ראה את רבקה, שם נזם על אפה: |
"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" (בראשית, כ"ד, כ"ב) ולאחר מכן מבהיר העבד שמדובר בתכשיט לאף: "וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל-אַפָּהּ, וְהַצְּמִידִים עַל-יָדֶיהָ" (שם, פסוק מ"ז). | "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" (בראשית, כ"ד, כ"ב) ולאחר מכן מבהיר העבד שמדובר בתכשיט לאף: "וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל-אַפָּהּ, וְהַצְּמִידִים עַל-יָדֶיהָ" (שם, פסוק מ"ז). | ||
| − | איזכור נוסף מופיע באירוע | + | איזכור נוסף מופיע באירוע חטא העגל: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי" (שמות ל"ב, ב'). |
מפסוק זה ניתן ללמוד כי הן גברים והם נשים ענדו עגילים (אף שמדובר ב"נזם" מהתיאור עולה שמדובר בעגיל שבאוזן). | מפסוק זה ניתן ללמוד כי הן גברים והם נשים ענדו עגילים (אף שמדובר ב"נזם" מהתיאור עולה שמדובר בעגיל שבאוזן). | ||
| − | כאשר בונה | + | כאשר בונה משה את אוהל מועד, הוא פונה אל העם ומבקש מהם להרים תרומה: |
"וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל-הַנָּשִׁים; כֹּל נְדִיב לֵב, הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב, וְכָל-אִישׁ, אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה." (שמות ל"ה, כ"ב). | "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל-הַנָּשִׁים; כֹּל נְדִיב לֵב, הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב, וְכָל-אִישׁ, אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה." (שמות ל"ה, כ"ב). | ||
| − | + | רש"י מפרש פסוק זה ואומר כי מדובר בתכשיט אותו עונדות הנשים במקום מוצנע: | |
"וכומז - כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה". | "וכומז - כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה". | ||
ככל הנראה הכוונה לתכשיט המכונה כיום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2910697,00.html VCH]. | ככל הנראה הכוונה לתכשיט המכונה כיום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2910697,00.html VCH]. | ||
| − | איזכור נוסף של פירסינג מופיע בפרשת | + | איזכור נוסף של פירסינג מופיע בפרשת עבד עברי. עבד המעוניין להשאר עבד גם לאחר שנת שמיטה, נלקח אל המזוזה ושם נרצעת אוזנו. בגמרא מוסבר שהמדובר באפרכסת האוזן, במקום הסחוס, ולא בתנוך. |
| − | + | כהן אינו נרצע, כיוון שרציעת האוזן במקום זה יש בה משום הטלת מום והיא פוסלת מכהונה. | |
== הפירסינג בהלכה היהודית == | == הפירסינג בהלכה היהודית == | ||
| − | בניגוד ל[[קעקוע]], האסור במפורש | + | בניגוד ל[[קעקוע]], האסור במפורש בהלכה, אין איסור על עשיית פירסינג. ישנו איסור "לא תחבול", האוסר פציעת הגוף, אך פציעה קלה לשם נוי מותרת. לכן פירסינג באוזניים רווח מאוד בחברה הדתית, ויש נשים העונדות [[נזם]]. |
== הפירסינג בחברה הישראלית == | == הפירסינג בחברה הישראלית == | ||
| − | ניקוב האוזן הוא הפירסינג הנפוץ ביותר בחברה הישראלית. כמעט כל הנשים בישראל עוברות את תהליך ניקוב התנוך, בדרך כלל בתחילת שנות העשרה לחייהן. ניקוב התנוך נפוץ בכל סוגי החברות: החברה החילונית, הדתית, החרדית, והערבית. ישנן עדות בהן תנוך הבנות מנוקב בהיותן תינוקות, אך הדבר שנוי במחלוקת כיוון שבכך ניטלת מהן זכות הבחירה ומטרת הניקוב הינו נוי בלבד. גם גברים רבים נוהגים לנקב את אוזניהם , לעתים אחת מהן, ולענוד עגיל. | + | ניקוב האוזן הוא הפירסינג הנפוץ ביותר בחברה הישראלית. כמעט כל הנשים בישראל עוברות את תהליך ניקוב התנוך, בדרך כלל בתחילת שנות העשרה לחייהן. ניקוב התנוך נפוץ בכל סוגי החברות: החברה החילונית, הדתית, החרדית, והערבית. ישנן עדות בהן תנוך הבנות מנוקב בהיותן תינוקות, אך הדבר שנוי במחלוקת כיוון שבכך ניטלת מהן זכות הבחירה ומטרת הניקוב הינו נוי בלבד. גם גברים רבים נוהגים לנקב את אוזניהם, לעתים אחת מהן, ולענוד עגיל. |
| − | ענידת עגילים רבים בכל תנוך אף היא נוהג נפוץ. יש הנוהגים לנקב את גופם ולענוד עגילים במקומות נוספים. המקום הפופולרי ביותר, לאחר תנוך האוזן, ולאחריה הנחיר (ענידת | + | ענידת עגילים רבים בכל תנוך אף היא נוהג נפוץ. יש הנוהגים לנקב את גופם ולענוד עגילים במקומות נוספים. המקום הפופולרי ביותר, לאחר תנוך האוזן, ולאחריה הנחיר (ענידת נזם), וכן האפרכסת, הטבור, הגבה, והלשון. |
| − | + | צה"ל אוסר על פירסינג, כך נאמר למועמד לשירות-ביטחון בצו הגיוס: "על-פי פקודות הצבא חייל לא ינוע עם פירסינג. על-כן ביום הגיוס עליך להגיע ללא פירסינג מכל סוג שהוא". אם כן, כיוון שענידת עגילים לבנים ויותר מעגיל אחד בכל אוזן לבנות אסורה בצה"ל, והחור נסתם זמן מה לאחר הוצאת התכשיט, מספר האנשים בעלי פירסינג לאחר השירות הצבאי קטן באופן משמעותי. עם זאת, חיילים וחיילות רבים נוהגים לשמור על העגילים למרות השירות הצבאי, על ידי ענידת עגילים שקופים או קטנים, או העלמת עין של מפקדיהם. במחקר שנערך במרפאה צבאית בשנת 2005, מתוך 389 חיילים שנבדקו, ל-4.3% היה פירסינג בגוף (לא כולל תנוך האוזן או הפה), ל-5.7% היה פירסינג בשפה (בהווה או בעבר) ל-6.2% היה קעקוע, ול-15.7% היה פירסינג בתוך חלל הפה (בהווה או בעבר)<ref>{{cite web | url = http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type3/mil070509.pdf | title = סיבוכים בעקבות ניקוב בחלל הפה ובשפה בקרב חיילים | last = Zadik | first = Yehuda | coauthors = Becker, Tal; Levin, Liran | | accessdate=2008-07-15 }}</ref>. | |
החברה הישראלית נוטה לקבל ניקובים מסוימים, כגון רוב סוגי העגילים באוזניים וכן נזם, אך סוגים אחרים של פירסינג באברי גוף אחרים הנם מקובלים פחות. | החברה הישראלית נוטה לקבל ניקובים מסוימים, כגון רוב סוגי העגילים באוזניים וכן נזם, אך סוגים אחרים של פירסינג באברי גוף אחרים הנם מקובלים פחות. | ||
| שורה 52: | שורה 50: | ||
בעקבות נזקים רפואיים שאירעו לבני נוער שעשו פירסינג<ref>{{cite journal |author=JUDY SIEGEL-ITZKOVICH | בעקבות נזקים רפואיים שאירעו לבני נוער שעשו פירסינג<ref>{{cite journal |author=JUDY SIEGEL-ITZKOVICH | ||
|title=Soldier's tongue piercing causes fatal infection |journal=The Jerusalem Post |year=2008 |month=September |url=http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1222017359881&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull |accessdate=2008-09-28}}</ref>, ובעקבות לחץ של הורים וחברי כנסת, אושר בכנסת באוגוסט 2004 תיקון לחוק רישוי עסקים שבו נאמר "בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסוס". בדברי ההסבר להצעת החוק<ref>[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/47/47.pdf]</ref> נאמר: "מטרתה של ההצעה להגן על קטינים בגיל צעיר יחסית מפני החלטות שקטין עלול לקבל בעקבות לחץ חברתי, וללא שקילה ראויה של ההשלכות הבריאותיות שהפעולה עלולה לגרום". | |title=Soldier's tongue piercing causes fatal infection |journal=The Jerusalem Post |year=2008 |month=September |url=http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1222017359881&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull |accessdate=2008-09-28}}</ref>, ובעקבות לחץ של הורים וחברי כנסת, אושר בכנסת באוגוסט 2004 תיקון לחוק רישוי עסקים שבו נאמר "בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסוס". בדברי ההסבר להצעת החוק<ref>[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/47/47.pdf]</ref> נאמר: "מטרתה של ההצעה להגן על קטינים בגיל צעיר יחסית מפני החלטות שקטין עלול לקבל בעקבות לחץ חברתי, וללא שקילה ראויה של ההשלכות הבריאותיות שהפעולה עלולה לגרום". | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | {{ | + | {{ויקישיתוף|Category:Body piercing}} |
* [http://ida.org.il/SiteFiles/Image/PDF/january.pdf מאמר מכתב העת "רפואת הפה והשיניים" של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל על סיבוכי הפירסינג, מאת ד"ר יהודה צדיק וד"ר לירן לוין] | * [http://ida.org.il/SiteFiles/Image/PDF/january.pdf מאמר מכתב העת "רפואת הפה והשיניים" של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל על סיבוכי הפירסינג, מאת ד"ר יהודה צדיק וד"ר לירן לוין] | ||
*[http://www.bmezine.com/pierce/bme-pirc.html אתר בנושא] | *[http://www.bmezine.com/pierce/bme-pirc.html אתר בנושא] | ||
| שורה 63: | שורה 58: | ||
*[http://www.radicaltattoo.co.il/links.asp מאמר על היסטוריית הקעקועים והפירסינג] | *[http://www.radicaltattoo.co.il/links.asp מאמר על היסטוריית הקעקועים והפירסינג] | ||
*[http://www.tattooz.co.il/ עצות בטיחות בנוגע לפירסינג ולקעקועים] | *[http://www.tattooz.co.il/ עצות בטיחות בנוגע לפירסינג ולקעקועים] | ||
| + | |||
| + | ==הערות שוליים== | ||
| + | <references/> | ||
| + | |||
| + | |||
[[קטגוריה:תכשיטים]] | [[קטגוריה:תכשיטים]] | ||
| − | + | [[קטגוריה:פירסינג| ]] | |
| − | [[ | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־06:43, 1 בדצמבר 2016
פירסינג הוא הליך קוסמטי בו מנוקב הגוף על מנת לענוד תכשיט. ניתן לבצע הליך זה במקומות רבים בגוף, כאשר הנפוץ ביותר הוא ניקוב תנוך האוזן. מקומות אחרים נפוצים לענידת פירסינג הם האף (נזם), אפרכסת האוזן, חלק הסחוס הקטן ליד פתח תעלת השמע ("טראגוס"), הטבור, הגבה, הלשון, השפה ואיברי המין.
תוכן עניינים
עשיית פירסינג
הדרך הנכונה לניקוב הגוף היא באמצעות מחט סטרילית וחלולה, בדומה למחט המזרק. בקצה המחט, ניתן להכניס או להניח עגיל מתאים, וכך חירור הגוף והכנסת העגיל יכולים להעשות באופן חלק. לעשיית פירסינג בתנוך האוזן נהוג לרוב להשתמש באקדח עגילים, העושה שימוש בעגילים בעלי קצה חד על מנת להכניס את העגיל בכוח לגוף. אפרכסת האוזן, הטראגוס והנחיריים רגישים לסוג זה של ניקוב, וניקוב מסוג זה עלול לתרום להתפתחות זיהום ולצלקות.
תכשיטים מתאימים
שני סוגי התכשיטים הנפוצים בשימוש בפירסינג נקראים "חישוק לחץ" (BCR-Ball Closure Ring) ו"מוט" (Barbell). חישוק הלחץ הינו טבעת בעובי אחיד, הלוחצת על גולה המשמשת כסוגר. הטבעת מעוצבת כך שקשה לפתוח ולסגור אותה, על מנת להקל על ההחלמה ולמנוע סיבוכים מיותרים. לאחר החלמת הפירסינג, מומלץ לפנות לאיש מקצוע ("פירסר") כדי להוריד את החישוק. במוט ישנן גולות בשני הקצוות, כשבדרך כלל אחת מהן קבועה והשנייה מתברגת למוט (ההברגה יכולה להיות פנימית או חיצונית).
המתכות מהן עשויים התכשיטים חייבות להיות כאלה שאינן יוצרות תגובה אלרגית או גירוי. על כן, נהוג שלא להשתמש במתכת המכילה ניקל העלול להשתחרר לגוף (מאחר וניקל ידוע כאלרגן); כמו כן, נהוג שלא להשתמש בכסף, העלול ליצור סימן אפור בלתי ניתן להסרה. המתכות בשימוש הן "פלדת אל חלד" - סגסוגת ברזל המכילה ניקל (קשור) בכמות מעטה שאינה משתחררת לגוף, טיטניום, זהב (14 קרט ומעלה), וכן פלטינה. ייסוד נוסף הוא ניוביום, למרות שאינו נפוץ בשימושו בישראל, כמעט זהה בשימושו לטיטניום ומתאים לבעלי אלגריה לטיטניום. קוטר (עובי) התכשיטים משתנה בין 0.8 מ"מ (קוטר מספר 20ga), המשמש בעיקר לניקוב התנוך, ועד מספר מילימטרים. נהוג להשתמש במידות אמריקאיות למדידת עובי התכשיט, כאשר מספר גדול משמעותו קוטר קטן. לניקוב הטבור בדרך כלל משתמשים במחט ותכשיט בעובי 14ga, ולניקוב האף - בעובי 20ga.
תהליך ההחלמה והטיפול בפירסינג
בתהליך ההחלמה לאחר הניקוב נוצרת רקמת עור לאורך הנקב. אורך תהליך ההחלמה משתנה בהתאם למקום הניקוב, והוא אורך בין כ-6 שבועות (בתנוך) ועד כ-9 חודשים (טבור, אפרכסת האוזן). ניקוב הסחוס הינו בעייתי יותר מבחינת ההחלמה, כיוון שאספקת הדם הינה חלשה יותר באזור.
במשך תהליך ההחלמה, חשוב לשמור על ניקיון המקום ולטפל בו. מומלץ למרוח מעט משחה אנטיספטית (מחטאת) כמה פעמים ביום, ולשטוף פעם ביום בתמיסת מי מלח (ככפית מלח ים בכוס מים רתוחים שקוררו לטמפרטורת החדר.) כמו כן, מומלץ לשמור על היגיינה גבוהה, בייחוד באזור הידיים, ולא "לשחק" עם העגיל ולסובב אותו בזמן ההחלמה.
הפירסינג בתורה
הפירסינג הראשון הידוע בתורה היה אצל רבקה. כאשר אליעזר עבד אברהם הלך להביא כלה ליצחק, כאשר ראה את רבקה, שם נזם על אפה: "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" (בראשית, כ"ד, כ"ב) ולאחר מכן מבהיר העבד שמדובר בתכשיט לאף: "וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל-אַפָּהּ, וְהַצְּמִידִים עַל-יָדֶיהָ" (שם, פסוק מ"ז).
איזכור נוסף מופיע באירוע חטא העגל: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי" (שמות ל"ב, ב'). מפסוק זה ניתן ללמוד כי הן גברים והם נשים ענדו עגילים (אף שמדובר ב"נזם" מהתיאור עולה שמדובר בעגיל שבאוזן).
כאשר בונה משה את אוהל מועד, הוא פונה אל העם ומבקש מהם להרים תרומה: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל-הַנָּשִׁים; כֹּל נְדִיב לֵב, הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב, וְכָל-אִישׁ, אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה." (שמות ל"ה, כ"ב). רש"י מפרש פסוק זה ואומר כי מדובר בתכשיט אותו עונדות הנשים במקום מוצנע: "וכומז - כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה". ככל הנראה הכוונה לתכשיט המכונה כיום VCH.
איזכור נוסף של פירסינג מופיע בפרשת עבד עברי. עבד המעוניין להשאר עבד גם לאחר שנת שמיטה, נלקח אל המזוזה ושם נרצעת אוזנו. בגמרא מוסבר שהמדובר באפרכסת האוזן, במקום הסחוס, ולא בתנוך. כהן אינו נרצע, כיוון שרציעת האוזן במקום זה יש בה משום הטלת מום והיא פוסלת מכהונה.
הפירסינג בהלכה היהודית
בניגוד לקעקוע, האסור במפורש בהלכה, אין איסור על עשיית פירסינג. ישנו איסור "לא תחבול", האוסר פציעת הגוף, אך פציעה קלה לשם נוי מותרת. לכן פירסינג באוזניים רווח מאוד בחברה הדתית, ויש נשים העונדות נזם.
הפירסינג בחברה הישראלית
ניקוב האוזן הוא הפירסינג הנפוץ ביותר בחברה הישראלית. כמעט כל הנשים בישראל עוברות את תהליך ניקוב התנוך, בדרך כלל בתחילת שנות העשרה לחייהן. ניקוב התנוך נפוץ בכל סוגי החברות: החברה החילונית, הדתית, החרדית, והערבית. ישנן עדות בהן תנוך הבנות מנוקב בהיותן תינוקות, אך הדבר שנוי במחלוקת כיוון שבכך ניטלת מהן זכות הבחירה ומטרת הניקוב הינו נוי בלבד. גם גברים רבים נוהגים לנקב את אוזניהם, לעתים אחת מהן, ולענוד עגיל.
ענידת עגילים רבים בכל תנוך אף היא נוהג נפוץ. יש הנוהגים לנקב את גופם ולענוד עגילים במקומות נוספים. המקום הפופולרי ביותר, לאחר תנוך האוזן, ולאחריה הנחיר (ענידת נזם), וכן האפרכסת, הטבור, הגבה, והלשון.
צה"ל אוסר על פירסינג, כך נאמר למועמד לשירות-ביטחון בצו הגיוס: "על-פי פקודות הצבא חייל לא ינוע עם פירסינג. על-כן ביום הגיוס עליך להגיע ללא פירסינג מכל סוג שהוא". אם כן, כיוון שענידת עגילים לבנים ויותר מעגיל אחד בכל אוזן לבנות אסורה בצה"ל, והחור נסתם זמן מה לאחר הוצאת התכשיט, מספר האנשים בעלי פירסינג לאחר השירות הצבאי קטן באופן משמעותי. עם זאת, חיילים וחיילות רבים נוהגים לשמור על העגילים למרות השירות הצבאי, על ידי ענידת עגילים שקופים או קטנים, או העלמת עין של מפקדיהם. במחקר שנערך במרפאה צבאית בשנת 2005, מתוך 389 חיילים שנבדקו, ל-4.3% היה פירסינג בגוף (לא כולל תנוך האוזן או הפה), ל-5.7% היה פירסינג בשפה (בהווה או בעבר) ל-6.2% היה קעקוע, ול-15.7% היה פירסינג בתוך חלל הפה (בהווה או בעבר)[1].
החברה הישראלית נוטה לקבל ניקובים מסוימים, כגון רוב סוגי העגילים באוזניים וכן נזם, אך סוגים אחרים של פירסינג באברי גוף אחרים הנם מקובלים פחות.
איסור פירסינג בצעירים
בעקבות נזקים רפואיים שאירעו לבני נוער שעשו פירסינג[2], ובעקבות לחץ של הורים וחברי כנסת, אושר בכנסת באוגוסט 2004 תיקון לחוק רישוי עסקים שבו נאמר "בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסוס". בדברי ההסבר להצעת החוק[3] נאמר: "מטרתה של ההצעה להגן על קטינים בגיל צעיר יחסית מפני החלטות שקטין עלול לקבל בעקבות לחץ חברתי, וללא שקילה ראויה של ההשלכות הבריאותיות שהפעולה עלולה לגרום".
קישורים חיצוניים
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
- מאמר מכתב העת "רפואת הפה והשיניים" של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל על סיבוכי הפירסינג, מאת ד"ר יהודה צדיק וד"ר לירן לוין
- אתר בנושא
- מידע על הרחבת נקבים
- מאמר על היסטוריית הקעקועים והפירסינג
- עצות בטיחות בנוגע לפירסינג ולקעקועים
הערות שוליים
- ^ Zadik, Yehuda; Becker, Tal; Levin, Liran. סיבוכים בעקבות ניקוב בחלל הפה ובשפה בקרב חיילים. Retrieved on 2008-07-15.
- ^ JUDY SIEGEL-ITZKOVICH (September 2008). "Soldier's tongue piercing causes fatal infection". The Jerusalem Post. אוחזר ב־2008-09-28.
- ^ [1]
