הבדלים בין גרסאות בדף "פורטל:מיניות/ערך נבחר/14"
< פורטל:מיניות | ערך נבחר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{פורטל:מיניות/תוכן|ערך נבחר=זנות|תמונה=[[File:Lautrec reine de joie (poster) 1892.jpg|100px|הצייר הצרפתי [[אנרי דה טולוז-לוטרק]] נהג לבקר ב[[בית בושת|בתי זונות]] ולצייר את הנשים ולקוחותיהן. ("Reine de Joie" משנת [[1892]].]] |
|תוכן='''[[זנות]]''' היא קיום פעילות מינית (לעתים רבות [[יחסי מין]]) תמורת תשלום. מרבית העוסקים במקצוע זה הן נשים, אך קיימת גם [[זנות גברית]], בין אם עבור גברים אחרים ובין אם עבור נשים. יש המחשיבים את הזנות כ[[מקצוע]], והיא זכתה לכינוי "המקצוע העתיק ביותר בעולם".<br /><br />הזנות בעת העתיקה הייתה דבר מקובל בתרבויות רבות והיא עתיקה לפחות כימיו של הספר הראשון בתולדות האנושות - עלילות [[גלגמש]] מן התקופה השומרית, בסוף האלף השלישי לפני הספירה. בספר זה ממלאת [[זונה]] בשם [[שמח'ת|שׁמְחָ'ת]] תפקיד מרכזי בתהליך חניכותו וחברותו של הצייד [[אנכידו|אֶנְכִּדוּ]] הפרא. לאחר שבילו במשך שישה ימים ושבעה לילות גילה אֶנְכִּדוּ כי איבד את כוחו הפיזי החייתי אך זכה בחכמתה. משל ל'תירבות' אֶנְכִּדוּ הפרא באמצעות מיניותה של שׁמְחָ'ת. | |תוכן='''[[זנות]]''' היא קיום פעילות מינית (לעתים רבות [[יחסי מין]]) תמורת תשלום. מרבית העוסקים במקצוע זה הן נשים, אך קיימת גם [[זנות גברית]], בין אם עבור גברים אחרים ובין אם עבור נשים. יש המחשיבים את הזנות כ[[מקצוע]], והיא זכתה לכינוי "המקצוע העתיק ביותר בעולם".<br /><br />הזנות בעת העתיקה הייתה דבר מקובל בתרבויות רבות והיא עתיקה לפחות כימיו של הספר הראשון בתולדות האנושות - עלילות [[גלגמש]] מן התקופה השומרית, בסוף האלף השלישי לפני הספירה. בספר זה ממלאת [[זונה]] בשם [[שמח'ת|שׁמְחָ'ת]] תפקיד מרכזי בתהליך חניכותו וחברותו של הצייד [[אנכידו|אֶנְכִּדוּ]] הפרא. לאחר שבילו במשך שישה ימים ושבעה לילות גילה אֶנְכִּדוּ כי איבד את כוחו הפיזי החייתי אך זכה בחכמתה. משל ל'תירבות' אֶנְכִּדוּ הפרא באמצעות מיניותה של שׁמְחָ'ת. | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מ־21:00, 31 בדצמבר 2009
_1892.jpg) הזנות בעת העתיקה הייתה דבר מקובל בתרבויות רבות והיא עתיקה לפחות כימיו של הספר הראשון בתולדות האנושות - עלילות גלגמש מן התקופה השומרית, בסוף האלף השלישי לפני הספירה. בספר זה ממלאת זונה בשם שׁמְחָ'ת תפקיד מרכזי בתהליך חניכותו וחברותו של הצייד אֶנְכִּדוּ הפרא. לאחר שבילו במשך שישה ימים ושבעה לילות גילה אֶנְכִּדוּ כי איבד את כוחו הפיזי החייתי אך זכה בחכמתה. משל ל'תירבות' אֶנְכִּדוּ הפרא באמצעות מיניותה של שׁמְחָ'ת. |
