פלייבוי

מרילין מונרו בשער הגיליון הראשון, דצמבר 1953

פלייבוי (Playboy) הוא ירחון פורנוגרפי שהתפרסם ברחבי העולם בזכות צילומיו המציגים עירום נשי. נוסד על ידי יו הפנר בארצות הברית, בשנת 1953. המותג "פלייבוי" הפך עם השנים לאחד המותגים הידועים ביותר בעולם, וכיום הוא כולל, בנוסף למגזין הבינלאומי, גם אתר אינטרנט (מקור הרווחים העיקרי כיום) וערוץ טלוויזיה בתשלום. Playboy Enterprises, מניות החברה נסחרות בבורסה של ניו יורק (NYSE) משנת 1971. כריסטי הפנר, בתו של המייסד, מונתה למנכ"לית החברה בשנת 1988, וכיום היא מכהנת גם בתפקיד יו"ר מועצת המנהלים.

הירחון כולל בעיקר תמונות עירום של נשים - אך גם מאמרים בנושאים שונים, כגון ספורט, אופנה, צרכנות ופוליטיקה, סיפורים קצרים של סופרים מובילים וראיון ארוך עם אישיות בולטת. סיסמתו של הירחון, המופיעה מתחת לשמו החל מגיליונו הראשון, היא "בידור לגברים" (Entertainment for Men).

יש הטוענים שהירחון מציג תצלומי עירום מסוגננים ואמנותיים, וכי החומר הכלול בו הוא בגדר ארוטיקה, ואחרים טוענים שמדובר במגזין פורנוגרפי רך, שמזיק למעמד הנשים עקב הצגתן כאובייקט מיני.

היסטוריה של המגזין

יו הפנר ייסד את המגזין בשנת 1953. הוא רכש את זכויות היוצרים לשימוש בתמונות עירום של השחקנית מרילין מונרו, שהייתה כוכבת קולנוע מובילה באותה תקופה (התמונות צולמו במקור עבור לוח שנה). הגיליון הראשון פורסם בדצמבר 1953, ולא סומן עליו תאריך - כי הפנר חשש שלא יוכל להדפיס גיליון שני אם העיתון לא יימכר בהצלחה. לשמחתו, נמכרו כל העותקים בתוך מספר שבועות. מספר העותקים שנמכרו היה כ-54 אלף, ומחיר כל עיתון היה 50 סנט (חצי דולר). עותקים של הגיליון הראשון, שנשמרו במצב כמעט חדש, נמכרים היום לאספנים במחיר של מעל 5,000 דולר.

הלוגו של המגזין, פרופיל של ארנב עונד עניבת פרפר, עוצב על ידי המעצב ארט פול, עבור הגיליון השני של המגזין. הלוגו המקורי מלווה את החברה עד היום. יו הפנר הסביר שבחר בדמות הארנב בגלל "ההקשר המיני המשעשע" שהיה לו.

בספטמבר 1962 החל הירחון לפרסם ראיון מעמיק אחד בכל גיליון, עם אישיות מרכזית בולטת. בין המרואיינים: פידל קסטרו, מלקולם אקס, סלבדור דאלי, מרטין לותר קינג, ז'אן פול סארטר, מוחמד עלי, אורסון וולס, ג'ימי קרטר, יאסר ערפאת, סטיבן הוקינג, פרנק סינטרה, וודי אלן, אריאל שרון ורבים אחרים.

מכירות הירחון הגיעו לשיאן בשנות השבעים - הגיליון הנמכר ביותר בהיסטוריה הוא גיליון נובמבר 1972, שנמכר ביותר מ-7 מיליון עותקים. מאז ועד היום המכירות נמצאות בירידה, בעיקר בגלל הופעת כתבי-עת חדשים ומתוחכמים יותר לגברים (כגון "מקסים") והתחרות בשוק הפורנוגרפיה מצד אתרי האינטרנט העוסקים בכך.

אתר האינטרנט של "פלייבוי", שהושק באוגוסט 1994, זוכה להצלחה רבה, והפך למקור הרווחים העיקרי של החברה.

בניסיון למשוך קהל קוראים צעיר, העיתון החל לעסוק בנושאים שנוגעים ללבם, כגון שחקנים וזמרים צעירים, ומוזיקת היפ-הופ.

עם כותבי הסיפורים הקצרים בירחון נמנים טובי הסופרים, ובהם יצחק בשביס-זינגר, ארתור סי קלארק ואיאן פלמינג.

בשנת 1972 החלו לצאת מהדורות מקומיות של הירחון בגרמניה ובאיטליה, ולאחר מכן יצאו לאור מהדורות מקומיות במדינות נוספות. במדינות אסלאמיות רבות אסורה הפצתו של "פלייבוי", וכך גם באחדות ממדינות המזרח הרחוק. ביפן יוצאת לאור מהדורה מקומית שבה לא נראים איברי מין נשיים.

"נערת החודש" ו"נערת השנה"

כל גיליון מוקדש ל"נערת החודש" (Playmate of the Month) חדשה, ומציג תצלומי עירום שלה, לצד פרטים אישיים. אחד ממאפייני הירחון הוא תמונת האמצע, שבה מוצג תצלום של נערת החודש על-פני שלושה עמודים. בסוף כל שנה נבחרת "נערת שנה" אחת מתוך 12 נערות החודש. "נערות חודש" משתכרות כ-25 אלף דולר, ו"נערות שנה" זוכות בבונוס של 100 אלף דולר ומכונית חדשה.

בין "נערות החודש" הבולטות היו בטי פייג' (1955), מרילין מונרו, פמלה אנדרסון, ג'ני מקארתי ואנה ניקול סמית.

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של פלייבוי
• אורי לוטן, הגברים החדשים, nrg ‏, 14/10/2004
• מייקל ויינריפ, ניו יורק טיימס, האשה שהצילה את פלייבוי פורשת, עכבר העיר, 6/10/2009
• ירון פריד, ‏מארג' סימפסון עומדת לככב על השער של "פלייבוי". להלן כמה מהליהוקים הפחות צפויים בתולדותיו, באתר הארץ, 16/10/09