הבדלים בין גרסאות בדף "אפידורל"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | המושג '''אפידורל''' הינו קיצור של '''הרדמה אפידורלית''' הרדמה זו הינה סוג של הרדמה אזורית, במהלכה מוזרקים סמים מאלחשים באמצעות | + | המושג '''אפידורל''' הינו קיצור של '''הרדמה אפידורלית''', הרדמה זו הינה סוג של הרדמה אזורית, במהלכה מוזרקים סמים מאלחשים באמצעות קטטר אל החלל האפידורלי. |
| − | הזריקה הנעשית בשלב השני של ה[[לידה]] עשויה לגרום לאובדן תחושה. אובדן התחושה גורם להפחתה ברמת | + | הזריקה הנעשית בשלב השני של ה[[לידה]] עשויה לגרום לאובדן תחושה. אובדן התחושה גורם להפחתה ברמת כאבים מהם סובלת ה[[אישה]] על ידי חסימת מעבר של אותות כאב בעמוד השדרה. |
| − | למרות שנהוג לחשוב כי | + | למרות שנהוג לחשוב כי אפידורל הינו החומר המוזרק, למעשה, השם ניתן בשל יעדה של ההזרקה בתוך גוף היולדת. האזור המדובר נמצא בעמוד השדרה, ברווח שבין חוט השדרה לבין תעלת החוליות שסביבו. רווח זה קרוי ה"חלל האפידורלי" ומכאן שמה של הפרוצדורה. התהליך מתבצע באמצעות הזרקה של משכך כאבים, בדרך כלל לידוקאין. |
| − | |||
| − | האזור המדובר נמצא | ||
המנגנון בנוי ממזרק ובתוכו צינורית דקה וקצהּ השני נמצא בתוך מכשיר שתפקידו הזרקה קבועה של חומר ההרדמה. באם לוחצים על הכפתור הנמצא בתוך המזרק, נוצרת הגברה רגעית של ההרדמה. צינורית זו נשארת בגופה של היולדת במהלך כל הלידה ומוצאת כשעתיים לאחר הלידה. | המנגנון בנוי ממזרק ובתוכו צינורית דקה וקצהּ השני נמצא בתוך מכשיר שתפקידו הזרקה קבועה של חומר ההרדמה. באם לוחצים על הכפתור הנמצא בתוך המזרק, נוצרת הגברה רגעית של ההרדמה. צינורית זו נשארת בגופה של היולדת במהלך כל הלידה ומוצאת כשעתיים לאחר הלידה. | ||
| − | מכיוון שמיקום שגוי של המחט עלול להיות מסוכן ביותר, נוקטים בצעדי זהירות שיבטיחו מיקום מדויק של המחט, כמו למשל: החדרת מנת מבחן קטנה, כדי לראות שאין תופעות שליליות על היולדת ולאחר מכן מחדירים את שאר החומר במנות קטנות. במשך כל התהליך חייב להיות נוכח במקום | + | מכיוון שמיקום שגוי של המחט עלול להיות מסוכן ביותר, נוקטים בצעדי זהירות שיבטיחו מיקום מדויק של המחט, כמו למשל: החדרת מנת מבחן קטנה, כדי לראות שאין תופעות שליליות על היולדת ולאחר מכן מחדירים את שאר החומר במנות קטנות. במשך כל התהליך חייב להיות נוכח במקום לפחות איש צוות רפואי אחד, כדי למנוע סיבוכים אפשריים. |
| − | לפחות איש צוות רפואי אחד, כדי למנוע סיבוכים אפשריים. | ||
| − | ב- | + | ב-2007, כמחצית מהיולדות בבתי החולים בישראל ילדו בעזרת אפידורל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3633066,00.html]. |
==יתרונות וחסרונות של התהליך== | ==יתרונות וחסרונות של התהליך== | ||
| − | יתרונו של האפידורל הוא בכך שהאישה היולדת אינה צריכה לסבול את כאבי הלידה והצירים. בכך חווית הלידה העוברת על היולדת הינה רגועה יותר, וכן, מהעובר נחסכת מצוקתה של האם. בעבר נטען כי חומר האלחוש האפידורלי אינו משפיע על גופו של | + | יתרונו של האפידורל הוא בכך שהאישה היולדת אינה צריכה לסבול את כאבי הלידה והצירים. בכך חווית הלידה העוברת על היולדת הינה רגועה יותר, וכן, מהעובר נחסכת מצוקתה של האם. בעבר נטען כי חומר האלחוש האפידורלי אינו משפיע על גופו של ה[[עובר]], אלא נשאר בגופה של האם בלבד - טענה זו לא הוכחה מחקרית. |
המתנגדים לאלחוש אפידורלי מונים כמה בעיות: | המתנגדים לאלחוש אפידורלי מונים כמה בעיות: | ||
# לא ניתן לצפות מראש רגישות לחומר שיכולה לגרום לתופעות קשות. | # לא ניתן לצפות מראש רגישות לחומר שיכולה לגרום לתופעות קשות. | ||
# הפרוצדורה מאטת את קצב הלידה ומאריכה את משכה הכולל. | # הפרוצדורה מאטת את קצב הלידה ומאריכה את משכה הכולל. | ||
| − | # יש הטוענים כי הפרוצדורה מגדילה את הסיכוי | + | # יש הטוענים כי הפרוצדורה מגדילה את הסיכוי ללידת מכשירים. |
| − | # מרגע שניתנה זריקת אפידורל צריכה היולדת להיות תחת השגחת | + | # מרגע שניתנה זריקת אפידורל צריכה היולדת להיות תחת השגחת מוניטור רצופה עד סוף הלידה. |
# עקב השיתוק הנלווה להרדמה, השלב השני השני מוכרח להיעשות בשכיבה, בניגוד לכוח הכבידה; בשילוב עם לחיצות שעלולות להיות לא-יעילות עקב חוסר התחושה של היולדת, עלול הדבר לגרום לסיבוכי לידה שונים ולנזקים לרצפת האגן של היולדת. | # עקב השיתוק הנלווה להרדמה, השלב השני השני מוכרח להיעשות בשכיבה, בניגוד לכוח הכבידה; בשילוב עם לחיצות שעלולות להיות לא-יעילות עקב חוסר התחושה של היולדת, עלול הדבר לגרום לסיבוכי לידה שונים ולנזקים לרצפת האגן של היולדת. | ||
==תופעות לוואי אפשריות== | ==תופעות לוואי אפשריות== | ||
| − | השלכה מיידית של ההזרקה הינה חסימת | + | השלכה מיידית של ההזרקה הינה חסימת העצבים המוליכים כאב, אולם עלולות להיות השלכות נוספות. סמים מאלחשים מקומיים בחלל האפידורלי עלולים לחסום סוגי עצבים אחרים גם כן, זאת בהתאם לסוג הסם ולכמות הניתנים. חסימות אלה עלולות לבוא לידי ביטוי ב: |
| − | # אובדן תחושה (כמו חוש מגע) | + | # אובדן תחושה (כמו חוש מגע) |
| − | # הרפיית | + | # הרפיית שרירים |
| − | # אובדן פעולה של | + | # אובדן פעולה של המערכת הסימפתטית השולטת בלחץ הדם. |
| − | במקרים בהם מוזרקת כמות גדולה מידי של אפידורל, עשוי להיגרם שיתוק | + | במקרים בהם מוזרקת כמות גדולה מידי של אפידורל, עשוי להיגרם שיתוק בסרעפת ובשרירי החזה. כמו כן עלולה להיפגע הפעילות הסימפתטית של הלב, מה שעשוי להוביל לירידה משמעותית בקצב פעימות הלב ולחץ הדם. כרבע מהיולדות המטופלות באפידורל, סובלות במשך ימים אחדים לאחר הלידה מתופעו לוואי קלות, הכוללות בין השאר: חולשה כללית, צמרמורת וכאבי ראש. תופעות קשות יותר הן נדירות וכוללות: תגובה אלרגית לחומר וזיהומים ודימומים באזור ההזרקה. |
| − | מקרים בהם נוצרים סיבוכים קטלניים כתוצאה מהתהליך הם נדירים למדי, כאשר | + | מקרים בהם נוצרים סיבוכים קטלניים כתוצאה מהתהליך הם נדירים למדי, כאשר שיתוק בפלג הגוף התחתון ומקרי מוות, החמורים שבהם, מתרחשים ביחס של פחות מאחד למאה אלף. דוגמה למקרה כזה היא החדרת החומר למקום שגוי שעלולה לגרום לתופעות קשות, כמו: שיתוק זמני במקומות שונים בגוף, בדרך כלל ברגליים ובמקרים חריגים שיתוק קבוע, פגיעה מוחית ואפילו מוות. |
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 39: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:היריון ולידה]] | [[קטגוריה:היריון ולידה]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־20:25, 17 בנובמבר 2013
המושג אפידורל הינו קיצור של הרדמה אפידורלית, הרדמה זו הינה סוג של הרדמה אזורית, במהלכה מוזרקים סמים מאלחשים באמצעות קטטר אל החלל האפידורלי.
הזריקה הנעשית בשלב השני של הלידה עשויה לגרום לאובדן תחושה. אובדן התחושה גורם להפחתה ברמת כאבים מהם סובלת האישה על ידי חסימת מעבר של אותות כאב בעמוד השדרה.
למרות שנהוג לחשוב כי אפידורל הינו החומר המוזרק, למעשה, השם ניתן בשל יעדה של ההזרקה בתוך גוף היולדת. האזור המדובר נמצא בעמוד השדרה, ברווח שבין חוט השדרה לבין תעלת החוליות שסביבו. רווח זה קרוי ה"חלל האפידורלי" ומכאן שמה של הפרוצדורה. התהליך מתבצע באמצעות הזרקה של משכך כאבים, בדרך כלל לידוקאין.
המנגנון בנוי ממזרק ובתוכו צינורית דקה וקצהּ השני נמצא בתוך מכשיר שתפקידו הזרקה קבועה של חומר ההרדמה. באם לוחצים על הכפתור הנמצא בתוך המזרק, נוצרת הגברה רגעית של ההרדמה. צינורית זו נשארת בגופה של היולדת במהלך כל הלידה ומוצאת כשעתיים לאחר הלידה.
מכיוון שמיקום שגוי של המחט עלול להיות מסוכן ביותר, נוקטים בצעדי זהירות שיבטיחו מיקום מדויק של המחט, כמו למשל: החדרת מנת מבחן קטנה, כדי לראות שאין תופעות שליליות על היולדת ולאחר מכן מחדירים את שאר החומר במנות קטנות. במשך כל התהליך חייב להיות נוכח במקום לפחות איש צוות רפואי אחד, כדי למנוע סיבוכים אפשריים.
ב-2007, כמחצית מהיולדות בבתי החולים בישראל ילדו בעזרת אפידורל [1].
יתרונות וחסרונות של התהליך
יתרונו של האפידורל הוא בכך שהאישה היולדת אינה צריכה לסבול את כאבי הלידה והצירים. בכך חווית הלידה העוברת על היולדת הינה רגועה יותר, וכן, מהעובר נחסכת מצוקתה של האם. בעבר נטען כי חומר האלחוש האפידורלי אינו משפיע על גופו של העובר, אלא נשאר בגופה של האם בלבד - טענה זו לא הוכחה מחקרית.
המתנגדים לאלחוש אפידורלי מונים כמה בעיות:
- לא ניתן לצפות מראש רגישות לחומר שיכולה לגרום לתופעות קשות.
- הפרוצדורה מאטת את קצב הלידה ומאריכה את משכה הכולל.
- יש הטוענים כי הפרוצדורה מגדילה את הסיכוי ללידת מכשירים.
- מרגע שניתנה זריקת אפידורל צריכה היולדת להיות תחת השגחת מוניטור רצופה עד סוף הלידה.
- עקב השיתוק הנלווה להרדמה, השלב השני השני מוכרח להיעשות בשכיבה, בניגוד לכוח הכבידה; בשילוב עם לחיצות שעלולות להיות לא-יעילות עקב חוסר התחושה של היולדת, עלול הדבר לגרום לסיבוכי לידה שונים ולנזקים לרצפת האגן של היולדת.
תופעות לוואי אפשריות
השלכה מיידית של ההזרקה הינה חסימת העצבים המוליכים כאב, אולם עלולות להיות השלכות נוספות. סמים מאלחשים מקומיים בחלל האפידורלי עלולים לחסום סוגי עצבים אחרים גם כן, זאת בהתאם לסוג הסם ולכמות הניתנים. חסימות אלה עלולות לבוא לידי ביטוי ב:
- אובדן תחושה (כמו חוש מגע)
- הרפיית שרירים
- אובדן פעולה של המערכת הסימפתטית השולטת בלחץ הדם.
במקרים בהם מוזרקת כמות גדולה מידי של אפידורל, עשוי להיגרם שיתוק בסרעפת ובשרירי החזה. כמו כן עלולה להיפגע הפעילות הסימפתטית של הלב, מה שעשוי להוביל לירידה משמעותית בקצב פעימות הלב ולחץ הדם. כרבע מהיולדות המטופלות באפידורל, סובלות במשך ימים אחדים לאחר הלידה מתופעו לוואי קלות, הכוללות בין השאר: חולשה כללית, צמרמורת וכאבי ראש. תופעות קשות יותר הן נדירות וכוללות: תגובה אלרגית לחומר וזיהומים ודימומים באזור ההזרקה.
מקרים בהם נוצרים סיבוכים קטלניים כתוצאה מהתהליך הם נדירים למדי, כאשר שיתוק בפלג הגוף התחתון ומקרי מוות, החמורים שבהם, מתרחשים ביחס של פחות מאחד למאה אלף. דוגמה למקרה כזה היא החדרת החומר למקום שגוי שעלולה לגרום לתופעות קשות, כמו: שיתוק זמני במקומות שונים בגוף, בדרך כלל ברגליים ובמקרים חריגים שיתוק קבוע, פגיעה מוחית ואפילו מוות.
קישורים חיצוניים
- אפידורל, יולדת
