הבדלים בין גרסאות בדף "בתולה (יהדות)"
(←ראו גם) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''בתולה''' לפי הגדרת ההלכה היא [[אישה]] ש[[קרום הבתולים]] שלה שלם. בהלכה יש משמעות להיותה של נערה (בין | + | '''בתולה''', לפי הגדרת ההלכה, היא [[אישה]] ש[[קרום הבתולים]] שלה שלם. בהלכה יש משמעות להיותה של [[נערה (הלכה)|נערה]] (בין הגיל 12 ל־12.5) [[בתולה]] לנושאים שונים, אך משמעות זו אובדת בחלקה אצל [[בוגרת]] (בת מעל 12.5), שאף אם טרם קיימה [[יחסי מין]], אינה נחשבת עוד לבתולה שלמה. |
==נישואים לבתולה לעומת בעולה== | ==נישואים לבתולה לעומת בעולה== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כהן גדול מצווה לקחת לאשה בתולה: | כהן גדול מצווה לקחת לאשה בתולה: | ||
| − | {{ציטוט|תוכן=וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו, כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו, אֲנִי | + | {{ציטוט|תוכן=וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו, כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו, אֲנִי ה'. וְהוּא, אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח.|מקור=ויקרא, פרק כ"א, פסוקים י"ב-י"ג}} |
| − | בתולה הנישאת לאיש זכאית למאתיים זוזים | + | בתולה הנישאת לאיש זכאית למאתיים זוזים בכתובתה, ומי שאינה בתולה זכאית למאה זוזים בלבד. כמו כן, בת כהן בתולה הנישאת לאיש זכאית לארבע מאות זוזים בכתובתה, לעומת בת כהן שנתאלמנה או נתגרשה שזכאית למאה זוזים בלבד. |
אשה שנישאה כבתולה ובעלה טוען לאחר מכן שלא הייתה בתולה, קיימים דינים שיסודם בפסוקי התורה המפורשים, לבירור העניין (שאלה מרכזית היא האם יצא דם בזמן יחסי האישות) וקביעת דין הנוגעים בדבר. | אשה שנישאה כבתולה ובעלה טוען לאחר מכן שלא הייתה בתולה, קיימים דינים שיסודם בפסוקי התורה המפורשים, לבירור העניין (שאלה מרכזית היא האם יצא דם בזמן יחסי האישות) וקביעת דין הנוגעים בדבר. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==אונס== | ==אונס== | ||
| − | אדם ש[[אנס]] או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה, היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי | + | אדם ש[[אנס]] או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה, היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי האונס. |
==מוכת עץ== | ==מוכת עץ== | ||
| − | בהלכה קיימים הבדלים בין אישה שקיימה | + | בהלכה קיימים הבדלים בין אישה שקיימה יחסי מין ("בעולה") לבין אישה שבאופן מולד או עקב תאונה אין לה קרום בתולים ("מוכת עץ"), וקיימות מחלוקות לגבי דיניה השונים. דין אשה שבגרה וקרום הבתולים שלה רפוי ("בוגרת") נידון לגבי ראיות היותה בתולה, שכן ייתכן אצלה שייצא רק מעט דם עם קיום יחסי מין בפעם הראשונה, או שנרתיקה רחב מן הרגיל אצל בתולות צעירות. |
עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה. | עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה. | ||
| − | רב ושמואל נחלקו במסכת כתובות אודות | + | רב ושמואל נחלקו במסכת כתובות אודות [[קטן (הלכה)|קטן]] שבא על נערה. על פי ההלכה אין [[ביאה|ביאתו]] נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי רש"י ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי {{ציטוטון|אין מוכת עץ בבשר}}, כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ. |
עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם [[נידה]] ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע". | עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם [[נידה]] ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע". | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בהלכה נזכרת גם כן "בתולת דמים" שהיא ילדה שעדיין לא קיבלה [[וסת]], זאת להבדיל מ"בתולת בתולים" שהיא הבתולה הרגילה. | בהלכה נזכרת גם כן "בתולת דמים" שהיא ילדה שעדיין לא קיבלה [[וסת]], זאת להבדיל מ"בתולת בתולים" שהיא הבתולה הרגילה. | ||
| + | ===פעולות לשמירת הבתולים=== | ||
| + | במשנה במסכת שבת נפסק שאסור לאשה לצאת לרשות הרבים בשבת כשעל גופה "כבלים", שזהו תכשיט כעין אזיקים - שני צמידי נוי וביניהם שרשרת - שאותו היו נוהגות הבתולות לענוד על רגליהן למניעת אפשרות קריעת הבתולים עקב פסיעה בצעדים רחבים מדי. | ||
| + | ==ברכה== | ||
| + | בחיבורי הגאונים מובאת ברכה שעל הגבר לברך לאחר קריעת הבתולים: "אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום, על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך הבוחר בזרעו של אברהם". ברכה זו, לא מצויה במקורות חז"ליים. יש שביקרוה{{הערה|תשובות הרמב"ם בפאר הדור סי' קכט, ואיגרות הרמב"ם (שילת), כרך ב עמ' תקצד;}} כאשר היא נעשית בהתקהלות על חוסר הצניעות שבה לטענתם{{הערה|שו"ת הרמב"ם (בלאו), ח"ב סי' רז;}}, ויש שאינם נוהגים בה{{הערה|חידושי המהרש"ל על הטור אבן העזר שם, ובערוך השולחן אבהע"ז סג י.}}. | ||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * [[בתולה]] | ||
| + | * [[דם בתולים]] | ||
| + | * [[מדריך: איך לאבד את הבתולים ללא כאבים]] | ||
| + | |||
| + | == קישורים חיצוניים == | ||
| + | * [http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject29.asp בתולים], מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג | ||
| + | * [http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=22 טענת מקח טעות בבתולה מהנשואין], מאת אלחנן דרייפוס, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]] | ||
| + | |||
| + | ==הערות שוליים== | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | {{חיי אישות ביהדות}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:הלכות אישות]] | ||
[[קטגוריה:יהדות]] | [[קטגוריה:יהדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:53, 3 ביוני 2022
בתולה, לפי הגדרת ההלכה, היא אישה שקרום הבתולים שלה שלם. בהלכה יש משמעות להיותה של נערה (בין הגיל 12 ל־12.5) בתולה לנושאים שונים, אך משמעות זו אובדת בחלקה אצל בוגרת (בת מעל 12.5), שאף אם טרם קיימה יחסי מין, אינה נחשבת עוד לבתולה שלמה.
תוכן עניינים
נישואים לבתולה לעומת בעולה
קיימות כמה הלכות המבדילות בין בתולה לשאיננה-בתולה.
כהן גדול מצווה לקחת לאשה בתולה:
| וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו, כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו, אֲנִי ה'. וְהוּא, אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. | ||
| – ויקרא, פרק כ"א, פסוקים י"ב-י"ג | ||
בתולה הנישאת לאיש זכאית למאתיים זוזים בכתובתה, ומי שאינה בתולה זכאית למאה זוזים בלבד. כמו כן, בת כהן בתולה הנישאת לאיש זכאית לארבע מאות זוזים בכתובתה, לעומת בת כהן שנתאלמנה או נתגרשה שזכאית למאה זוזים בלבד.
אשה שנישאה כבתולה ובעלה טוען לאחר מכן שלא הייתה בתולה, קיימים דינים שיסודם בפסוקי התורה המפורשים, לבירור העניין (שאלה מרכזית היא האם יצא דם בזמן יחסי האישות) וקביעת דין הנוגעים בדבר.
דיון נרחב בנושאים הקשורים באיבוד הבתולים עם הנישואים נערך בפרק הראשון של מסכת כתובות.
על פי ספרות הגאונים היה נהוג בארץ ישראל שהחתן מוציא את הבתולים באצבע ולא בדרך של קיום יחסי מין רגילים. לפי פרקי דרבי אליעזר (פרק טז) מקורו של המנהג ביצחק:
| רבי ישמעאל אומר: אמר אברהם ליצחק בנו, העבד הזה חשוד על העבירות הוא ומרמה בידו, שנאמר: "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב" (הושע י"ב, ח), ראה שמא נגע בצינור. אלא הבא את הנערה האוהלה, והוצא את בתוליה באצבע. אם טהורה בבתוליה – הרי היא לך מפי הגבורה. הכניסה האוהלה, והוציא את בתוליה באצבע, והראה אותן לאברהם אבינו, ואחר כך לקחה, שנאמר: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" (בראשית כ"ד, סז)... וכך היו ישראל נוהגין להוציא את הבתולים באצבע. | ||
אונס
אדם שאנס או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה, היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי האונס.
מוכת עץ
בהלכה קיימים הבדלים בין אישה שקיימה יחסי מין ("בעולה") לבין אישה שבאופן מולד או עקב תאונה אין לה קרום בתולים ("מוכת עץ"), וקיימות מחלוקות לגבי דיניה השונים. דין אשה שבגרה וקרום הבתולים שלה רפוי ("בוגרת") נידון לגבי ראיות היותה בתולה, שכן ייתכן אצלה שייצא רק מעט דם עם קיום יחסי מין בפעם הראשונה, או שנרתיקה רחב מן הרגיל אצל בתולות צעירות.
עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה.
רב ושמואל נחלקו במסכת כתובות אודות קטן שבא על נערה. על פי ההלכה אין ביאתו נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי רש"י ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי "אין מוכת עץ בבשר", כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ.
עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם נידה ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".
בהלכה נזכרת גם כן "בתולת דמים" שהיא ילדה שעדיין לא קיבלה וסת, זאת להבדיל מ"בתולת בתולים" שהיא הבתולה הרגילה.
פעולות לשמירת הבתולים
במשנה במסכת שבת נפסק שאסור לאשה לצאת לרשות הרבים בשבת כשעל גופה "כבלים", שזהו תכשיט כעין אזיקים - שני צמידי נוי וביניהם שרשרת - שאותו היו נוהגות הבתולות לענוד על רגליהן למניעת אפשרות קריעת הבתולים עקב פסיעה בצעדים רחבים מדי.
ברכה
בחיבורי הגאונים מובאת ברכה שעל הגבר לברך לאחר קריעת הבתולים: "אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום, על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך הבוחר בזרעו של אברהם". ברכה זו, לא מצויה במקורות חז"ליים. יש שביקרוה[1] כאשר היא נעשית בהתקהלות על חוסר הצניעות שבה לטענתם[2], ויש שאינם נוהגים בה[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בתולים, מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג
- טענת מקח טעות בבתולה מהנשואין, מאת אלחנן דרייפוס, באתר דעת
הערות שוליים
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות | |
| איסורים והלכות | איסור עריות • שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • צניעות • כיסוי ראש לנשים • טהרת המשפחה • לא תנאף • פרישה סמוך לווסת • יחסי אישות • מצוות עונה • שיור | |
| נשים האסורות לבעליהן | נידה • רואה כתם • יולדת • רואה דם בתולים | |
| סדר טהרת אישה לבעלה | הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • מקווה • חציצה | |
