אישה

דמות אישה, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר

אישה היא נקבת המין האנושי. לאישה סימנים ביולוגיים המבדילים אותה מהאיש שהוא זכר המין האנושי. האישה מסוגלת להולדה והנקה, דבר שמשפיע רבות על מיקומה החברתי. אישה צעירה עד גיל ההתבגרות נקראת ילדה, אישה צעירה בגיל ההתבגרות נקראת נערה, עלמה או בחורה. בשלב ההורות ילדיה קוראים לה אמא ונכדיה קוראים לה סבתא. האפיון הכללי שניתן בחברה לתכונות המייחדות את האישה נקרא "נשיות" (לעומת התכונות הנקראות "גבריות"). בהקשרים שונים, המין הנשי קרוי גם המין היפה או המין החלש.

הבדלים בין האישה לגבר

אישה בערווה

שחקנית פורנו בערווה

להלן מפורטים ההבדלים העיקריים בין האישה לגבר:

הבדלים פיזיולוגיים עיקריים

ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין האישה לאיש הוא המבנה הכרומוזומלי. מכך נגזרת התפתחות שונה. בלידה (ועוד קודם לה) באיברי המין: איברי המין והרבייה של האישה הם נרתיק, רחם ושחלות, ואלה שונים מאיברי המין והרבייה של הגבר שהם פין ואשכים. מאוחר יותר, במהלך גיל ההתבגרות, מתחילים להופיע הבדלים נוספים:

• האגן של הנשים גדול במעט מהאגן של הגברים.
• לנשים יש שדיים; שהם זוג איברים עשירים בבלוטות חלב.
• עור גוף פחות שעיר יחסית לגבר, בעיקר בפנים, בחזה ובבטן.
• משקל וגובה הגוף נמוכים יותר בממוצע מאלה של האיש.
• השרירים של האישה חלשים יותר ב-30% בממוצע משל הגבר, ותצורתם דקה יותר.
• מיתרי הקול של האישה צרים יותר משל הגבר וכך מפיקים קול גבוה יותר.
• אחוז השומן אצל האישה גבוה יותר משל הגבר.

הבדלים אנטומיים עיקריים

ההבדלים האנטומיים מופיעים כבר במהלך התפתחות העובר ברחם:

• אחד מגרעיני המדיאל פראופטיק שנמצא בהיפותלמוס ומכונה "הגרעין הדו-צורתי מינית" (Sexual Dimorphic Nucleus, SDN), קטן פי שניים עד שלושה אצל נשים מאשר אצל גברים, בשל העובדה שאין לתאי עצב של האישה קולטנים לטסטוסטרון, ההורמון הגברי.
• אלומות סיבי עצב "הצרור הקדמי" (Anterior commissure) וכפיס המוח (קורפוס קאלוסום), שמחברות ומקשרות בין שני חצאיו של המוח הגדול, גדולות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

הבדלים נוספים

השירה החצרונית בימי הביניים והאמנות תיארו את דמות הגבירה החסודה, המשמשת כאידאל נשי ומושא לאהבתו של האביר

• מבחינה הורמונלית, ההורמונים הנשיים העיקריים הם אסטרוגן ופרוגסטרון השונים מההורמון הגברי העיקרי של הגבר שהוא הטסטוסטרון. הורמון זה אחראי על רוב השינויים שבין גוף האישה לגוף הגבר ועל מחזוריות הווסת. חוסר איזון בין שני ההורמונים הנשיים הללו עשוי לגרום למצבי רוח מתחלפים ולעצבנות, במיוחד בזמן שלפני הופעת הווסת.
• המטבוליזם של האישה נוטה להיות נמוך יותר משל הגבר, כנראה בשל מסת השרירים הנמוכה יחסית לגבר.
• האישה נולדת עם כל ביציותיה שמספרן הוא כמיליון, מתוכן רק כמה מאות מבשילות במהלך החיים. הבשלת הביציות היא קבועה בדרך כלל - אחת בכל חודש החל מראשית גיל הפריון, בסביבות ראשית גיל העשרה. הביציות מפסיקות להבשיל בגיל 50 בערך. כל זאת, בניגוד לגבר שזרעו מתחדש בתמידות החל מגיל ההתבגרות וזמין למשך כל חייו. התמזגות של תא מין זכרי שהוא הזרע עם תא מין נקבי שהוא הביצית, היא תחילת היווצרותו של עובר.
• תוחלת החיים של האישה גבוהה בדרך כלל משל הגבר. בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של שנת 2000, תוחלת החיים עומדת על 80.9 שנים, כ-5.5% יותר מזו של הגברים, שעומדת על 76.7 שנים.
• בנוסף למחלות הקשורות לאיברי המין, מחלות אחרות שנחשבות לנשיות, ופוגעות בנשים מבגברים בשכיחות גבוהה יותר הן: הפרעות אכילה כמו אנורקסיה, פיברומיאלגיה, דיכאון, מיגרנה ואוסטאופורוזיס.

בריאות

המונח "בריאות נשים" מתייחסת לתחומי בריאות הנוגעים לנשים. ישנן מחלות הפוגעות בעיקר בנשים, כמו זאבת. כמו כן, ישנן מחלות שמהן סובלות יותר נשים מגברים, לדוגמה, סרטן השד, ומחלות מסוימות שרק נשים חולות בהן. לדוגמה, סרטן צוואר הרחם או סרטן השחלה. נשים וגברים עשויים לחוות תסמינים שונים של מחלה דומה, וכמו כן להגיב באופן שונה לטיפול רפואי.

מוות בהיריון ובלידה הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ-"מותה של אישה בזמן היריון או בתקופה של 42 יום לאחר סיום ההיריון, ללא קשר למשך או מקום ההיריון, מסיבות הקשורות להיריון או לטיפול בו, אך לא כתוצאה מתאונה או מסיבה מקרית". 99% ממקרי המוות בהריון ובלידה מתרחשים במדינות מתפתחות. יותר מחצי מהם מתרחשים באפריקה שמדרום לסהרה, וכמעט שליש מהם מתרחשים בדרום אסיה. הסיבות העיקריות למוות מסוג זה הן דימום חמור (בעיקר דימום שלאחר הלידה), זיהומים (בדרך כלל לאחר הלידה), רעלת היריון, הפלה מסוכנת, וסיבוכים בלידה כתוצאה ממלריה ואיידס. רוב המדינות המודרניות נחשבות בטוחות מאוד בנוגע ללידה, בעוד מדינות אפריקה שמדרום לסהרה נחשבות למסוכנות ביותר.

נשיות

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן קטגוריות הגבריות והנשיות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, כושר ניתוח טכני, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר רגישות בין-אישית ויכולת אמפתית גבוהה, התבוננות הוליסטית על מערכת קשרים, עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, נעימות, חמימות ועדינות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומקבעת דפוסים היררכיים המקנים לרוב עליונות לגברים בחברה.

תמונות נוספות

• ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף