הבדלים בין גרסאות בדף "שפיכה נשית"
(דף חדש: {{פירוש נוסף|נוכחי=שפיכה אצל האישה|אחר=שפיכה אצל הגבר|ראו=שפיכה}} '''שפיכה נשית''' היא פליטה ניכרת של …) |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=שפיכה אצל ה[[אישה]]|אחר=שפיכה אצל הגבר|ראו=[[שפיכה]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=שפיכה אצל ה[[אישה]]|אחר=שפיכה אצל הגבר|ראו=[[שפיכה]]}} | ||
| − | '''שפיכה נשית''' היא פליטה ניכרת של נוזל שקוף בקרב [[אישה|נשים]] לפני ה[[אורגזמה]] | + | '''שפיכה נשית''' היא פליטה ניכרת של נוזל שקוף בקרב [[אישה|נשים]] לפני ה[[אורגזמה]] ובמהלכה. הנוזל מופרש דרך [[בלוטות סקין]] הסמוכות לפתח ה[[שופכה]]. עד היום (אוגוסט 2022) קיימת מחלוקת הנוגעת לעצם קיומו של נוזל זה, מקורו והרכבו, והוא ממשיך להיות נושא לדיון בקרב אנשי הרפואה. |
| + | |||
| + | בלעז מכונה שפיכה נשית female ejaculation בפשטות, ובסלנג - squirting או gushing. | ||
==דיווחים== | ==דיווחים== | ||
| − | בסקרי שאלונים, 35-50% מהנשים דיווחו כי הן חוות שפיכה בעת ה[[אורגזמה]]. מחקרים אחרים מראים כי 10-69% | + | בסקרי שאלונים, 35-50% מהנשים דיווחו כי הן חוות שפיכה בעת ה[[אורגזמה]]. מחקרים אחרים מראים כי 10-69% חוות זאת, בתלות בהגדרת השפיכה ושיטות המחקר. כך למשל, במחקרו של קרטוצ'וויל מ-1994 שבו השתתפו 200 נשים, נמצא כי 6% מהנשים חוות שפיכה, 13% מהנשים חוו זאת מעט ו-60% מהנשים הפרישו נוזל, אך לא במידה משמעותית. כמות הנוזלים בעת השפיכה, כפי שעולה בסקרים, אינו קבוע. |
השפיכה הנשית נדונה בספרות האנטומית, הרפואית והביולוגית לאורך ההיסטוריה המתועדת. | השפיכה הנשית נדונה בספרות האנטומית, הרפואית והביולוגית לאורך ההיסטוריה המתועדת. | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
===דה גראף=== | ===דה גראף=== | ||
| − | במאה ה-17 כתב רנייה דה גארף (מדנמרק, עסק באנטומיה) תזה על איברי הרבייה של | + | במאה ה-17 כתב רנייה דה גארף (מדנמרק, עסק באנטומיה) תזה על [[איברי הרבייה]] של ה[[אישה]]. הוא דן במחלוקת המקורית אך תמך בהשקפה האריסטוטלית. הוא זיהה את מיקום יציאת הנוזל – הבלוטות והצינורות המקיפות את השופכה. |
| − | :"השופכה מצופה בקרום דק. בחלקו התחתון, ליד שפך מעבר השתן, קרום זה מנוקב בצינורות גדולות או אגם (באנטומיה: פתח קטן; חלל) אשר | + | :"השופכה מצופה בקרום דק. בחלקו התחתון, ליד שפך מעבר השתן, קרום זה מנוקב בצינורות גדולות או אגם (באנטומיה: פתח קטן; חלל) אשר דרכן מופרש הנוזל לעתים בכמות ניכרת. |
| − | :בין קרום דק זה וסיבי הבשר ישנו קרום לבנבן שעוביו אצבע אחד, אשר מקיף את צינור השופכה לכל אורכו. ניתן לכנות קרום זה בכינוי "[[הערמונית]] הנשית" ... מטרת ה"ערמונית" לייצר נוזל אשר גורם לאישה תאווה חזקה יותר עקב חריפותו | + | :בין קרום דק זה וסיבי הבשר ישנו קרום לבנבן שעוביו אצבע אחד, אשר מקיף את צינור השופכה לכל אורכו. ניתן לכנות קרום זה בכינוי "[[הערמונית]] הנשית" ... מטרת ה"ערמונית" לייצר נוזל אשר גורם לאישה תאווה חזקה יותר עקב חריפותו ומליחותו של הנוזל, כמו גם שימון נוסף של איבר המין במהלך המשגל. |
:השפיכה מה"ערמונית" גורמת הנאה רבה כמו השפיכה מ[[בלוטת הערמונית]] הגברית". | :השפיכה מה"ערמונית" גורמת הנאה רבה כמו השפיכה מ[[בלוטת הערמונית]] הגברית". | ||
| − | הוא זיהה את המחלוקות השונות הנוגעות לשפיכה אך ציין כי הוא מאמין שהנוזל "שנפלט מהגוף בדחף חזק במהלך יחסי מין אינטנסיביים או דימיון שטופת-תאווה" נוצר ממספר מקורות, בהם ה[[נרתיק]], צינור השופכה, [[צוואר הרחם]] וה[[רחם]]. נדמה היא הוא מזהה את [[בלוטות סקין]] כשהוא כותב "אלו [הצינורות] שנראים מסביב לפתח צוואר ה[[נרתיק]] ופתח השופכה מקבלים את נוזליהם מ"הערמונית הנשית" – הגוף הקרומי העבה שסביב צינור השופכה". עם זאת, הוא אינו מבחין בין ה[[סיכה נרתיקית|סיכה | + | הוא זיהה את המחלוקות השונות הנוגעות לשפיכה אך ציין כי הוא מאמין שהנוזל "שנפלט מהגוף בדחף חזק במהלך יחסי מין אינטנסיביים או דימיון שטופת-תאווה" נוצר ממספר מקורות, בהם ה[[נרתיק]], צינור השופכה, [[צוואר הרחם]] וה[[רחם]]. נדמה היא הוא מזהה את [[בלוטות סקין]] כשהוא כותב "אלו [הצינורות] שנראים מסביב לפתח צוואר ה[[נרתיק]] ופתח השופכה מקבלים את נוזליהם מ"הערמונית הנשית" – הגוף הקרומי העבה שסביב צינור השופכה". עם זאת, הוא אינו מבחין בין ה[[סיכה נרתיקית|סיכה]] במהלך ה[[עוררות מינית|עוררות המינית]] לבין השפיכה כתוצאה מ[[אורגזמה]]. |
==המאה ה-19== | ==המאה ה-19== | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
==המאה ה-20== | ==המאה ה-20== | ||
| − | בתחילת המאה ה-20 השפיכה הנשית נחשבה לנורמלית. על אף שהשפיכה הנשית לא ארעה בקרב כל הנשים כולן (בניגוד ל[[שפיכה]] גברית), המדענים התעלמו כמעט לחלוטין מנושא זה בתחילת המאה. בשנת 1948 פרסם רופא הנשים האמריקאי האפמן את | + | בתחילת המאה ה-20 השפיכה הנשית נחשבה לנורמלית. על אף שהשפיכה הנשית לא ארעה בקרב כל הנשים כולן (בניגוד ל[[שפיכה]] גברית), המדענים התעלמו כמעט לחלוטין מנושא זה בתחילת המאה. בשנת 1948 פרסם רופא הנשים האמריקאי האפמן את מחקרו על רקמת הערמונית בקרב נשים, בצירוף תיאור היסטורי ושרטוטים מפורטים. שרטוטים אלו הראו בבירור את ההבדל בין הבלוטות שזוהו על ידי סקין ליד פתח ה[[שופכה]], לבין רקמות אחרות שהתחברו ישירות לשופכה. |
| − | ניתן להשוות את השופכה לעץ שמבסיסו יוצאות הצינורות והבלוטות. עד כה מרבית העניין בנושא התרכז סביב הרכבן ומבניהן של הבלוטות, ולא על תפקידן. תיאור עכשווי יותר של השפיכה יצא לאור זמן קצר לאחר מכן, ב-1950, עם פרסומו של מאמר המבוסס על | + | ניתן להשוות את השופכה לעץ שמבסיסו יוצאות הצינורות והבלוטות. עד כה מרבית העניין בנושא התרכז סביב הרכבן ומבניהן של הבלוטות, ולא על תפקידן. תיאור עכשווי יותר של השפיכה יצא לאור זמן קצר לאחר מכן, ב-1950, עם פרסומו של מאמר המבוסס על תצפיותיו של גרפנברג על [[נשים]] במהלך ה[[אורגזמה]]: |
| − | :"ישנו אזור ארוטי על הקיר הקדמי של ה[[נרתיק]], לאורך ה[[שופכה]] ... נדמה כי השופכה הנשית, ה[[הומולוגיה מינית|הומולוגית]] לשופכה הגברית, מוקפת אף היא ברקמה זקיפה ... במהלך גירוי מיני, השופכה הנשית תופחת | + | :"ישנו אזור ארוטי על הקיר הקדמי של ה[[נרתיק]], לאורך ה[[שופכה]] ... נדמה כי השופכה הנשית, ה[[הומולוגיה מינית|הומולוגית]] לשופכה הגברית, מוקפת אף היא ברקמה זקיפה ... במהלך גירוי מיני, השופכה הנשית תופחת וניתן למשש אותה בקלות ... היא תופחת במיוחד בסוף ה[[אורגזמה]] ... לעתים ייצור הנוזלים שופע. |
| − | :בהינתן ההזדמנות לבחון את האורגזמה של נשים אלו, ניתן להבחין בכמויות גדולות של נוזלים שקופים המופרשים לא מן ה[[נרתיק]], אלא מן ה[[שופכה]], בסדרת התפרצויות. בתחילה חשבתי שסוגר | + | :בהינתן ההזדמנות לבחון את האורגזמה של נשים אלו, ניתן להבחין בכמויות גדולות של נוזלים שקופים המופרשים לא מן ה[[נרתיק]], אלא מן ה[[שופכה]], בסדרת התפרצויות. בתחילה חשבתי שסוגר [[שלפוחית השתן]] נפגע מעוצמת ה[[אורגזמה]]. ישנם דיווחים של פליטה בלתי רצונית של שתן בספרות הרלוונטית. במקרים שנצפו על ידנו, הנוזל שנבדק היה חסר מאפיינים המתאימים לשתן. אני נוטה להאמין כי ה"שתן" שדווח כי נפלט במהלך הארוגזמה הנשית אינו שתן, אלא רק הפרשות של בלוטות סקין שנמצאים בקורלציה עם האזור הארוטוגני לאורך השופכה בקיר הקדמי של ה[[נרתיק]]. יתר על כן, להפרשות השופעות אין משמעות מבחינת ה[[סיכה נרתיקית|סיכה]], אחרת הן היו מיוצריות בתחילת קיום [[יחסי המין]] ולא בשיאה של האורגזמה". |
| − | עם זאת, באותה העת לא השפיע המאמר רבות, ורבים מהכותבים בתחום זה התעלמו ממנו, כגון קינגסי (1953) | + | עם זאת, באותה העת לא השפיע המאמר רבות, ורבים מהכותבים בתחום זה התעלמו ממנו, כגון [[קינגסי] (1953) ו[[מסטרס וג'ונסון]] (1966). |
| − | עד לשנת 1978 לא זכה הנושא להתייחסות רצינית נוספת, עת יצאה לאור הסקירה של ג'וזפין לונדס סווליי | + | עד לשנת 1978 לא זכה הנושא להתייחסות רצינית נוספת, עת יצאה לאור הסקירה של ג'וזפין לונדס סווליי בשיתוף עם ג'יי דאבליו בנט. מאמר זה, שתיאר את ההיסטוריה של המחלוקת עד לנקודה זו, וכן סדרה של שלושה מאמרים מאת בברלי ויפל ועמיתיו מ-1981, הפכו למוקד הדיון. ויפל התוודע לתופעה כאשר למד על בריחת שתן. עם זאת, התיאוריה המתקדמת של כותבים אלו נדחתה על ידי סופרים רבים אחרים, כגון הפסיכיאטר יוסף בוהלן שטען שהתיאוריה לא מבוססת על נהלים מדעיים קפדניים, והפסיכיאטרית הלן סינגר קפלן שציינה (1983): |
:"שפיכה נשית (להבדיל מבריחת שתן בעת האורגזמה) מעולם לא אושש מדעית והיא מוטלת בספק, בלשון המעטה". | :"שפיכה נשית (להבדיל מבריחת שתן בעת האורגזמה) מעולם לא אושש מדעית והיא מוטלת בספק, בלשון המעטה". | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
:"ישנן דוגמאות בספרות ה[[סקסולוגיה]] לפנטזיות מיניות של גברים על מיניות [[לסבית|לסבית]]. קראפט ואבינג המציאו סוג של שפיכה עבור נשים". | :"ישנן דוגמאות בספרות ה[[סקסולוגיה]] לפנטזיות מיניות של גברים על מיניות [[לסבית|לסבית]]. קראפט ואבינג המציאו סוג של שפיכה עבור נשים". | ||
| − | עקב עבודתה האנטומית של הלן או'קונל החל משנת 1998 | + | עקב עבודתה האנטומית של הלן או'קונל החל משנת 1998 התבהרו הקשרים בין מבנים אנטומיים שונים הקשורים לשפיכה הנשית. מהתבוננותה נמצא כי שופכת חיץ הנקבים מוטבע בקיר הקדמי של ה[[נרתיק]] והוא מוקף ברקמה זקיפה פרט לחלקו האחורי היכן שהיא מתחברת לקיר הנרתיק. |
:"הנרתיק, ה[[דגדגן]] והשופכה יוצרים מערכת משולבת המכוסה בעור ה[[פות]]. לחלקים אלו מערכת כלי דם ומערכת עצבים משותפות, ובמהלך גירוי מיני היא מגיבה כיחידה אחת". | :"הנרתיק, ה[[דגדגן]] והשופכה יוצרים מערכת משולבת המכוסה בעור ה[[פות]]. לחלקים אלו מערכת כלי דם ומערכת עצבים משותפות, ובמהלך גירוי מיני היא מגיבה כיחידה אחת". | ||
==מחלוקת== | ==מחלוקת== | ||
| − | המחלוקת בספרות | + | המחלוקת בספרות העכשווית עוסקת בשלושה נושאים: קיומה של שפיכה נשית, מקורה והרכבה, והקשר שלה לתיאוריות של המיניות הנשית. המחלוקת מושפעת מהתרבות הפופלרית, [[פורנוגרפיה]], מחקרים פיזיו-כימיים והתנהגותיים. לעתים נעשה ניסיון לקשור בין קיומה של שפיכה נשית ל[[נקודת הג'י]]; גירוי הקיר הקדמי של ה[[נרתיק]] מגרה את האזור המקושר ל[[בלוטות סקין]], ולכן נטען כי גירוי נקודה זו מביא לשפיכה נשית. |
| − | עצם | + | עצם קיומה של השפיכה הנשית מוטלת בספק. כך למשל, בסקר של דרלינג ועמיתיו נטען כי יש שפיכה נשית, ואילו בתגובה ביקורתית מאת אלזייט (Alzate) נטען כי ניסויים ישירים לא מצליחים לספק ראיות כלשהן לקיומה של השפיכה הנשית. אלזייט מציין: |
| − | :"הבורות ו/או הבלבול הקיים בקרב נשים על האנטומיה והפיזיולוגיה של איברי המין שלהן עלול לגרום להן לטעות | + | :"הבורות ו/או הבלבול הקיים בקרב נשים על האנטומיה והפיזיולוגיה של איברי המין שלהן עלול לגרום להן לטעות ולהתבלבל בין [[סיכה נרתיקית]] או [[בריחת שתן]] לבין 'שפיכה נשית'". |
==תפקידו== | ==תפקידו== | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * [[שפיכה]] | + | * [[שפיכה]] אצל הגבר |
| + | * [[בלוטות סקין]] | ||
* [[בלוטת ברתולין]] | * [[בלוטת ברתולין]] | ||
| + | * [[צבעי הפרשות נרתיקיות ומשמעותן]] | ||
[[קטגוריה:מערכת הרבייה הנשית]] | [[קטגוריה:מערכת הרבייה הנשית]] | ||
| + | [[קטגוריה:אורגזמה]] | ||
| + | [[קטגוריה:שפיכה]] | ||
| + | [[קטגוריה:ז'אנר פורנוגרפי]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:17, 3 באוגוסט 2022
שפיכה נשית היא פליטה ניכרת של נוזל שקוף בקרב נשים לפני האורגזמה ובמהלכה. הנוזל מופרש דרך בלוטות סקין הסמוכות לפתח השופכה. עד היום (אוגוסט 2022) קיימת מחלוקת הנוגעת לעצם קיומו של נוזל זה, מקורו והרכבו, והוא ממשיך להיות נושא לדיון בקרב אנשי הרפואה.
בלעז מכונה שפיכה נשית female ejaculation בפשטות, ובסלנג - squirting או gushing.
תוכן עניינים
דיווחים
בסקרי שאלונים, 35-50% מהנשים דיווחו כי הן חוות שפיכה בעת האורגזמה. מחקרים אחרים מראים כי 10-69% חוות זאת, בתלות בהגדרת השפיכה ושיטות המחקר. כך למשל, במחקרו של קרטוצ'וויל מ-1994 שבו השתתפו 200 נשים, נמצא כי 6% מהנשים חוות שפיכה, 13% מהנשים חוו זאת מעט ו-60% מהנשים הפרישו נוזל, אך לא במידה משמעותית. כמות הנוזלים בעת השפיכה, כפי שעולה בסקרים, אינו קבוע.
השפיכה הנשית נדונה בספרות האנטומית, הרפואית והביולוגית לאורך ההיסטוריה המתועדת.
המאה ה-16 עד המאה ה-18
במאה ה-16, הרופא ההולנדי לווינוס למניאוס ציין כיצד האישה "שואבת את זרעו של הגבר ומוסיפה משלה". במאה ה-17, הרופא המיילד הצרפתי פרנסיס מאוריציו תיאר את הבלוטות שבפתח השופכה ש"שופכות כמויות גדולות של נוזלים מלוחים במהלך המשגל, דבר אשר מגביר את החום וההנאה של הנשים". מאה זו ראתה הבנה גוברת של האנטומיה המינית של האישה, במיוחד ראויה לציון עבודתם של משפחת ברתולין הדנית (ראו בלוטת ברתולין, למשל).
דה גראף
במאה ה-17 כתב רנייה דה גארף (מדנמרק, עסק באנטומיה) תזה על איברי הרבייה של האישה. הוא דן במחלוקת המקורית אך תמך בהשקפה האריסטוטלית. הוא זיהה את מיקום יציאת הנוזל – הבלוטות והצינורות המקיפות את השופכה.
- "השופכה מצופה בקרום דק. בחלקו התחתון, ליד שפך מעבר השתן, קרום זה מנוקב בצינורות גדולות או אגם (באנטומיה: פתח קטן; חלל) אשר דרכן מופרש הנוזל לעתים בכמות ניכרת.
- בין קרום דק זה וסיבי הבשר ישנו קרום לבנבן שעוביו אצבע אחד, אשר מקיף את צינור השופכה לכל אורכו. ניתן לכנות קרום זה בכינוי "הערמונית הנשית" ... מטרת ה"ערמונית" לייצר נוזל אשר גורם לאישה תאווה חזקה יותר עקב חריפותו ומליחותו של הנוזל, כמו גם שימון נוסף של איבר המין במהלך המשגל.
- השפיכה מה"ערמונית" גורמת הנאה רבה כמו השפיכה מבלוטת הערמונית הגברית".
הוא זיהה את המחלוקות השונות הנוגעות לשפיכה אך ציין כי הוא מאמין שהנוזל "שנפלט מהגוף בדחף חזק במהלך יחסי מין אינטנסיביים או דימיון שטופת-תאווה" נוצר ממספר מקורות, בהם הנרתיק, צינור השופכה, צוואר הרחם והרחם. נדמה היא הוא מזהה את בלוטות סקין כשהוא כותב "אלו [הצינורות] שנראים מסביב לפתח צוואר הנרתיק ופתח השופכה מקבלים את נוזליהם מ"הערמונית הנשית" – הגוף הקרומי העבה שסביב צינור השופכה". עם זאת, הוא אינו מבחין בין הסיכה במהלך העוררות המינית לבין השפיכה כתוצאה מאורגזמה.
המאה ה-19
מחקרם של קראפט ואבינג על סטייה מינית, "מיניות פסיכופתית" (1886), מתאר שפיכה נשית תחת הכותרת "היפוך מין מולד בקרב נשים" כסטייה הקשורה לנויראסתניה (חולשת עצבים) ולהומוסקסואליות.
השפיכה הנשית תוארה גם במחקרו של פרויד – "דורה" (1905) – שבו הוא מקשר זאת עם היסטריה.
הידע האנטומי ברבייה המינית הנשית התקדמה בתקופה זו בעזרתו של רופא הנשים הסקוטי אלכסנדר סקין אשר זיהה את בלוטות סקין.
המאה ה-20
בתחילת המאה ה-20 השפיכה הנשית נחשבה לנורמלית. על אף שהשפיכה הנשית לא ארעה בקרב כל הנשים כולן (בניגוד לשפיכה גברית), המדענים התעלמו כמעט לחלוטין מנושא זה בתחילת המאה. בשנת 1948 פרסם רופא הנשים האמריקאי האפמן את מחקרו על רקמת הערמונית בקרב נשים, בצירוף תיאור היסטורי ושרטוטים מפורטים. שרטוטים אלו הראו בבירור את ההבדל בין הבלוטות שזוהו על ידי סקין ליד פתח השופכה, לבין רקמות אחרות שהתחברו ישירות לשופכה.
ניתן להשוות את השופכה לעץ שמבסיסו יוצאות הצינורות והבלוטות. עד כה מרבית העניין בנושא התרכז סביב הרכבן ומבניהן של הבלוטות, ולא על תפקידן. תיאור עכשווי יותר של השפיכה יצא לאור זמן קצר לאחר מכן, ב-1950, עם פרסומו של מאמר המבוסס על תצפיותיו של גרפנברג על נשים במהלך האורגזמה:
- "ישנו אזור ארוטי על הקיר הקדמי של הנרתיק, לאורך השופכה ... נדמה כי השופכה הנשית, ההומולוגית לשופכה הגברית, מוקפת אף היא ברקמה זקיפה ... במהלך גירוי מיני, השופכה הנשית תופחת וניתן למשש אותה בקלות ... היא תופחת במיוחד בסוף האורגזמה ... לעתים ייצור הנוזלים שופע.
- בהינתן ההזדמנות לבחון את האורגזמה של נשים אלו, ניתן להבחין בכמויות גדולות של נוזלים שקופים המופרשים לא מן הנרתיק, אלא מן השופכה, בסדרת התפרצויות. בתחילה חשבתי שסוגר שלפוחית השתן נפגע מעוצמת האורגזמה. ישנם דיווחים של פליטה בלתי רצונית של שתן בספרות הרלוונטית. במקרים שנצפו על ידנו, הנוזל שנבדק היה חסר מאפיינים המתאימים לשתן. אני נוטה להאמין כי ה"שתן" שדווח כי נפלט במהלך הארוגזמה הנשית אינו שתן, אלא רק הפרשות של בלוטות סקין שנמצאים בקורלציה עם האזור הארוטוגני לאורך השופכה בקיר הקדמי של הנרתיק. יתר על כן, להפרשות השופעות אין משמעות מבחינת הסיכה, אחרת הן היו מיוצריות בתחילת קיום יחסי המין ולא בשיאה של האורגזמה".
עם זאת, באותה העת לא השפיע המאמר רבות, ורבים מהכותבים בתחום זה התעלמו ממנו, כגון [[קינגסי] (1953) ומסטרס וג'ונסון (1966).
עד לשנת 1978 לא זכה הנושא להתייחסות רצינית נוספת, עת יצאה לאור הסקירה של ג'וזפין לונדס סווליי בשיתוף עם ג'יי דאבליו בנט. מאמר זה, שתיאר את ההיסטוריה של המחלוקת עד לנקודה זו, וכן סדרה של שלושה מאמרים מאת בברלי ויפל ועמיתיו מ-1981, הפכו למוקד הדיון. ויפל התוודע לתופעה כאשר למד על בריחת שתן. עם זאת, התיאוריה המתקדמת של כותבים אלו נדחתה על ידי סופרים רבים אחרים, כגון הפסיכיאטר יוסף בוהלן שטען שהתיאוריה לא מבוססת על נהלים מדעיים קפדניים, והפסיכיאטרית הלן סינגר קפלן שציינה (1983):
- "שפיכה נשית (להבדיל מבריחת שתן בעת האורגזמה) מעולם לא אושש מדעית והיא מוטלת בספק, בלשון המעטה".
היו אף סופרות פמיניסטיות רדיקליות שדחו את הרעיון, כגון שילה ג'פריז (1985), שטענו שמדובר בפנטזיה גברית:
- "ישנן דוגמאות בספרות הסקסולוגיה לפנטזיות מיניות של גברים על מיניות לסבית. קראפט ואבינג המציאו סוג של שפיכה עבור נשים".
עקב עבודתה האנטומית של הלן או'קונל החל משנת 1998 התבהרו הקשרים בין מבנים אנטומיים שונים הקשורים לשפיכה הנשית. מהתבוננותה נמצא כי שופכת חיץ הנקבים מוטבע בקיר הקדמי של הנרתיק והוא מוקף ברקמה זקיפה פרט לחלקו האחורי היכן שהיא מתחברת לקיר הנרתיק.
- "הנרתיק, הדגדגן והשופכה יוצרים מערכת משולבת המכוסה בעור הפות. לחלקים אלו מערכת כלי דם ומערכת עצבים משותפות, ובמהלך גירוי מיני היא מגיבה כיחידה אחת".
מחלוקת
המחלוקת בספרות העכשווית עוסקת בשלושה נושאים: קיומה של שפיכה נשית, מקורה והרכבה, והקשר שלה לתיאוריות של המיניות הנשית. המחלוקת מושפעת מהתרבות הפופלרית, פורנוגרפיה, מחקרים פיזיו-כימיים והתנהגותיים. לעתים נעשה ניסיון לקשור בין קיומה של שפיכה נשית לנקודת הג'י; גירוי הקיר הקדמי של הנרתיק מגרה את האזור המקושר לבלוטות סקין, ולכן נטען כי גירוי נקודה זו מביא לשפיכה נשית.
עצם קיומה של השפיכה הנשית מוטלת בספק. כך למשל, בסקר של דרלינג ועמיתיו נטען כי יש שפיכה נשית, ואילו בתגובה ביקורתית מאת אלזייט (Alzate) נטען כי ניסויים ישירים לא מצליחים לספק ראיות כלשהן לקיומה של השפיכה הנשית. אלזייט מציין:
- "הבורות ו/או הבלבול הקיים בקרב נשים על האנטומיה והפיזיולוגיה של איברי המין שלהן עלול לגרום להן לטעות ולהתבלבל בין סיכה נרתיקית או בריחת שתן לבין 'שפיכה נשית'".
תפקידו
תפקידו הפיזיולוגי של הנוזל, אם קיים, אינו ידוע. במאמר מ-2009 שפורסם ב- Medical Hypotheses הוצע כי ייתכן שלנוזל תפקיד אנטי-מיקרוביאלי, להגנה מפני דלקות בדרכי השתן.
