הבדלים בין גרסאות בדף "שרמוטה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''שַׁרְמוּטָה''' הוא כינוי גנאי לאישה מופקרת מבחינה מינית או לאישה עם מוסר מיני נמוך. המונח מיוחס בדר…) |
|||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | '''שַׁרְמוּטָה''' הוא כינוי גנאי לאישה מופקרת מבחינה מינית או לאישה עם [[מוסר מיני]] נמוך. המונח מיוחס בדרך כלל לנשים בלבד והוא מהווה עלבון או זלזול לאישה המרבה לקיים [[יחסי מין]] עם [[גבר]]ים או מרבה ב[[חיזור]] אחר גברים. '''שרלילה''' נחשבת למילה נרדפת. | + | '''שַׁרְמוּטָה''' הוא כינוי גנאי לאישה [[מופקרת]] מבחינה מינית או לאישה עם [[מוסר מיני]] נמוך. המונח מיוחס בדרך כלל לנשים בלבד והוא מהווה עלבון או זלזול לאישה המרבה לקיים [[יחסי מין]] עם [[גבר]]ים או מרבה ב[[חיזור]] אחר גברים. '''שרלילה''' נחשבת למילה נרדפת. |
מקור המונח שרמוטה מערבית (شَرْمُوطَة, "סמרטוט" ובהשאלה "זונה"). בעיני רוב דוברי הערבית, זוהי מילה בוטה והמונית. בעברית, השימוש הנפוץ ביותר בעבר (בערך עד שנות השמונים) היה ככינוי לאדם לא ישר, ובמשמעות משנה כשם נרדף ל[[זונה]] או ככינוי גנאי חריף לאישה. החל מאמצע שנות השמונים מקובל גם ככינוי לאדם נצלן או עצלן. משמעות הגנאי לאישה המרבה לקיים יחסי מין עם גברים נותרה יציבה במשמעותה. | מקור המונח שרמוטה מערבית (شَرْمُوطَة, "סמרטוט" ובהשאלה "זונה"). בעיני רוב דוברי הערבית, זוהי מילה בוטה והמונית. בעברית, השימוש הנפוץ ביותר בעבר (בערך עד שנות השמונים) היה ככינוי לאדם לא ישר, ובמשמעות משנה כשם נרדף ל[[זונה]] או ככינוי גנאי חריף לאישה. החל מאמצע שנות השמונים מקובל גם ככינוי לאדם נצלן או עצלן. משמעות הגנאי לאישה המרבה לקיים יחסי מין עם גברים נותרה יציבה במשמעותה. | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
+ | * [[הפקרות]] | ||
* [[זנות|זונה]] | * [[זנות|זונה]] | ||
* [[חינוך מיני]] | * [[חינוך מיני]] | ||
[[קטגוריה:תרבות]] | [[קטגוריה:תרבות]] |
גרסה אחרונה מ־14:09, 22 במרץ 2015
שַׁרְמוּטָה הוא כינוי גנאי לאישה מופקרת מבחינה מינית או לאישה עם מוסר מיני נמוך. המונח מיוחס בדרך כלל לנשים בלבד והוא מהווה עלבון או זלזול לאישה המרבה לקיים יחסי מין עם גברים או מרבה בחיזור אחר גברים. שרלילה נחשבת למילה נרדפת.
מקור המונח שרמוטה מערבית (شَرْمُوطَة, "סמרטוט" ובהשאלה "זונה"). בעיני רוב דוברי הערבית, זוהי מילה בוטה והמונית. בעברית, השימוש הנפוץ ביותר בעבר (בערך עד שנות השמונים) היה ככינוי לאדם לא ישר, ובמשמעות משנה כשם נרדף לזונה או ככינוי גנאי חריף לאישה. החל מאמצע שנות השמונים מקובל גם ככינוי לאדם נצלן או עצלן. משמעות הגנאי לאישה המרבה לקיים יחסי מין עם גברים נותרה יציבה במשמעותה.
המונח שרלילה נהוגה בערך משנות התשעים, ככל הנראה כנוסח אחר, חריף פחות או מעין כנוי חיבה לעומת "שרמוטה".