הבדלים בין גרסאות בדף "לא נשאל, אל תספר"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
|||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[תמונה:Sgt. Leonard Matlovich (13203725).jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו של | + | [[תמונה:Sgt. Leonard Matlovich (13203725).jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו של לנארד מטלוביץ', חייל שנלחם בווייטנאם וזכה בעיטורים, ולבסוף הודח מהצבא ב-1975 אחרי שהתראיין לעיתון על היותו הומוסקסואל. על המצבה נחקק משפט מפורסם שאמר: '''כשהייתי בצבא קיבלתי מדליה על שהרגתי שני גברים, והדיחו אותי מהצבא משום שאהבתי אחד.''']] |
− | '''לא נשאל, אל תספר''' ( | + | '''לא נשאל, אל תספר''' (באנגלית: '''Don't ask, don't tell''') הוא המינוח המקובל למדיניות קודמת של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, אשר אוסרת על כל אדם ש"מפגין נטייה או כוונה לבצע מעשים [[הומוסקסואל]]ים" לשרת בכוחות הביטחון האמריקאיים, משום שפעילות כזאת לכאורה "תסכן בצורה בלתי סבירה את הסטנדרטים הגבוהים של המוסר, הסדר הטוב, המשמעת והלכידות החברתית שהם הבסיס של היכולת הצבאית". |
− | חוקי הצבא אוסרים על כל אדם הומוסקסואל או [[ביסקסואל]] לחשוף את [[נטייה מינית|נטייתו המינית]] ולדבר על מערכות יחסים הומוסקסואליות, כולל | + | חוקי הצבא אוסרים על כל אדם [[הומוסקסואל]] או [[ביסקסואל]] לחשוף את [[נטייה מינית|נטייתו המינית]] ולדבר על מערכות יחסים הומוסקסואליות, כולל נישואים או מאפיינים משפחתיים אחרים, כל עוד הוא או היא משרתים בכוחות הביטחון של ארצות הברית. בנוסף, כל עוד האדם ההומוסקסואל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור בנושא. אולם גם כיום, אם ידוע על חייל הומוסקסואל או חיילת לסבית הם יפוטרו באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור. |
− | פשרה זו אומצה ב- | + | פשרה זו אומצה ב-1993 על ידי נשיא ארצות הברית ביל קלינטון. במהלך הקמפיין שלו בבחירות לנשיאות ב-1992 הבטיח קלינטון כי כל אדם יוכל לשרת בצבא, ללא הבדל [[נטייה מינית]]; אך משנבחר לנשיא התברר כי חברי קונגרס רבים מתנגדים לכך בחריפות, וכך גם קצינים בכירים בצבא, ובראשם יושב ראש המטות המשולבים קולין פאואל. הצעת הפשרה נועדה לאפשר להומוסקסואלים ולסביות לשרת בצבא במגבלות מסוימות. קודם לכן היה איסור גורף ומוחלט על חיילים "גאים" לשרת בצבא האמריקאי, ומותר היה לצבא לחקור בעניין ביסודיות, תוך השפלה, על מנת למנוע מהומוסקסואלים "להסתנן לשורות הצבא". החייל נדרש להצהיר בעת גיוסו שאינו הומוסקסואל, לסבית, טרנסג'נדר או בי-סקסואל, והסתרת הנושא הייתה עילה לגירושו מהצבא. לכן, המונח DADT (Don't ask, don't tell) נועד דווקא למנוע אפליה זו בכך שאסר על הצבא "לחקור ולבדוק" בנושא. אולם, למעשה, החוק לא שינה את היחס ההומופובי, והאפליה השתנתה מבחינה קוסמטית אך לא מבחינה מהותית. למעשה, כיום, חיילים שהם [[להט"ב]] עדיין נדרשים לשמור סוד כלפי הממונים עליהם וכלפי הקולגות, ונדרשים להסתיר חלק נכבד מחייהם. חיילת שהיא לסבית, לדוגמה, אינה יכולה להזכיר כיום את בת זוגה, או לדבר על ילדיה המשותפים עם בת זוגה, מבלי שתיחשף כלסבית. מצב קשה אף יותר הוא במקרים של התעללות והשפלה כלפי חייל בגלל נטייתו המינית. תלונה על ההתעללות תביא באופן מיידי לחשיפתו כהומוסקסואל, ולכן להפרת החוזה הצבאי ולפיטוריו המיידיים. |
− | מקרהו של | + | מקרהו של בארי וינצ'ל הוא דוגמה לחולשתו של החוק. שותפיו לחדר של וינצ'ל גילו מכתב מבן זוגו בעבר, וכתוצאה מכך היה קורבן להתעללות קשה מצדם. הוא לא התלונן במשך תקופה ממושכת, מאחר שחשש פן יפוטר. בסופו של דבר נרצח וינצ'ל במהלך ההתעללות בו. |
+ | |||
+ | בטקס שנערך ב-22 בדצמבר 2010 חתם ברק אובמה על החוק המבטל באופן סופי את מדיניות "אל תשאל אל תספר", 17 שנים לאחר שנוסדה. | ||
==הדחות מהצבא== | ==הדחות מהצבא== | ||
− | למרות מדיניות "Don't ask, don't tell", שבאה לאפשר בצורה מסוימת את שירותם הצבאי של חיילים וחיילות שהם להט"ב, עדיין מודחים חיילים רבים מן | + | למרות מדיניות "Don't ask, don't tell", שבאה לאפשר בצורה מסוימת את שירותם הצבאי של חיילים וחיילות שהם להט"ב, עדיין מודחים חיילים רבים מן הכוחות המזוינים של ארצות הברית עקב גילוי נטייתם המינית. |
{| class="wikitable sortable" | {| class="wikitable sortable" | ||
! שנה | ! שנה | ||
− | ! | + | ! משמר החופים האמריקני |
− | ! | + | ! חיל הנחתים האמריקני |
− | ! | + | ! חיל הים האמריקני |
− | ! | + | ! צבא ארצות הברית |
− | ! | + | ! חיל האוויר האמריקני |
! סך הכל | ! סך הכל | ||
|- | |- | ||
שורה 51: | שורה 53: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3656812,00.html אובמה יוציא את החיילים מהארון], 15 בינואר 2009, אתר | + | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3656812,00.html אובמה יוציא את החיילים מהארון], 15 בינואר 2009, אתר ynet |
* [http://www.beyondhomophobia.com/blog/2009/06/26/public-opinion-supports-repealing-dont-ask-dont-tell/ על השתנות התמיכה ב-Don't ask, don't tell], פרופ' גרגורי הרק {{אנגלית}} | * [http://www.beyondhomophobia.com/blog/2009/06/26/public-opinion-supports-repealing-dont-ask-dont-tell/ על השתנות התמיכה ב-Don't ask, don't tell], פרופ' גרגורי הרק {{אנגלית}} | ||
+ | |||
[[קטגוריה:להט"ב]] | [[קטגוריה:להט"ב]] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− |
גרסה אחרונה מ־21:59, 10 באוגוסט 2011
לא נשאל, אל תספר (באנגלית: Don't ask, don't tell) הוא המינוח המקובל למדיניות קודמת של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, אשר אוסרת על כל אדם ש"מפגין נטייה או כוונה לבצע מעשים הומוסקסואלים" לשרת בכוחות הביטחון האמריקאיים, משום שפעילות כזאת לכאורה "תסכן בצורה בלתי סבירה את הסטנדרטים הגבוהים של המוסר, הסדר הטוב, המשמעת והלכידות החברתית שהם הבסיס של היכולת הצבאית".
חוקי הצבא אוסרים על כל אדם הומוסקסואל או ביסקסואל לחשוף את נטייתו המינית ולדבר על מערכות יחסים הומוסקסואליות, כולל נישואים או מאפיינים משפחתיים אחרים, כל עוד הוא או היא משרתים בכוחות הביטחון של ארצות הברית. בנוסף, כל עוד האדם ההומוסקסואל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור בנושא. אולם גם כיום, אם ידוע על חייל הומוסקסואל או חיילת לסבית הם יפוטרו באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור.
פשרה זו אומצה ב-1993 על ידי נשיא ארצות הברית ביל קלינטון. במהלך הקמפיין שלו בבחירות לנשיאות ב-1992 הבטיח קלינטון כי כל אדם יוכל לשרת בצבא, ללא הבדל נטייה מינית; אך משנבחר לנשיא התברר כי חברי קונגרס רבים מתנגדים לכך בחריפות, וכך גם קצינים בכירים בצבא, ובראשם יושב ראש המטות המשולבים קולין פאואל. הצעת הפשרה נועדה לאפשר להומוסקסואלים ולסביות לשרת בצבא במגבלות מסוימות. קודם לכן היה איסור גורף ומוחלט על חיילים "גאים" לשרת בצבא האמריקאי, ומותר היה לצבא לחקור בעניין ביסודיות, תוך השפלה, על מנת למנוע מהומוסקסואלים "להסתנן לשורות הצבא". החייל נדרש להצהיר בעת גיוסו שאינו הומוסקסואל, לסבית, טרנסג'נדר או בי-סקסואל, והסתרת הנושא הייתה עילה לגירושו מהצבא. לכן, המונח DADT (Don't ask, don't tell) נועד דווקא למנוע אפליה זו בכך שאסר על הצבא "לחקור ולבדוק" בנושא. אולם, למעשה, החוק לא שינה את היחס ההומופובי, והאפליה השתנתה מבחינה קוסמטית אך לא מבחינה מהותית. למעשה, כיום, חיילים שהם להט"ב עדיין נדרשים לשמור סוד כלפי הממונים עליהם וכלפי הקולגות, ונדרשים להסתיר חלק נכבד מחייהם. חיילת שהיא לסבית, לדוגמה, אינה יכולה להזכיר כיום את בת זוגה, או לדבר על ילדיה המשותפים עם בת זוגה, מבלי שתיחשף כלסבית. מצב קשה אף יותר הוא במקרים של התעללות והשפלה כלפי חייל בגלל נטייתו המינית. תלונה על ההתעללות תביא באופן מיידי לחשיפתו כהומוסקסואל, ולכן להפרת החוזה הצבאי ולפיטוריו המיידיים.
מקרהו של בארי וינצ'ל הוא דוגמה לחולשתו של החוק. שותפיו לחדר של וינצ'ל גילו מכתב מבן זוגו בעבר, וכתוצאה מכך היה קורבן להתעללות קשה מצדם. הוא לא התלונן במשך תקופה ממושכת, מאחר שחשש פן יפוטר. בסופו של דבר נרצח וינצ'ל במהלך ההתעללות בו.
בטקס שנערך ב-22 בדצמבר 2010 חתם ברק אובמה על החוק המבטל באופן סופי את מדיניות "אל תשאל אל תספר", 17 שנים לאחר שנוסדה.
הדחות מהצבא
למרות מדיניות "Don't ask, don't tell", שבאה לאפשר בצורה מסוימת את שירותם הצבאי של חיילים וחיילות שהם להט"ב, עדיין מודחים חיילים רבים מן הכוחות המזוינים של ארצות הברית עקב גילוי נטייתם המינית.
שנה | משמר החופים האמריקני | חיל הנחתים האמריקני | חיל הים האמריקני | צבא ארצות הברית | חיל האוויר האמריקני | סך הכל |
---|---|---|---|---|---|---|
1994 | 0 | 36 | 258 | 136 | 187 | 617 |
1995 | 15 | 69 | 269 | 184 | 235 | 772 |
1996 | 12 | 60 | 315 | 199 | 284 | 870 |
1997 | 10 | 78 | 413 | 197 | 309 | 1,007 |
1998 | 14 | 77 | 345 | 312 | 415 | 1,163 |
1999 | 12 | 97 | 314 | 271 | 352 | 1,046 |
2000 | 19 | 104 | 358 | 573 | 177 | 1,231 |
2001* | — | — | — | — | — | 1,273 |
2002* | — | — | — | — | — | 906 |
2003* | — | — | — | — | — | 787 |
2004 | 15 | 59 | 177 | 325 | 92 | 668 |
2005 | 16 | 75 | 177 | 386 | 88 | 742 |
2006* | — | — | — | — | — | 612 |
סך הכל | 113 | 655 | 2,626 | 2,583 | 2,139 | 11,694 |
* אין מידע לפי חיל.
קישורים חיצוניים
- אובמה יוציא את החיילים מהארון, 15 בינואר 2009, אתר ynet
- על השתנות התמיכה ב-Don't ask, don't tell, פרופ' גרגורי הרק (באנגלית)