הבדלים בין גרסאות בדף "רובע החלונות האדומים"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Amsterdam red light district 24-7-2003.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רובע החלונות האדומים באמסטרדם]] | [[תמונה:Amsterdam red light district 24-7-2003.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רובע החלונות האדומים באמסטרדם]] | ||
| − | '''רובע החלונות האדומים''' הוא כינוי לאזור | + | '''רובע החלונות האדומים''' הוא כינוי לאזור עירוני, המשתרע על רחוב או מספר רחובות, שבו מתמקד עיסוק ב[[זנות]] והיבטים אחרים של [[תעשיית המין]]. השימוש בביטוי "רובע החלונות האדומים" הוא בדרך כלל בהקשר שלילי. בביטוי "רובע החלונות האדומים" נעשה לראשונה שימוש בארצות הברית בסביבות 1890 לערך, והוא משקף את המנהג של הנחת אור אדום בחלון, על מנת לסמן ללקוחות את אופיו של העסק. בתנ"ך אנו מוצאים קשר עמום בין צבע אדום ל[[זנות]], בסיפור [[רחב הזונה]] שנדרשה לתלות חוט אדום על חלון ביתה, על מנת שלא יפגעו בו כובשי יריחו. |
| − | המפורסם באזורים מסוג זה הוא רובע החלונות האדומים | + | המפורסם באזורים מסוג זה הוא [[רובע החלונות האדומים באמסטרדם]], המהווה אתר תיירות פופולרי. גם מי שלא ביקר מעולם באמסטרדם, שמע על רובע החלונות האדומים, הרחוב המככב בספרי התיירות המקומיים כבר מאה שנה, אותו רחוב מפורסם המאכלס את מיטב הנערות העובדות המצטופפות להן יחדיו. מסתמן כי ב-2008 מקומן של ה[[פרוצות]] ההולנדיות נמצא בסכנה, מעצבים צעירים ומוכשרים מאיימים לדחוק את הזונות אל מחוץ לרובע. עיריית אמסטרדם מצאה פתרון אופנתי ונקי לבעיית הפרוצות, חוקים חדשים שנחקקו לאחרונה שנועדו למנוע את הפשיעה הרבה שפשתה באזור, מגבילים את עבודת הפרוצות ומעודדים אותן לצאת מהגטו המוכר והבטוח. בניינים באזור המפוקפק נקנו על ידי עיריית אמסטרדם ופרנסי העיר מנסים לאכלס שם את מיטב המעצבים המקומיים שיהפכו את הרחוב הידוע לשמצה למסלול תצוגה לכל דבר, והכל במסגרת המאבק העירוני לניקוי העיר מנגעי הפשע והאלימות. |
| − | + | בישראל רובע החלונות האדומים הראשי הוא בתל אביב במתחם נווה שאנן ורחוב פין. | |
| + | |||
{{קצרמר|תרבות}} | {{קצרמר|תרבות}} | ||
[[קטגוריה:זנות]] | [[קטגוריה:זנות]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ארוטיקה]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־19:36, 18 בספטמבר 2021
רובע החלונות האדומים הוא כינוי לאזור עירוני, המשתרע על רחוב או מספר רחובות, שבו מתמקד עיסוק בזנות והיבטים אחרים של תעשיית המין. השימוש בביטוי "רובע החלונות האדומים" הוא בדרך כלל בהקשר שלילי. בביטוי "רובע החלונות האדומים" נעשה לראשונה שימוש בארצות הברית בסביבות 1890 לערך, והוא משקף את המנהג של הנחת אור אדום בחלון, על מנת לסמן ללקוחות את אופיו של העסק. בתנ"ך אנו מוצאים קשר עמום בין צבע אדום לזנות, בסיפור רחב הזונה שנדרשה לתלות חוט אדום על חלון ביתה, על מנת שלא יפגעו בו כובשי יריחו.
המפורסם באזורים מסוג זה הוא רובע החלונות האדומים באמסטרדם, המהווה אתר תיירות פופולרי. גם מי שלא ביקר מעולם באמסטרדם, שמע על רובע החלונות האדומים, הרחוב המככב בספרי התיירות המקומיים כבר מאה שנה, אותו רחוב מפורסם המאכלס את מיטב הנערות העובדות המצטופפות להן יחדיו. מסתמן כי ב-2008 מקומן של הפרוצות ההולנדיות נמצא בסכנה, מעצבים צעירים ומוכשרים מאיימים לדחוק את הזונות אל מחוץ לרובע. עיריית אמסטרדם מצאה פתרון אופנתי ונקי לבעיית הפרוצות, חוקים חדשים שנחקקו לאחרונה שנועדו למנוע את הפשיעה הרבה שפשתה באזור, מגבילים את עבודת הפרוצות ומעודדים אותן לצאת מהגטו המוכר והבטוח. בניינים באזור המפוקפק נקנו על ידי עיריית אמסטרדם ופרנסי העיר מנסים לאכלס שם את מיטב המעצבים המקומיים שיהפכו את הרחוב הידוע לשמצה למסלול תצוגה לכל דבר, והכל במסגרת המאבק העירוני לניקוי העיר מנגעי הפשע והאלימות.
בישראל רובע החלונות האדומים הראשי הוא בתל אביב במתחם נווה שאנן ורחוב פין.
