הבדלים בין גרסאות בדף "בנק זרע"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
(←ראו גם) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''בנק זרע''' הוא מחסן של תרומות [[תא זרע|זרע]] המוקפאות | + | [[קובץ:Human semen in petri dish2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[זרע]] בצלוחית.]] |
| + | '''בנק זרע''' הוא מחסן של תרומות [[תא זרע|זרע]] המוקפאות בטמפרטורות של מינוס 195 מעלות צלזיוס. מנת זרע תקינה יכולה להישמר בטמפרטורה זו עשרות שנים. | ||
לבנק הזרע כמה מטרות עיקריות: | לבנק הזרע כמה מטרות עיקריות: | ||
| − | *הקפאת זרע לשימוש עתידי עבור גברים שחפצים בכך או | + | *הקפאת זרע לשימוש עתידי עבור גברים שחפצים בכך או כאשר הם חוששים שבעתיד יאבדו פריונם בעקבות מחלה (לדוגמה מסרטן, מאי ספיקת כליות, מחלות או פגיעות בעמוד השדרה) או עקב מוות (מחלות סופניות) או לפני תהליך ל[[ניתוח לשינוי מין|שינוי מין]]. מרבית מנות הזרע בבנק הזרע הן ממקור זה. |
| − | *הקפאת זרע של גברים שבנות זוגם עוברות טיפולי | + | *הקפאת זרע של גברים שבנות זוגם עוברות טיפולי הפריה חוץ גופית. |
*תרומת זרע לנשים רווקות או שבני זוגן עקרים. נכון להיום כ-80% מהנשים המבקשות תרומת זרע אינן נשואות. | *תרומת זרע לנשים רווקות או שבני זוגן עקרים. נכון להיום כ-80% מהנשים המבקשות תרומת זרע אינן נשואות. | ||
| − | בישראל פועלים שבעה בנקי זרע. הגדול ביותר נמצא | + | ==בנקים בישראל== |
| + | בישראל פועלים שבעה בנקי זרע עיקריים ו-12 בסך הכל. הגדול ביותר נמצא במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, בנוסף קיימים בנקי זרע בבית חולים בילינסון בפתח תקווה, במרכז רפואי תל אביב בתל אביב, במרכז רפואי אסף הרופא בצריפין, במרכז רפואי העמק בעפולה, במרכז רפואי כרמל בחיפה, במרכז רפואי הדסה בירושלים ועוד. כמו כן קיים בנק זרע פרטי מורשה בבית החולים אסותא בראשון לציון ואחד נוסף בתל אביב. | ||
| − | + | ==תרומת זרע== | |
| + | בישראל יכול כל גבר רווק בגילאים 20 עד 35 לבקש להיות תורם זרע. תחילה הוא עובר שאלון טלפוני לבדיקת התאמתו לדרישות הנשים (הביקוש הרב ביותר בקרב נשים בישראל הוא לגבר ממוצא אשכנזי גבוה בלונדיני בעל עיניים כחולות אולם קיים גם ביקוש לזרע ספרדי לטיני). תנאי הסף המקובלים גובה 180 ס"מ ומעלה, רווק, עבר רפואי ונפשי נקי, פרופיל צבאי גבוה, בעל השכלה גבוהה, חברתי ובעל מראה חיצוני טוב. | ||
| − | + | בשלב הבא התורם נקרא לראיון אישי במהלכו הוא נשאל על תחביבים, מוצאו המשפחתי עיסוקיו וכדומה. התרומה היא אנונימית ואין לבנק הזרע פרטים מזהים על התורם ולכן את רוב הפרטים הם מקבלים מהתורם עצמו במהלך הראיון. | |
| − | + | בשלב הבא עובר התורם סדרת בדיקות רפואיות, כולל בדיקות לשלילת מחלות גנטיות, בדיקות סמים ומחלות מדבקות כמו [[איידס]]. לאחר מכן הוא מתבקש לתת דגימת [[זרע]] ראשונית בה בודקים שני פרמטרים מרכזיים בהם [[ספירת זרע]] ובדיקת התאוששות מהקפאה של תאי הזרע. במהלך בדיקות אלו נופלים כ-70 אחוז מהפונים הפוטנציאלים. | |
| + | |||
| + | תורם שעבר את כל השלבים מוזמן לתרום מספר רב של פעמים לעתים אפילו פעמיים בשבוע, כאשר שלושה ימים לפני התרומה אסור [[אוננות|לאונן]] או לקיים [[יחסי מין]] כדי לשמור על ריכוז גבוה של [[תאי זרע]] בדגימה. בארץ ידוע על תורם שמזרעו נולדו 26 ילדים ואילו בארצות הברית ידוע על תורמים בעלי 70 ילדים ומעלה. תרומת הזרע מתבצעת בחדר פרטי בו יש מגזינים [[פורנוגרפיה|פורנוגרפיים]] להגברת החשק המיני, התרומה עצמה ניתנת במבחנה הדומה לבדיקות שתן. | ||
| + | |||
| + | ==תשלום בתמורה לתרומה== | ||
| + | התהליך נקרא "תרומת זרע" משום שהוא מעשה הומני אולם למעשה על כל מנת זרע מקבל התורם סכום כסף. המניע העיקרי לתרומות הוא בדרך כלל כספי בהתאם לקהל היעד הצעיר של התורמים אולם יש גברים התורמים ממניעים התנדבותיים ואבולוציוניים. בארצות הברית בה יש אפשרות לבחור בין תרומה אנונימית לתרומה בעלת זהות גלויה המחירים הם כ-100 דולר לתרומה אנונימית וכ-500 דולר לתרומה גלויה. בישראל בה כל התרומות הם אנונימיות המחירים נמוכים יותר ומתחילים ב-400 ש"ח עד 1,000 ש"ח. | ||
| + | |||
| + | ==חיסיון== | ||
| + | ל[[אישה]] המגיעה לקבל תרומת זרע אומנם מותר לדעת פרטים על התורם, כגון גובה, משקל, צבע שיער ועיניים, מוצא, מקצוע והיסטוריה רפואית רלוונטית, אולם פרטיו האישיים של התורם נותרים חסויים. | ||
| + | |||
| + | ==ההלכה היהודית== | ||
| + | קיימות מספר בעיות הלכתיות בתרומת זרע: | ||
| + | * איסור [[הוצאת זרע לבטלה]] (קרי, [[אוננות]] ללא [[אישה]]). | ||
| + | * חשש מפני חיתון בין קרובים בלא ידיעתם בגלל האנונימיות של האב הביולוגי. | ||
| + | * איסור להרות לאדם שאינו הבעל. | ||
| + | |||
| + | ==זכויות האב בתאי הזרע== | ||
| + | בשנת 2012 פנה תורם זרע לבנק הזרע בבקשה להשמיד את מנות הזרע אותן תרם בטענה שחזר בתשובה. נתרמת אשר שריינה מנות זרע מתורם זה וביקשה להרות בשנית, עתרה לבג"ץ בבקשה להתיר לה שימוש במנות ולאפשר לבתה אחים ביולוגיים. בג"ץ, אשר דן בבקשה התקדימית, דחה את העתירה לאחר שסבר שהאוטונומיה של הגבר עולה על זכויותיה של הנתרמת (בג"ץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות ואח'). | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [http://www.health.gov.il/Subjects/Med_Inst/Sperm_Bank/Pages/default.aspx הנחיות משרד הבריאות], באתר משרד הבריאות | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * [[נוזל זרע]] | ||
| + | * [[תרומת זרע]] | ||
| + | * [[תא זרע]] | ||
[[קטגוריה:רבייה]] | [[קטגוריה:רבייה]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:זרע]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־14:27, 15 ביוני 2016
בנק זרע הוא מחסן של תרומות זרע המוקפאות בטמפרטורות של מינוס 195 מעלות צלזיוס. מנת זרע תקינה יכולה להישמר בטמפרטורה זו עשרות שנים. לבנק הזרע כמה מטרות עיקריות:
- הקפאת זרע לשימוש עתידי עבור גברים שחפצים בכך או כאשר הם חוששים שבעתיד יאבדו פריונם בעקבות מחלה (לדוגמה מסרטן, מאי ספיקת כליות, מחלות או פגיעות בעמוד השדרה) או עקב מוות (מחלות סופניות) או לפני תהליך לשינוי מין. מרבית מנות הזרע בבנק הזרע הן ממקור זה.
- הקפאת זרע של גברים שבנות זוגם עוברות טיפולי הפריה חוץ גופית.
- תרומת זרע לנשים רווקות או שבני זוגן עקרים. נכון להיום כ-80% מהנשים המבקשות תרומת זרע אינן נשואות.
תוכן עניינים
בנקים בישראל
בישראל פועלים שבעה בנקי זרע עיקריים ו-12 בסך הכל. הגדול ביותר נמצא במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, בנוסף קיימים בנקי זרע בבית חולים בילינסון בפתח תקווה, במרכז רפואי תל אביב בתל אביב, במרכז רפואי אסף הרופא בצריפין, במרכז רפואי העמק בעפולה, במרכז רפואי כרמל בחיפה, במרכז רפואי הדסה בירושלים ועוד. כמו כן קיים בנק זרע פרטי מורשה בבית החולים אסותא בראשון לציון ואחד נוסף בתל אביב.
תרומת זרע
בישראל יכול כל גבר רווק בגילאים 20 עד 35 לבקש להיות תורם זרע. תחילה הוא עובר שאלון טלפוני לבדיקת התאמתו לדרישות הנשים (הביקוש הרב ביותר בקרב נשים בישראל הוא לגבר ממוצא אשכנזי גבוה בלונדיני בעל עיניים כחולות אולם קיים גם ביקוש לזרע ספרדי לטיני). תנאי הסף המקובלים גובה 180 ס"מ ומעלה, רווק, עבר רפואי ונפשי נקי, פרופיל צבאי גבוה, בעל השכלה גבוהה, חברתי ובעל מראה חיצוני טוב.
בשלב הבא התורם נקרא לראיון אישי במהלכו הוא נשאל על תחביבים, מוצאו המשפחתי עיסוקיו וכדומה. התרומה היא אנונימית ואין לבנק הזרע פרטים מזהים על התורם ולכן את רוב הפרטים הם מקבלים מהתורם עצמו במהלך הראיון.
בשלב הבא עובר התורם סדרת בדיקות רפואיות, כולל בדיקות לשלילת מחלות גנטיות, בדיקות סמים ומחלות מדבקות כמו איידס. לאחר מכן הוא מתבקש לתת דגימת זרע ראשונית בה בודקים שני פרמטרים מרכזיים בהם ספירת זרע ובדיקת התאוששות מהקפאה של תאי הזרע. במהלך בדיקות אלו נופלים כ-70 אחוז מהפונים הפוטנציאלים.
תורם שעבר את כל השלבים מוזמן לתרום מספר רב של פעמים לעתים אפילו פעמיים בשבוע, כאשר שלושה ימים לפני התרומה אסור לאונן או לקיים יחסי מין כדי לשמור על ריכוז גבוה של תאי זרע בדגימה. בארץ ידוע על תורם שמזרעו נולדו 26 ילדים ואילו בארצות הברית ידוע על תורמים בעלי 70 ילדים ומעלה. תרומת הזרע מתבצעת בחדר פרטי בו יש מגזינים פורנוגרפיים להגברת החשק המיני, התרומה עצמה ניתנת במבחנה הדומה לבדיקות שתן.
תשלום בתמורה לתרומה
התהליך נקרא "תרומת זרע" משום שהוא מעשה הומני אולם למעשה על כל מנת זרע מקבל התורם סכום כסף. המניע העיקרי לתרומות הוא בדרך כלל כספי בהתאם לקהל היעד הצעיר של התורמים אולם יש גברים התורמים ממניעים התנדבותיים ואבולוציוניים. בארצות הברית בה יש אפשרות לבחור בין תרומה אנונימית לתרומה בעלת זהות גלויה המחירים הם כ-100 דולר לתרומה אנונימית וכ-500 דולר לתרומה גלויה. בישראל בה כל התרומות הם אנונימיות המחירים נמוכים יותר ומתחילים ב-400 ש"ח עד 1,000 ש"ח.
חיסיון
לאישה המגיעה לקבל תרומת זרע אומנם מותר לדעת פרטים על התורם, כגון גובה, משקל, צבע שיער ועיניים, מוצא, מקצוע והיסטוריה רפואית רלוונטית, אולם פרטיו האישיים של התורם נותרים חסויים.
ההלכה היהודית
קיימות מספר בעיות הלכתיות בתרומת זרע:
- איסור הוצאת זרע לבטלה (קרי, אוננות ללא אישה).
- חשש מפני חיתון בין קרובים בלא ידיעתם בגלל האנונימיות של האב הביולוגי.
- איסור להרות לאדם שאינו הבעל.
זכויות האב בתאי הזרע
בשנת 2012 פנה תורם זרע לבנק הזרע בבקשה להשמיד את מנות הזרע אותן תרם בטענה שחזר בתשובה. נתרמת אשר שריינה מנות זרע מתורם זה וביקשה להרות בשנית, עתרה לבג"ץ בבקשה להתיר לה שימוש במנות ולאפשר לבתה אחים ביולוגיים. בג"ץ, אשר דן בבקשה התקדימית, דחה את העתירה לאחר שסבר שהאוטונומיה של הגבר עולה על זכויותיה של הנתרמת (בג"ץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות ואח').
קישורים חיצוניים
- הנחיות משרד הבריאות, באתר משרד הבריאות
