שינויים

לקראת סיום השיחה רצוי לציין במפורש שה[[פין]], ה[[ישבן]] וה[[פות]] הם איברים פרטיים ושאסור לאנשים אחרים לגעת בהם שם, ושרק לולהם, לרופא ולהורים מותר, ורק כדי לעזור אחרי השירותים או בשביל בדיקה רפואית. ציינו בפניהם כי אם מישהו מנסה לגעת בהם שם, הם יכולים וצריכים לומר "לא", ושהם צריכים להודיע לכם אם מישהו ניסה. אם בעקבות שאלותיו (שאלות הנוגעות ל[[יחסי מין]] ומגע מיני) אתם חושדים ב[[מעשה מגונה|מעשים מגונים]] כלשהן, זה בסדר לשאול אותו בשלב זה ובדרך אגב האם מישהו נגע בו בעבר. זיכרו כי בכל השיחה יש להמשיך להיות רגועים, ללא רגשות כעס בכלל, בפנים חתומות ככל האפשר. אם הילד ירגיש בכעסכם (בכלל או עליו בפרט), הוא עשוי לא לשתף אתכם בשאלות נוספות ובחוויותיו.

==גילאי 6-107==החל מסביבות גיל 6, לילדים יש הבנה בסיסית של [[יחסי מין]], בדרך כלל הם שמעו זאת מילדים גדולים יותר בבית הספר או מחבריהם. בגיל זה רצוי ליזום שיחה, אם הילד אינו יוזם שיחה בעצמו, מפני שאחרת הילד מקבל מידע חלקי מאחרים אך חסרה לו התמונה המלאה. ניתן להרחיב, למשל: "גברים ונשים מתאימים אחד לשני כמו פאזל. כשה[[פין]] של הגבר וה[[פות]] של האישה מתחברים, הרבה מאוד [[זרע]]ים קטנים מאוד עוזבים את ה[[אשכים]] ויוצאים דרך הפין אל תוך ה[[רחם]] שנמצא בבטן של האישה. ברחם יש [[ביצית]] שמתחברת עם הזרעים ומהם מתפתח תינוק". ניתן להסביר גם על האקט עצמו: "כשהגבר מכניס את הפין שלו לתוך הפות של האישה, קוראים לזה יחסי מין או סקס. רק מבוגרים עושים את זה ולא ילדים. המבוגרים מקיימים [[יחסי מין]] כדי להביא ילדים לעולם או בשביל הכיף, כי זה נעים לשניהם. יחסי מין זה גם אחד הדרכים להביע את האהבה שלהם אחד כלפי השני". אם לילד שאלות נוספות, ניתן להרחיב ככל הנדרש. בסיום השיחה, רצוי לחזור על נושא הפרטיות של איברי המין ושאסור לאנשים אחרים לגעת בהם שם, ושרק להם ולרופא מותר, ולציין שהם צריכים להודיע לכם אם מישהו ניסה לגעת. ==גילאי 8-9==בגיל זה ניתן לענות בצורה פתוחה וברורה על כל שאלה של הילד. בגיל זה הילדים מסוגלים להבין מהי זוגיות, שכן הם רואים קשרים אלו בטלוויזיה ובחיי המשפחה ואצל חברים. הם מסוגלים להבין את משמעות יחסי המין.  ניתן לדבר בצורה פתוחה יותר על [[אונס]] ("אתה זוכר שאמרנו שיחסי מין הם חלק ממערכת יחסים אוהבת? אז [[אונס]] זה כשמישהו מקיים אם מישהו אחר יחסי מין בכוח, וזה לא בסדר").