הבדלים בין גרסאות בדף "חתך צינור הזרע"
שורה 11: | שורה 11: | ||
<!-- | <!-- | ||
− | + | ==ההליך== | |
− | |||
+ | גישת החתך המסורתית כרוכה בהרדמה מקומית של [[שק האשכים]] (אם כי הפיזיולוגיה של גברים מסוימים עשויה להפוך את הגישה לצינור הזרע לקשה יותר ובמקרה זה עדיף יהיה לבצע הרדמה כללית) ולאחריו ביצוע שני חתכים קטנים באמצעות אזמל בכל צד של שק האשכים במיקום אשר מאפשר למנתח למשוך כל צינור אל פני השטח לצורך ביצוע בהם החתך הדרוש. החתכים מבוצעים בזוג הצינורות, הם מופרדים ולפחות צד אחד מהם נאטמים באמצעות קשר, צריבה או הידוק. לשיטה זו יש מספר וריאציות המשפרות את זמן הריפוי, האפקטיביות ומסייעות בהפחתת סיכון לכאב לטווח ארוך כגון [[תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע]] ([[PVPS]]). | ||
+ | |||
+ | * '''חציצה חיתולית''': תיעול מחדש של צינורות הזרע היא סיבה ידועה לכישלון ניתוח חיתוך צינור הזרע. חציצה חיתולית (Fascial interposition, ר"ת "FI") מסייעת במניעת סוג זה של כישלון, ומגדילה את שיעור ההצלחה של ההליך. השיטה כוללת מיקום קצה צינור הזרע אשר יוצא מה[[ערמונית]] סוף צינור הזרע אל מחוץ למעטה החיתולית תוך השארת הקצה האחר (המחובר לאשכים) בתחומי החיתולית. החיתולית הוא מעטה מגן עשוי סיבים המקיף את צינורות הזרע (ואת יתר הגוף). מכונה גם "חציצת מַחְתֶּלֶת". | ||
+ | * '''הרדמה ללא מחט''': בשנת 2005 פותחה שיטה לביצוע הרדמה מקומית לצורך ניתוח חתך צינור הזרע אשר מאפשרת למנתח לבצע אותו ללא כאבים באמצעות כלי הזרקה מיוחד, בניגוד למחט המסורתי. החומר המשתק נדחף עמוק מספיק לתוך רקמת האשכים, כדי לאפשר ניתוח ללא כאבים. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
כריתת צינור זרע ללא אזמל: ידוע גם בכריתת צינור זרע "חור מנעול", [7] שבי חד hemostat (בניגוד לסכין מנתחים) משמש כדי לנקב את שק האשכים (צק האשכים). שיטה זו נכנסה לשימוש נרחב כמו "חתך" וכתוצאה מכך קטן או פצע בדרך כלל גבולות דימום ושטפי דם. כמו כן יש לו את הפצע הקטן פחות סיכוי לזיהום, וכתוצאה מכך פעמים ריפוי מהירות יותר בהשוואה ל/ חתכים ארוכים יותר גדולים יותר שנעשו עם אזמל. פצע הניתוח שנוצר בשיטת No-האזמל בדרך כלל אינו דורש תפר (ES). | כריתת צינור זרע ללא אזמל: ידוע גם בכריתת צינור זרע "חור מנעול", [7] שבי חד hemostat (בניגוד לסכין מנתחים) משמש כדי לנקב את שק האשכים (צק האשכים). שיטה זו נכנסה לשימוש נרחב כמו "חתך" וכתוצאה מכך קטן או פצע בדרך כלל גבולות דימום ושטפי דם. כמו כן יש לו את הפצע הקטן פחות סיכוי לזיהום, וכתוצאה מכך פעמים ריפוי מהירות יותר בהשוואה ל/ חתכים ארוכים יותר גדולים יותר שנעשו עם אזמל. פצע הניתוח שנוצר בשיטת No-האזמל בדרך כלל אינו דורש תפר (ES). | ||
עיקור פתוח: סוף האשכים של זרע הזרע אינו אטום, המאפשר הזרמה מתמשכת של זרע לתוך שק האשכים. שיטה זו עשויה להימנע מכאב אשכים כתוצאה מעלייה חזרה בלחץ ביותרת האשך. [8] מחקרים מראים כי שיטה זו עשויה להפחית את סיבוכים ארוך טווח כגון תסמונת כאב שלאחר ניתוח כריתת צינור זרע. [9] [10] | עיקור פתוח: סוף האשכים של זרע הזרע אינו אטום, המאפשר הזרמה מתמשכת של זרע לתוך שק האשכים. שיטה זו עשויה להימנע מכאב אשכים כתוצאה מעלייה חזרה בלחץ ביותרת האשך. [8] מחקרים מראים כי שיטה זו עשויה להפחית את סיבוכים ארוך טווח כגון תסמונת כאב שלאחר ניתוח כריתת צינור זרע. [9] [10] |
גרסה מ־21:20, 20 באפריל 2014
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
חתך צינור הזרע (וזקטומיה או וסקטומיה; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) לעיקור גברים או אמצעי קבוע למניעת הריון. ההליך כרוך בביצוע חתך בזוג צינורות הזרע, וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מתאי זרע מלהצטרף לזרם נוזל הזרע (קרי, תהליך השפיכה קיים גם לאחר הניתוח). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה.
קיימות מספר שיטות להשלמת ההליך בהצלחה, ובכולן נאטם לפחות צד אחד בזוג צינורות הזרע. עקב פשטות ההליך, אורכו בדרך כלל כ-30 דקות. זמן ההחלמה במקום הטיפול הוא כשעה, לאחריו המטופל נשלח הביתה לנוח ובדרך כלל ניתן לחזור לפעילות מינית בתוך כשבוע בשילוב אי-נוחות מינימלית.
ההליך נחשב לאמצעי מניעה קבוע, אשר ביטלו אינו פשוט, ולפיכך המטופל צריך לשקול את ההשפעות ארוכות-הטווח, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מינית.
אין לבלבל בין חתך צינור הזרע לבין סירוס - הסרה כירורגית של האשכים.
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |