הבדלים בין גרסאות בדף "בודיל ג'ואנסן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 19: | שורה 19: | ||
<!-- | <!-- | ||
| − | + | ==המשך וסוף חייה== | |
| − | + | ||
| + | עד שנות ה-70 המוקדמות הצליחה ג'ואנסן להשיג את מטרתה של חיים בחווה עם הבת שלה (נולדה בסביבות 1972), שלה [3], כמו גם עם השותף / בן הזוג שלה. [4] Joensen עזר לממן את החווה על ידי המאפשר תיירים מין כדי לבקר בו ולעשות סרטים אישיים עם בעלי החיים שלה. | ||
| + | |||
| + | By the early 1970s, Joensen had managed to achieve her goal of living on her own farm with her daughter (born circa 1972),[3] as well with her companion/partner.[4] Joensen helped finance the farm by allowing sex tourists to visit it and make private films with her animals. | ||
| + | Friends comment about that time[1] that she was "easily exploited by almost anyone with a camera" and that the visitors "just wanted pornography, they didn't care about knowing her." Neighbours, once friendly, turned dark and hostile, forcing her to move repeatedly. As the Danish adult industry began looking to other content, Joensen failed to make the transition from porn to other movies, and her financial stability and life began to fall apart. | ||
חברים להגיב על זה זמן [1] שהיא "מנוצלת בקלות על ידי כל אחד כמעט עם מצלמה", וכי המבקרים "רק רצינו פורנוגרפיה, לא היו אכפת לה בידיעה שהם". שכנים, פעם ידידותית, הפכו אפלים ועוינים, מה שאילץ אותה לעבור שוב ושוב. כמו התעשייה הבוגרת הדנית החלה מחפש תוכן אחר, Joensen לא הצליח לעשות את המעבר מפורנו לסרטים אחרים, והיציבות הפיננסית שלה והחיים החלו להתפרק. לאחר 1972, [ציטטה צורך] היא חוותה הידרדרות חדה, עוברת שינויים פיזיים ופסיכולוגיים מאוד ברורים, כוללים דיכאון, עבד תחילה כ" הופעה חיה "ו" roleplay המיני "ילדה. על ידי 1980, עם אמצעים שנותרו קטנים בהכנסות ומתפתל חוב, העבודה היחידה שהיא הצליחה לשמר הייתה שגרה קדחתנית של הופעות חיות בקנה מידה קטנה ברוב הערבים. טאג'ירי ציין, בעצב: ". קבלת 'גרנד פרי' בחלום הרטוב פסטיבל הסרטים הראשון היה הטעות החמורה ביותר שעשינו עם הסרט שלנו, אבל אנחנו החמיאו גם על ידי התגובה בזמן כדי להבין את זה" [2] | חברים להגיב על זה זמן [1] שהיא "מנוצלת בקלות על ידי כל אחד כמעט עם מצלמה", וכי המבקרים "רק רצינו פורנוגרפיה, לא היו אכפת לה בידיעה שהם". שכנים, פעם ידידותית, הפכו אפלים ועוינים, מה שאילץ אותה לעבור שוב ושוב. כמו התעשייה הבוגרת הדנית החלה מחפש תוכן אחר, Joensen לא הצליח לעשות את המעבר מפורנו לסרטים אחרים, והיציבות הפיננסית שלה והחיים החלו להתפרק. לאחר 1972, [ציטטה צורך] היא חוותה הידרדרות חדה, עוברת שינויים פיזיים ופסיכולוגיים מאוד ברורים, כוללים דיכאון, עבד תחילה כ" הופעה חיה "ו" roleplay המיני "ילדה. על ידי 1980, עם אמצעים שנותרו קטנים בהכנסות ומתפתל חוב, העבודה היחידה שהיא הצליחה לשמר הייתה שגרה קדחתנית של הופעות חיות בקנה מידה קטנה ברוב הערבים. טאג'ירי ציין, בעצב: ". קבלת 'גרנד פרי' בחלום הרטוב פסטיבל הסרטים הראשון היה הטעות החמורה ביותר שעשינו עם הסרט שלנו, אבל אנחנו החמיאו גם על ידי התגובה בזמן כדי להבין את זה" [2] | ||
| שורה 31: | שורה 35: | ||
Joensen נתן הראיון האחרון שלה בשנת 1980 ומת ב1985. רבים האמין שתהיה לה מחויבת התאבדות. עם זאת, גרסת אפריל 2006 בריטניה הסרט התיעודי שכותרתו הצד האפל של פורנו: נדל חוות החיות לייחס הפקת סרט המחתרת הידוע לשמצה המכונה חוות חיות מקטעים של סרטי הבהמיות הרבים שלה. בסרט תיעודי זה, נאמר, על ידי חבר קרוב של Joensen של, שהיא מתה ב -3 בינואר 1985 שמחמת הכבד. היא הייתה 40 גיל בעת מותה. | Joensen נתן הראיון האחרון שלה בשנת 1980 ומת ב1985. רבים האמין שתהיה לה מחויבת התאבדות. עם זאת, גרסת אפריל 2006 בריטניה הסרט התיעודי שכותרתו הצד האפל של פורנו: נדל חוות החיות לייחס הפקת סרט המחתרת הידוע לשמצה המכונה חוות חיות מקטעים של סרטי הבהמיות הרבים שלה. בסרט תיעודי זה, נאמר, על ידי חבר קרוב של Joensen של, שהיא מתה ב -3 בינואר 1985 שמחמת הכבד. היא הייתה 40 גיל בעת מותה. | ||
| − | + | After 1972,[citation needed] she experienced a sharp deterioration, undergoing very obvious physical and psychological changes, including depression, first working as a "live show" and "sexual roleplay" girl. By 1980, with little remaining means of income and spiralling debt, the only work she was able to retain was a hectic routine of small scale live shows most evenings. Tajiri commented, sadly: "Accepting the 'Grand Prix' at the first Wet Dream Film Festival was the worst mistake we made with our film, but we were too flattered by the response at the time to realize it."[2] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
Joensen commented in a 1980 interview: | Joensen commented in a 1980 interview: | ||
“ Things went completely out of hand when 'Spot' died. I started taking sedatives. But when someone referred to them as 'loony-smarties' I threw them in the fireplace. Instead I started drinking and eating excessively. I gained 30 kilos. Doesn't look well on something that was going downhill anyway. 'Spot' was a real German shepherd that I got from an animals hospital 10 years ago. She had been beaten. She never became anything but a little, weak dog. I've never been able to talk to other girls. I've always been with men. 'Spot' was my female friend. She understood what I said. Was happy when I was happy. Was sad when I was. When we were alone in the house without light and heat we went to bed together. Shared a biscuit. And then we talked, until we fell asleep. 'Spot' is the only living creature that has loved me for being just me. She didn't expect to get anything back. She soothed me when I was ill. I've experienced a lot with 'Lassie', and like him a lot. But it'll never be the same as with 'Spot'. Lassie has been unfaithful to me. He's an every-girls-dog. 'Spot' was mine. Completely mine. That's why I had such a shock when she died. And started drinking, and eating myself fat in no time. I live with my man for 10 years and my eight year old daughter. Still I feel like the loneliest human being now that 'Spot' is dead. In those days I earned easy money in a tough line of work. I fell and fell. 'When will I reach the bottom?' I often ask myself these days.[citation needed] ” | “ Things went completely out of hand when 'Spot' died. I started taking sedatives. But when someone referred to them as 'loony-smarties' I threw them in the fireplace. Instead I started drinking and eating excessively. I gained 30 kilos. Doesn't look well on something that was going downhill anyway. 'Spot' was a real German shepherd that I got from an animals hospital 10 years ago. She had been beaten. She never became anything but a little, weak dog. I've never been able to talk to other girls. I've always been with men. 'Spot' was my female friend. She understood what I said. Was happy when I was happy. Was sad when I was. When we were alone in the house without light and heat we went to bed together. Shared a biscuit. And then we talked, until we fell asleep. 'Spot' is the only living creature that has loved me for being just me. She didn't expect to get anything back. She soothed me when I was ill. I've experienced a lot with 'Lassie', and like him a lot. But it'll never be the same as with 'Spot'. Lassie has been unfaithful to me. He's an every-girls-dog. 'Spot' was mine. Completely mine. That's why I had such a shock when she died. And started drinking, and eating myself fat in no time. I live with my man for 10 years and my eight year old daughter. Still I feel like the loneliest human being now that 'Spot' is dead. In those days I earned easy money in a tough line of work. I fell and fell. 'When will I reach the bottom?' I often ask myself these days.[citation needed] ” | ||
גרסה מ־14:05, 7 ביוני 2014
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
בודיל ג'ואנסן (כונתה גם בודיל יורגנסן; 25 בספטמבר 1944 - 3 בינואר 1985) הייתה שחקנית פורנוגרפיה דנית. היא הייתה חובבת חיות והיא הפעילה חווה קטנה ועסקה גם בגידול בעלי חיים. היא ידועה בשל השתתפותה בסרטים פורנוגרפיים רבים שבהם עסקה בקיום יחסי מין עם בעלי חיים (זואופיליה).
בשלב מסוים, לאחר שהפכה לידוענית בתחום פורנוגרפי שהפך לבלתי חוקי, ועל אף עסק מצליח משלה, היא ירדה מנכסיה. היא הפכה לאלכוהוליסטית, לא הייתה מסוגלת לטפל בבעלי החיים שלה, והיא נפטרה שנים ספורות מאוחר יותר.
תחילת חייה
ג'ואנסן היא בתו של אם נוצרית אדוקה ואב צבאי נפקד. היא גדלה בפרבר מחוץ לקופנהאגן. אמה נקטה באלימות כלפיה, לעתים גם באלימות פיזית. בגיל 12 אמה טענה כי נאנסה על ידי אדם זר בתחנת רכבת. לעומתה, בביוגרפיה הדנית של ג'ואנסן ובראיון עמה נאמר כי הם "רק דיברו" או שהיא "כמעט נאנסה". עוד נאמר כי כשחזרה לספר לאמה על האירוע, היא הוכתה והואשמה בתקרית. עקב כך, ג'ואנסן נשבעה לאמה כשתגדל, היא תקיים יחסי מין עם חזירי בר. היא הפנתה את חיבתה לבעלי חיים וכלבה הפך לחברה הטוב ביותר - היא ענדה תליון עם תמונתו במשך שארית חייה.
בתחילה, לאחר שעזבה את הבית בגיל 15, עבדה ג'ואנסן בחווה באזור שמרני של דנמרק. לאחר מכן עזבה כדי להקים חוות רבייה משלה, בשם "הזרעה המרכזית", שהפך לפופולרי עקב התמודדותה המוצלח עם בעלי חיים אגרסיביים כגון חזירי בר. זמן לא רב לאחר מכן, העסק המוצלח קרס לאחר שנשותיהם של חקלאים לא היו מרוצות מהאפשרות שבעליהן יעבדו עם בחורה צעירה לבדה. בשלב מאוחר יותר ציינה כי "9 מתוך 10 גברים רוצים לזיין אותי, ונשיהם שונאות אותי".
קריירה בתחום הפורנוגרפיה
הקריירה בתחום הפורנוגרפיה החל על רקע עסקיה הכושלים של החווה, החל מגיל 17 כשהשתתפה בסרטי "פטיש קל". בסביבות גיל 25 החלה לעסוק גם בזואופיליה בסרטים קצרים עבור חברת Color Climax Corporation ועבור הפורנוגרף אולה אג'. בין 1969 ו-1972 היא כיכבה בלמעלה מ-40 סרטים מסוג זה.
בז'אנר זה משכה ג'ואנסן תשומת לב מיוחדת ברחבי העולם כ"ילדת החזיר", מוניטין אשר מקורו בהופעות חיות עם חזירים, כמו גם בהשתתפות בסרטים אשר צולמו בחווה שלה.
בשנת 1970 יצא לאור סרט תיעודי על חייה.
|
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
