הבדלים בין גרסאות בדף "פורטל:להט"ב"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
<div style="float:right; width:50%;"> | <div style="float:right; width:50%;"> | ||
| − | |||
{{/מסגרת מעוצבת עליונה|הומוסקסואליות|{{שם הדף המלא}}/הומוסקסואליות}} | {{/מסגרת מעוצבת עליונה|הומוסקסואליות|{{שם הדף המלא}}/הומוסקסואליות}} | ||
גרסה מ־16:42, 2 בדצמבר 2015
|
לסביות • הומוסקסואלים • טרנסג'נדרים • ביסקסואלים |
|
להט"ב (בלעז: LGBT) הם ראשי התיבות של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. המונח מתאר זהויות מיניות ומגדריות שאינן הטרוסקסואליות.
פורטל זה מציג מושגים עיקריים וסוקר את הנושא בתמציתיות. להרחבה, היכנסו לערכים המעניינים אתכם.
תוכן עניינים:
הומוסקסואליות | לסביות | טרנסג'נדר | ביסקסואל | קוויר | א-מיניות | הומופוביה | מצעד גאווה | נטייה מינית | זהות מגדרית | דגלים | סמלים | זכויות | מונחים נוספים.
הומוסקסואליות היא נטייה מינית המאופיינת במשיכה מינית ורגשית של גבר אחד אל גבר אחר. לא קיימת הגדרה מדויקת אך מקובל כי הומוסקסואל הוא גבר הנמשך בעיקר לגברים, ונמשך בצורה פחותה, או אינו נמשך כלל, לנשים.
המונח "הומוסקסואליות" נטבע בשנת 1869 על ידי עיתונאי אוסטרו-הונגרי ובעברית המדוברת מקובל להשתמש בקיצור "הומו". בלעז מקובלת המילה "gay" לתיאור גבר הומוסקסואל, ובשנים האחרונות מתרחבת השימוש במונח זה גם בעברית ("גיי").
ביהדות (וכן גם באסלאם ובנצרות) ההומוסקסואליות אסורה, עקב הצו איסור משכב זכר. כתוצאה מכך, ומהעובדה שמערכת המשפט מבוססת על ההלכה היהודית, נישואים הומוסקסואליים הנם אסורים בישראל. זוג הומוסקסואלי המבקש להינשא, נדרש לעשות זאת במדינה אחרת, ועם חזרתו ארצה יוכל להירשם במשרד הפנים כנשוי.
מעבר לישראל, קיימות מדינות רבות נוספות המסתייגות מהתנהגות הומוסקסואלית, בהן מדינות ערב (שבחלקן משכב זכר נחשב בלתי חוקי) וחלק מהמדינות המערביות. אף על פי כן, קיימת מגמה בעולם המערבי לאפשר נישואים הומוסקסואליים ולהעניק לקהילת הלהט"ב בכלל, זכויות ככל אזרח אחר.
למידע נוסף, ראו הומוסקסואליות.
לֶסְבִּיּוּת הוא מושג המשמש לתיאור משיכה מינית ורגשית בין נשים. דהיינו אישה המקיימת או מעוניינת לקיים מערכות יחסים רגשיות ומיניות עם נשים אחרות.
בתנ"ך לא קיים איסור על קיום יחסי מין בין נשים, אך בתלמוד מביעים תלמידי חכמים סלידה מהרעיון ולמעשה אוסר זאת משום ש"זו התנהגותם של המצרים". גם בכנסייה הקתולית ובאסלאם אסורים יחסים מהסוג הזה.
ועל כן, עקב האיסורים הדתיים, נשים לסביות נאלצות להתמודד כיום עם אותם האתגרים איתם מתמודדים הומוסקסואלים. במדינות רבות נשים אינן יכולות להתחתן האחת עם האחרת, בהן גם ישראל.
המחקר המוקדם והנרחב ביותר על לסביות נערך על ידי מכון קינסי אשר פרסם בשנת 1953 דיווח מעמיק על התנסותן המינית של נשים, בדוח המכונה דוח קינסי. למעלה מ-8,000 נשים רואיינו על ידי אלפרד קינסי וצוות המכון. קינסי וצוותו דיווחו כי 28% מהנשים חשו גירוי מיני על ידי אישה אחרת, ו-19% אף התנסו במגע מיני עם אישה אחרת.
לקריאה מעמיקה יותר, ראו לסביות.
קוויר מתייחס לקשת רחבה של נטיות מיניות, בהן הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים ועוד, ולמעשה - כולם למעט הטרוסקסואלים וסיסג'נדרים.
למידע נוסף, ראו קוויר.
טרנסג'נדר הוא אדם המרגיש חוסר התאמה בין הזהות המגדרית שלו לתחושתו והרגשתו. במילים אחרות, מדובר בגברים אשר מרגישים שהם נשים, ובנשים שמרגישים שהם גברים.
טרנסג'נדר עשוי להתייחס גם לתתי-קבוצות, הכוללות בין היתר טרנסקסואלים, קרוס-דרסרים (cross-dressers), טרנסווסטים, דראג-קווינס (drag-queens) ודראג-קינגס.
כאמור, הואיל וטרנסג'נדר מתייחס לתחושתו של האדם, ייתכן מצב שבו גבר מרגיש כמו אישה (טרנסג'נדר), אך נמשך לנשים ולא לגברים ("טרנסג'נדר לסבית"). כלומר, אין קשר בין הנטייה המינית לבין היותו הטרנסג'נדר, טרנסג'נדר.
טרנסג'נדר עשויים לבצע ניתוח לשינוי מין כדי להתאים את חזותם לתחושותיהם.
להמשך הקריאה, ראו טרנסג'נדר.
ביסקסואליות היא נטייה מינית המאופיינת במשיכה מינית ורגשית של האדם אל בני שני המינים, באותו מידה או במידות שונות. כלומר, ייתכן שגבר ביסקסואל יימשך הן לגברים והן לנשים, אך מעט יותר לגברים מאשר לנשים - או ליהפך.
כינוי עברי מקובל לאדם ביסקסואל הוא "דו-מיני" (ובקיצור - "דוּ"). מקור הכינוי ביצורים חיים דו-מיניים, כגון צמחים וסוגים מסוימים של חלזונות, הממלאים הן תפקיד זכרי והן תפקיד נקבי. בנוסף, כינוי זה עשוי לתאר גם אינטרסקס, אדם הסובל מסימני מין זכריים ונקביים. רבים בקהילת הלהט"ב, בהם ביסקסואלים, דוחים את השימוש בכינוי עברי זה עקב משמעויותיו האחרות.
אלפרד קינסי טען כבר בשנות ה-40 כי ההפרדה בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות אינה דיכוטומית, אלא בעלת שלבי ביניים - הביסקסואליות. הוא אף יצר סקאלה לדירוג הנטייה המינית עם שלבי ביניים אלו וכך נתן ביטוי ראשון לנטייה מינית זו במאמריו.
לקריאה נוספת, ראו ביסקסואליות.
א-מיניות, המכונה גם א-סקסואליות, נחשבת לנטייה מינית המתארת מצב של היעדר חשק מיני, היעדר עניין מיני והיעדר תשוקה מינית. יש המחשיבים מצב זה כחוסר נטייה מינית. הגדרת הא-מיניות עדיין שנויה במחלוקת ויש הטוענים שזו הפרעה בתפקוד המיני או תופעה חולפת. אחרים טוענים שהיא נטייה מינית קבועה בדומה להטרוסקסואליות, הומוסקסואליות ויתר הנטיות. יש להבדיל בין א-מיניות לבין התנזרות או סגפנות, שהן החלטה מודעת להימנע מדבר הנתפס כהנאה.
לקריאה נוספת, ראו א-מיניות.
למידע נוסף, ראו הומופוביה.
בשנים האחרונות הפך המצעד למעין קרנבל עם הופעות דראג, מוזיקה קצבית, לבוש חלקי ומגע מיני בפרהסיה. דתיים והומופובים מתנגדים לקיומו של מצעד הגאווה, אך מלבדם ישנם המטילים ביקורת רבה על האופי המיני הבוטה של המצעד במקומות רבים אשר אינו ראוי שיוצג בפני קטינים ברחוב פומבי, בדומה להתנהגות הטרוסקסואלית דומה.
למידע מורחב, עיינו בערך מצעד הגאווה.
לערך המורחב, ראו נטייה מינית.
יש להבדיל בין נטייה מינית לזהות מגדרית. זהות מינית מתייחסת לזהות העצמית ועונה על השאלה "האם אני מרגיש כמו גבר או אישה?", בעוד נטייה מינית עונה על השאלה "למי אני נמשך/נמשכת?".
למידע נוסף, ראו זהות מגדרית.
|
דגל הגאווה הוא מהסמלים הידועים של תנועות וקהילות של ההומוסקסואלים, הלסביות, הטרנסקסואלים והביסקסואלים. לרוחב הדגל פסים בשישה צבעים, מלמעלה למטה: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול. הצבעים מסמלים רבגוניות, ושוויון ואת היופי ביכולתם של אנשים שונים אחד מהשני, לחיות יחד, זה לצד זה, בצורה הרמונית. מקורו של הדגל בארצות הברית והוא מופיע בכל מצעד גאווה, במחאות ציבוריות של להט"בים וכן על בתי עסק הפונים לציבור זה, ברחבי העולם. |
הדגל המקורי (שמונה צבעים)
|
בדגל המקורי, שעוצב על ידי גילברט בייקר ב-1978, היו שמונה פסי צבע. |
דגל ביניים (שבעה צבעים)
|
ב-27 בנובמבר 1978, בעקבות רצח הארווי מילק, נערכו הפגנות מחאה רבות ונוצר ביקוש לדגל הקשת. יצרנית הדגלים המקומית החלה לייצר ולמכור גרסה של הדגל בת שבעה פסים, שיוצרה מבדים בצבעים שהיו במלאי. שנה לאחר מכן, ב-1979, הוחלט על שינוי הדגל כך שיהיה בו מספר זוגי של צבעים, מפני שהפס המרכזי מהשבעה הוסתר על ידי עמודי התאורה כשנתלו עליהם הדגלים במאונך. |
דגל הקהילה הביסקסואלית
|
הדגל עוצב על ידי מייקל פייג' בשנת 1998 במטרה להגדיל את הנראות של הקהילה הביסקסואלית, הן בקרב הציבור כולו, והן בקרב קהילת הלהט"ב. לרוחב הדגל שלושה פסי צבע:
|
דגל הקהילה הפאנסקסואלית
|
הדגל הפאנסקסואלי עוצב כדי להעלות את הנראות וההכרה בקהילה הפאנסקסואלית.
|
דגל הקהילה הטרנסג'נדרית
|
הדגל עוצב על ידי מוניקה הלמס בשנת 2000, והצג לראשונה במצעד הגאווה בפיניקס שבאריזונה באותה השנה. לרוחב הדגל חמישה פסי צבע:
הדגל סימטרי, כך שלא משנה באיזה כוון הוא נתלה, התליה תהיה נכונה.
זה מסמל את רצון האדם למצוא את הכוון הנכון בחייו. |
דגל הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל
|
בישראל משתמשת הקהילה הטרנסג'נדרית בדגל ייחודיי החל משנת 2008.
הצבע הירוק נבחר מפני שהוא בולט גם במקומות צבעוניים כמו מצעד הגאווה. |
דגל הקהילה האינטרסקסואלית
|
נוצר על ידי נטלי פוקס ב-2009 ומייצג הן את מי שנולד זכר או נקבה, הן את מי שבחר לשנות את מינו והן את מי שנולד אינטרסקסואלי, וכן כל קומבינציה אחרת כגון מי ששואף לשנות את מינו. רצועת האמצע משלבת ורוד (נשי) ותכלת (גברי) ומסמלת את הערבוב בין המגדרים. |
דגל אחוות הדובים
|
הדגל עוצב על ידי קרייג ביירנס בשנת 1995, עבור אחוות הדובים, המזהים את עצמם לפי תכונות גופניות כגון גוף מלא, שריריוּת, גוף שעיר, זרועות וירכיים שעירות, זקן או שפם מגודל. לרוחב הדגל שבעה פסי צבע המייצגים צבעי שיער אפשריים או גווני עור שונים. האידאל שעומד מאחורי העיצוב הוא שכל אדם יוכל למצוא את צבע שערו או גוון עורו בדגל. |
|
האות היוונית "למדא" נבחרה לראשונה כסמל הומוסקסואלי בשנת 1970 על ידי ברית האקטיביסטים הלהט"בים. למרות שבראשיתו שימש הסמל כמייצג של הומוסקסואלים בלבד, הוא נמצא בשימוש בקרב כלל חברי קהילת הלהט"ב, ואף הוכרז כסמל בינלאומי של הומוסקסואלים ולסביות בקונגרס הבינלאומי לזכויות להט"ב, שנערך באדינבורו בדצמבר 1974. אין כיום מקורות רשמיים המסבירים את הסיבה בגינה נבחרה האות הזאת כסמל לארגון, אך קיימות מספר סברות נפוצות, בהן ייצוג האות האנגלית L, שהיא האות הראשונה במילה הלועזית "Liberation" - שחרור; בתחום הפיזיקה מסמלת הלמדא אנרגיה; ובאופן כללי מסמלת הלמדא אחדות, משקל ואיזון. |
משולש ורוד
|
משולש שווה-צלעות ורוד והפוך שימש בגרמניה הנאצית כטלאי לצורך סימונם של הומוסקסואלים במחנות הריכוז בהתאם להוראות חוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. לימים הפך סימון זה לאחד מסמלי הגאווה וסמלי הזכויות של הקהילה ההומוסקסואלית, ולסימון השני הכי מוכר של קהילה זו, אחרי דגל הגאווה. |
משולש שחור
|
גם המשולש השחור מקורו בשלטון הנאצי. נשים שהואשמו ב"התנהגות אנטי-חברתית" שכללה פמיניזם, זנות, או חוסר התאמה לאידאל האישה הנאצי שהציג אישה מבשלת, עובדת במטבח, מגדלת ילדים ופסיבית, נכלאו וסומנו בטלאי משולש שחור. אין הוכחות ברורות כי לסביות שנכלאו אכן סומנו במשולש השחור, אך ההנחה היא שחוסר ההתאמה לאידאל הוא שזיכה אותן בטלאי זה. כיום, נשים לסביות מנכסות מחדש את המשולש השחור כשם שגברים הומוסקסואלים ניכסו את המשולש הוורוד. |
משולשים שלובים (כחול / ורוד)
|
משולשים שלובים מייצגים ביסקסואלים, ויש המסבירים כי המשולש הוורוד מסמל הומוסקסואליות, המשולש הכחול מסמל הטרוסקסואליות והחפיפה ביניהם מסמלת את הביסקסואליות. אחרים מסבירים כי הצבע הוורוד מייצג משיכה לנשים, הכחול - משיכה לגברים, והשילוב ביניהם - משיכה לשני המינים. |
ירח כפול
|
הסמל נוצר כתחליף למשולשים השלובים, ככל הנראה כדי להימנע משימוש במשולש הוורוד שמקורו במשטר הנאצי. |
היד הסגולה
|
הסמל נולד, בשנת 1969 בעיר סן פרנסיסקו, בהפגנה של קבוצה שמחתה כנגד מאמר מערכת הומופובי, של עיתון ה-"אקזמינר". במהלך ההפגנה, שפכו עובדי העיתון חבית של דיו לדפוס על המפגינים. המפגינים השתמשו בדיו סגול כדי לשרבט סיסמאות ולהטביע סימני כף יד ברחבי העיר במה שנחשב להפגנה הבולטת ביותר של נראות להט"בית עד לאותה התקופה. ההשראה הייתה משיטת הסחיטה של המאפיה האיטלקית שכונתה "היד השחורה". לתקופת זמן קצרה אומצה חותמת היד הסגולה כסמל לאקטיביזם הומו-לסבי. |
גרזן דו-ראשי
|
הגרזן, המכונה בלעז לבריז (Labrys), שימש כסמל התרבות המינואית בכרתים (תרבות שנתפסת לעתים כתרבות מטריארכלית). במיתולוגיה היוונית, שימש הגרזן את הלוחמות האמזונות הסקיתיות. הוא גם מתקשר לאלת האדמה דמטר ולעתים לאלת העולם התחתון ארטמיס. מאמינים כי טקסים הקשורים בעבודת האלילים לדמטר ולהקטה, כללו מין לסבי. גרזן זה משמש לרוב לייצוג לסבי או ייצוג של עוצמה פמיניסטית. |
סמלים הכוללים סימוני זכר 
ונקבה 
סמלה של ונוס בעל הצלב (
) הוא סמל נשי ואילו סמלו של מארס בעל החץ (
) הוא סמל גברי.
|
סמל גברי כפול ושלוב הוא סמל שנמצא בשימוש על ידי גברים הומוסקסואליים עוד משנות ה-70. |
|
סמל נשי כפול ושלוב מציין בדרך כלל לסביות, אך לעתים עושות שימוש בסמל זה גם נשים פמיניסטיות, על מנת לציין אחוות נשים. |
|
הסמל הכפול - סמל קהילת האינטרסקס. |
|
הסמל המשולש - סמל הקהילה הטרנסג'נדרית. |
בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, ה-DSM. ב-17 במאי 1990 נקט גם ארגון הבריאות העולמי בצעד דומה. כיום המגמה הנפוצה במדינות המערב היא להכיר בהומוסקסואליות כנטייה מינית לגיטימית ולא כסטייה מינית. יש אף הרואים בהומוסקסואליות זהות המגדירה את האדם מבחינות רבות.
מצעדי הגאווה מתקיים, בין היתר, כדי להשיג הכרה מהמדינה בזכות הפרטים לזהות עצמם כבעלי זהות זו, לקיים יחסי מין, לנהל מערכות יחסים, להקים משפחה, חוקים הקשורים לאימוץ ופונדקאות, סוגיות הקשורות לשירות בצבא, שוויון בזכויות הגירה, חוקים האוסרים על אפליה בעבודה ועל פשעי שנאה, וחוקים הנוגעים להשוואת גיל ההסכמה.
| מקרא | |
|---|---|
| ██ אין נתון רשמי הומוסקסואליות חוקית:██ מדינות המאפשרות נישואים חד-מיניים ██ מדינות המאפשרות איחוד אזרחי ██ מדינות שלא מאפשרות איחוד אזרחי או נישואים חד-מיניים ██ מדינות המכירות בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינות אחרות הומוסקסואליות לא חוקית:██ מדינות בהן נהוג עונש קל להומוסקסואלים ██ מדינות בהן נהוג עונש כבד להומוסקסואלים ██ מדינות בהן נהוג מאסר עולם להומוסקסואלים ██ מדינות בהן נהוג עונש מוות להומוסקסואלים ראו זכויות להט"ב לפי מדינה למידע מורחב. |
