ניצול מיני

ניצול מיני, כשמו כן הוא, ניצול לצרכים מיניים. בלעז מכונה התופעה sexual exploitation או sexual slavery ("עבדות מינית"). קיימים מספר סוגים של ניצול מיני כגון זנות כפויה, ניצול ילדים, נישואים כפויים וסחר בבני אדם. כך למשל, פִּילַגשׁוּת הייתה מקובלת בעבר בתרבויות רבות, ובמסגרתן נשים שועבדו לצרכי מין. בשנת 1993 פורסמה בווינה הצהרה בשם "VDPA" שמטרתה לעודד מדינות רבות לסייע במאמץ בינלאומי לחסל את תופעת העבדות המינית והניצול המיני עקב ההפרה החמורה של זכויות אדם בסיסיות.

הגדרה

חוק רומא מ-1998 (המגדיר את הפשעים עליהם ניתן להישפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי על פי אמנת רומא) הזכיר "enslavement" ("שעבוד של בני אדם") ו-"sexual enslavement" ("שעבוד מיני") תחת הפרק העוסק בפשעים נגד האנושות, אם "נעשה באופן שיטתי ורחב-היקף כנגד אוכלוסיה אזרחית". היא גם קבעה כי שעבוד מיני הוא פשע מלחמה והפרה של אמנות ג'נבה, אם בוצע במהלך סכסון מזוין. החוק אינו מגדיר מהו שעבוד מיני, אך מגדיר שעבוד כבעלות על אדם.

מרבית המדינות מגדירות כל אחד מהן בדרכה שלה מהו ניצול מיני ואת העונש המקומי החל על עבירות הנוגעות לניצול מיני בשטחיהן. בישראל מוגדרות עבירות אלו בחוק העונשין.

סוגים

סחר בבני אדם למטרות מין

סחר בבני אדם למטרות מין, בלעז sex trafficking, הוא גיוס, הובלה והעברה של בני אדם בכפייה או תוך ניצול מצוקתם, לצרכי מין. חדשות ה-BBC דיווחו על דו"ח של UNODC אשר פירט את רשימת היעדים הנפוצים ביותר עבור קורבנות אלו בשנת 2007: תאילנד, יפן, ישראל, בלגיה, הולנד, גרמניה, איטליה, טורקיה וארצות הברית. קורבנות אלו מגיעים, על פי הדו"ח, מתאילנד, סין, ניגריה, אלבניה, בולגריה, בלארוס, מולדובה ואוקראינה.

ניצול ילדים לצרכי מין

ערך מורחב – ניצול מיני של ילדים למטרות מסחר

ניצול מיני של ילדים למטרות מסחר, ובקיצור CSEC, כולל שירותי זנות בידי ילדים, פורנוגרפיית ילדים, ניצול מיני של ילדים למטרות תיירות, סחר בילדים לצרכי מין וכדומה. תוכנית הנוער הבינלאומית (YAPI) מתארת את CSEC ככפייה ואלימות נגד ילדים ועבדות מודרנית. הצהרה של הקונגרס העולמי נגד ניצול מיני של ילדים למטרות מסחר, שנערכה בשטוקהולם בשנת 1996, הגדירה CSEC כ-"התעללות מינית בידי מבוגר ותגמול הילד במזומן או בעין או לאדם שלישי. הילד הופך להיות אובייקט מיני ואובייקט מסחרי ותו לא".

זנות בקרב ילדים

ערך מורחב – זנות בקרב ילדים

זנות בקרב ילדים היא סוג של ניצול מיני של ילדים למטרות מסחר בהם הילד נותן את שירותי הזנות, והתמורה בדרך כלל מגיעה למבוגר כלשהו, קרי הסרסור.

המשטרה הפדרלית בהודו ציינה בשנת 2009 כי הם מאמינים כי כ-1.2 מיליון ילדים בהודו היו מעורבים בזנות. לפי לשכת החקירות המרכזית של הודו, מחקרים וסקרים בחסות משרד ממשלתי הצביעו על כך כי כ-40% מהזונות בהודו הן ילדים. נתון דומה נמצא על שיעור הילדים בקרב זונות בתאילנד על פי מכון המחקר של מערכת הבריאות של המדינה. באזורים מסוימים בעולם הממשלות מעלימות עין מתופעה זו. כך למשל, שופט מהונדורס הטיל ביקורת על כך והתייחס לנושא זה באומרו: "אם הקורבן (הילד/ה העובד/ת בזנות) הוא מעל גיל 12 והוא מסרב להגיש תלונה וההורים מרוויחים בבירור מפעילות זו של ילדיהם, אנחנו נוטים להעלים עין".

פורנוגרפיית ילדים

ערך מורחב – פורנוגרפיית ילדים

פורנוגרפיית ילדים הן תמונות המתעדות התעללות מינית בילדים. תיעוד מעשים אלו נחשב לחמור במיוחד משום שחומר זה מופץ ברשת האינטרנט שנים רבות לאחר מכן, גם כאשר הילדים עצמם כבר בוגרים.

תיירות מין

ערך מורחב – ניצול מיני של ילדים למטרות תיירות

ניצול מיני של ילדים למטרות תיירות עוסק באנשים אשר נוסעים למדינה אחרת במטרה לקיים יחסי מין עם קטינים תמורת תשלום. היעדים המרכזיים הם תאילנד, קמבודיה, הודו, ברזיל ומקסיקו.

זנות בכפיה

זנות בכפייה עוסקת בסרסורים המכריחים זונות לעבוד בזנות, ולא מתוך בחירה חופשית. מדינות מסוימות אוסרות על תשלום עבור שירותי מין, מתוך הכרה בכך שכל זנות היא למעשה ניצול מיני. דוגמה למדינות אלו כיום - שוודיה, נורווגיה ואיסלנד. לעומתם, במדינות רבות אחרות זנות הוא מקצוע מוכר לחלוטין, כגון החוק בהולנד ובגרמניה. בישראל מותר לשלם עבור יחסי מין, אך השידול לזנות אסור.

סוגים נוספים

סוגים נוספים של ניצול מיני הם כדלקמן:

• נישואים כפויים ללא הסכמה חופשית של שני הצדדים,
• הריון בכפייה,
• סירוס בכפייה.

ראו גם

• אונס
• מעשה מגונה
• מעשה סדום