הבדלים בין גרסאות בדף "מציצה בהלכה"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 8: שורה 8:
 
הטקסט העברי המקורי של המשנה תורה שנכתב על ידי הרמב"ם וכפי שתורגם על ידי הרב יוסף קאפח, מראה שהרמב"ם נוקט בגישה מקלה, המאפשרת לגבר לעשות ככל העולה על רוחו עם אישתו, בהסכמתה. לא מוזכר האיסור המקובל על [[שפיכת זרע לבטלה]] משום שקאפח סבר שמדובר בתוספת של עורך בלתי ידוע ולא עריכה של הרמב"ם. גם פירושו של הרמב"ם למשנה מרמז על עמדה מקלה זו.
 
הטקסט העברי המקורי של המשנה תורה שנכתב על ידי הרמב"ם וכפי שתורגם על ידי הרב יוסף קאפח, מראה שהרמב"ם נוקט בגישה מקלה, המאפשרת לגבר לעשות ככל העולה על רוחו עם אישתו, בהסכמתה. לא מוזכר האיסור המקובל על [[שפיכת זרע לבטלה]] משום שקאפח סבר שמדובר בתוספת של עורך בלתי ידוע ולא עריכה של הרמב"ם. גם פירושו של הרמב"ם למשנה מרמז על עמדה מקלה זו.
  
==חז"ל==
+
==לעתים==
 
חז"ל התירו במקרים מסוימים [[שפיכה]] מחוץ ל[[נרתיק]]. התוספות מצטט את דעתו של רבי יצחק בן שמואל המתיר [[שפיכה]] מחוץ לנרתיק לעתים, אם נעשה ביחד עם האישה, אך מסתייג ומזהיר שמא יתרגל לכך (תוספות יבמות ל"ד ע"ב; תוספות סנהדרין נ"ח ע"ב). פירוש הספר "בית חדש" (הרב יואל סירקיס) לרבינו אשר (שם) מתיר במפורש את השפיכה והוא מוצג כמסכים עם התוספות. דעה זו מצוטטת גם בטור שלחן ערוך, אבן העזר, פרק 25.
 
חז"ל התירו במקרים מסוימים [[שפיכה]] מחוץ ל[[נרתיק]]. התוספות מצטט את דעתו של רבי יצחק בן שמואל המתיר [[שפיכה]] מחוץ לנרתיק לעתים, אם נעשה ביחד עם האישה, אך מסתייג ומזהיר שמא יתרגל לכך (תוספות יבמות ל"ד ע"ב; תוספות סנהדרין נ"ח ע"ב). פירוש הספר "בית חדש" (הרב יואל סירקיס) לרבינו אשר (שם) מתיר במפורש את השפיכה והוא מוצג כמסכים עם התוספות. דעה זו מצוטטת גם בטור שלחן ערוך, אבן העזר, פרק 25.
  
שורה 14: שורה 14:
  
 
וכך רבנו אשר, ואחריו הרב אליהו שפירא, ציינו כי שפיכה מזדמנת מחוץ לנרתיק בד בבד עם האישה אינה נחשבת ל[[הוצאת זרע לבטלה]], כל עוד אין הכוונה להימנע מעיבור האישה, כפי שעשה אונן בבקשו להימנע מעיבור תמר. הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן הצטרף גם הוא לדעה המקילה, וכך גם סבור רבי שמואל איידלס (המהרש"א).
 
וכך רבנו אשר, ואחריו הרב אליהו שפירא, ציינו כי שפיכה מזדמנת מחוץ לנרתיק בד בבד עם האישה אינה נחשבת ל[[הוצאת זרע לבטלה]], כל עוד אין הכוונה להימנע מעיבור האישה, כפי שעשה אונן בבקשו להימנע מעיבור תמר. הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן הצטרף גם הוא לדעה המקילה, וכך גם סבור רבי שמואל איידלס (המהרש"א).
 +
 +
==לעתים קרובות, ככל שיידרש==
 +
עמדה מתירנית מפורשת יותר היא זו של בעל התוספות הרב ישעיה די טראני המרמז כי [[שפיכה]] מחוץ לנרתיק היא מותרת בכל פעם שיש צורך "לדכא" את ה[[חשק המיני]] כאשר המטרה היא להימנע מ[[הריון]], באומרו:
 +
<!--
 +
{{ציטוט|מה הייתה הפעולה (האסורה) של אר וענן שהטורה אוסרת? כי עשה עם כוונה לא להפחית את היופי שלה (עקב הריון) והוא אינו רוצה לקיים את מצוות הרבייה (פרו ורבו) איתה. אבל אם הכוונה שלו היא עבור היצר שלו כדי לספק את הרצון שלו ואת כוונתו היא לא כדי למנוע impregnating שלה, מותר, .. כי הכוונה היא כדי להגשים את הרצון של היצר שלו לא עובר כמו "כל זה אדם רוצה לעשות עם אשתו הוא עשוי לעשות "(מסכת נדרים, 20b) - וזה לא נקרא" לבזבז את זרעו "}}
 +
 +
- תוספות רי"י למסכת יבמות, עמ '12 ב (יד הרב הרצוג, ירושלים)
 +
ישעיהו די טרני, הצעיר של ישעיהו דיר, גם הוא מהדהד אצל רבי ישעיהו הבכור.
 +
 +
רבי אלעזר מוורמס, בפרשנות התורה שפורסמה לאחרונה לפסוק "אדם ואשתו, ולא נבוך" (בראשית) מתיר כל פעילות עם אשתו של אדם ל"שקטה (מושב) "את תשוקתו. [9]
 +
 +
What was the (forbidden) action of Er and Onan that the torah prohibits? that committed with the intent of not diminishing her beauty (due to pregnancy) and he doesn't desire to fulfill the mitzvah of procreation (פרו ורבו) with her. But if his intent.. is for his inclination and to satisfy his desire and his intent is not to avoid impregnating her, it is permitted, ..he whose intent is to fulfill the desire of his inclination does not transgress as "all that a man wants to do with his wife he may do" (tractate nedarim, 20b) -and this isn't called "wasting his seed"
 +
 +
— Tosfoth Ri"d to tractate Yebamoth, p. 12b (Yad HaRav Herzog, Jerusalem)
 +
Rabbi Isaiah the elder's view is likewise echoed by his descendant, rabbi Isaiah di Trani the Younger.[8]
 +
 +
Rabbi Eleazar of Worms, in his recently published Torah commentary to the verse "Adam and his wife, and where not embarrassed" (genesis) permits any activity with one's wife necessary to "quiet (lit. seat)" his desire.[9]

גרסה מ־18:03, 10 בינואר 2018

ערך זה עוסק בהלכות ההלכה היהודית בכל הנוגע למציצה בין בני זוג נשואים. בתלמוד מכונה אקט זה "ביאה דרך איברים" או "מעשה חידודים בעלמא".

הדיון ההלכתי עוסק במקור בנושא רחב יותר, האם מותר לגבר נשוי ליטול חלק ביחד עם אישתו באקטים מיניים שונים, בהם מציצה, עד להשגת האורגזמה והשפיכה מחוץ לנרתיק.

יש המתירים זאת אך מטילים מגבלות שונות לתכיפות מסוימת או זמנים מסוימים, כאשר ישנו קונצנזוס מוחלט כי ההיתר, ככל שישנו, חל רק במסגרת נישואים כדת וכדין וכן כאשר האישה אינה בנידה.

הרמב"ם

הטקסט העברי המקורי של המשנה תורה שנכתב על ידי הרמב"ם וכפי שתורגם על ידי הרב יוסף קאפח, מראה שהרמב"ם נוקט בגישה מקלה, המאפשרת לגבר לעשות ככל העולה על רוחו עם אישתו, בהסכמתה. לא מוזכר האיסור המקובל על שפיכת זרע לבטלה משום שקאפח סבר שמדובר בתוספת של עורך בלתי ידוע ולא עריכה של הרמב"ם. גם פירושו של הרמב"ם למשנה מרמז על עמדה מקלה זו.

לעתים

חז"ל התירו במקרים מסוימים שפיכה מחוץ לנרתיק. התוספות מצטט את דעתו של רבי יצחק בן שמואל המתיר שפיכה מחוץ לנרתיק לעתים, אם נעשה ביחד עם האישה, אך מסתייג ומזהיר שמא יתרגל לכך (תוספות יבמות ל"ד ע"ב; תוספות סנהדרין נ"ח ע"ב). פירוש הספר "בית חדש" (הרב יואל סירקיס) לרבינו אשר (שם) מתיר במפורש את השפיכה והוא מוצג כמסכים עם התוספות. דעה זו מצוטטת גם בטור שלחן ערוך, אבן העזר, פרק 25.

רבנו אשר ביסס את דעותיו במסכת יבמות בתלמוד, כאמור לעיל, באומרו כי אין זה דומה למעשיהם של ער ואונן אלא אם הגבר מתרגל למעשה ועושה זאת לעתים תכופות. אך אם נעשה מידי פעם - מותר. לדבריו, הגבר יעשה ככל החפץ לעשותו עם אישתו, והוא מזכיר את המשל של חז"ל - בשר שנרכש מן הקצב ודג של הדייג - ניתן לבשלם בכל צורה ואופן.

וכך רבנו אשר, ואחריו הרב אליהו שפירא, ציינו כי שפיכה מזדמנת מחוץ לנרתיק בד בבד עם האישה אינה נחשבת להוצאת זרע לבטלה, כל עוד אין הכוונה להימנע מעיבור האישה, כפי שעשה אונן בבקשו להימנע מעיבור תמר. הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן הצטרף גם הוא לדעה המקילה, וכך גם סבור רבי שמואל איידלס (המהרש"א).

לעתים קרובות, ככל שיידרש

עמדה מתירנית מפורשת יותר היא זו של בעל התוספות הרב ישעיה די טראני המרמז כי שפיכה מחוץ לנרתיק היא מותרת בכל פעם שיש צורך "לדכא" את החשק המיני כאשר המטרה היא להימנע מהריון, באומרו: