גיל ההסכמה

מפת חוקי גיל ההסכמה ההטרוסקסואלי ברחבי העולם (מאי 2006)

ל"מחשבון" גיל ההסכמה, ראו כאן.

במשפט הפלילי, גיל ההסכמה הוא הגיל שבו אדם נחשב לבוגר דיו מבחינה משפטית על מנת לתת הסכמה משפטית לקיום יחסי מין עם בן או בת זוג. לכן, אדם המקיים יחסי מין עם בן זוג או בת זוג שגילו קטן מגיל ההסכמה מבצע עבירה, הנקראת בעילת קטינה (שלעתים דינה כדין אונס), מעשה סדום, בעילה אסורה בהסכמה או מעשה מגונה. גילו של הבוגר אינו רלוונטי, אך במדינות מסוימות, כגון ישראל, אם הפרש הגילאים בין בני הזוג הוא בתחום מסוים, העבירה חמורה פחות (או אינה עבירה כלל).

אין להתבלבל בין גיל ההסכמה לגיל הבגירות, לגיל אחריות פלילית, או, בתחומי שיפוט מסוימים, לגיל נישואין.

גיל ההסכמה מגוון בהיקף נרחב מבחינת טווח הגילאים, אך רוב המדינות קובעות גיל בטווח גילאים שבין 14 ל-18, למרות שניתן למצוא גם גילאים צעירים כמו 9 ו-12 וגילאים בוגרים כגון 20 ו-21. גיל ההסכמה מגוון גם בהקשר לאופי האקט המיני ולמין האנשים הנידונים.

היחס החברתי והמשפטי

עטיפת האלבום הרביעי של להקת הסקורפיונס (1976) נחשב על ידי רבים לניצול מיני על אף על שבוצע בהסכמת הילדה בת ה-10 והוריה (רמה 5 בסולם COPINE).

היחס החברתי והמשפטי כלפי גיל ההסכמה נעו מעלה בזמנים המודרניים. בעוד שגילאים בטווח של 10 עד 13 היו מקובלים באמצע המאה ה-19, טווח הגילאים המקובל בסוף המאה ה-20 הוא כ-15 עד 18 עבור יחסים הטרוסקסואלים.

קיום יחסים מיניים עם אדם שגילו מתחת לגיל ההסכמה הוא עבירה פלילית, עם עונשים קלים כגון קנסות סמליים ועד עונשים כבדים כגון מאסר עולם. בארצות הברית, עבירה מסוג זה נקראת בדרך כלל אונס סטטוטורי (statutory rape), אולם במדינות אחרות העבירה מקבלת ייחוס תחת סעיף כללי יותר, כגון אונס.

מידת האכיפה של גיל ההסכמה נוטה להשתנות, והדבר תלוי ברגישות החברתית של התרבות המדוברת. לעתים, האכיפה אינה מבוצעת כלשון החוק, כאשר ננקטת פעולה משפטית רק כאשר קיים פער שאינו קביל חברתית בין שני בני אדם, או אם העבריין נמצא במעמד של סמכות על הקטין (כגון מורה, רב או רופא). מינו של כל משתתף משפיע על תפיסת האשמה של האדם, ולכן הוא משפיע גם על רשויות האכיפה. ישנן מדינות, כגון ארצות הברית, הנמצאות בתהליכים למנוע מצבים שבהם ניתן לקיים יחסי מין כאשר אחד המשתתפים נמצא במעמד של סמכות אך הדבר חוקי למרות זאת (כגון מצב שבו מורה מקיים יחסים עם תלמידה בת 17, הגדולה מגיל ההסכמה).

בדרך כלל טיעון יחסים בהסכמה אינו קו הגנה קביל בבתי משפט כאשר מדובר ביחסים עם אדם הקטן מגיל ההסכמה. למרות זאת, קיימים מספר קווי הגנה קבילים: הגנת זיהוי מוטעה של גיל הקטין והגנת גילאים דומים. הגנת זיהוי מוטעה של גיל הקטין הוא קו הגנה בה הנאשם טוען כי האמין בשוגג כי גילו של הקורבן גדולה מזו של גיל ההסכמה. אולם, קו הגנה זה מוגבל בכך שהוא מחייב שגיל הקורבן יהיה מעל גיל מסוים. חיזוק לקו הגנה זה הוא יכולת ההוכחה כי הנאשם ניסה לברר בקפידות מהו גיל הקורבן.

הגנת גילאים דומים הוא קו הגנה בה הנאשם טוען כי הפרש הגילאים בין הקורבן ועצמו אינו עולה על מספר מסוים של שנים. בתחומי השיפוט בהן גיל הנישואין קטן מגיל ההסכמה, קו הגנה נוסף הוא נישואין.

היבטים משפטיים אחרים

מבחינה משפטית, היחסים בין מבוגרים ונערים אינם בהכרח כוללים יחסי מין. מרביתם כוללים משיכה מינית. יציאה לבילוי עם נער מתבגר הקטן מגיל ההסכמה הוא דבר חוקי לחלוטין בתחומי שיפוט מסוימים, אך ורק אם גיל הנער גדול מגיל הנישואין. בתחומי שיפוט אחרים, הדבר נוגד את החוק בלי קשר לגיל הנער.

וריאציות של גיל ההסכמה

חוקים העוסקים בגיל ההסכמה מבדילים לעתים בין יחסי המין לפי סוגם, כלומר בין מין וגינלי בין גבר לאישה, ובין יחסי מין אחרים, כגון יחסי מין הומוסקסואליים, מין אנאלי ומין אוראלי, שלהם נקבע גיל הסכמה גבוה יותר.

תנועות להט"ב נלחמות להשוואת גיל ההסכמה. כיום במרבית המדינות בהן יחסי מין בין גברים אינם אסורים על פי החוק, לא קיימת הבחנה בגיל ההסכמה לפי סוג היחסים.

בישראל נקבע גיל הסכמה שונה וגבוה יותר (18) למין אנאלי ומין אוראלי (הקרוי בחוק מעשה סדום), ביחסי מין הטרוסקסואליים והומוסקסואליים. בשנת 2000, לאחר דיון שהתקיים בנושא במשרד המשפטים ביוזמת האגודה לזכויות האזרח[1], תוקנו הוראות החוק, ומאז במדינת ישראל גיל ההסכמה אינו תלוי בסוג יחסי המין.

גיל ההסכמה בישראל

בישראל קיימים חוקים הנוגעים בדבר גיל ההסכמה בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בעיקר תחת הסעיפים אינוס (סעיף 345), בעילה אסורה בהסכמה (סעיף 346) ומעשה סדום (סעיף 347), כולם תחת סימן ה' לחוק העונשין.

גיל ההסכמה לקיום יחסי מין מלאים בהסכמה עומד כיום על 16 שנים. קיום יחסי מין מלאים בהסכמה עם קטין (או קטינה) שגילו בין 14 ל-16 הוא חוקי כאשר הפרש הגילאים בין בני הזוג אינו עולה על שלוש שנים. יחסי מין מלאים עם מי שטרם מלאו לו 14 שנה אסורים לחלוטין, בין אם נעשו בהסכמה ובין אם לאו. למשל, מותר לנער בן 17.5 לקיים יחסי מין בהסכמה עם נערה אם גילה מעל 14.5. לעומת זאת, במקרה של נער בן 19 המקיים יחסי מין מלאים בהסכמה עם בת 14.5, הוא עשוי לעמוד לדין פלילי באשמת בעילה אסורה בהסכמה.

החוק אוסר על קיום יחסי מין למי שטרם מלאו לו 16 שנים כאשר בין בני הזוג מתקיימים יחסים מיוחדים (יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה), כגון בין מורה לתלמידתו.

לעניין יחסי מין ללא חדירה (שאינם כוללים מעשה סדום בַּקטין או בעילה אסורה בהסכמה), גיל ההסכמה הוא 14.

תקופות המאסר הקבועות בחוק תחת סימן ה' (עבירות מין) לעניין גיל ההסכמה נעות בין שלוש שנות מאסר לעשרים שנות מאסר.

ראו הרחבה בערך בעילת קטינה.

קישורים חיצוניים

• חוק העונשין תשל"ז-1977 בויקיטקסט
• "מחשבון" גיל הסכמה בישראל

שאלות ותשובות

יש לכם שאלה? פנו לפורום האנונימי של האנציקלופדיה.

ראו גם

• עבירות מין בישראל
• התעללות מינית
• התעללות מינית בילדים
• התעללות מינית בילדים בידי ילדים
• גיל נישואין
• גיל הבגירות
• פורנוגרפיית ילדים
• בעילה אסורה בהסכמה

תיאור קצר: גיל ההסכמה הוא הגיל שבו על פי החוק ניתן לקיים יחסי מין בפרט ומגע מיני בכלל עם מישהו אחר.
מילות מפתח: גיל ההסכמה, גיל יחסי מין, באיזה גיל מותר להזדיין, באיזה גיל מותר לקיים יחסי מין.