הבדלים בין גרסאות בדף "אסטרוגן"
מ |
|||
שורה 40: | שורה 40: | ||
* [[אסטרון]] | * [[אסטרון]] | ||
− | == | + | ==קישורים חיצוניים== |
+ | * [http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=58 בדיקת תקינות ערכי אסטרוגן], מתוך infomed, אתר הרפואה הישראלי | ||
{{מיזם|he}} | {{מיזם|he}} | ||
{{מיזם|en|Estrogen}} | {{מיזם|en|Estrogen}} | ||
− | |||
− | |||
− | |||
[[קטגוריה:הורמוני מין]] | [[קטגוריה:הורמוני מין]] |
גרסה מ־18:53, 12 בדצמבר 2009
אסטרוגן (Estrogen) הוא שם כולל לקבוצת הורמוני מין נקביים המופרשים מן השחלות.
לאסטרוגנים תפקיד מכריע בהתבגרות המינית של האישה והפרשתם בגיל ההתבגרות גורמת לסימני המין המשניים כגון גדילת שדיים. בימים ה-10 - 28 למחזור החודשי עולה כמות האסטרוגן המופרשת ומגיעה ל-50 - 150 pg/ml בדם; בימים אלו האסטרוגן גורם להכנה של גוף האישה לקליטת העובר על ידי גרימה לעיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד. בתקופת הווסת שבה, נהרסת רירית הרחם ונפלטת, יורדת כמות האסטרוגן בדם ל-24 - 64 pg/ml. אסטרוגן מופרש בכמויות נמוכות בזמן היריון והנקה (15 - 40 pg/ml) ובגיל האל-וסת.
בגוף האדם כ-25 סוגים שונים של אסטרוגן. הראשיים בהם הם אסטריול, אסטרדיול ואסטרון.
נשים שגופן מייצר כמויות קטנות של אסטרוגן, בייחוד נשים בגיל האל-וסת, עלולות לסבול מתופעות כגון יובש בנרתיק. ניתן לטפל בבעיה זאת על ידי נטילת אסטרוגן באופן מלאכותי - טיפול המכונה טיפול הורמונלי חלופי (HRT, hormone replacement therapy).
אסטרוגן פועל בכך שהוא חודר לתאי האפיתל של המערכת המינית ונקשר לקולטן (רצפטור), הנקרא אסטרוגן רצפטור. לאחר הקישור בין האסטרוגן לאסטרוגן רצפטור נכנס הקולטן לגרעין התא ומפעיל מגוון של גנים, חלקם קשורים לחלוקת התא. יש לציין כי בשנים האחרונות נמצא שיש שני קולטנים לאסטרוגן- אסטרוגן רצפטור α ואסטרוגן רצפטור β, רוב ההשפעה של האסטרוגן מתבטאת בשימוש באסטרוגן רצפטור α.
תוכן עניינים
אסטרוגן וסרטן השד
כאמור, תפקידו הטבעי של האסטרוגן הוא לגרום לחלוקת תאים ברקמות מסוימות כמו רקמת השד והרחם. חלק מהגידולים הסרטניים ברקמות אלו מתפתחים כתוצאה מחשיפתם לאסטרוגן. סוגים אלו נקראים סרטן תלוי אסטרוגן. ניתן לנצל את תלותם של התאים הסרטניים באסטרוגן למטרות ריפוי- נשים המבטאות בגידולים הסרטניים שלהם רצפטורים לאסטרוגן או פרוגסטרון מגיבות היטב לטיפול הורמונלי בתרופה טמוקסיפן (Tamoxifen), שהיא אנלוג כימי לאסטרוגן. התרופה נקשרת לרצפטור אבל לא מפעילה אותו. בשנים האחרונות החלו להשתמש בטמוקסיפן גם כצעד מניעתי בנשים בעלות נטייה גנטית לחלות בסרטן השד והשחלות.
חשיפה לאסטרוגן והסיכוי לסרטן השד
בעשורים האחרונים נמצאו עדויות שחשיפה לאסטרוגן, הן ממקור חיצוני והן ממקור פנימי, מעלה באופן זעיר את הסיכוי לסרטן השד. חשיפה לכמות מוגברת של אסטרוגן ממקור פנימי יכולה לנבוע מהתבגרות מינית מוקדמת, מאל-וסת מאוחרת או מאי כניסה להיריון בגיל מוקדם (עד גיל 30). גם השמנת יתר מעלה בנשים את כמות האסטרוגן ואיתו את הסיכון לסרטן השד.
גם חשיפה לאסטרוגן ממקור חיצוני מעלה את הסיכוי ללקות בסרטן השד: נשים המשתמשות באמצעי מניעה חשופות לאסטרוגן ופרוגסטרון למשך שלושה רבעים מן המחזור, בצירוף מספר גדול של מחקרים בו נכללות 150,000 נשים נמצא שיש עלייה זעירה בסיכון לסרטן השד. הסיכון גדול יותר לנשים שהחלו להשתמש באמצעי מניעה לפני גיל 20. הנזק אינו נשאר לאחר הפסקת נטילת הגלולות (כמו במקרה של נזקי עישון), כך שעשר שנים אחרי הפסקת הנטילה הסיכוי לנשים שנטלו גלולות שווה לאלו שלא נטלו.
נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי (HRT) עושות זאת בגיל האל-וסת כאשר הן נמצאות בסיכון גבוה ללקות בסרטן השד, על כן טיפול הורמונלי חלופי מעלה את הסיכוי לסרטן השד אחרי 5 שנות שימוש בערך ב-35% ביחס לשאר האוכלוסייה. הסיכוי לסרטן יורד כשנתיים אחרי הפסקת הטיפול ההורמונלי.
אסטרוגן וגברים
אסטרוגן מופרש בכמויות קטנות יותר בגברים מן האשכים (12 - 34 pg/ml). ידוע שיצירה מוגברת של אסטרוגן או נטילה של אסטרוגן באופן מלאכותי על ידי גברים גורם לפמניזציה, כלומר לסימני מין נשיים כגון שדיים, זאת בין היתר בזכות דיכוי הפרשת הטסטוסטרון. ניתן להשתמש באסטרוגן לטיפול בסרטן הערמונית בגברים: האסטרוגן מדכא את ייצור הטסטוסטרון ובכך מעכב את הגידול הסרטני.
הבקרה ההורמונלית על ייצור האסטרוגן
כולסטרול הוא חומר המוצא לסטרואידים שחלתיים, ובהם האסטרוגן. הכולסטרול כולל 27 פחמנים, כאשר תהליך יצירת ההורמונים כרוך בסילוק חלק מהפחמנים באופן הבא: 1. סילוק השרשרת הצדדית של הכולסטרול בת שישה פחמנים, לקבלת שלד של 21 פחמנים המשותף לכל הנגזרות של הפרוגסטרון- פרגנן pregnane. 2. סילוק שני פחמנים בעמדה 20,21 לקבלת מבנה של 19 פחמנים המשותף לכל האנדרוגנים- אנדרוסטן. 3. הורדת הפחמן בעמדה 19 על ידי ביצוע ארומטיזציה (על ידי האנזים ארומטאז) לקבלת מבנה של 18 פחמנים המשותף לכל האסטרוגנים ונקרא אסטרן.
הזקיק הנמצא בשחלה מורכב בין היתר מתאי הגרנולוזה אשר צריכים סובסטרט כדי לייצר אסטרוגן (ראה עוד- ביצית), ואשר מבטאים רצפטורים להורמון ה- FSH, הכולסטרול, ממנו כאמור מיוצר בסופו של דבר האסטרוגן, מגיע באמצעות מערכת הדם אל שכבת ה- theca (שכבת תאים חיצוניים של הסטרומה השחלתית אשר עוטפים את הזקיק מבחוץ ובעלי גישה לכלי דם). שם עובר הכולסטרול מטבוליזם לשלב האנדרוגנים (ובהשפעת הורמון ה- LH), ומשם האנדרוגנים, שהם בעלי משקל נמוך, עוברים בקלות את הממברנה הבזאלית אשר מפרידה בין תאי הגרנולוזה אשר עוטפים את הביצית לתאים החיצוניים. תאי הגרנולוזה, באמצעות האנזים ארומטאז אשר מיוצר בהם, הופכים את האנדרוגנים לאסטרוגנים (ראה שלב 3 לעיל) בהשפעת ההורמון FSH. האסטרוגן שנוצר בדרך זו עובר בחזרה את הממברנה הבזאלית וחוזר למחזור הדם. זהו שיתוף פעולה של שני תאים ושני גונדוטרופינים הקרוי two cell two gonadotrophins theory.
באופן כללי, רמת האסטרוגנים המופרשת מהזקיק הנחבר להיות הזקיק בעת הביוץ, נמצאת במגמת עלייה- 72 שעות לפני הביוץ יש שיא ביצירת האסטרוגנים. רמת שיא זו תגרום לעלייה הדרגתית בהפרשת ההורמון LH עד להופעת שיא של הורמון זה הקרויה LH surge.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בדיקת תקינות ערכי אסטרוגן, מתוך infomed, אתר הרפואה הישראלי