הבדלים בין גרסאות בדף "הרצח בבר-נוער"
מ |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==בעקבות הרצח== | ==בעקבות הרצח== | ||
| − | |||
[[קובץ:Gay memory flag.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[דגל הגאווה]] עם "סרט אבלות" שחור. דגל זה נפוץ לאחר האירוע כסמל לאבלה של הקהילה]] | [[קובץ:Gay memory flag.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[דגל הגאווה]] עם "סרט אבלות" שחור. דגל זה נפוץ לאחר האירוע כסמל לאבלה של הקהילה]] | ||
| − | |||
הרצח עורר גלי הזדהות בקרב חברי קהילה הלהט"ב בישראל, ואף קהילות להט"ב במדינות אחרות יצאו בעצרות הזדהות. בברלין בירת גרמניה התקיימה ב-4 באוגוסט הפגנת הזדהות ותמיכה של כ-1,500 איש עם קורבנות הירי{{הערה|יעל לוי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3757305,00.html ברלין: הפגנה בעקבות הירי במרכז ההומו-לסבי], ynet,{{כ}} 5 באוגוסט 2009}}. | הרצח עורר גלי הזדהות בקרב חברי קהילה הלהט"ב בישראל, ואף קהילות להט"ב במדינות אחרות יצאו בעצרות הזדהות. בברלין בירת גרמניה התקיימה ב-4 באוגוסט הפגנת הזדהות ותמיכה של כ-1,500 איש עם קורבנות הירי{{הערה|יעל לוי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3757305,00.html ברלין: הפגנה בעקבות הירי במרכז ההומו-לסבי], ynet,{{כ}} 5 באוגוסט 2009}}. | ||
ארגוני הלהט"ב בישראל הגדילו את מספר הקווים הפתוחים לסיוע נפשי לחברי קהילת הלהט"ב, ואף העמידו מספר עצרות הזדהות ומחאה נגד ה[[הומופוביה]] בישראל. לעצרות אלו הצטרפו גם ארגונים נוספים, בהם תנועות נוער, תנועות מפלגתיות וארגונים לזכויות אדם ואזרח. | ארגוני הלהט"ב בישראל הגדילו את מספר הקווים הפתוחים לסיוע נפשי לחברי קהילת הלהט"ב, ואף העמידו מספר עצרות הזדהות ומחאה נגד ה[[הומופוביה]] בישראל. לעצרות אלו הצטרפו גם ארגונים נוספים, בהם תנועות נוער, תנועות מפלגתיות וארגונים לזכויות אדם ואזרח. | ||
גרסה מ־20:23, 24 בדצמבר 2011
הרצח בבר-נוער היה פיגוע ירי שהתרחש במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, בעת פעילות "בר נוער". בפיגוע נרצחו שניים ונפצעו רבים.
תוכן עניינים
"בר נוער" בבית האגודה
"בר נוער" בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב הוא מפגש חברתי של בני נוער להט"בים המתקיים במקום באופן קבוע במוצאי-שבתות. בני הנוער מגיעים למקום מכל רחבי הארץ, ורובם נמצאים "בארון" - משפחותיהם וחבריהם ללימודים אינם יודעים על נטייתם המינית, וה"בר-נוער" הוא המקום היחיד בו הם יכולים לפגוש באופן גלוי בני נוער כמותם החולקים מצב דומה.
למרות השם "בר נוער", אין במקום בר ממשי המגיש משקאות אלכוהוליים לנוער, אלא מוגשים משקאות קלים בלבד. מדובר במפגש חברתי, שבו בני הנוער משחקים במשחקי חברה שונים, צופים בטלוויזיה, ומשוחחים על התלבטויות ותחושות הקשורות לנטייתם המינית וליציאה מהארון. מטרת המקום היא להוות מקום בטוח, בו יכולים בני הנוער להיות עם בני נוער דומים למשך מספר שעות, מבלי להסתיר את זהותם המינית או להדחיקה.
אירוע הרצח
במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, בשעה 22:40, התפרץ אדם חמוש לבוש בגדי הסוואה שחורים ועטוי מסיכה לבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, בעת מפגש ה"בר-נוער", והחל לירות בנוכחים. היורה נמלט מהמקום והמשטרה פתחה במצוד אחריו.[1] כתוצאה מהירי נהרגו מדריך בן 26 ואורחת במקום בת 16. עשרה בני-אדם נפצעו, כאשר שניים מתוכם, בן 15 ובן 19, נפגעו בגבם ונותרו נכים. [2]
העובדה שהרצח לא נעשה באופן ספונטני ואירע במרכז רשמי של קהילת הלהט"ב, עוררה את חשדם של רבים במדינה כי מדובר בפשע שנאה שהמניע לו הוא הומופוביה.
בעקבות הרצח
הרצח עורר גלי הזדהות בקרב חברי קהילה הלהט"ב בישראל, ואף קהילות להט"ב במדינות אחרות יצאו בעצרות הזדהות. בברלין בירת גרמניה התקיימה ב-4 באוגוסט הפגנת הזדהות ותמיכה של כ-1,500 איש עם קורבנות הירי[3]. ארגוני הלהט"ב בישראל הגדילו את מספר הקווים הפתוחים לסיוע נפשי לחברי קהילת הלהט"ב, ואף העמידו מספר עצרות הזדהות ומחאה נגד ההומופוביה בישראל. לעצרות אלו הצטרפו גם ארגונים נוספים, בהם תנועות נוער, תנועות מפלגתיות וארגונים לזכויות אדם ואזרח.
אנשי ציבור ומנהיגים מתנועות נוער בישראל הגיבו על הרצח בזעזוע עמוק. בכנסת הוקדש דיון מיוחד לנושא הרצח. חבר הכנסת ניצן הורוביץ מסיעת מר"צ, חבר בקהילה הגאה, השווה את הרצח לנסיון הדקירה שאירע במצעד הגאווה בירושלים בשנת 2005.
ב-6 באוגוסט ביקר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בבית אגודת הלהט"ב שבו אירע הרצח, מלווה בשר החינוך גדעון סער, וזאת לאחר שספג ביקורת על כך שבנאומו שנשא לאחר הרצח לא התייחס לזהותם המינית של הנרצחים ולנסיבות שבהן נרצחו. בביקורו קרא נתניהו למצות את הדין עם הרוצח, ואמר כי הוא מודע לצרכיה המיוחדים של הקהילה ההומו-לסבית וכי יפעל לקדם את הנושא[4].
חלק ניכר מהמחאה בעקבות הרצח הופנה כלפי חבר הכנסת ניסים זאב מסיעת ש"ס שאמר כשנה וחצי לפני הירי כי "צריך לטפל בהומואים כמו בשפעת העופות"[5]. רבים ראו בהתבטאותו כהתרת דמם של חברי הקהילה הלהט"בית.
ב-8 באוגוסט, כשבוע לאחר הירי, נערכה בכיכר רבין בתל אביב עצרת הזדהות, שבה נכחו רבבות משתתפים. בעצרת דיברו אחותו של ניר כץ, שנרצח באירוע ביחד עם ליז טרובישי, ושניים מפצועי הירי, בהם המדריך חן לנגר שישב על כיסא גלגלים עקב הפציעה ומירר בבכי בזמן שקרא את דבריו וסיפר על הזכרונות מהאירוע שרודפים אותו[6]. מלבדם הופיעו אמנים חברי הקהילה ותומכיה, ונאמו אישי ציבור ובהם נשיא המדינה שמעון פרס, שרים וחברי הכנסת.
גילויי הומופוביה בעקבות הירי
על אף שלא הוכח כי אירוע הירי נעשה על רקע הומופובי, עצם העובדה שהוא נעשה בכוונה תחילה לפגוע בנוער להט"ב עוררה דיון ציבורי ותקשורתי בנושא ההומופוביה בישראל, דבר שגרר מנגד גילויי תמיכה בירי בעיקר ברשת האינטרנט בדמות טוקבקים ותגובות ברחבי הרשתות החברתיות בדמות קבוצות שנפתחו במטרה לעודד ולהצדיק את הרצח, אליהן הצטרפו מאות משתמשים.
באותו השבוע התפרסמה במקומון "העיר ת"א" כתבה תחת הכותרת "לקרוא ולשרוף - החומרים שמהם עשויה שנאה", ובה הוצגו עשרות דוגמאות לטוקבקים הומופוביים שפורסמו לאחר הרצח בערוצי החדשות של אתרי האינטרנט השונים, אשר מביעים תמיכה באירוע ומעודדים את הרוצח עצמו ומעודדים אירועים דומים. בכתבה מצוינים טוקבקים שצונזרו על ידי מנהלי האתרים, וכן כאלה שאושרו לפרסום.
אתר האינטרנט החרדי "צופר" קרא להעמיד לדין את מנהלי המועדון "בר נוער", שבו בוצע הירי, בשל "המעשים שבוצעו בקטינים בין כותלי מועדון הסוטים הזה"[7].
תמונות נוספות
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
מיזמים
קישורים חיצוניים
- חשיבותה של סובלנות, באתר gov.il
הערות שוליים
- ^ פלילים ומשפט: ירי במרכז הומו-לסבי בת"א: 2 הרוגים ו-10 פצועים, אתר נענע10
- ^ יעל לוי, ללא סיוע: רקדנים מה"בר-נוער" משותקים ברגליים, ynet, 12/10/2009
- ^ יעל לוי, ברלין: הפגנה בעקבות הירי במרכז ההומו-לסבי, ynet, 5 באוגוסט 2009
- ^ רה"מ הגיע לביקור במרכז של הקהילה הגאה ברחוב נחמני בת"א, אתר נענע10
- ^ "דיון בוועדת החוקה בכנסת על חוק יסוד ירושלים הידרדר לביטויים גזעניים חריפים" וואלה, 29 בינואר 2008
- ^ אטילה שומפלבי, פצוע בעצרת: אף פסיכופט לא יחזיר אותי לארון, ynet, 8 באוגוסט 2009
- ^ אורי בלאו, אתר אינטרנט חרדי מצא את האשמים בפרשת הרצח במועדון ההומו-לסבי: מנהלי המועדון, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2009
