הבדלים בין גרסאות בדף "עונג שבת"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
מ |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''עונג שבת''' הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת. המצווה כוללת חיוב לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים בסעודות השבת, איסור לצום בשבת, וכן להתענג ב[[יחסי מין|תענוגי גוף]] ורוח נוספים. | |
| − | '''עונג שבת''' הוא | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
| − | לפי דעות אחדות | + | לפי דעות אחדות בראשונים, מקור מצוות עונג שבת הוא מן התורה, בספר ויקרא: {{הדגשה|וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ|ויקרא כג ג|כ"ג, ג}}. משמעות המושג "מקרא קודש" כוללת התייחסות שונה ומיוחדת ליום זה, ומשמעותה היא עונג השבת וכבודה.{{הערה|דבריהם הובאו ב"שער הציון" על שולחן ערוך סימן רמ"ב, אות א}} |
| − | אולם על פי רוב הדעות, המקור למצוות עונג שבת הוא | + | אולם על פי רוב הדעות, המקור למצוות עונג שבת הוא בספר ישעיהו, שם נאמר: {{הדגשה|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, '''וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג''', לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וגו'|ישעיהו נח|נ"ח, יג-יד}}. פסוקים אלו מתפרשים בתלמוד על חובת האדם לאכול מאכלים מובחרים בשבת: |
| − | {{ציטוט|תוכן=במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של | + | {{ציטוט|תוכן=במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג.|מקור=מסכת שבת דף קי"ט ע"ב}} |
| − | התלמוד מאריך בתיאור שכרו של האדם המתענג בשבת. אחד הסיפורים הידועים המובאים בעניין זה הוא סיפורו של | + | התלמוד מאריך בתיאור שכרו של האדם המתענג בשבת. אחד הסיפורים הידועים המובאים בעניין זה הוא סיפורו של יוסף מוקיר שבת, שהקדיש ממון ומאמצים רבים להשגת דגים גדולים לסעודות השבת, וזכה במרגלית שמצא בבטנו של הדג שקנה. |
| − | חלק נרחב | + | חלק נרחב מזמירות השבת עוסקות בנושא זה. באחת הזמירות המושרות בליל שבת מופיע הפזמון החוזר: {{ציטוטון|להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים}}. זמר אחר מעודד את האדם ללוות כסף לצורכי שבת: {{ציטוטון|ולוו עלי בני, ועדנו מעדניי, שבת היום לה'}}. כן מוזכר עונג שבת בחלק מנוסחיה של תפילת רצה והחליצנו וכן בפסקה "ישמחו במלכותך" מתוך ברכת קדושת היום של חלק מתפילות השבת. |
==עונג שבת בהלכה== | ==עונג שבת בהלכה== | ||
| − | להלכה מוטלת חובה על כל יהודי להתענג בשבת בכמה אופנים. העיקריים שבהם הם אכילה ושתייה, קיום [[יחסי אישות]] | + | להלכה מוטלת חובה על כל יהודי להתענג בשבת בכמה אופנים. העיקריים שבהם הם אכילה ושתייה, קיום [[יחסי אישות]] ושינה. |
===אכילה ושתייה=== | ===אכילה ושתייה=== | ||
| − | בבואה לקבוע את חובת האכילה והשתייה בשבת, מבחינה | + | בבואה לקבוע את חובת האכילה והשתייה בשבת, מבחינה ההלכה בין מצבים כלכליים שונים: |
*אדם מבוסס מבחינה כלכלית מחויב לקנות לסעודות השבת את מיטב המאכלים המקובלים בדורו ובמקום מגוריו. | *אדם מבוסס מבחינה כלכלית מחויב לקנות לסעודות השבת את מיטב המאכלים המקובלים בדורו ובמקום מגוריו. | ||
| − | *אדם שמצבו הכלכלי אינו שפיר, אך ידוע לו שאם | + | *אדם שמצבו הכלכלי אינו שפיר, אך ידוע לו שאם ילווה כסף לצורך השבת יוכל להשיב את ההלוואה בעתיד – עליו ללוות כסף ולקנות לפחות מאכל מכובד אחד לכבוד השבת. לאדם זה מובטח בהלכה ובאגדה כי האל ישיב לו את ההוצאות שהציא למען עונג השבת. |
| − | *אדם עני שאף אם ילווה לא יוכל לפרוע את חובו – אל לו ללוות מאומה לצורך השבת, ועליו נאמר {{ציטוטון|עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות}}.{{הערה|ההלכות מבוארות | + | *אדם עני שאף אם ילווה לא יוכל לפרוע את חובו – אל לו ללוות מאומה לצורך השבת, ועליו נאמר {{ציטוטון|עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות}}.{{הערה|ההלכות מבוארות בשולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן רמ"ב ובמשנה ברורה שם.}} |
| − | חובת האכילה והשתייה בשבת שוללת כל אפשרות | + | חובת האכילה והשתייה בשבת שוללת כל אפשרות לצום בשבת. יתירה מכך, אפילו צום חלקי נאסר, ולכן יש להקפיד לסעוד את סעודת השבת לפני חצות היום {{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן רפ"ח ובמשנה ברורה שם}}. כאשר אחת התעניות הקבועות בהלכה חלה בשבת, היא נדחית ליום ראשון שאחריה; זאת למעט תענית אסתר, המוקדמת ליום חמישי שלפני השבת. |
===יחסי אישות=== | ===יחסי אישות=== | ||
| − | ההלכה קובעת כי {{ציטוטון| | + | ההלכה קובעת כי {{ציטוטון|תשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא}}, לפיכך רצוי לקיים [[יחסי אישות]] בליל שבת. כל זאת בכפוף לשאר הלכות האישות, שכן הלכה זו אינה דוחה הלכות [[נידה]] או הלכות אחרות.{{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"פ.}} |
===שינה=== | ===שינה=== | ||
| − | אדם הנהנה משינה מחויב לישון בשבת, ולא להחסיר משעות השינה שהוא רגיל בהן.{{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"צ}} על קיום עונג שבת בשינה מצאו | + | אדם הנהנה משינה מחויב לישון בשבת, ולא להחסיר משעות השינה שהוא רגיל בהן.{{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"צ}} על קיום עונג שבת בשינה מצאו הדרשנים רמז: שבת בראשי תיבות – '''ש'''ינה '''ב'''שבת '''ת'''ענוג.{{הערה|ילקוט ראובני על פרשת ואתחנן.}} |
===לימוד תורה=== | ===לימוד תורה=== | ||
| − | בספרות ההלכתית נדרש האדם להתענג בשבת גם על ידי | + | בספרות ההלכתית נדרש האדם להתענג בשבת גם על ידי לימוד תורה.{{הערה|המאירי בשם תלמוד ירושלמי על מסכת שבת דף קי"ח.}} על האדם לדאוג לכך שריבוי האכילה והשתייה לא יביא אותו למצב של חוסר יכולת להגות בתורה.{{הערה|של"ה, מסכת שבת, נר מצווה לז.}} |
==עונג שבת בהשאלה== | ==עונג שבת בהשאלה== | ||
| − | סעודות שנערכות בליל שבת, לאחר סיומה של הסעודה הראשונה, נקראות בהשאלה "סעודת עונג שבת". מקובל להגיש בהן | + | סעודות שנערכות בליל שבת, לאחר סיומה של הסעודה הראשונה, נקראות בהשאלה "סעודת עונג שבת". מקובל להגיש בהן עוגות ועוגיות, פיצוחים ושתייה. סעודות אלו אינן נדרשות על פי ההלכה, מבנה הסעודות הללו הוא פחות פורמלי, ולא מקפידים בהן בהכרח על שירת זמירות שבת ואמירת דברי תורה. |
| − | שימוש אחר בשם "עונג שבת" נעשה על ידי | + | שימוש אחר בשם "עונג שבת" נעשה על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק. בל"ג בעומר ה'תרפ"ח, לאחר שעבר לגור דרך קבע בתל אביב, הנהיג ביאליק באולם "אהל שם" מנהג "עונג שבת" – מפגשי תרבות של אמנים וסופרים. במסגרת זו הועברו הרצאות בנושאי ספרות, שירה, יהדות והגות על ידי טובי המרצים והמלומדים. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | {{מיזם|he}} | ||
*[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8298 עונג שבת אמיתי] באתר "בשבע" | *[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8298 עונג שבת אמיתי] באתר "בשבע" | ||
| שורה 46: | שורה 43: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:יהדות]] |
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־10:12, 9 במאי 2010
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת. המצווה כוללת חיוב לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים בסעודות השבת, איסור לצום בשבת, וכן להתענג בתענוגי גוף ורוח נוספים.
תוכן עניינים
מקור המצווה
לפי דעות אחדות בראשונים, מקור מצוות עונג שבת הוא מן התורה, בספר ויקרא: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג ג). משמעות המושג "מקרא קודש" כוללת התייחסות שונה ומיוחדת ליום זה, ומשמעותה היא עונג השבת וכבודה.[1]
אולם על פי רוב הדעות, המקור למצוות עונג שבת הוא בספר ישעיהו, שם נאמר: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וגו'" (ישעיהו נח). פסוקים אלו מתפרשים בתלמוד על חובת האדם לאכול מאכלים מובחרים בשבת:
| במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג. | ||
| – מסכת שבת דף קי"ט ע"ב | ||
התלמוד מאריך בתיאור שכרו של האדם המתענג בשבת. אחד הסיפורים הידועים המובאים בעניין זה הוא סיפורו של יוסף מוקיר שבת, שהקדיש ממון ומאמצים רבים להשגת דגים גדולים לסעודות השבת, וזכה במרגלית שמצא בבטנו של הדג שקנה.
חלק נרחב מזמירות השבת עוסקות בנושא זה. באחת הזמירות המושרות בליל שבת מופיע הפזמון החוזר: "להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים". זמר אחר מעודד את האדם ללוות כסף לצורכי שבת: "ולוו עלי בני, ועדנו מעדניי, שבת היום לה'". כן מוזכר עונג שבת בחלק מנוסחיה של תפילת רצה והחליצנו וכן בפסקה "ישמחו במלכותך" מתוך ברכת קדושת היום של חלק מתפילות השבת.
עונג שבת בהלכה
להלכה מוטלת חובה על כל יהודי להתענג בשבת בכמה אופנים. העיקריים שבהם הם אכילה ושתייה, קיום יחסי אישות ושינה.
אכילה ושתייה
בבואה לקבוע את חובת האכילה והשתייה בשבת, מבחינה ההלכה בין מצבים כלכליים שונים:
- אדם מבוסס מבחינה כלכלית מחויב לקנות לסעודות השבת את מיטב המאכלים המקובלים בדורו ובמקום מגוריו.
- אדם שמצבו הכלכלי אינו שפיר, אך ידוע לו שאם ילווה כסף לצורך השבת יוכל להשיב את ההלוואה בעתיד – עליו ללוות כסף ולקנות לפחות מאכל מכובד אחד לכבוד השבת. לאדם זה מובטח בהלכה ובאגדה כי האל ישיב לו את ההוצאות שהציא למען עונג השבת.
- אדם עני שאף אם ילווה לא יוכל לפרוע את חובו – אל לו ללוות מאומה לצורך השבת, ועליו נאמר "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות".[2]
חובת האכילה והשתייה בשבת שוללת כל אפשרות לצום בשבת. יתירה מכך, אפילו צום חלקי נאסר, ולכן יש להקפיד לסעוד את סעודת השבת לפני חצות היום [3]. כאשר אחת התעניות הקבועות בהלכה חלה בשבת, היא נדחית ליום ראשון שאחריה; זאת למעט תענית אסתר, המוקדמת ליום חמישי שלפני השבת.
יחסי אישות
ההלכה קובעת כי "תשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא", לפיכך רצוי לקיים יחסי אישות בליל שבת. כל זאת בכפוף לשאר הלכות האישות, שכן הלכה זו אינה דוחה הלכות נידה או הלכות אחרות.[4]
שינה
אדם הנהנה משינה מחויב לישון בשבת, ולא להחסיר משעות השינה שהוא רגיל בהן.[5] על קיום עונג שבת בשינה מצאו הדרשנים רמז: שבת בראשי תיבות – שינה בשבת תענוג.[6]
לימוד תורה
בספרות ההלכתית נדרש האדם להתענג בשבת גם על ידי לימוד תורה.[7] על האדם לדאוג לכך שריבוי האכילה והשתייה לא יביא אותו למצב של חוסר יכולת להגות בתורה.[8]
עונג שבת בהשאלה
סעודות שנערכות בליל שבת, לאחר סיומה של הסעודה הראשונה, נקראות בהשאלה "סעודת עונג שבת". מקובל להגיש בהן עוגות ועוגיות, פיצוחים ושתייה. סעודות אלו אינן נדרשות על פי ההלכה, מבנה הסעודות הללו הוא פחות פורמלי, ולא מקפידים בהן בהכרח על שירת זמירות שבת ואמירת דברי תורה.
שימוש אחר בשם "עונג שבת" נעשה על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק. בל"ג בעומר ה'תרפ"ח, לאחר שעבר לגור דרך קבע בתל אביב, הנהיג ביאליק באולם "אהל שם" מנהג "עונג שבת" – מפגשי תרבות של אמנים וסופרים. במסגרת זו הועברו הרצאות בנושאי ספרות, שירה, יהדות והגות על ידי טובי המרצים והמלומדים.
קישורים חיצוניים
- עונג שבת אמיתי באתר "בשבע"
הערות שוליים
- ^ דבריהם הובאו ב"שער הציון" על שולחן ערוך סימן רמ"ב, אות א
- ^ ההלכות מבוארות בשולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן רמ"ב ובמשנה ברורה שם.
- ^ שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן רפ"ח ובמשנה ברורה שם
- ^ שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"פ.
- ^ שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"צ
- ^ ילקוט ראובני על פרשת ואתחנן.
- ^ המאירי בשם תלמוד ירושלמי על מסכת שבת דף קי"ח.
- ^ של"ה, מסכת שבת, נר מצווה לז.
