רבייה ביולוגית - מונחים

• רבייה: שיטת הגידול הכמותי של יצורים חיים.

• תורשה: העברה של חומר תורשתי מיצור חי לצאצאיו.

• מין: (species) קבוצת יצורים חיים אשר מסוגלים להתרבות בינם לבין עצמם.

• צאצא: חי שהינו ילוד יצור חי מסוים.

• הורה: יצור חי בעל צאצא אחד לפחות.

• גן: קטע דנא המכיל את הצופן ליצירת חלבון מסוים.

• חומר תורשתי: מכלול הגנים של יצור חי.

• כרומוזומים: מבנים דמויי חוט שבהם מאוחסנות ההוראות הגנטיות של האורגניזם, מורכבים מדנ"א ונמצאים בגרעין של כל תא.

• כרומוזומים הומולגים: שני כרומוזומים המהויים אחד מזוגות הכרומוזומים של יצור מסוים ודומים זה לזה בגודלם, בצורתם, ובסוג הגנים שהם נושאים.

• כרומוזומי מין: בבני אדם, זוג הכרומוזומים ה-23 הקובע את מין העובר. לנקבות יש שני כרומוזומי X ולזכרים כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד.

• תא מין: תאים המאפשרים ישירות את התפתחות הצאצא.
  • תא זרע: תא המין בעל יכולת תנועה בין יצורים חיים.
  • תא ביצה או ביצית: תא המין המסוגל להוות קרקע להתפתחות צאצא.

• זוויג: (sex) סיווג פנימי של יצורים חיים בתוך מין מסוים, על פי תפקודם עבור הרבייה.
  • זכר: זוויג אשר מעביר זרע בתהליך הרבייה.
  • נקבה: זוויג אשר קולט זרע ומקיים את השלב הראשון של התפתחות הצאצא בתוכו.

• מיוזה: תהליך של חלוקת תא שבו נוצרים תאי זרע ותאי ביצה.

• שיחלוף: החלפת קטעים מקבילים בחומר הגנטי בין הכרומוזומים ההומולגנים במהלך המיוזה.

• צירוף מקרי: ערבוב של כרומוזומים מהאם ומהאב המתרחש בעת המיוזה, כאשר כרומוזומים הומולגיים נפרדים בהכנה לחלוקת התא.

• גונדות: בלוטות המין, ה[[שחלות[[ והאשכים.

• הורמון: חומר כימי המופק בגוף ומווסת תהליכים פיזיולוגיים.

• אלל: אחת מכמה צורות אפשריות של גן מסוים.

• פנוטיפ: התכונות הנראות של אדם, מושפע מהגנוטיפ.

• גנוטיפ: המטען הגנטי של אדם, משפיע על הפנוטיפ.

• תכונות תלוי מין: תכונות גנטיות רסיציוויות הנישאות על כרומוזומי X ומתבטאות בדרך כלל רק אצל זכרים.

• פוליגיני: מושפע מכמה זוגות גנים.

• ביוץ: השתחררות של ביצית לאחת מחצוצרות הרחם.

• זיגוטה: התא הנוצר מאיחוד של תא זרע וביצית.

• תאומים דיזיגוטים: תאומים "לא זהים" תוצאה של הפריית שתי ביציות על ידי שני זרעונים שונים.

• תאומים מונוזיטים: תאומים "זהים" תוצאה של התחלקות ביצית מופרה אחת לשתי יחידות.

• עובר: מונח המציין את האורגניזם התפתח בין השבוע השלשי לשבוע השמיני בהתפתחות הקדם-לידתית.

• שליל: המונח המציין את האורגניזם המתפתח בין השבוע התשיעי לשבוע השלושים ושמונה של התפתחות הקדם-לידתית.

• שליה: מערך רקמות המספק חמצן וחומרי מזון לעובר ומסלק תוצרי פסולת.

• חבל הטבור: כלי דם המחברים בין העובר לשליה.

• שק מי שפיר: השק מלא הנוזלים המקיף את העובר או השליל ומגן עליהם.

• השראה עוברית: פעילות גומלין כימית בין התאים של רקמות שונות המעוררת שינוי התפתחות.

• ההתפתחות קדם אחורית צפלוקודלית: העקרון שלפי ההתפתחות מתקדמת מהראש כלפי מטה.

• התפתחות מרכזית היקפית: העקרון שלפיו ההתפתחות מתקדמת ממרכז הגוף החוצה כלפי היקפו.

• טרטוגן: חומר בסביבה העלול לגרום לפגמים בתקופת ההתפתחות הקדם-לידתית.

• פגם כרומוזלי: כל פגם המופיע כאשר טעויות במיוזה יוצרות תא ביצה או זרע הנושאים מספר לא נכון של כרומוזומים או כרומוזומים פגועים.

• בדיקת אולטרה סאונד להריון: טכניקה ליצירת תמונות מחשב של העובר באמצעות החזר של גלי קול ממנו.

• פטוסקופיה: נטילת דם מחבל הטבור לבדיקת דם.

• בדיקת שקיפות עורפית: היא בדיקת אולטרה סאונד הנערכת לאישה ההרה לשם גילוי פגמים בעובר.

• אנוקסיה: הפרעת באספקת החמצן לתינוק בזמן הלידה או אחריה.

• פג: תינוק הנולד פחות מ-35 שבועות לאחר התעברות.

• DNA (דנ"א): מולקולת ענק של חומצת גרעין המכילה את כל המידע לבנייתם של כל החלבונים בתא.

• RNA (רנ"א): משתתף בתרגום המידע הגלום בו לחומצות אמינו המרכיבות חלבונים ומבצע פעולות נוספות.

• מוטציה: שינוי ברצף הנוקלאוטידים ב-DNA של יצור חי, ובעקבות התרחשותה עשוי להופיע שינוי בתכונת היצור (דהיינו, בפנוטיפ).