הבדלים בין גרסאות בדף "מחזור הווסת"
| שורה 55: | שורה 55: | ||
ע"ע [[וסת]]. | ע"ע [[וסת]]. | ||
| − | ==הווסת בדת== | + | ==מחזור הווסת בדת== |
| − | + | ע"ע [[וסת]]. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==הווסת בספרות== | ==הווסת בספרות== | ||
גרסה מ־20:54, 8 באוגוסט 2011
וסת היא תהליך פיזיולוגי-הורמונלי המתרחש באופן מחזורי בגוף האישה והוא הכרחי לצורכי רבייה. הווסת מתרחשת אחת לחודש במשך כל תקופת הפוריות, החל משלב הבגרות המינית וכלה בגיל הבלות (הקרוי בלעז "מנופאוזה"). הווסת ידועה בלשון העם בשם המחזור החודשי, אף שכינוי זה אינו מדויק: המחזור החודשי, כשמו כן הוא - תהליך המשתרע על-פני כל החודש, ואילו הווסת היא רק אחד השלבים בו.
תוכן עניינים
מאפיינים כלליים
במהלך המחזור החודשי, גופה של האישה הבוגרת מינית משחרר ביצית אחת או יותר, בתהליך הקרוי ביוץ. רירית הרחם (Endometrium) מתעבה במקביל. לאחר הביוץ רירית הרחם מתכוננת לקראת קליטה אפשרית של ביצית מופרה, באופן שיאפשר הריון. בהיעדר הפריה והריון, הרחם משיל את הרירית, וכך נוצר מחזור חדש. חלק מרירית הרחם מופרש מן הגוף יחד עם נוזלים דמיים אחרים דרך הנרתיק. הפרשה זו היא הווסת.
הדימום, הנמשך בין יומיים לשבעה ימים אצל נשים, מעיד על כך שההריון לא התממש. אי-קבלת מחזור בשנות הפוריות עשויה להוות אינדיקציה ראשונה לכך שהאישה הרה. הכוונה בביטוי "מחזור מאחר" היא שהווסת טרם התחילה במועד הצפוי, וכי קיים לפיכך סיכוי סביר להריון.
הווסת היא תהליך מחזורי טבעי המתרחש בגופה של אישה בריאה במהלך שנות הפוריות שלה. המחזור הראשון (Menarche) מתרחש בדרך כלל בטווח הגילאים 10 ל-15, ואילו המחזור האחרון (מנופאוזה) מתרחש בין הגילאים 45 ל-55, השנים של הפסקת הווסת נקראות בעברית "גיל הבלות". בתחילה, עשוי להיות המחזור החודשי בלתי סדיר. לאחר שהפך לסדיר, סטיות מדפוס זה מצריכות בדיקה רפואית. מצב של אי-קבלת מחזור בשנות הפוריות שלא מחמת הריון קרוי אמנוריה (Amenorrhea). אחוזי שומן נמוכים בגוף (למשל, כתוצאה של אנורקסיה), ידועים כמעכבי-מחזור. בנוסף, ייתכנו מצבים של דימום ללא ביוץ (למשל, כאשר האישה נוטלת גלולות למניעת הריון, מגיעה לשלב גיל האל-וסת או סובלת מתסמונת שחלה פוליצנטרית) או ביוץ ללא דימום.
מחזור הווסת האנושי
אורך המחזור עשוי להשתנות, אפילו באותה אישה בין מחזורים שונים, והוא נע בין 21 ל-40 ימים. מחזור ביוץ של 28 יום שנחשב למחזור סדיר ונורמלי, מתקיים אצל כ-15 אחוז מהמקרים. ראשית הדימום מציינת את תחילת המחזור, היום הראשון לדימום הוא היום הראשון למחזור, וכך הלאה.
בקרב נשים הגרות יחדיו או מבלות זמן ניכר ביחד כמו בתקופת הלימודים, זמן תחילת המחזור נוטה להסתנכרן. אפקט זה הנקרא גם "סנכרון וסתי" תואר לראשונה ב-1971 על ידי הפסיכולוגית מרתה מק-קלינטוק ואף על פי שב-1998 היה ניסיון להסביר את התופעה בעזרת פרומונים, ההסבר לא התקבל בעיני רבים והתופעה איננה מובנת עד היום.
שלב הדימום - הווסת
תבנית:הפניה לערך מוחרב הדימום אורך כמספר ימים ובמהלכו מאבדת האישה כחמישים מיליליטר של דם (כולל הרירית המופרשת). הרירית מכילה אנזים בשם פלזמין, אשר מונע מהדם להיקרש. לנוכח איבוד הדם, נשים צורכות כמות רבה יותר של ברזל מאשר גברים. נשים רבות חשות התכווצויות רחמיות (דיסמנוריה, Dysmenorrhea) ואי-נוחות ניכרת במהלך הדימום ("כאבי מחזור"). תעשיית ענק של מוצרי היגיינה חד-פעמיים לנשים (לרבות פדים המיועדים לספיגה חיצונית וטמפונים המיועדים לספיגה פנימית) התפתחה בעשורים האחרונים. בשנים האחרונות נוספו גם מוצרי היגיינה רב-פעמיים (כגון הגביעונית), אולם הם אינם נפוצים לעומת המוצרים החד-פעמיים.
השלב הפוליקולרי (שלב הזקיק)
תחת השפעתם של הורמונים מעוררי זקיקים (Follicle Stimulating Hormones - FSH) מייצרת השחלה מספר תאי זקיקים, אשר מפרישים בתורם אסטרוגנים, ובעיקר אסטרדיול. הורמונים אלה מעבים את רירית הרחם ושולחים מסר שלילי לבלוטת יותרת המוח ומפחיתים את ייצור ה-FSH. באופן טיפוסי, רק הזקיק המפותח ביותר יכול להוסיף לגדול, כך שרק ביצית אחת תיווצר בתא נתון.
שלב הביוץ
כשהזקיק המפותח ביותר מגיע לכלל בגרות, הוא מייצר די אסטרדיול כדי לעורר הפרשה חזקה של LH, או הורמון מחלמן. הדבר מתרחש בדרך כלל ביום ה-12 למחזור, ואורך קרוב ל-72 שעות. ה-LH מפתח את הביצית ומחליש את דפנות הזקיק בשחלה. תהליך זה מביא לביוץ: שחרור ביצית בוגרת (חצי מילימטר קוטרה - הגדולה בתאי האדם). השחלה המבייצת עשויה להיות השמאלית או הימנית - לא קיים תיאום כלשהו. באופן נורמלי, הביצית נקלטת בחצוצרה, שם אמורה להתבצע ההפריה. במקביל נוצרת רירית שקופה בצוואר הרחם, לצורך קליטת נוזל הזרע במהלך משגל. ביצית שאינה מופרת תתפרק.
השלב הלוטֶאלי (השלב הצהוב)
לאחר הביוץ, יותרת המוח הופכת את הזקיק ממנו התפתחה הביצית למסת תאים המכונה גופיף צהוב ("קורפוס לוטיום"). גוף זה יפריש פרוגסטרון כמו גם אסטרוגנים נוספים לתקופה כבת שבועיים. הפרוגסטרון הנו חיוני לעיבוי רירית הרחם באופן שיאפשר קליטה והתפתחות של הריון מוקדם. במהלך שלב זה עולה חום הגוף של האישה. אם הופרתה הביצית, היא תנוע כתא עוברי בחצוצרה אל הרחם, שם תיקלט כעבור שבוע מאז הביוץ. בשלב זה העובר מאותת על קיומו באיתותים הורמונליים, אותם ניתן לאמוד בעזרת ערכות לבדיקת הריון. איתותים אלה שומרים על קיומו של הקורפוס לוטיום ומאפשרים לו להוסיף ולייצר פרוגסטרון. בהיעדר הפריה והריון, הקורפוס לוטיום מתפרק ורמות הפרוגסטרון צונחות. כך מתחיל מעגל מחזורי חדש: ללא פרוגסטרון, רירית הרחם מופרשת דרך הנרתיק ורמות ה-FSH עולות כך שנוצרים זקיקים חדשים בשחלה.
"חלון הפוריות"
בעוד שאורך השלב הפוליקולרי עשוי להשתנות - ואגב כך משתנה אורכו של המחזור החודשי כולו - השלב הצהוב אורך כמעט תמיד 14 ימים. בהינתן העובדה שתאי הזרע מסוגלים לשרוד בגוף האישה בין שלושה לששה ימים [1] [2], התקופה הפוריה ביותר (כלומר, פרק הזמן בו קיים הסיכוי הטוב ביותר לכך שיחסי מין יביאו להריון) היא בערך חמישה ימים לפני הביוץ ועד יום או יומיים לאחר הביוץ. במחזור חודשי נורמלי בן ארבעה שבועות, הכוונה לשבוע השני ולתחילת השבוע השלישי של התהליך.
רבים רואים בדפוסי המחזור החודשי, וליתר דיוק בקביעה מדויקת של שלב הביוץ, בבחינת אמצעי לתכנון הריונות או למניעתם (שיטת "הימים הבטוחים"). מסיבה זו נשים רבות עורכות רישום של הופעת המחזור על שלביו השונים. יש הסבורים בטעות כי המחזור החודשי תמיד נמשך 28 ימים, והביוץ תמיד מתחיל 14 יום לאחר שלב הדימום. טעויות אלה מסתיימות פעמים רבות בהריונות בלתי רצויים, וככלל רופאים אינם ממליצים על שיטה זו כאמצעי מניעה יעיל. בנוסף, לא כל דימום נרתיקי הוא בהכרח חלק משלב הדימום הווסתי, מה שעלול להטעות רבים בחישוביהם.
השחלה כמאגר ביציות
מעריכים כי בין 400,000 ל-450,000 ביציות בלתי-בוגרות שוכנות בכל אחת מהשחלות עם הגעתה של האישה לבגרות מינית. במסגרת מחזור החודשי, כאירועי ביולוגי, משוחררת על-פי-רוב ביצית אחת מדי חודש. כך, במהלך חייה האישה תבייץ כ-400 פעמים. יתר הביציות יתפרקו בתהליך הקרוי אטרזיה. ביציות שכבר נאגרו בשחלה לא יוחלפו בביציות חדשות במהלך חייה הפוריים של האישה.
חריגות וסתית
תדירות
"המעגל המחזורי התקין" מתרחש מדי 28 ימים ± 7 ימים. מצב של מרווחים בני פחות מ-21 ימים בין מחזור למחזור מכונה פולימנוריה; מאידך, מצב של מרווחים בני יותר מ-35 ימים בין מחזור למחזור מכונה אוליגומנוריה (או אמנוריה, אם המרווחים הם בני יותר מ-180 ימים).
זרימה
הזרימה הווסתית הנורמלית היא 50 מ"ל ± 30 מ"ל דם. זרימה העולה על 80 מ"ל (היפרמנוריה או מנורגיה, בעגה: "מחזור חזק") עשויה לנבוע מחוסר איזון הורמונלי, הפרעות ברחם (ביניהן סרטן הרחם וסרטן צוואר הרחם) וסיבות אחרות. התופעה ההפוכה קרויה היפומנוריה.
משך הדימום
במצב של דימום וסתי ממושך (מטרורגיה או מנו-מטרורגיה) המחזור כולו נעשה בלתי סדיר. מצב זה מצריך בדיקה רפואית.
גלולה למניעת הריון
 | ערך מורחב – גלולה למניעת הריון |
אסטרוגנים והורמונים דמויי-פרוגסטרון הם המרכיב הפעיל העיקרי בגלולות למניעת הריון. על פי רוב, הורמונים אלה מדמים מחזור חודשי מלא, אך מדכאים את שלב הביוץ. בדרך כלל, אישה נוטלת גלולות הורמונליות אלה לתקופה בת 21 יום, ובשבעת הימים הבאים היא נוטלת גלולות-דמה חסרות השפעה, עד לתחילתו המחודשת של המחזור. במהלך שבעת הימים האחרונים מתרחש דימום, אך ללא ביוץ.
היגיינה
ע"ע וסת.
מחזור הווסת בדת
ע"ע וסת.
הווסת בספרות
אחד ההסברים למקורה של אגדת "כיפה אדומה" הוא שהאגדה סופרה בתקופות מוקדמות על ידי האם לבנותיה, בתחילת גיל הבגרות המינית. המסר של הסיפור היה: עכשיו, כאשר יש לך כיפה אדומה, קרי וסת, עליך להיזהר מ"זאבים".
תמונות נוספות
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
הערות שוליים
- ^ כיצד לשפר את הסיכוי להיכנס להריון- מדריך מעשי מקיף, אתר mamy
- ^ ביוץ, שאלה ותשובה של רב משיב ממכון פועה באתר כיפה
