הבדלים בין גרסאות בדף "קרום בתולים"
שורה 20: | שורה 20: | ||
<!-- | <!-- | ||
− | |||
− | |||
− | |||
==התפתחות== | ==התפתחות== | ||
מערכת המין מתפתחת בעובר, החל מהשבוע השלישי של ההריון עד השליש השני להריון. קרום הבתולים נוצר לאחר היווצרות ה[[נרתיק]]. בשבוע השביעי נוצר חיץ בין ה[[רקטום]] לבין מערכת המין והשתן. החל מהשבוע ה-9 ועד ה-12, נוצרות הצינורות המתחברות לאיברי המין. בחודש החמישי הושלם הנרתיק ומתחיל להיווצר קרום הבתולים של העובר. זמן קצב לפני הלידה או זמן קצר לאחריו, נוצר נקב בקרום הבתולים. | מערכת המין מתפתחת בעובר, החל מהשבוע השלישי של ההריון עד השליש השני להריון. קרום הבתולים נוצר לאחר היווצרות ה[[נרתיק]]. בשבוע השביעי נוצר חיץ בין ה[[רקטום]] לבין מערכת המין והשתן. החל מהשבוע ה-9 ועד ה-12, נוצרות הצינורות המתחברות לאיברי המין. בחודש החמישי הושלם הנרתיק ומתחיל להיווצר קרום הבתולים של העובר. זמן קצב לפני הלידה או זמן קצר לאחריו, נוצר נקב בקרום הבתולים. | ||
שורה 37: | שורה 34: | ||
==אנומליות אנטומיות== | ==אנומליות אנטומיות== | ||
− | + | אנומליות במערכת הרבייה הנשית יכולה לנבוע מהתפתחות לא מושלמת של האיבר, היפופלזיה (תת-התרבות תאים), מומי תיעול וכתוצאה מסיבוכים אחרים. | |
− | + | * imperforate: מצב בו קרום בתולים אינו מנוקב. מצריך ניתוח קטן אם לא נוקב עד גיל ההתבגרות, כדי לאפשר להפרשות הווסת להיפרש מהגוף. | |
− | + | * cribriform או microperforate: מצב בו נדמה כי קרום הבתולים אינו מנוקב, אך למעשה לאחר בחינה מדוקדקת יותר, נמצא כי קיים נקב קטן. לעתים יש צורך בהרחבת הנקב. | |
− | + | * septate: ישנה רצועה אחת או יותר העוברת דרך הנקב (ולמעשה יוצרת שני נקבים או יותר). | |
− | אנומליות | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
--> | --> |
גרסה מ־18:52, 4 בינואר 2014
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
קרום הבתולים (בלטינית: hymen vaginae; נגזר משמו של אל טקסי הנישואים במיתולוגיה היוונית, הימניוס; באנגלית: hymen) הוא קרום רירי אשר מקיף את פתח הנרתיק אצל נשים. הוא מהווה חלק מהפות, אברי המין החיצוני של האישה, והוא דומה במבנהו למבנה הנרתיק. קיום יחסי מין ולידה עשוי לקרוע את קרום הבתולים. יחד עם זאת, אם הקרום אלסטי מספיק, הוא עשוי להתמתח ולא להיקרע, ולפיכך לחזור למצבו המקורי לאחר פעולות אלו. במקרים אחרים, הקרום עשוי להותיר שאריות (myrtiformes carunculae) או להיעלם לחלוטין לאחר חדירות חוזרות ונשנות. בנוסף, קרום הבתולים יכול להיפגע ממחלה, פציעה, בדיקה רפואית, אוננות ואף פעילות גופנית. מסיבות אלה, מצבו של קרום הבתולים אינו נחשב לאינדיקציה חותכת באשר לבתולים.
לא ידועה הסיבה להיווצרות קרום הבתולים ואין לו שימוש אנטומי או תפקודי. אולם בחברות מסורתיות ואחרות יש לו חשיבות תרבותית, חברתית וכלכלית.
לא כל הנשים נולדות עם קרום בתולים. כאשר הוא ישנו, צורתו האופיינית היא כשל סהר (ירח, קשת). בקרום בתולים תקין יש חורים שנועדו למעבר דם הווסת. מקרים שבהם קרום הבתולים אינו חדיר יתגלו עם קבלת הווסת, כאשר הדם אינו מתנקז. אם הקרום אינו נפתח מאליו גניקולוג יבצע ניתוח לפתיחת הקרום. ניתוח כזה עשוי להיות נחוץ גם במקרים בהם קרום עבה או קשיח במיוחד מפריע לקיום יחסי מין.
קריעת קרום הבתולים משמעה אובדן הבתולים, אך יש נשים שהקרום שלהן גמיש כך שאינו נקרע. בעת קריעתו הוא עשוי לדמם מעט.
קרום הבתולים עשוי להיקרע מסיבות שונות: החדרת חפץ זר לנרתיק (למשל טמפון), קיום יחסי מין ולעתים אף ממאמץ יתר. לאחר קריעת הקרום נשארות שאריות עור קטנות שאינן נעלמות עם הזמן.
למרות שבחברה המערבית לא נודעת לקרום הבתולים חשיבות רבה, אישה הרוצה בכך יכולה לעבור שחזור קרום בתולים (Hymenorrhaphy) כלומר תפירת שולי הקרום לשם שחזורו.
ראו גם
- בתולה והשפעות אובדן הבתולים
האישה | ||
---|---|---|
מערכת הרבייה | פות • השפתיים הגדולות (החיצוניות) • השפתיים הקטנות (הפנימיות) • ערלת הדגדגן • דגדגן • פרוזדור הפות • שסע הערווה • קרום השפתיים הקטנות • נרתיק • קרום הבתולים • בלוטת ברתולין • בלוטות סקין | |
מערכת העיכול | סיגמואיד • חלחולת • פי הטבעת • שלפוחית השתן • שופכה | |
אחרים | כף הערווה • שער הערווה • עצם החיק • חיץ הנקבים • שדיים | |
פורטל מיניות • תרשים |