2,803
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{להט"ב}}
[[קטגוריה:זהות מינית]]
[[קטגוריה:תרבות להט"ב]]
[[קטגוריה:נושאי חתך באמנות]]
[[en:Homoeroticism]]
[[bg:Хомоеротизъм]]
[[es:Homoerotismo]]
[[fr:Homoérotisme]]
[[it:Omoerotismo]]
[[ms:Homoerotikisme]]
[[pt:Homoerotismo]]
[[ru:Гомоэротизм]]
[[sr:Хомоеротизам]]
אין תקציר עריכה
==הומוארוטיקה והדקדנס==
בתרבות של סוף המאה ה-19 ותחילת [המאה ה-20 התקיימה באירופה תקופה שמקובל לכנות "הדקדנס", כלומר, שקיעת התרבות ה"יפה". הספרות והאמנות של התקופה ביטאו את הסיאוב ואת המצוקה החברתית של חלקים בחברה, לצד התמכרות לביטויי יופי. בתרבות זו פרחו ביטויים רבים של הומוארוטיקה. לעתים הם תוארו כביטוי שלילי של החברה.
ביטויים אחרים מפגישים בין הומוארוטיקה לבין מחלה. היצירה הידועה ביותר בנושא זה היא הנובלה "[[מוות בוונציה]]" (1912), שכתב תומאס מאן. היצירה מתארת סופר מזדקן שמפתח רגשות ארוטיים כלפי נער פולני, וחושפת את הזיקה הסמויה והרת-האסון שבין ההוויה האסתטית לבין הברבריות. הסגידה ליופי, שהסופר אשנבאך מקדיש לה את חייו בעבודת-פרך יומיומית, מתגלגלת בערוב ימיו לפרץ תשוקה הומוארוטית לנער היפהפה, ומביאה אותו לעצימת עיניים מפני אסון הטבע המתרחש, ולמותו שלו. יצירה אחרת מאת גוסטב פלובר, "אגדת הקדוש יוליאנוס מכניס האורחים" (1877), מציגה נזיר מתבודד אשר בפרץ של אמונה ואדיקות מקיים יחסי מין עם מצורע שאותו אסף לבקתתו. מפגש זה מוליך את הנזיר אל הארה טרנסצנדנטלית.
אחד מן הביטויים האוונגרדיים ביותר של גישה זו נמצא ב"שירי מלדורור". השירים מאת לוטראמון, שם העט]] של המשורר [[איזידור דיקאס]] (Isidore Ducasse). השירים כתובים ב[[פרוזה]] בפרוזה ומתארים מסע של אלימות וזוועה. בחלקים מן השירה ה[[אוונגרד|אוונגרדית]] האוונגרדית מתאר הגיבור מלדורור את האלימות שעליה הוא מפנטז, אלימות החוצה גם את גבולות המוסר והמגדר: "את גופי אקשט במקלעות פרחים ריחניים לכבוד קורבן הכפרה הזה; ושנינו נסבול, אני כבר בשרי נקרע, ואתה כי אתה קורע את בשרי... פי דבוק אל פיך. הוי, עלם, זהוב שער, נעים עיניים, התעשה כעצתי עכשיו? בעל כורחך רוצה אני שתעשה זאת ותשמח את מצפוני."<ref> ראה: לוטראמון, '''שירי מלדורור''', עם עובד, 1997, שיר ראשון, חלק 6, עמ' 37. תרגום: אילנה המרמן. ISBN 9651311630</ref>
==אסתטיקה קווירית==
השחרור המיני של ההומוסקסואלים ב[[המאה ה-20|מאה במאה ה-20]], ובייחוד במחצית השנייה שלה, יצרו את מושג "התאוריה ה[[קוויר]]ית", אשר שואפת לאגד תחתיה את הזהויות המיניות והמגדריות השונות, כאלטרנטיבה ביקורתית לממסד השמרני. שיח זה נתן לגיטימציה גם להצגת מודלים גבריים השונים מן האסתטיקה ההומוארוטית המסורתית בתרבות האירופית-[[נצרות|נוצרית]]. ייצוגים שונים החלו להופיע כביטויי תרבות שוליים וכללו ביטויים [[קאמפ|קאמפים]] כגון [[דראג]] ו[[טרנסג'נדר|טרנסג'נדרים]], ביטויים של קהילת "[[BDSM]]" ועוד. מתוך תרבויות שוליים אלו נוצרו גיבורים משולי החברה, דוגמת עבריינים ומלחים אשר הציגו [[מיניות]] מאיימת שעתידה הייתה לערער את ערכי החברה ומוסדותיה. גיבורים אלו מוקמו בזירות שוליים ועסקו גם בפעילות מינית הומוסקסואלית כדוגמת "קרוזינג", מונח [[סלנג]] המתאר חיפוש אחר פעילות מינית במקומות ציבוריים כגון גנים ציבוריים, למשל [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]] ב[[תל בתל אביב]].
==קישורים חיצונייםמיזמים=={{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Gay eroticמיזם|שם ויקישיתוף=הומוארוטיקהhe}}{{קישורי פורטלמיזם|en|להט"בHomoeroticism}} ==תמונות נוספות=={{-ויקישיתוף|Category:Gay erotic}}
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:להט"ב]]
