שינויים

'''אפקט מקלינטוק''' (נקרא גם '''אפקט המעונות''' או '''סנכרון וסתי'''), [[תאוריה]] המציעה כי ל[[מחזור חודשי|מחזור החודשי]] החודשי של [[נשים]] הגרות יחד (כגון בבתי כלא, מנזרים ומעונות) יש נטייה להתסנכרן עם הזמן על ידי הפרשה וקליטה של [[פרומונים]]. נקרא על שם הפסיכולוגית, מרתה מקלינטוק, שהייתה הראשונה לחקור את הנושא.

התאוריה מקבילה ל'''אפקט וויטין''', הנצפה בבעלי חיים קטנים כגון [[עכבר]]ים ו[[שרקן|שרקנים]]עכברים ושרקנים. בניגוד לאפקט וויטן המונע על ידי פרומונים [[זכר]]ייםזכריים, אפקט מקלינטוק טוען להשפעת [[פרומונים]] נקביים בלבד.

התופעה, המכונה לעתים 'בקרה חברתית של הביוץה[[ביוץ]]', נחקרה לראשונה באופן פורמלי על ידי הפסיכולוגית מרתה מקלינטוק שדיווחה על ממצאיה ב-[[Nature]]‏‏Nature‏‏<ref>‏http://dx.doi.org/10.1038%2F229244a0‏</ref> בשנת [[1971]]. בשנת [[1998]] מקלינטוק פרסמה מאמר נוסף ב-Nature שתמך בממצאיה הראשונים. מקלינטוק ביצעה סדרת ניסויים בהם דגימות ריח מבתי שחי של נשים נוגבו בשפתיהן של נשים אחרות. על פי המאמר נמצא כי הניגוב גרם לשינוי המחזור החודשי באופן שיסונכרן עם המחזור של הנשים מהן נלקחו הדגימות‏‏<ref>‏http://dx.doi.org/10.1038%2F32408‏</ref>.

אילו לכל הנשים היה [[מחזור ]] ממוצע של 28 יום, ההפרש המקסימלי בין התחלת מחזור של שתי נשים היה 14 יום, המינימלי 0 ימים (סנכרון) והממוצע 7 ימים. ללא אפקט מקלינטוק, היינו מצפים כי בקבוצה קטנה לחצי מזוגות הנשים יהיה הפרש קטן מהממוצע דהיינו פחות מ-7 ימים. המחקר הראשוני של מקלינטוק דיווח על הפרש ממוצע של 5 ימים- ייתכן שמדובר במקריות סטטיסטית בלבד‏‏<ref>‏http://transactionpub.metapress.com/openurl.asp?genre=article&issn=1045-6767&volume=17&issue=4&spage=434‏</ref>.

רוב המחקרים בנושא בוצעו בדיעבד, כלומר הנשים נשאלו על מחזורי העבר שלהם. ייתכן שתשובותיהם הושפעו מהטיית דיווח קוגניטיבית‏‏<refname="straightdope.com">‏http://www.straightdope.com/columns/021220.html‏</ref> מה שהופך את תוצאות המחקר ל[[דגימה לדגימה מוכתמת]].

התאוריה אינה מסבירה את אופי הסנכרון בין שתי נשים בעלות אורך מחזור שונה‏‏<ref>‏http://www.name="straightdope.com"/columns/021220.html‏</ref>. נשים בעלות הפרש של יומיים באורך המחזור שלהן עשויות לקבל מחזור באותו יום אך בחודש הבא יהיה ביניהן הפרש של יומיים, בחודש שלאחריו של ארבעה ימים וכן הלאה.

יש שטענו כי ה[[מתאם]] המתאם הסטטיסטי המסביר את האפקט הוא [[מתאם אקראי|אקראי]] או נובע מגורם חיצוני כמו השפעת הירח‏‏<ref>‏http://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/0300049110‏</ref>. תאוריות הקושרות בין הירח לזמני ביוץ ומחזור (Lunaception) אינן מקובלות כמבוססות מדעית. ==מיזמים=={{מיזם|he}}{{מיזם|en|McClintock effect}}