הבדלים בין גרסאות בדף "שיטת "הימים הבטוחים""
שורה 31: | שורה 31: | ||
<!-- | <!-- | ||
==סוגים ויעילות== | ==סוגים ויעילות== | ||
+ | מרבית המחזורים החודשיים מתחילים בימים בודדים של אי-פריון (אי-פריון טרום-[[ביוץ]]) לאחר מכן תקופה פוריה, ובסוף ימים בודדים של אי-פריון לפני הווסת הבאה אי-פריון לאחר ביוץ). היום בו התחיל הדימום נחשב ליום הראשון של המחזור החודשי. האישה נדרשת לדעת את האורך של מחזורי הווסת שלה | ||
+ | כדי להשתמש בשיטות אלה, נדרש אישה לדעת את האורך של מחזורי הווסת שלה. | ||
+ | שימוש לא מושלם של שיטות המבוססת על לוח שנה יהיה מורכב לא בצורה נכונה מעקב האורך של המחזורים של האישה, ובכך להשתמש במספרים לא נכונים בנוסחה, או שיש לא מוגן קיום יחסי מין ביום פוריה זוהה. המשמעת הדרושה כדי לשמור תיעוד מדויק של מחזור חודשי, ולהימנע מקיום יחסי מין לא מוגנים, עושה שימוש מושלם שכיחה למדי. שיעור הכישלון טיפוסי השימוש בשיטות המבוססת על לוח שנה הוא 25% לשנה. [15] | ||
+ | |||
+ | To use these methods, a woman is required to know the length of her menstrual cycles. | ||
+ | Imperfect use of calendar-based methods would consist of not correctly tracking the length of the woman's cycles, thus using the wrong numbers in the formula, or of having unprotected intercourse on an identified fertile day. The discipline required to keep accurate records of menstrual cycles, and to abstain from unprotected intercourse, makes imperfect use fairly common. The typical-use failure rate of calendar-based methods is 25% per year.[15] | ||
− | |||
− | |||
שיטת קצב (שיטת Knaus-Ogino) [עריכה] | שיטת קצב (שיטת Knaus-Ogino) [עריכה] | ||
כדי למצוא את האורך המשוער של השלב עקר לפני הביוץ, תשע עשרה (19) יורד מאורכו של המחזור הקצר ביותר של האישה. כדי למצוא את ההתחלה המשוערת של השלב עקר שלאחר הביוץ, עשר (10) יורדים מאורכו של מחזור הארוך ביותר של האישה. [16] אישה שוסת מחזורים נעו באורך 30-36 ימים תהיה מוערך להיות עקר ל11 הימים הראשונים של המחזור שלה (30-19 = 11), להיות פורה בימים 12-25, וכדי לחדש את הפוריות ביום 26 (36-10 = 26). כאשר נעשה שימוש כדי להימנע מהריון, יש לו את שיטת קצב שיעור כישלון מושלם לשימוש של עד 9% לשנה. [15] | כדי למצוא את האורך המשוער של השלב עקר לפני הביוץ, תשע עשרה (19) יורד מאורכו של המחזור הקצר ביותר של האישה. כדי למצוא את ההתחלה המשוערת של השלב עקר שלאחר הביוץ, עשר (10) יורדים מאורכו של מחזור הארוך ביותר של האישה. [16] אישה שוסת מחזורים נעו באורך 30-36 ימים תהיה מוערך להיות עקר ל11 הימים הראשונים של המחזור שלה (30-19 = 11), להיות פורה בימים 12-25, וכדי לחדש את הפוריות ביום 26 (36-10 = 26). כאשר נעשה שימוש כדי להימנע מהריון, יש לו את שיטת קצב שיעור כישלון מושלם לשימוש של עד 9% לשנה. [15] | ||
+ | |||
+ | |||
+ | Rhythm method (Knaus–Ogino method)[edit] | ||
+ | To find the estimated length of the pre-ovulatory infertile phase, nineteen (19) is subtracted from the length of the woman's shortest cycle. To find the estimated start of the post-ovulatory infertile phase, ten (10) is subtracted from the length of the woman's longest cycle.[16] A woman whose menstrual cycles ranged in length from 30 to 36 days would be estimated to be infertile for the first 11 days of her cycle (30-19=11), to be fertile on days 12-25, and to resume infertility on day 26 (36-10=26). When used to avoid pregnancy, the rhythm method has a perfect-use failure rate of up to 9% per year.[15] | ||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
ימים רגילים שיטה [עריכה] | ימים רגילים שיטה [עריכה] | ||
שרשרת לוח שנה שרשרת למניעת הריון | שרשרת לוח שנה שרשרת למניעת הריון | ||
שורה 63: | שורה 75: | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
Standard Days Method[edit] | Standard Days Method[edit] | ||
a birth control chain calendar necklace | a birth control chain calendar necklace |
גרסה מ־18:09, 17 באפריל 2014
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
שיטת "הימים הבטוחים" היא שיטה למניעת הריון המתבססת על הערכת פרק הזמן שבו תא הביצה אינו יכול להיות מופרה על בסיס משך המחזור החודשי בעבר ותסמינים אחרים.
בני זוג אשר מתקשים להביא ילדים לעולם עשויים לעשות שימוש בשיטת "הימים הבטוחים" למטרה הפוכה - תזמון יחסי מין לא מוגנים כדי להיכנס להריון.
השיטה הראשונה פותחה ב-1930 על ידי ג'ון סמולדרס, רופא הולנדי קתולי. שיטתו התבססה על המחזור החודשי ועל עבודותם של הרמן קנאוס האוסטרי וקיוסאקו אוגינו היפני. השיטה הפכה לאמצעי המניעה העיקרי של זוגות קתולים במשך מספר עשורים עד להתפתחות שיטות אחרות המבוססות על תסמינים. פיתוח חדש התרחש ב-2002 כאשר אוניברסיטת ג'ורג'טאון הציגה את שיטת ימי התקן. חרוזים צבעוניים, המכונים "CycleBeads", מאפשרים לעקוב אחר הימים הפוריים והלא פוריים בקרב נשים אשר נוקטות בשיטת SDM.
היסטוריה
שיטות ישנות
לא ידוע האם תרבויות היסטוריות היו מודעים לכך שחלק מהמחזור החודשי הוא הפורה ביותר. בשנה 388 כתב אוגוסטינוס על התנזרות תקופתית. בהתייחס לחסידיו של מאניכאיזם, דתו לשעבר, הוא אמר "האם זה לא אתה שנהג לייעץ לנו לבחון עד כמה שניתן את הזמן שבו אישה, לאחר טיהורה, עשויה להרות, ולהימנע ממגורים משותפים בתקופה זו ...?".
במאה שקדמה לדברי אוגוסטינוס, כתב הרופא היווני סורנוס כי "הזמן שלפני ואחרי הווסת" הוא הקטע הפורה ביותר במחזור האישה; חוסר דיוק זה נכתב שוב במאה ה-6 על ידי הרופא הביזנטי איתיוס. באופן דומה, מדריך מין סיני שנכתב קרוב לשנת 600 לספירה, קבע כי רק חמישה הימים הראשונים שלאחר הווסת הנם פוריים. מספר היסטוריונים סבורים כי גם אוגוסטינוס זיהה באופן שגוי את הימים שמיד לאחר הווסת כחלון הפוריות הגדול ביותר.
אזכור כתוב ל"ימים בטוחים" אינו מופיע שוב במשך למעלה מאלף שנים. לאחר מכן, ההתקדמות המדעית עודדה מספר הוגי דעות חילונים לתמוך בהתנזרות תקופתית כדי למנוע הריון: ב-1840 לערך התגלה כי בעלי חיים רבים מבייצים במהלך תקופת הייחום. חלק מבעלי חיים (כלבים למשל) מדממות במהלך הייחום, ולפיכך הונח, בהתאמה, כי הווסת של האישה היא התקופה הפורה ביותר. תאוריה לא מדויקת זו הפכה לפופולרית על ידי רופאי הבישוף באותה תקופה. בשנת 1854, רופא אנגלי בשם ג'ורג' דרייסדייל לימד לראשונה את מטופליו כי הימים הסמוכים לווסת הינם הכי פחות פוריים, אך אף על פי שטענתנו נכונה, היא נותרה בדעת מיעוט בשארית המאה ה-19.
שיטת אוגינו-קנאוס
בשנת 1905 מצא גינקולוג הולנדי בשם תיאודור הנדריק ואן דה ולדה, כי נשים מבייצות רק פעם אחת בכל מחזור חודשי. בשנות ה-20 של המאה ה-20 פעלו באופן עצמאי שני גינקולוגים, קיוסאקו אוגינו היפני והרמן קנאוס האוסטרי, ומצאו כי הביוץ מתרחש כארבע עשרה ימים לפני הווסת הבאה. אוגינו השתמש בתגליתו כדי לפתח נוסחה אשר תסייע לנשים עקרות לקיים יחסי מין בחלון הזמן הטוב ביותר להשגת הריון.
ב-1930, השתמש יוהנס סמולדרס, רופא הולנדי, בתגליות של אוגינו וקנאוס ליצירת שיטה למניעת הריון. סמולדרס פרסם את עבודתו עם העמותה הרפואית ההולנדית הקתולית, וזו הייתה לשיטה הנפוצה בעשורים הבאים.
המשך המאה ה-20 עד היום
במחצית הראשונה של המאה ה-20, רוב המשתמשים בשיטת אוגינו-קנאוס היו קתולים. הם עקבו אחרי הוראות הכנסייה אשר טענו כי כל שיטה אחרת למניעת הריון היא חטא. ב-1968 הוציאה הכנסייה הצהרה ורמזה כי יש להעדיף את השיטה החדשה דאז, שיטת המודעות לפוריות, שהתבססה על תסמינים ונחשבה לאמינה יותר. כיום, מדריכי השיטה החדשה מאמינים ששיטת אוגינו-קנאוס הפכה למיושנת.
תשומת לב חדשה הופנתה לשיטות המבוססת על לוח שנה בשנת 2002, כאשר המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון הציג שיטה חדשה בשם שיטת ימי התקן (Standard Days Method).