הבדלים בין גרסאות בדף "הפריה מלאכותית"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==הכנות== | ==הכנות== | ||
| − | + | העיתוי הוא קריטי, שכן חלון ההזדמנויות לביצוע הפריה מוצלחת הוא קטן מאוד - כ-12 שעות לאחר שחרור ה[[ביצית]]. יש לעקוב במדויק אחר [[המחזור החודשי]] של ה[[אישה]] כדי לשפר את סיכויי ההצלחה, לעתים קרובות תוך שימוש בערכות [[ביוץ]], אולטרסאונד או בדיקות דם, תוך מעקב אחר טמפרטורת הגוף, וצבע ומרקם רירית ה[[נרתיק]], ואף הרכות של קצה [[צוואר הרחם]]. לעתים נעשה שימוש בסמים כדי ליצור מחזור צפוי יותר. | |
| − | |||
| − | + | הזרע יכול שיהיה טרי (קרי, [[תאי זרע]] בתוך [[נוזל זרע]]) או [[שטיפת זרע|שטוף]] (קרי, [[תאי זרע]] בלבד, ללא [[נוזל הזרע]], מתאפשר בתהליך המכונה "[[שטיפת זרע]]"). שטיפת הזרע מגדיל את סיכויי ההפריה. זרע המסופק על ידי תורם פרטי, באופן ישיר או באמצעות סוכנות זרע, מסופקת בדרך כלל טרי, לא קפוא וללא בידוד. | |
| − | + | ==שיטות== | |
| − | + | <!-- | |
| − | |||
מערכת הרבייה הנשית האנושית. צוואר הרחם הוא חלק מהרחם. תעלת צוואר הרחם מחברת את הפנים של הרחם והנרתיק. | מערכת הרבייה הנשית האנושית. צוואר הרחם הוא חלק מהרחם. תעלת צוואר הרחם מחברת את הפנים של הרחם והנרתיק. | ||
| שורה 123: | שורה 121: | ||
הסתמכות יתר על על טכנולוגיות רבייה בהתמודדות עם בעיות פוריות מונעת רבות - במיוחד, למשל, ב" חגורת הפוריות "של אפריקה המרכזית והדרומית - מהתמודדות עם רבים מגורמי המפתח של אי פוריות ניתן לטפל על ידי טכניקות הפריה מלאכותיות; זיהומים כלומר מניעה, השפעות תזונתיות ואורח חיים. [27] | הסתמכות יתר על על טכנולוגיות רבייה בהתמודדות עם בעיות פוריות מונעת רבות - במיוחד, למשל, ב" חגורת הפוריות "של אפריקה המרכזית והדרומית - מהתמודדות עם רבים מגורמי המפתח של אי פוריות ניתן לטפל על ידי טכניקות הפריה מלאכותיות; זיהומים כלומר מניעה, השפעות תזונתיות ואורח חיים. [27] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
Techniques[edit] | Techniques[edit] | ||
גרסה מ־13:19, 4 באוקטובר 2014
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
הפריה מלאכותית (באנגלית: Artificial insemination, בר"ת: AI) היא קבוצת שיטות רפואיות שמטרתן להביא להפריה שלא באמצעות קיום יחסי מין. השיטות מהוות פתרון לבעיות אי פריון רבות, וכן להפריה בקרב נשים שמסיבות שונות מעוניינות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין.
קיימים חוקים במדינות מסוימות המגבילות, מסדירות וקובעות למי מותר לתרום זרע, מי יכולה לקבל טיפול בהפריה מלאכותית וההשלכות של הפריה כזו על הוולד. נשים אשר המתגוררות בתחום שיפוט שאינו מאפשר הפריה מלאכותית, עשויות לנסוע לתחום שיפוט אחר המאפשר זאת (תיירות פוריות).
כללי
מקורו של הזרע המשמש בהפריה מלאכותית בבעלה של האישה, בן זוגה או תורם מוכר או אנונימי (תרומת זרע). לכל אחד מהמקורות עשוי להיות משמעות משפטית, דתית ותרבותית שונה, אך אופן ההפריה לא יהיה שונה. ההריון עצמו, שהושג באמצעות הפריה מלאכותית, לא יהיה שונה מהריונות שהושגו על ידי קיום יחסי מין. האישה תהא אמו הביולוגית של הוולד, והאם הביולוגי יהיה מקור הזרע.
קיימות מספר סיבות לשימוש בהפריה מלאכותית כדי להשיג הריון. למשל, המערכת החיסונית של אישה עשויה לזהות את הזרע של בן הזוג כפולשים מזיקים ולדחות אותם. נשים עם בעיות בצוואר הרחם, כגון צלקת, חסימת צוואר רחם מדלקת רירית הרחם (אנדומטריוזיס ) או ריר עבה עשויים לפרוע בסיכויים להשיג הריון באמצעות יחסי מין הואיל ותאי הזרע חייבים לעבור דרך צוואר הרחם על מנת להגיע לביצית הממתינה להם בתוך הרחם.
אם בן הזוג של האישה עקר, עשויים הזוג להשתמש בתורם. גם זוג לסביות שמעוניינות בילד ביולוגי או אישה ללא בן זוג עשויים להשתמש בתורם.
הכנות
העיתוי הוא קריטי, שכן חלון ההזדמנויות לביצוע הפריה מוצלחת הוא קטן מאוד - כ-12 שעות לאחר שחרור הביצית. יש לעקוב במדויק אחר המחזור החודשי של האישה כדי לשפר את סיכויי ההצלחה, לעתים קרובות תוך שימוש בערכות ביוץ, אולטרסאונד או בדיקות דם, תוך מעקב אחר טמפרטורת הגוף, וצבע ומרקם רירית הנרתיק, ואף הרכות של קצה צוואר הרחם. לעתים נעשה שימוש בסמים כדי ליצור מחזור צפוי יותר.
הזרע יכול שיהיה טרי (קרי, תאי זרע בתוך נוזל זרע) או שטוף (קרי, תאי זרע בלבד, ללא נוזל הזרע, מתאפשר בתהליך המכונה "שטיפת זרע"). שטיפת הזרע מגדיל את סיכויי ההפריה. זרע המסופק על ידי תורם פרטי, באופן ישיר או באמצעות סוכנות זרע, מסופקת בדרך כלל טרי, לא קפוא וללא בידוד.
